יום ראשון, 31 באוקטובר 2010

הפסלטר של תיאודורוס או: בעיות בדיגיטציה של כתבי יד עתיקים

עמוד מהפסלטר של תיאודורוס
אבי ורשבסקי, ראש מדור חברה ורוח במט"ח

לפני כמעט אלף שנים בשנת 1066 השלים נזיר בשם תיאודורוס במנזר בקונסטנטינופול כתיבה ואיור של פסלטר מאויר שמוכר כיום כ“פסלטר של תיאודורוס“. פסלטר הוא ספר תהילים שנועד לצרכי תפילה ופולחן ובדרך כלל נכרך בנפרד, בדומה לספרי תהלים בעולם היהודי. לפסלטר צורפו לעיתים טקסטים נוספים כמו לוח חגים וימים מיוחדים או טקסטים מהברית החדשה. תיאודורוס שהגיע לקונסטנטינופול מקפדוקיה, הקדיש מן הסתם חודשים רבים ואולי אפילו שנים לעבודה המדוקדקת על הפסלטר שכולל לא פחות מ-435 איורים מפורטים.

יום רביעי, 27 באוקטובר 2010

על הספר: 'גן בעדן מקדם'

אלברכט דורר, אדם וחוה
פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

גן בעדן מקדם: מסורות גן עדן בישראל ובעמים, בעריכת רחל אליאור, סכוליון - מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות, המכון למדעי היהדות על שם מנדל, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים תש"ע

ספר זה, הכולל 22 מאמרים, מבוא מקיף, תמונות וצילומים, ואינדקס מפורט לכרך בן 468 עמודים, מוקדש לעיון מחקרי רחב בהקשריו השונים של גן עדן במסורות דתיות ותרבותיות שונות מן העת העתיקה ועד ימינו. המאמרים השונים מיצגים הן את פירות שנת עבודתה הראשונה של קבוצת המחקר 'עולים ויורדים - חציית גבולות בין שמים לארץ', שפעלה ב'סכוליון - מרכז למחקר רב-תחומי בלימודי היהדות' האוניברסיטה העברית בירושלים, בשנים תשס"ה-תשס"ח, והן את ההרצאות שנישאו בכנס בנושא גן עדן שיזמו חברי הקבוצה.

יום שלישי, 5 באוקטובר 2010

מה מפטירים בדרך כלל ב‘שבת בראשית‘?


ההפטרה היא קטע מספרי נביאים (ראשונים או אחרונים) הנקרא בבתי הכנסת לאחר קריאת פרשת השבוע מן התורה וכהמשך והשלמה לה. 
במקרים רבים, אך לא תמיד, ניתן להצביע על קשר תוכני או לשוני בין פרשת השבוע ובין ההפטרה. כך הוא, למשל, הקשר שבין פרשת בראשית לבין ההפטרה שנבחרה בימי הביניים לשבת זו: דברי הנביא ישעיהו שראשיתם במילים: ’כה אמר האל ה‘ בורא השמים ונוטיהם, רוקע הארץ וצאצאיה...‘ (מב, ה). בדברי הנביא מהדהדים בבירור דברי הפסוק הפותח את התורה, ’בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ‘, ודי היה בכך כדי לבחור בהם כהפטרת בראשית.

יום שני, 4 באוקטובר 2010

מדרש בראשית רבה



מדרש בראשית רבה (או: רבא) הוא אוסף של דברי אגדה שאמרו חכמים על ספר בראשית, או בקשר לספר בראשית, בארץ-ישראל של המאות הראשונות לספירה.
חכמים ארצישראלייים אלה הם חלק גדול מן הקבוצה הידועה בשם הכוללני חז“ל (שהם ראשי תיבות של: חכמינו זכרם לברכה): רבנים ומורים, דיינים ומנהיגי ציבור, דרשנים וסופרים, שפעלו בעיקר בארץ ישראל ובבבל בשש מאות השנים הראשונות לספירה. בין יצירתם של חז“ל יש למנות את המשנה, את שני התלמודים (התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי) ואת המדרשים, אשר ’בראשית רבה‘ (בקיצור: בר“ר) הוא אחד מהם.

יום שישי, 1 באוקטובר 2010

טלו ישימון


אלון
אלון שועה-חיים, מחנך

על 'משהו קיומי' מאת לאה אילון. כתר 1992.
ארבעה סיפורים קצרים: נדירים מאוד, משהו קיומי, מסע, בצל ענק.

טלו ישימון. הציבו במרכזו מוטֶל כל-אמריקאי ידוע ומוכר (על רפפות התריס החצי עצומות של חדריו, קירות הנייר הדקיקים והבר הבלתי-מהוגן-זה-לא-מילה שלו). כעת צפּוּ הכל בחשיכה סמיכה כמו סירופ, ההולכת ומתעבה ככל שהשעות נוקפות, קשטו בכמה ערוגות של גיבסניות לתפארת הפתיחה, הוסיפו ארומה חריפה של כבישים חרוכי אספלט והמתינו. עד מהרה יעלו הקולות;

אופטימיות ומוארות

לאה אילון, סופרת ומשוררת

למדו תמיד עם אופטימיות, בגובה העיניים ומעליהן, ועם דוגמא אישית ושליחות.
לא תיכשלו. ילוו אתכם איחולי הצלחה.