יום ראשון, 29 בינואר 2012

האהבה כמחלה בשיר השירים

מתן חי אזולאי, רפואה, הדסה עין כרם

השולמית משביעה את בנות ירושלים לחפש את דודה ולומר לו שהיא "חוֹלַת אַהֲבָה" (ב 5; ה 8) מדוע היא מציגה את אהבתה אליו כחולי? במה מתבטא החולי הזה? על-מנת לענות על השאלות הללו, שהינן מורכבות ועם זאת טריוויאליות לכאורה, ננסה להגדיר מהי מחלה. הומיאוסטזיס היא מילה יוונית שפרושה המילולי הינו "מצב דומה", ומשמעותה שמירה של מצב איזון גופני (ונפשי, בין היתר מתוך ההכרה בכך שתהליכים נפשיים הינם תוצאה של תהליכים ביולוגיים), על-ידי יצירת חיץ בין האורגניזם לסביבתו, ויכולת של האורגניזם להגיב לשינויים חיצוניים ופנימיים על-מנת לשמור על איזון זה. הומאוסטזיס מאפיינת את כלל היצורים החיים, ולמעשה מהווה את אחד הגורמים שמבחינים בין החי והדומם.
מחלה, היא למעשה תוצאה של פגיעה בהומיאוסטזיס, כתוצאה מפעילותו של פתוגן (גורם מחולל מחלה), או של כשל פנימי באחת או יותר ממערכות הגוף או מנגנוניו השונים. במצב זה, מופר האיזון העדין המאפיין את האורגניזם.
הצימוד בין המילים "מחלה" ו"אהבה" יוצר סתירה פנימית, ומהווה אוקסימורון. כיצד אם כן ניתן לשלב בין רגש חיובי עילאי של אהבה לבין מצב מעיק כמחלה? ניתן להסתכל על הנושא משתי נקודות מבט שונות ומרוחקות זו מזו. גישה אחת תהא גישה פתוגנית, קיומה של האהבה מפר את איזונה של הגיבורה במקרא. הגישה השנייה היא גישה אינטרינזית, האהבה נדרשת לקיום הומאוסטזיס והיעדרה מחולל ומעורר את המחלה.

יום שישי, 20 בינואר 2012

משה, שמואל וה'נעלם'


משה, הזועם על קורח ועדתו שמרדו בו, מצביע בפני האלוהים על כפיות הטובה שלהם: "... לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעותי את אחד מהם" (במדבר טז, טו). מילים אלה, שבהן מעיד משה על צדקתו וניקיון כפיו, שלא נטל מבני ישראל דבר שאינו שלו, מוצאות את מקבילתן בנאומו האחרון של הנביא שמואל אל העם: "הנני, ענו [=העידו] בי נגד ה' ונגד משיחו, את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי ואת מי עשקתי ואת מי רצותי ומיד מי לקחתי כופר ואעלים עיני בו ואשיב לכם" (שמואל-א יב, ג). הדמיון הענייני והלשוני שבין שני הפסוקים הוא שהביא לבחירת דברי שמואל (שמואל-א יא, יד - יב, כב), על פי מנהגי כל העדות, כהפטרה לפרשת קורח. לא פעם די בדמיון שכזה כדי לקשר בין פרשת השבוע לבין הפטרתה.

יום חמישי, 12 בינואר 2012

תרגום התנ"ך לעברית? לא זו הדרך!

ד“ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


אברהם אהוביה, תנ“ך רם: הטקסט המקראי בעברית בת ימינו. כל פסוק ותרגומו מולו, בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים, העתיק מלשון המקרא ללשון ימינו: אברהם אהוביה. רם הוצאה לאור וידיעות ספרים, תשע“א

ספרות המקרא נתחברה לפני אלפי שנים ולית מאן דפליג שהעברית בת ימינו שונה מהעברית המקראית ושלרבים יש קשיים בהבנתה. הפתרון שמציע אברהם אהוביה הוא תרגום המקרא לעברית בת ימינו, במטרתה לקרב תלמידים, עולים ובוגרים לתנ“ך. אלה אמורים, כך נאמר בפירסום לספר, להפיק "תועלת והנאה מהתרגום מאיר העיניים והקולח". הופעת תרגום התורה בשלמותו בכרך אחד והפצתו לקהל הרחב מעוררות שלוש שאלות: האם המוצר הוא בכלל תרגום, האם הוא מהימן, והאם ראוי בכלל לתרגם את התנ“ך לעברית בת ימינו.