יום חמישי, 8 באוקטובר 2015

עץ הדעת - תאנה?

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)

תאנה: פרי ועלים
האם ניתן לזהות את ׳עץ הדעת טוב ורע׳ של סיפור גן העדן עם עץ הידוע מעולמנו?

בתלמוד הבבלי (ברכות מ ע״א) באה דעתו של רבי נחמיה שאמר: ״תאנה הייתה שבדבר שנתקלקלו בו נתקנו, שנאמר (בראשית ג) ׳ויתפרו עלה תאנה׳". 
ברצוני כאן להעלות השערה התומכת ברעיון שהמספר התכוון לעץ התאנה. המקרא מסתיר את שם עץ הדעת, אולי כדי שלא יחשבו שיש בו תכונות מגיות. ראו כמה מלים הוא מקדיש לתיאור פרי העץ מבלי שהוא אומר מהו: "טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל" (בר' ג' 6). בסיום הפסוק אין הקורא יודע מה היה העץ, מה טעם הפרי, צבעו וגודלו.
אבל הסיפור מפזר רמזים עבים לכול אורכו מה היו תכונותיו. כך אפשר לנסות ולפתור את החידה.

נתחיל מסדר הדברים: מיד לאחר שהאדם ואשתו אוכלים מפרי העץ הם מגלים את עירומם, כלומר את אברי המין. "פקיחת העיניים", לפיכך, היא מודעות למין. הקשר הענייני בין "הדעת" לבין גילוי המין הוא, שהבגרות התבונית והבגרות המינית מתעוררים אצל אדם באותו הגיל בערך. כלומר עץ הדעת הוא גם דעת תבונית וגם דעת מינית. (וְהָאָדָם יָדַע אֶת-חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד, שם  ד' 1).[ על הקשר בין "דעת" ל"מין" ראו: M. Malul, Knoledge, Control and Sex, Tel-Aviv-Jaffa 2002]. העונש הוא בפריון, כלומר במין. על פי עיקרון העונשין המקראי השכיח, מידה כנגד מידה, ניתן להבין את החטא על פי העונש. משמע גם החטא קשור במין. האישה תלד בנים ב"עצב". מכיוון שאדם לא יולד ולכן לא ניתן להענישו באותה מידה, הוא נענש בפריון האדמה, אבל הכתוב אומר: "בעצבון  תאכלנה" (שם, שם, 17),  הביטוי "בעצב", המבטא את עונשה של האישה משמש גם את העונש המוטל על הגבר, ללמדנו שהאישה והאדם נענשו על אותו החטא.  
עד כאן הדברים די ידועים. מכאן אפשר להגדיר את העץ. העץ צריך להתאים לחטא המודעות המינית. והנה, משהם מגלים את עירומם הם תופרים להם חגורות מעלה תאנה. מדוע דווקא תאנה? אין הדבר תלוי בגודל העלים, מפני שהם לא התכסו בעלים אלא בחגורות עשויות עלה תאנה, שביכולתן לכסות את מערומיהם. פירוש המילה "תאנה" הוא ייחום (פֶּרֶה לִמֻּד מִדְבָּר בְּאַוַּת (נַפְשָׁוּ) [נַפְשָׁהּ] שָׁאֲפָה רוּחַ תַּאֲנָתָהּ מִי יְשִׁיבֶנָּה כָּל-מְבַקְשֶׁיהָ לֹא יִיעָפוּ בְּחָדְשָׁהּ יִמְצָאוּנְהָ, יר' ב' 24). פרי העץ דומה לאשך. כלומר, לפי האמונה שבסיפור, האכילה מעץ התאנה גרמה לעוררות מינית, ל"דעת". החגורות העשויות דווקא מעלה התאנה נועדו להיות מזכרת עוון.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה