יום רביעי, 20 ביולי 2016

שימושי וורדל (Wordle) בהוראת המקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


מבוא
המקרא הוא הנכס התרבותי המשותף לעם ישראל לדורותיו. הוא מקור הסמכות וההשראה לתרבותו, הוא ׳ספר הספרים הנצחי׳ שהוריש עם ישראל לעולם כולו. דא עקא הוראתו הבית-ספרית נתקלת בקשיים מרובים מבחינת הלשון, הסגנון, האמונות, הדעות, הערכים והרקע ההיסטורי-תרבותי השונה. מסיבה זו מורי התנ״ך מחפשים כל העת דרכים חדשות ויצירתיות לרענון ולמינוף הוראתם. 
המגמה כיום היא לעודד מורים לשלב כלים דיגיטליים בהוראת התנ״ך. הרשת מציעה שפע כלים כאלה שניצול נבון של יכולותיהם פותח פתח לאפשרויות לימוד חדשניות. כמו תמיד בחינוך, ההצלחה בהטמעת הכלים הדיגיטליים בהוראה השוטפת תלויה במזג ההוראתי של כל מורה ובהתאמתו למאפיינים הייחודיים של כיתתו. (כל מה שייאמר להלן על מוֹרֶה יפה גם למוֹרָה). 
בדברים להלן אציג כלי דיגיטלי צנוע - וורדל (=Wordle) שמו - שהוא אפליקציית ג'אווה, שמייצרת ענני מילים מטקסטים, כולל טקסטים עבריים עם ניקוד וטעמים, ואצביע על אפשרויות יישומה בהוראה. המורים מוזמנים לחשוב אם וכיצד לשלבן בהוראתם ואף להוסיף עליהן עוד כהנה וכהנה, כיד הדמיון הפדגוגי הטובה עליהם. מיותר לציין, שהטמעת וורדל בהוראה אינה באה במקום שיטות ההוראה הרגילות, שהן דרך המלך, אלא בנוסף להן לצורך גיוון, יצירת סקרנות ועניין. היא ׳עוד כלי׳ בארגז הכלים הפדגוגי של המורה. 
הגיוון בשיטות ההוראה הוא, בין השאר, התחשבות בסגנונות הלמידה השונים של התלמידים. הדרך החזותית, לחשיפת רעיונות ותופעות ספרותיות המתחבאות בטקסטים רבי מלל, תדבר במיוחד לתלמידים הנענים במיוחד לערוץ הוויזואלי. 

וורדל
וורדל היא תוכנה חינמית שנמצאת באינטרנט ואינה דורשת הרשמה או מסירת פרטים כלשהם. היא פשוטה וקלה מאד להפעלה. נכנסים לאתר http://www.wordle.net/ מקישים על Create, מזינים את הטקסט הנבחר ונוצר ענן מילים. ניתן לשלוט בצבעיו ובכיווניות של מילותיו. אם נתקלים בקושי תמצאו כאן פתרונות. את ענן המילים ׳גוזרים׳ אחר כך ממסך המחשב. איך? הנה ההנחיות למשתמשי ווינדוס. במחשב מק עושים זאת באמצעות פקודת Grab.  את התמונה שגוזרים ניתן לשלב במצגת או להדפיס על נייר.
ענני המילים שנוצרים מתייחסים לשכיחות המילים בטקסט המוזן. ככל שמילה שכיחה יותר כן היא תיוצג בגופן גדול יותר. ׳במילה׳ הכוונה למילה בדיוק כפי שהיא מופיעה בטקסט, ולא לכל המילים שנגזרות מאותו שורש. 

מן המילים אל היחידה השלמה
דרך המלך בהוראת המקרא היא להתחיל מיחידה ספרותית שלמה מתחומי הסיפור, החוק, הנבואה, החכמה או המזמורים, ותוך כדי לימודה להתעכב על מילים מסויימות. השימוש בוורדל מציע לשלב גם דרך הפוכה - להתחיל דווקא מן המילים! אילו ייתרונות ניתן להפיק מזה? להלן מקבץ רעיונות למצגת שמיועדים לקרוב התלמידים ללשון המקרא וסגנונו, לתקבולות, לסוגות הספרותיות ועוד. 

ניבים וביטויים 
בתוכנית הלימודים יש רשימות של ניבים וביטויים. כחזרה עליהם אפשר לערוך חידון כתתי, להציג את הניבים והביטויים בצורת ענן מילים והתלמידים יוזמנו לומר מהו הניב או הביטוי שבענן. (שיטה זו יפה גם כהכנה לחידון תנ״ך בית ספרי). אבל אין להסתפק בזיהוי הכתוב המקראי. עם זיהוי הניב או הביטוי יוסיף המורה בקיצור נמרץ איזו שהיא תובנה מתחום התוכן, הפרשנות, הסגנון, הטעמים או הניקוד, שטרם עלתה בלימוד בכתה. וכך יעשה גם ביישומים האחרים של ענני המילים. כך משלבים חזרה ושינון עם למידה חדשה. המבנה יהיה על כן תלת-שלבי: א. ענן המילים; ב. הפסוק. הפסוק יודפס באופן גרפי שמבליט את התופעה שעליה רוצה המורה לדבר. ג. תובנה חדשה.  
דוגמא: 
א. ענן המילים
ב. הפסוק - ויקרא יט 32
מִפְּנֵ֤י שֵׂיבָה֙ תָּק֔וּם
וְהָדַרְתָּ֖ פְּנֵ֣י זָקֵ֑ן
ג. תובנה 
וְהָדַרְתָּ֖ - בעברית המקראית ההטעמה היא בדרך כלל מלרעית, וכן במקרה זה (ולא במלעיל כפי שרבים משבשים). מקום ההטעמה כאן הוא במקום של הטעם (טפחא), כפי שזה בדרך כלל. המטרה החינוכית: שיטעימו את הפסוק המפורסם כהלכה (מצוטט גם באוטובוסים)

שיחזור טקסט מקראי מתוך ענן המילים
המטרה: התנסות פעילה בתחביר המקראי. 
א. ענן המילים

ב. הפסוק - שופטים ה 1
 וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן־אֲבִינֹעַם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר
ג. תובנה
הנשוא בא לרוב לפני הנושא (׳וילך משה׳). בנושא שמורכב מכמה איברים הפועל מותאם במין ובמספר לאיבר הראשון שבנושא. כאן הפועל הוא בנקבה, כי הוא מותאם ל׳דבורה׳. בפסוק הבא הפועל ביחיד כי הוא מותאם ל׳משה׳: אָז יָשִׁיר־מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהוָה (שמות טו 1). 

ועוד דוגמא:
א. ענן המילים

ב. הפסוק - בראשית ד 1
וְהָאָדָם יָדַע אֶת־חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת־קַיִן
ג. תובנה
המבנה ׳ופלוני + עשה׳ בתחילת משפט משמש כאן כעבר לפני עבר. זמן שאינו קיים בעברית החדשה! קודם האדם ידע את חוה אשתו, ואחר כך ׳ותהר ותלד׳. וכן ׳ויוסף הורד׳: וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה (בראשית ל"ט א). קודם יוסף הורד למצרים ואחר כך פוטיפר קנה אותו. 

תופעות יסוד בעברית המקראית
א. ענן המילים

ב. הפסוק - בראשית כה 33
וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו 
לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים
וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ 
וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת־הַבְּכֹרָה
ג. תובנה
וי״ו ההיפוך - וי״ו המופיעה לפני פועל ומציינת את היפוך זמן הפועל, מעתיד לעבר או מעבר לעתיד. במקרה זה - מעתיד לעבר. 
ואפשר להפנות את תשומת לבם של התלמידים לתופעה הסגנונית של הופעת חמישה פעלים ברצף ולשאול אותם מה היא מציינת ואיזה אור היא שופכת על דמותו של עשו. 

הבחנה בין עברית מקראית לעברית חדשה
יוצרים ענן מילים מטקסט מקראי וענן נוסף עם פירושו של אותו טקסט עצמו בעברית חדשה ושואלים את התלמידים איזה ענן הוא לשון מקרא ואיזה עברית חדשה. לפי מה מזהים את לשון המקרא? 

זיהוי שירה מקראית
האם מענן המילים הבא יצא משפט מפרוזה או משירה?
א. ענן המילים

ב. הפסוק - ישעיה א 2
שִׁמְעוּ שָׁמַיִם
וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ 
ג. תובנה
זו שירה בגלל התקבולת הנרדפת והמצלולים. כל אחד מחלקי התקבולת צבוע בצליל שונה המלכד אותו מבחינה מוסיקלית ליחידה אחת. ברישא, שִׁמְעוּ שָׁמַיִם, שתי המילים העוקבות נפתחות בְ- שמ.  ובסיפא, וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ, יש א בשתי המילים העוקבות. 
השמים והארץ מסמנים את קצוות המכלול, וקריאת הנביא היא על כן ליקום כולו שישמע את דבר האל. 

תקבולת נרדפת
זיהוי הסיפא של תקבולת נרדפת על פי הרישא הניתנת לתלמידים.
א. ענן המילים + הרישא: בְּנִי לְחָכְמָתִי הַקְשִׁיבָה


ב. הפסוק - משלי ה 1
     בְּנִי לְחָכְמָתִי הַקְשִׁיבָה 
     לִתְבוּנָתִי הַט־אָזְנֶךָ
ג. תובנה 
החכם פונה לתלמיד כמו שאב שפונה לבנו, ׳בני׳. בחברה הפטריארכלית שלט האב בתא המשפחתי. פניית החכם לתלמיד כאב לבנו היא על כן פניה סמכותית לקבלת מרות. 

תקבולת ניגודית
זיהוי הרישא של תקבולת ניגודית על פי הסיפא הניתנת לתלמידים. 
א. ענן המילים + הסיפא: וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ


ב. הפסוק - משלי י 1
בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח־אָב
וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ
ג. תובנה
הפסוק מלמד שמטרת החינוך היא לגדל בן נבון. וגמול בצידה. אם צלח החינוך ויצא בן נבון - תשרה שמחה על הוריו, ואם נכשל חלילה, ויצא בן כסיל - תשרה תוגה בלבבם. הנחת היסוד האופטימית של ספרות החכמה היא שהחכמה ניתנת ללימוד. 
׳אב׳ ו׳אם׳ כאן פירושו ׳הורים׳. ואין לפרש על האב ועל האם בנפרד.

תקבולת משלימה
שיחזור פסוק שמצוטט חלקית. יש להשלים המילים החסרות בו. 
א. ענן המילים + המובאה עם מילים חסרות


ב הפסוק - משלי יח 6
שִׂפְתֵי כְסִיל יָבֹאוּ בְרִיב 
וּפִיו לְמַהֲלֻמוֹת יִקְרָא
ג. תובנה 
פסוק עם מסר חינוכי-ערכי, שאלימות מילולית עלולה להדרדר לאלימות פיזית. הכסיל מתחיל בריב שפתיים ומהמילים נגררים למכות.

זיהוי סוגה
אפשר לעשות כמה ענני מילים ולבקש מהתלמידים לזהות מאיזו סוגה הם על פי נוסחאות/מטבעות לשון אופייניות המצויות בהם. למשל, ׳כה אמר ה׳׳ כנוסחת השליחות הנבואית, ׳איך/איכה׳ ו׳עד מתי׳ כנוסחאות קינה, ׳שמע בני׳ כנוסחת פניה חכמתית, וכדומה. 
דוגמא:
א. ענן מילים

ב. הפסוק - ירמיה ב 2
    כֹּה אָמַר יְהוָה
    זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ 
    אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ
ג. תובנה
בכתוב מופיעה נוסחת השליחות הנבואית, כֹּה אָמַר יְהוָה, שמבטאת את הרעיון שהנביא הוא שליח האל. 

זיהוי מגמתו של טקסט על פי מילים מנחות
מילים מנחות, שנקראות גם מילות המפתח, הן מילים או צירופי מילים שגם רומזים לנושא המרכזי וגם משמשים כעזר לזכרון. ׳בשם מלה-מנחה מציינים אנו מלה או שורש לשוני, החוזרים בתוך הטקסט או רצף-הטקסטים או מסכת-טקסטים חזרה רבת משמעות; המתחקה על חזרות אלה - משמעות אחת של הטכסטים מתפענחת או מתבהרת לפניו, או מכל מקום מתגלית לו ביתר שאת׳ (מ' בובר, 'סגנון המלה-המנחה בסיפורי התורה', דרכו של מקרא, ירושלים 1964, עמ' 299-284).
הקושי בזיהוי מילים מנחות בוורדל הוא שהתוכנה מתייחסת למילה כצורתה המסויימת בטקסט ואינה בנויה לגלות מילים שהן מאותו שורש אבל עם תחיליות וסופיות, כינויים, יידוע, אותיות בכל״ם וכדומה. למשל, בסיפור דוד ובת שבע (שמ״ב יב) משמש ש.ל.ח. כמילה מנחה. דא עקא הפועל מופיעה בצורות שונות: וישלח, ותשלח, שלח, אשלחך, שלחו, והתוכנה לא יודעת לקשר ביניהן. בוודאי ובוודאי שהיא לא תדע להצביע על ברכה/בכורה כמילות מפתח בבראשית כז שיש בו פעלים רבים הנגזרים מהשורש ב.ר.ך., חזרה על שם העצם ׳ברכה׳, ומשחק המילים בינו לבין ׳בכורה׳.
למרות כל זאת, יש מקרים שאפילו בוורדל בולטות המילים המנחות. כזה הוא המקרה הבא:
א. ענן המילים

ב. הטקסט המקראי - שמות לא 17-13
וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל־הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ. שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַיהוָה כָּל־הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת. וְשָׁמְרוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת־הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם. בְּרִית עוֹלָם בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי־שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.
ג. תובנה: השבת היא קודש לה׳. 

זיהוי תוכנו של סיפור
התלמידים מנסים לזהות את העלילה על פי ענן המילים. את ההשערות שהם מעלים רושמים על הלוח, ואז פותחים את התנ״ך, קוראים ובודקים את ההשערות. המשימה מעוררת סקרנות וגורמת לתלמידים להתעמק במילים. אפשרות אחת היא להביא את הפרק כלשונו במקרא. כמו בדוגמא הזאת. 
א. ענן מילים

ב. היחידה הספרותית - אסתר ה
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית־הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִית נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ בְּבֵית הַמַּלְכוּת נֹכַח פֶּתַח הַבָּיִת וַיְהִי כִרְאוֹת הַמֶּלֶךְ אֶת־אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עֹמֶדֶת בֶּחָצֵר נָשְׂאָה חֵן בְּעֵינָיו וַיּוֹשֶׁט הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר אֶת־שַׁרְבִיט הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַתִּקְרַב אֶסְתֵּר וַתִּגַּע בְּרֹאשׁ הַשַּׁרְבִיט וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ מַה־לָּךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּמַה־בַּקָּשָׁתֵךְ עַד־חֲצִי הַמַּלְכוּת וְיִנָּתֵן לָךְ וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִם־עַל־הַמֶּלֶךְ טוֹב יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן הַיּוֹם אֶל־הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי לוֹ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מַהֲרוּ אֶת־הָמָן לַעֲשׂוֹת אֶת־דְּבַר אֶסְתֵּר וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן אֶל־הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר־עָשְׂתָה אֶסְתֵּר וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן מַה־שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֵן לָךְ וּמַה־בַּקָּשָׁתֵךְ עַד־חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ וַתַּעַן אֶסְתֵּר וַתֹּאמַר שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי אִם־מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְאִם־עַל־הַמֶּלֶךְ טוֹב לָתֵת אֶת־שְׁאֵלָתִי וְלַעֲשׂוֹת אֶת־בַּקָּשָׁתִי יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן אֶל־הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לָהֶם וּמָחָר אֶעֱשֶׂה כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וַיֵּצֵא הָמָן בַּיּוֹם הַהוּא שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב וְכִרְאוֹת הָמָן אֶת־מָרְדֳּכַי בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ וְלֹא־קָם וְלֹא־זָע מִמֶּנּוּ וַיִּמָּלֵא הָמָן עַל־מָרְדֳּכַי חֵמָה וַיִּתְאַפַּק הָמָן וַיָּבוֹא אֶל־בֵּיתוֹ וַיִּשְׁלַח וַיָּבֵא אֶת־אֹהֲבָיו וְאֶת־זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וַיְסַפֵּר לָהֶם הָמָן אֶת־כְּבוֹד עָשְׁרוֹ וְרֹב בָּנָיו וְאֵת כָּל־אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ וְאֵת אֲשֶׁר נִשְּׂאוֹ עַל־הַשָּׂרִים וְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר הָמָן אַף לֹא־הֵבִיאָה אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עִם־הַמֶּלֶךְ אֶל־הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר־עָשָׂתָה כִּי אִם־אוֹתִי וְגַם־לְמָחָר אֲנִי קָרוּא־לָהּ עִם־הַמֶּלֶךְ וְכָל־זֶה אֵינֶנּוּ שׁוֶֹה לִי בְּכָל־עֵת אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה אֶת־מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ וַתֹּאמֶר לוֹ זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וְכָל־אֹהֲבָיו יַעֲשׂוּ־עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה וּבַבֹּקֶר אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְיִתְלוּ אֶת־מָרְדֳּכַי עָלָיו וּבֹא־עִם־הַמֶּלֶךְ אֶל־הַמִּשְׁתֶּה שָׂמֵחַ וַיִּיטַב הַדָּבָר לִפְנֵי הָמָן וַיַּעַשׂ הָעֵץ
ג. תובנה
למילת ׳עץ׳ במקרא יש שתי הוראות: החומר (wood), ׳עץ׳ בלשון חז״ל, והצמח (tree), ׳אילן׳ בלשון חז״ל. לאיזו משתי ההוראות התכוון כאן הכתוב? 

חידונים וחזרה על חומר
אפשר לבקש מהתלמידים להכין ענן מילים לחידון על נושא, דמות, ארוע, ביטוי, תופעה ספרותית וכדומה. הטקסט שיוזן לוורדל יוכל להיות א. מובאה מהמקרא  ב. מובאה מעובדת מהמקרא (מובאה שבה הושמטו כמה מילים או הקליקו כמה מילים כמה פעמים כדי שהגופן בענן יהיה גדול ובולט) שמכינים במעבד תמלילים ומזינים בה את וורדל  ג. טקסט על המקרא כמו קטע ממאמר, סיכום שיעור, טקסט חופשי שהתלמידים מכינים. 
התלמידים יהנו שהחידה שלהם תופיע בחידון הכתתי, השכבתי או הבית ספרי. 

אפשרות אחרת היא להעתיק את הפרק למעבד תמלילים, לתמצת אותו באמצעות מחיקת מילים (אפילו מילות יחס) ולהבליט מילים אחרות באמצעות הקלדתן כמה פעמים ברצף, מה שיגרום לגופן שמיצג אותן להיות יותר גדול, ואת הטקסט הזה להזין לוורדל. התלמידים יראו את ענן המילים וינסו לנחש את העלילה, והמורה יסייע להם בהכוונה. למשל, מי הגיבור? מה קרה לו? היכן מתרחשת העלילה? וכדומה.  ואז המורה אומר לתלמידיו: אילו שאלות הייתם רוצים לשאול כדי להבין יותר טוב את העלילה, ורושם את השאלות על הלוח. למשל, מדוע יונה בורח? מדוע הוא בחר לשים את פניו אל תרשיש? מה גרם לסערה הגדולה שפקדה את הים? וכדומה. התלמידים יחפשו את התשובות במילים שבענן. גם בקטנות שבהן. ואז, כשהתלמידים מסוקרנים, פותחים את התנ״ך, קוראים את הפרק ודנים בו לאור הבנת עלילתו וחיפוש תשובות לשאלות שהתלמידים שאלו. 
א. ענן המילים

ב. הפרק - יונה א
ג. תובנה
הפרק עמוס במושגי ים, חלקם נדירים בתנ״ך וחלקם מיוחדים לספר יונה: ים, אניה, ספינה (רק כאן בתנ״ך), רב חובל (רק כאן בתנ״ך), מלחים (רק ביונה וביחזקאל כז). מדוע מושגי הים כל כך נדירים בתנ״ך? אולי בגלל שלישראל של תקופת המקרא לא היתה תרבות ימית מפותחת. הרי לאורך חופי הים התיכון התנהל מאבק עם גויי הים (הפלשתים) שהתנחלו בהם. 

לסיום, הכרת וורדל משתלמת. ניתן להשתמש בתוכנה גם להוראת מקצועות נוספים (ספרות, היסטוריה, מחשבת, גיאוגרפיה, לשון עברית, אנגלית ועוד) ולפעילויות חינוכיות מגוונות בבית הספר. תוכלו להזין לתוכנה טקסטים בשפות שונות, רשימות תלמידים, מקומות בארץ ובעולם, וכל מה שתרצו. את ענן המילים שיצרתם תוכלו להדביק לא רק במצגות אלא גם על דפי מבחן, חוברות, פוסטרים, כרטיסי ביקור, חולצות, כוסות - הכל כיד הדמיון הטובה עליכם. 

בהצלחה!!





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה