ד״ר דן אלבו, משורר, היסטוריון וחוקר תרבות
וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל-הַבּוֹר, וְהִנֵּה אֵין-יוֹסֵף בַּבּוֹר; וַיִּקְרַע, אֶת-בְּגָדָיו. (בר, לז:כט)
 |
| יֵשׁ בּוֹר וַחֹשֶׁךְ |
בְּמָקוֹם בּוֹ אֵין חֶמְלָה
יֵשׁ בּוֹר וַחֹשֶׁךְ
וּבְבּוֹר רֵק, בַּחֲלַל הֶעָמֹק, גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יוֹדֵעַ עוֹד לְהַחְשִׁיךְ
וְאוּלַי מִתּוֹךְ מִדְבָּרִיּוֹת הָחוֹל הַלְּבָנִים בַּדֶּרֶךְ מִצְרָיְמָה
תָּקוּם אַהֲבָה
וְיָדֵינוּ שֶּׁכְּבָר נֻגְּעוּ בְּחֶרְפַּת הַפַּחַד
יָהִינוּ בְּעֹצֶם לַחֲבוֹק
נִשְׁמַת כָּל חַי
וּכְמוֹ בְּתוֹך חֹרֶשׁ מוּאָר, הַצֵּל יִסֹּג
לִפְנִים עַצְמוֹ, יִבָּלַע בִּנְקֻדּוֹת הַטִּשְׁטוּשׁ
וְאָנוּ נְבַקֵּשׁ אַחַר יוֹסֵף, לְמַלֵּט אֶת אֲשָׁמֵינוּ
נְשַׁיֵּר אֶת שְׁתִיקֹתֵינוּ כַּאֲבָנִים לִבְנוֹת
אֶרֶץ חֲדָשָׁה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה