יום שבת, 4 ביוני 2016

יום ירושלים - מחורבן לגאולה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


ירושלים במרכז העולם, מפת בינטינג, ככר ספרא, ירושלים
בשנת תשנ״ח (1998) חוקקה הכנסת את ׳חוק יום ירושלים׳. וכך כתוב בסעיף הראשון של החוק:הכנסת מכריזה בזה על יום כ"ח באייר כעל יום ירושלים שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה וייקרא בשם "יום ירושלים”. 
השם שקבעה הכנסת, ׳יום ירושלים׳, הוא היפוך מחורבן לגאולה של הצירוף המקראי ׳יום ירושלים׳. שהרי במקרא הצירוף ׳יום ירושלים׳ מציין את יום חורבן ירושלים על ידי הבבלים. וכך נאמר במזמור קל״ז בתהלים:
אִם־אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי
תִּדְבַּק־לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם־לֹא אֶזְכְּרֵכִי
אִם־לֹא אַעֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי
זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם 
הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ.
הפניה לה׳ לזכור לבני אדום את יום ירושלים נובעת מזה שהאדומים צידדו בבבלים, כובשי העיר. קריאתם לבבלים להרוס את העיר מופיעה כמובאה מפיהם:  עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ. השנאה התהומית לבני אדום בולטת ביחזקאל לה 15-5 ובעובדיה 16-10. 
הקריאה לה׳ לזכור לבני אדום את התלהבותם מחורבן ירושלים באה אחרי הנדר שנודר המשורר לזכור לנצח את ירושלים ולהעלותה על ראש שמחתו. 



ויטראז׳ עם נוף ירושלים בבית כנסת ׳משכן ברנע׳ באשקלון. תכנון הוויטראז׳ ובחירת הזכוכיות: האומנית סבינה סעד. ביצוע: רונן קימל.


 מקור השראה לזמר ולפזמון
המקרא הוא מקור השראה לשיריה של אביבה גולן, חסד תהלים ולחם החרות (שגם הולחן ומושר). הזמרת חני ריקרדו שרה ומספרת על השיר אור וירושלים. שירו של פרופ' יוסי גמזו, ליום ירושלים, מוקדש לזכר הנופלים בקרבות על ירושלים, והוא ברוח סיפור העקדה.    
מי ייתן ותתגשם בימינו נבואת הנביא זכריה על שלום, שלוה ובטחון בירושלים:
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם
וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים
וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ (ח 5-4).

תגובה 1:

  1. אולי לא היה זה מעשה חכם לקרוא ליום ירושלים במשמעותו החדשה בשם המזכיר חורבן...

    השבמחק