יום ראשון, 12 בפברואר 2017

תמר לבשה את כתונת הפסים שלה

ר. מיפו, משוררת סופרת 

ר. מיפו, מתוך סדרת הבובות על כתונת הפסים

התחדשות
תָּמָר, שֶׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁלָָָָָבשָׁה אֶת כְּתוֹנֶת הפַּסִים שֶׁלָה, חִיְיכָה.
אִמָהּ הַיָפָה בַּנָשִׁים אָרגָה לְמַעֲנָה
וְתָּמָר עָמְדָה וְעָזְרָה לְיָדָה.
תָּמָר, הַיָפָה בִּבְנוֹת הַמֶלֶךְ, כֹּּּּּּּּּּּּּּה נָאוָוה,
לְמִִִִי הוֹעִיד אוֹתָה אָבִיהָ?
אִמָהּ אָרְגָה שִׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁידוּכִים לְמַעֲנָה,
וּלְאָחִיהָ אָמְנוֹן רְגָשׁׁוֹת עָזִים וְתַַַַַַַַַּאֲוָה.


הַשֶׁמֶש חָמִימָה וּנְעִימָה עַל הָרֵי יְרוּשָׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁלַיִם, סְבִיבָה.
וְתָּמָר הַלְכָה לְבֵית אָחִיהָ
לְְְְְְְְְְְְלָבֵב הַלְבִיבוֹת, סְגֻלָּה לְהַחְלָמָה.
לִבָּּּּה נִיתָר  בָּהּ יָדָיו כְּפָתוּהָ  צָעֲקָתָה, זְעֲקָה
חָנוּקָה, בִּגְרוֹנָה. הַדָף תְּשׁוּקָתוֹ לְגוּפָה.

חֲפוּיָת רֹאשׁ, אֵפֶר פִּזְרָה בִּזְהָב שְׂעֲרָה,
קְרוּעָה הַַכֻּתוֹנֶת  הַחָדָשָׁה.
וַאֲפִילוּ אִישׁ לֹא אָמַר לָה הִתְחָדְשִׁי,  וְלֹא הִתְקָדְשִׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁי.
כִּי יַַַַַַַַַד זְדונִית קָרְעָה יוֹפִי, זַרְעָה  פּוּרְענוּת

וְהַשֶׁמֶשּׁ מֶבוּיָשָׁה קִמְעָה,
סָבְבָה צָלְלָה, לַיְלָה וְרוּחַ קְרִירָה.

©    כל הזכויות שמורות. מפרסם כאן באדיבות המשוררת


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה