יום שבת, 4 במרץ 2017

מה בין 'שושן הבירה' לשושן כבירה?

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ההחלטה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה (אס' ג 15). הפסוק מבדיל בין 'שושן הבירה' שבה ישבו המלך והמן ובה ניתנה 'הדת' לבין 'העיר שושן', שבה ישבו התושבים הרגילים. עיר לחוד ובירה לחוד. הצירוף ’שושן הבירה‘ מופיע עשר פעמים במגילת אסתר (א 2, 5; ב 3, 5, 8; ג 15; ח 14; ט 6, 11, 12) ומשמעותו החלק המבוצר של העיר שושן (השוו נחמיה ב 8; ז 2). ’בירתא‘ בארמית ו-birtu באכדית פירושן מצודה או מבצר. ספר דברי-הימים מספר על ’הבירניות‘ (צורת הרבים של ’בירה‘) שבנו יהושפט ויותם מלכי יהודה (דה“ב יז 12; כז 4).
'בירה' היא ההפך מ'עיר פרזות' (=עיר שאינה מוקפת חומה). מזה יוצא שמשמעות 'שושן הבירה' איננה ששושן היתה מה שמכונה בלשון ימינו 'עיר בירה' (capital city) אלא החלק המבוצר של העיר. בחלק המבוצר היו 'כסא מלכותו' של אחשורוש (א 2), ביתן המלך (א 5), בית הנשים (ב 3, 5) ושם ניתנה 'הדת' (ג 15; ח 14). בלשון המקרא העיר הראשית של ממלכה היא 'עיר המלוכה' (שמ"ב יב 26) או 'עיר ממלכה' (יהו' י 2; שמ"א כז 5). הצירוף הנוהג היום, 'עיר בירה', הוא תוצר פרשנות שגויה של 'שושן הבירה' שבמגילת אסתר. 

4 תגובות:

  1. הסבר יפה, אך לדעתי אינו שלם:
    א) מתוך נקודת הנחה סבירה בהחלט ששושן לא היתה העיר היחידה בתקופת המקרא שבליבה חומה, הרי היינו צפויים למצוא את הצרוף "[שם עיר] הבירה" במקומות נוספים במקרא.
    ב) אם "הבירה" הוא אזור מיוחד של העיר הרי בשפה העברית מקובל להשתמש בצורת הסמיכות דהינו "בירת שושן".

    על כן אני מציע הסבר אפשרי אחר:
    בנוסף לעיר שושן שהיתה בירת האימפריה הפרסית היו עוד ערים בשם שושן והתואר "בירה" יוחד רק לעיר המסוימת בה שכנו מוסדות השלטון המרכזיים. את זה אני מבסס על שני דברים:
    1) "ברה" הינה שיכול אותיות של "רבה", ובמקרא אנו מוצאים את המילה רבה כמציינת את העיר המרכזית של האומה, כמו "רבת בני עמון" (שנותר עד ימינו בשמה של בירת ממלכת ירדן "רבת עמון").
    2) האימפריה הפרסית נקראה, החל מראשית המאה השלישית לספירה בשם "האימפריה הססנית". לתופעת האנטישמיות המוצגת במגילת אסתר אין אח ורע בשום ספר מספרי המקרא, וזה מעלה את חשדי שמגילת אסתר נכתבה בתקופה מאוחרת. אחד הדברים המחזקים את החשד הזה הוא העדרה מאסופת הכתבים שנתגלו בקומראן.
    על כן, כל הערים הפרסיות נקראו שׂשׂן, ואחת מהן היתה העיר הראשית, ואליה מכוון כותב המגילה.

    השבמחק
  2. בפרק ט נראה שהשימוש בשושן הבירה וסתם שושן מתחלף ושתיהן מוזכרות כעיר מוקפת חומה.

    השבמחק
  3. אלי היקר,

    תחילה הרגו היהודים ׳בשושן הבירה׳ (ט 6) 500 איש ואת עשרת בני המן (כדי שלא תתקיים ממנו ׳שושלת׳). ׳בשושן הבירה׳, כפי שמפרשת אל נכון אדל ברלין בפירושה לאסתר בסדרה ׳מקרא לישראל׳, עמ׳ ׳בשושן הבירה, היא עיר המלך, בניגוד לעיר התחתונה. אלה שנהרגו כאן השתייכו ככל הנראה לחצר׳ (עמ׳ 144). ואז המלך פונה לאסתר ושואל אותה מה בקשתה עוד, אחרי שבְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה הָרְגוּ הַיְּהוּדִים וְאַבֵּד חֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי־הָמָן (פס׳ 12) והיא מבקשת שיִנָּתֵן גַּם־מָחָר לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן לַעֲשׂוֹת כְּדָת הַיּוֹם וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי־הָמָן יִתְלוּ עַל־הָעֵץ (פס׳ 13). כלומר, בשושן (לא ׳בשושן הבירה׳), אדל ברלין מפרשת ׳בעיר התחתית או באיזור שבו יש אוכלוסיה יהודית (השווה ד, ח, טז). חלק אחר של העיר מזה שבו נערך הקרב ביום הקודם.׳ והיא מדגישה אל נכון: ׳ישנם שלושה אתרי קרב - שושן הבירה, הפרובינציות, ושושן (העיר התחתית) - ולכל אחד מהם רשימה נפרדת של מספר ההרוגים׳ (שם). יהודי שושן תלו את בני המן. תליה היא דרך לביזוי הגופה, ולא דרך ההוצאה להורג. הרי הם כבר הומתו בשושן הבירה. ׳הקרב בארבע-עשר באדר מתרחש בעיר התחתית, בעוד שבשלושה-עשר בו התרחש הקרב בשושן הבירה׳ (אדל ברלין, שם, עמ׳ 145). בפסוק 19 ישנה נסיגה לאחור בזמן כדי להסביר את מועד פורים בשושן, שהיה שונה ממועד החג ביתר המקומות. היהודים שישבו בערי הפרזות חוגגים את החג בארבעה עשר לחודש אדר. מלכתחילה הכתוב הבחין בין יהודי שושן שחגגו בט״ו אדר לכל יתר היהודים (כולל אלה שבשאר הערים הבצורות). פס׳ 19 מביא מסורת על שינוי בתאריך החג. לפי הנאמר בו יש הבחנה בין ׳שושן׳ + הערים הבצורות, לבין הערים הפרוזות. תרגום השבעים ניסה לעשות שלום בין פס׳ 17-18 מזה לבין פס׳ 19 מזה ואומר שי״ד באדר הוא חגם של כל היהודים המפוזרים בארץ, וט״ו באדר הוא חגם של היהודים הגרים בערים גדולות. תפיסה זו מהדהדת במסורת חז״ל ובהלכה שעל פיה היהודים בכל הערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע חוגגות את בט״ו פורים (=שושן פורים), בהבדל מהיהודים המתגוררים במקומות האחרים שחוגגים בי״ד באדר.

    השבמחק
  4. א. למלכי פרס מן השושלת האח'מנית היו כמה 'ערי בירה' שביניהן נדדו (שושן, אחמתא, פסרגדא, פרספוליס). אולי זה נעשה כדי לרצות חלק מן 'העמים המייסדים' של הממלכה (פרסיים, עילמיים ומדיים), אולי זה נעשה כדי להפגיו עושר וכוח, אולי בגלל מזג האוויר: פסרגדא שוכנת בהרים הגבוהים, והגישה אליה בחורף קשה מאד. שושן שבמישור היתה 'בירת החורף' שקבע דרייוש הראשון, ואת הארמון בה השלים ח'שיארשא/אחשוורוש/כסרכסס.
    ב. מסכים עם לאה לעניין 'הבירה' כ'קריית השלטון'. זה ניכר גם בחפירות הארכיאולוגיות של SUSA - שושן מן המשלחת הצרפתית כבר: ההבדל בין 'הבירה' לבין העיר התחתונה (מה שמצחיק, שכשהארכיאולוגים הגיעו לשם, הם בנו להם CHATEAU מפואר(ת) למגורי המשלחת, שנראית כמו ארמון המלך, לא פחות... ואח"כ היו מצביעים עליו כ'ארמון אחשוורוש'...).
    ג. כדאי לקרוא בספר התערוכה של מוזיאון ארצות המקרא מ 1996 - 'ערי הכתר' את המאמר של ז'אן פארו ודניאל לדיריי, חופרי שושן מהמשלחת הצרפתית (The Palace of Susa, in: Royal Cities of the Biblical World).
    ד. אולי 'עיר הבירה' פירושה (המקורי) היה 'עיר שיש בה בירה', ומכאן התפתחה המשמעות המובנת של CAPITAL CITY = עיר ראשה?

    מבחינתי אגב יש רק עיר בירה אחת בעולם: מינכן, בזכות האוקטוברפסט כמובן.

    השבמחק