שמעון בארי, סופר ומשורר
זֶה סִפּוּרוֹ שֶׁל יִפְתָּח אִישׁ גִּלְעָד
גִּבּוֹר נֶעֱרָץ אִישׁ מוּלוֹ לֹא עָמַד
זֶה הוּא שֶׁגְּבוּלוֹת הִרְחִיב עַד אַרְנוֹן
בְּכוֹבְשׁוֹ אֶת מַמְלֶכֶת סִיחוֹן
וּבְמֶלֶךְ עַמּוֹן הִכָּה נֶחְרָצָה
עַל אֲשֶׁר לְשָׁמְעוֹ לֹא רָצָה
הוֹ יִפְתַּח אִישׁ נֶחְפַּז,
גִּבּוֹר חַיִל אִישׁ נוֹעָז
רֹאשׁ הָיִיתָ לַשּׁוּעָלִים
מַנְהִיג פוֹחֲזִים וְרֵיקִים
נֶדֶר נָדַרְתָּ
לַיֵּצֶר פָּנִיתָ
מָה מִהַרְתָּ
מַר נִמְהַרתָּ,
חֲקֹר לֹא דָּרַשְׁתָּ
חוּצוֹת עָמַדְתָּ
בְּרֹאשׁ עַם מִלַּלְתָּ
דְּבָרִים הִשְׁמַעְתָּ:
"אִם-נָתֹן תִּתֵּן אֶת-בְּנֵי עַמּוֹן, בְּיָדִי.
וְהָיָה הַיּוֹצֵא, אֲשֶׁר יָצָא מִדַּלְתִּי
לִקְרָאתִי, בְּשׁוּבִי בְּשָׁלוֹם, מִבְנֵי עַמּוֹן
וְהָיָה, לִיהֹוָה, וְהֶעֱלִתִּהוּ, עוֹלָה"
מָה צָפִיתָ גִּבּוֹר הַחַיִל
הַאִם לַכֶּלֶב, סוּס, אוֹ אַיִל
חָתוּל אוֹ עַכְבָּר אוֹ רֶמֶשׂ זוֹחֵל
מִי מֵהֶם רִאשׁוֹן פְּנֵי חוֹזֵר יְקַבֵּל?
אֲבוֹי
זוֹ בִּתְּךָ הַיְּקָרָה הַיָּפָה בַּנָּשִׁים
אֶת כְּבוֹד נִצְחוֹנְךָ אָבְתָה לְהַרְשִׁים
הִיא רִאשׁוֹנָה יָצְאָה מִסִּפִּים
חָלוֹת פָּנֶיךָ בִּמְחוֹלוֹת וְתֻפִּים
הוֹ יִפְתַּח אִישׁ נֶחְפַּז,
גִּבּוֹר חַיִל אִישׁ נוֹעָז
רֹאשׁ הָיִיתָ לַשּׁוּעָלִים
מַנְהִיג פוֹחֲזִים וְרֵיקִים
נֶדֶר נָדַרְתָּ
לַיֵּצֶר פָּנִיתָ
מָה מִהַרְתָּ
מַר נִמְהַרתָּ,
חֲקֹר לֹא דָּרַשְׁתָּ
חוּצוֹת עָמַדְתָּ
בָּרֹאשׁ עַם מִלַּלְתָּ
דְּבָרִים הִשְׁמַעְתָּ
אָסוֹן עַל רֹאשְׁךָ הֵמַטְתָּ.
זֶה סִפּוּרוֹ שֶׁל יִפְתָּח אִישׁ גִּלְעָד
גִּבּוֹר נֶעֱרָץ אִישׁ מוּלוֹ לֹא עָמַד
זֶה הוּא שֶׁגְּבוּלוֹת הִרְחִיב עַד אַרְנוֹן
בְּכוֹבְשׁוֹ אֶת מַמְלֶכֶת סִיחוֹן
וּבְמֶלֶךְ עַמּוֹן הִכָּה נֶחְרָצָה
עַל אֲשֶׁר לְשָׁמְעוֹ לֹא רָצָה
הוֹ יִפְתַּח אִישׁ נֶחְפַּז,
גִּבּוֹר חַיִל אִישׁ נוֹעָז
רֹאשׁ הָיִיתָ לַשּׁוּעָלִים
מַנְהִיג פוֹחֲזִים וְרֵיקִים
נֶדֶר נָדַרְתָּ
לַיֵּצֶר פָּנִיתָ
מָה מִהַרְתָּ
מַר נִמְהַרתָּ,
חֲקֹר לֹא דָּרַשְׁתָּ
חוּצוֹת עָמַדְתָּ
בְּרֹאשׁ עַם מִלַּלְתָּ
דְּבָרִים הִשְׁמַעְתָּ:
"אִם-נָתֹן תִּתֵּן אֶת-בְּנֵי עַמּוֹן, בְּיָדִי.
וְהָיָה הַיּוֹצֵא, אֲשֶׁר יָצָא מִדַּלְתִּי
לִקְרָאתִי, בְּשׁוּבִי בְּשָׁלוֹם, מִבְנֵי עַמּוֹן
וְהָיָה, לִיהֹוָה, וְהֶעֱלִתִּהוּ, עוֹלָה"
מָה צָפִיתָ גִּבּוֹר הַחַיִל
הַאִם לַכֶּלֶב, סוּס, אוֹ אַיִל
חָתוּל אוֹ עַכְבָּר אוֹ רֶמֶשׂ זוֹחֵל
מִי מֵהֶם רִאשׁוֹן פְּנֵי חוֹזֵר יְקַבֵּל?
אֲבוֹי
זוֹ בִּתְּךָ הַיְּקָרָה הַיָּפָה בַּנָּשִׁים
אֶת כְּבוֹד נִצְחוֹנְךָ אָבְתָה לְהַרְשִׁים
הִיא רִאשׁוֹנָה יָצְאָה מִסִּפִּים
חָלוֹת פָּנֶיךָ בִּמְחוֹלוֹת וְתֻפִּים
הוֹ יִפְתַּח אִישׁ נֶחְפַּז,
גִּבּוֹר חַיִל אִישׁ נוֹעָז
רֹאשׁ הָיִיתָ לַשּׁוּעָלִים
מַנְהִיג פוֹחֲזִים וְרֵיקִים
נֶדֶר נָדַרְתָּ
לַיֵּצֶר פָּנִיתָ
מָה מִהַרְתָּ
מַר נִמְהַרתָּ,
חֲקֹר לֹא דָּרַשְׁתָּ
חוּצוֹת עָמַדְתָּ
בָּרֹאשׁ עַם מִלַּלְתָּ
דְּבָרִים הִשְׁמַעְתָּ
אָסוֹן עַל רֹאשְׁךָ הֵמַטְתָּ.
יפה
השבמחק