יום שלישי, 5 במרץ 2019

אור זרוע: שיר, תרגום, ביאור

אור זרוע: שיר, תרגום ומאמר פרשנות

אוֹר זָרוּעַ

שיר: דורית שירה ג’אן
תרגום: פרופ׳ איתן מדיני
מאמר פרשנות: חגי קמרט

דורית שירה ג’אן, אור זרוע 

שָׁעוֹת אֲחֵרוֹת
אוֹר זָרוּעַ בְּחַדְרִי
נָח עַל מִטָּתִי
מֵמִית וּמְחַיֶּה
מַצְמִיחַ יְשׁוּעָה.
,

נִבְקָעִים רְקִיעִים
רַחַשׁ כְּנַף פַּרְפַּר
נוֹתֵן לִי מָנוֹחַ
אֲנִי קוֹרֵאת לָרוּחוֹת הַטּוֹבוֹת
לָבוֹא אֵלַי
בְּרַחֲמִים רַבִּים.
.
פָּנַי זָעִים וְרַחַשׁ
פְּסוּקֵי הוֹדָיָה
בְּעָלְמָא דִי בְרָא
כִּרְעוּתֵיה.
.
אוֹר זָרוּעַ בְּחַדְרִי
חֵן וְחֶסֶד וְרַחֲמִים.


Dorothy Shira Jan, Sown light
Translated by Prof. Eitan Medini

Other hours 
Light has been sown in my room
Resting upon my bed 
Putting to death and giving life
Raising salvation.
Heavens are cracked open
Rustling of a butterfly’s wings
Granting me a serenity 
I am calling for the good spirits
Come to me
With a lot of mercy.
Moving faces and a rustling 
Thanksgiving’s verses
In the world which He has 
Created 
בְּעָלְמָא דִי בְרָא 
כִּרְעוּתֵיה.
Light has been sown in my room
Goodness grace and me


חגי קמרט, פרשנות לשיר "אור זרוע"

בית ראשון
שָׁעוֹת אֲחֵרוֹת
אוֹר זָרוּעַ בְּחַדְרִי
נָח עַל מִטָּתִי
מֵמִית וּמְחַיֶּה
מַצְמִיחַ יְשׁוּעָה.
ביום הכיפורים שהוא היום הקדוש ביותר ביהדות אנו מתחילים את הערב בפסוק מתהילים 
תהילים פרק צז
• פסוק י"א: אוֹר, זָרֻעַ לַצַּדִּיק; וּלְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה.
היינו ערב הכיפורים עומד בסימן האור הטוהר הצחות והשמחה. היינו יום הכיפורים הוא יום שעל אף הרצינות שבו הוא יום שמח.
בהשאלה משירת התהילים ומהיום הקדוש ביותר אומרת הדוברת כי בשעות האחרות היינו שעות של גדלות הנפש ( שהן לא השעות הרגילות היומיומיות) בשעות האלו כמו אור קודש דומה לאור שבעת הימים זרוע בחדרה כאילו נח על מיטתה
מטה מצע לשכב עליו אך בהגייה או בטון יכול להישמע גם כמו מיתה מלשון מוות. 
מוות הוא חלק מהחיים וכשם שהחיים מקודשים מסתמא גם המוות מקודש כי הוא חלק מהם
ובאמת בשורות הבאות מדברת המשוררת על פסוקים שאנו נוהגים לומר בימי הסליחות ובסליחות שביום הכיפורים 
נח על משכבי מזכיר וינוח בשלום על משכבו ונאמר אמן היינו תפילת ההשכבה. 
מכאן נובע שהתחושה של הדוברת היא תחושת קודש ורוגע כאילו התעלתה נשמתה לרומו של עולם. 
ממית ומחייה = תפילתה של חנה אשת אלקנה.
שמואל א פרק ב
• פסוק ו: יְהוָה, מֵמִית וּמְחַיֶּה; מוֹרִיד שְׁאוֹל, וַיָּעַל.
מצמיח ישועה
אין לנו בתנ"ך מצמיח ישועה אך בקרוב לכך משמיע ישועה
שעיהו פרק נב
• פסוק ז: מַה-נָּאווּ עַל-הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר, מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב--מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה; אֹמֵר לְצִיּוֹן, מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ. 
לעומת זאת בתפילת העמידה שמונה עשרה מופיע ברכה של מצמיח קרן ישועה ( לא מצמיח ישועה אלא קרן ישועה)
שוב רואים כאן את תנודות מצב רוחה ובריאותה של הדוברת כי האור הוא פעם לטובה ופעם לרעה פעם הוא מחייה ופעם ממית
אך תמדי בסופו של דבר הוא מבשר ישועה
נִבְקָעִים רְקִיעִים
רַחַשׁ כְּנַף פַּרְפַּר
נוֹתֵן לִי מָנוֹחַ
אֲנִי קוֹרֵאת לָרוּחוֹת הַטּוֹבוֹת
לָבוֹא אֵלַי
בְּרַחֲמִים רַבִּים.
עתה היא מגיעה לחלק התרחשות השמימית.
לכבודה נבקעים ארובות השמים היינו כל הרקיעים 
היינו עשרת הספרות המופיעות בקבלה כתר, חוכמה, בינה , דעת, חסד, גבורה , תפארת, נצח, הוד, יסוד. 
מאותם בקיעים שיוצרים חלון היזדמנויות לספרות השמימיות היא מבקשת את הרוחות הטובות לבוא אליה.
ברחמים רבים. לא כל כך ברור האם היא מבקשת שהרוחות יביאו עמם משבים של רחמים כדי לרחם עליה על עצבונה? אולי.
:
בית אחרון
פָּנַי זָעִים וְרַחַשׁ
פְּסוּקֵי הוֹדָיָה
בְּעָלְמָא דִי בְרָא 
כִּרְעוּתֵיה.
אוֹר זָרוּעַ בְּחַדְרִי
חֵן וְחֶסֶד וְרַחֲמִים
.
עתה לפי הנראה הגיעו אליה הרוחות כי פניה זעו.
היינו הוחייתה גם מהאור וגם מהרוחות הטובות 
ופיה אומר פסוקי הודיה לאלוהי הרוחות קרי לבורא עולם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה