גוסטבו לונסון, איש מקרא ומחנך. יוזם פרוייקטים חינוכיים לנוער יהודי מהתפוצות
לזכר כפיר, אריאל ושירי ביבס הי״ד ובתקווה לשובם של כל החטופים
יְהִי אוֹר
עֶרֶב יוֹרֵד עַל הַשְּׁכוּנָה
עֵין צוֹפִיָּה מִבַּעַד לַמִּרְפֶּסֶת,
עֲנָפִים נוֹטְפִים דִּמְעָה,
כְּאֵם הַמְּבַכָּה עַל בָּנֶיהָ.
הַשֶּׁמֶשׁ לֹא זָרְחָה הַיּוֹם,
וְגַם לֹא תִּשְׁקַע, תַּרְדֵּמָה,
אֵימָה חֲשֵׁכָה גְּדוֹלָה נָפְלָה,
הָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת הִסְתִּיר פָּנָיו .
אוֹר חָדָשׁ וְאֵיתָן יָאִיר,
מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים, יְהִי,
וּמִצִּיּוּן תֵּצֵא אַחְוָה, שַׁלְוָה,
וְקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה.
קוּמָה עַמִּי, וְיָפֻצוּ אוֹיְבֵךְ,
וְשִׂנְאָה מִפָּנֶיךָ וּבְקִרְבְּךָ,
כִּי לֹא אָבְדָה הַתִּקְוָה,
כִּי לְעוֹלָם נִבְחַר בַּחַיִּים.
כשלב האדם מוצא את חיבורו הטבעי למילים המתארות את רגשותיו, נוצר שיר יפייפה, מדויק, כואב ומלא תקווה כזה. מי יתן ונדע לשקם את עצמנו כעם. חיבוק ענק, לבן!
השבמחקתודה רבה פסי היקר!! בדיוק.. הייתי צריך להוציא החוצה את טלטלת הרגשות הזו.. באיזו שהיא מורה!! חיבוק גדול!!
מחק