בלפור חקק, משורר
שיר השירים
עֵינַיִךְ בַּחֲשֵׁכָה בּוֹהֲקוֹת זָהָב יָרֹק
וְצַוָּארֵךְ מִגְדַּל פְּנִינִים.
כָּל דַּפֵּי הַשִּׁירִים
עֲרֵמַת חִטִּים עַל בִּטְנֵךְ
אֵיךְ אוּכַל לִקְרֹא לָךְ מִלִּים
מִתּוֹךְ אַגַּן הַסַּהַר הַמָּתוֹק?
אַל יֶחְסַר יָפְיֵךְ
אַהֲבָתִי
אַל יֶחְסַר זְהָבֵךְ הַיָּרֹק.
אִם אֶכְתֹּב מִדְרַשׁ אַהֲבָתֵךְ
אֹמַר שֶׁאַתְּ עִיר, שֶׁאַתְּ עַם
אַךְ כָּל הַקִּלּוּסִים לֹא יַכְחִישׁוּ
שֶׁאַתְּ אִשָּׁה אוֹהֶבֶת
שֶׁאַתְּ אִשָּׁה
בָּשָׂר וְדָם.
מתוך: בלפור חקק, "משורר של חצות", 2010
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על תגובתך. היא תפורסם אחרי אישורה.