tag:blogger.com,1999:blog-1123420469079329875.post1506062234154998562..comments2024-03-25T06:50:16.830+02:00Comments on ד"ר לאה מזור: על מקרא, הוראה וחינוך: האם רק מן הידע נוציא לנו חינוך? צמצום הבגרויות כהזדמנות לחינוך המבוסס גם על עשייה ד״ר לאה מזור על מקרא הוראה וחינוךhttp://www.blogger.com/profile/03207136823861557999noreply@blogger.comBlogger4125tag:blogger.com,1999:blog-1123420469079329875.post-51062965132974244872013-07-16T08:49:35.283+03:002013-07-16T08:49:35.283+03:00החופש מזין את התרבות ואת הלמידה !
בכנס השנתי של...החופש מזין את התרבות ואת הלמידה ! <br /><br />בכנס השנתי של "האגודה למען קידום המדע" אשר התקיים לאחרונה, נאמר רבות על הרעות של הבורות המדעית שקיימת באוכלוסייה בכללותה. מנהיגים רבים הדגישו שהידע המדעי האוניברסאלי הוא דבר מכריע בקביעת מדיניות ציבורית נבונה בדמוקרטיה, כמו כן הוא מכריע בשמירה על העליונות במדע ובטכנולוגיה.<br /><br />ההאשמה על חוסר העניין שמפגין הנוער כיום הוטלה על בתי ספרינו ועל האוניברסיטאות, בכל הרמות. בזה, יתכן שרוב האנשים יכולים להסכים. זה ברור שבתי הספר היום עושים עבודה איומה בחינוכם של ילדים ברוב התחומים -- אופי, אחריות חברתית, ואזרחות טובה, כמו כן קריאה, כתיבה, היסטוריה, ומדע. ככל שיותר כסף מוציאים, נראה שהתוצאות הן יותר עלובות. כיתות יותר קטנות, מתקנים חדשים, ציוד יותר יקר, וצבא אמיתי של צוות תמיכה שנראה שאינו עוזר.<br /><br />אולם הפתרון המוצע על ידי המרצים בכנס של "האגודה למען קידום המדע" * היה רק חזרה על אותן הנוסחאות הישנות אשר לעיתים כל כך קרובות נכשלו בשנים האחרונות יותר שיעורים במדע, יותר דרישות, יותר מדריכים מוסמכים המתווספים לתוכנית הלימודים החל מכיתה א´ ועד האוניברסיטה. מה שהמנהיגים האלה כנראה שוכחים, הוא הניסיון השורשי שהוא הבסיס של הדמוקרטיה: המקורות של הדמוקרטיה נובעים מהאמונה, שכפיה היא היפוכה של צמיחה אישית. האופן הבלתי רגיל בו צמחו הדמוקרטיות המערביות, מוכיח שככל שהאנשים נהנים מיותר חופש בתוך החברה, כן החברה בכללותה נהנית מיותר קידום אינטלקטואלי ומוסרי. הדמוקרטיות הליברליות נבנו על בסיס עקרון מאוד חשוב זה, אולם מנהיגינו בתחום החינוך, נראה שהם כל כך לא מודעים לעובדה זו, ממש כמו כל ילד בור !<br /><br />התרופה לבעיית הבורות המדעית, לכל בורות אחרת -- וגם לאלימות -- היא, לעקור אחת ולתמיד את המחלה אשר ביסודה: כפיה בבתי הספר. הטבע האנושי בחברה החופשית נרתע מכל ניסיון להכניס אותו בכוח לתוך איזושהי תבנית. ככל שיותר דרישות אנחנו מערימים על הילדים בבית הספר -- ועל הסטודנטים באוניברסיטה -- כך בטוח יותר שנרחיק אותם מהחומר אותו אנחנו מנסים לדחוף דרך גרונותיהם. התשובה האמיתית היא חופש בבית הספר -- חופש לכל ילד ונער, מכל גיל, לבחור את הפעילויות אשר סקרנותו הטבעית מובילה אותו אליהן ! ככלות הכול, הדחף של הילדים לשלוט בעולם מסביבם הוא אגדי. על בתי ספרינו לשמור את הדחף הזה חי על ידי הזנתו בחופש שהוא זקוק לו כדי לצמוח.<br /><br />נחוצות פחות פעילויות חובה, לא יותר -- למעשה, עדיף שלא תהיה פעילות חובה בכלל. אנשים אשר תוהים באם יש הגיון לדבר, עליהם להביט בניסיון של בתי-הספר הדמוקרטיים, אשר מוקמים ממש על בסיס עקרונות אלה. התוצאות הן בסך הכול מצוינות, כפי שהיינו מצפים. <br /><br />בתי הספר להם מדינתנו זקוקה נואשות, כדי להבטיח חברה בת קיימא של אזרחים יצירתיים, בעלי יוזמה, וחופשיים, הם בתי ספר המאפשרים לתלמידים חופש לעסוק בכל דבר שמעניין אותם. דגמים אחדים של בתי ספר כאלה קיימים בעולם כיום, והם מבשרים עולם חדש של חינוך.<br /><br />-----------------<br />* ראו: דו"ח ועדת הררי, בראשותו של פרופ' חיים הררי - "מחר 98" (שימו-לב, שנת 1998 !!).<br /><br /><br />http://www.sudval.org/<br /><br />דודhttps://www.blogger.com/profile/13533361402367064944noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1123420469079329875.post-61276635995502583882013-05-23T21:35:53.924+03:002013-05-23T21:35:53.924+03:00אנונימית שלום,
לענין אוטופיה אשען על הגדרתו של פרו...אנונימית שלום,<br />לענין אוטופיה אשען על הגדרתו של פרופ' אבי שגיא במאמרו 'תיקון עולם: בין אידיאה אוטופית לתהליך הסטורי-חברתי', המפריד בין "תיקון עולם כאידיאה אוטופית", לבין "תיקון עולם כתהליך ממשי המתחולל בהיסטוריה ובחברה קונקרטית", כלומר הנשען על אמצעים ספציפיים לתיקון המצב. האם לדעתך יש באמצעים המוצעים לעיל סיכוי לכך שהעברת שיעורים תהיה חוויה טובה יותר?<br />קרן היקרה, מסכים אתך לחלוטין. חלק מרכזי בשיפור המצב הוא לפיכך הפיכתו של בית ספר לנעים ומרווח יותר.נדב ברמן ש.noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1123420469079329875.post-81863473804807676992013-05-23T10:19:10.603+03:002013-05-23T10:19:10.603+03:00נדב, המאמר מעניין וחשוב, וכתוב נפלא. שתי הערות (וש...נדב, המאמר מעניין וחשוב, וכתוב נפלא. שתי הערות (ושתיהן פסימיות לצערי): 1. כפי שאני רואה זאת, ההפסקה לא נתפסת על ידי בית הספר כארגון כ״בטלה״, אלא כהכרח מסוכן. הכרח, כי הגוף כגוף (מה לעשות) מוכרח להתמלא, להתרוקן ולהתנייד אל החדר הבא. מסוכן, כי ההפסקה נתפסת (ולא בכדי) כזמן של דחיפות, הקנטות, רדיפות, ונדליזם וחרמות. מעבר להצעות החשובות שהצעת כאן (ושיפחיתו ללא ספק את מפלס האלימות הפיזית והמילולית במוסדות החינוך), חייבים לתת את הדעת גם על המבנים שבו שוכנים אותם מוסדות חינוך בהם מבלים ילדינו את יומם. ההזנחה והצפיפות ברבים מהם מהווה משכן בלתי ראוי לגופות הלומדים. 2. בעולם שבו התקציב הנוכחי דוחה את תהליך הקטנת הכתות האקוטי בארץ בכמה שנים טובות, הכסף בונה והורס חלומות. גם חלומות נפלאים של אנשי חינוך. Keren Gertlerhttps://www.blogger.com/profile/01190198828475233147noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1123420469079329875.post-1911690966272074272013-05-23T10:02:35.475+03:002013-05-23T10:02:35.475+03:00המאמר כתוב נהדר.
אבל האין חזונו של ברמן אוטופי מיד...המאמר כתוב נהדר.<br />אבל האין חזונו של ברמן אוטופי מידי?<br />אני אומרת זאת לאחר העברת שיעור לדוגמא בתיכון שבו הרגשתי שוב איך אני חוזרת אחורה לבינוניות של לומדים רק בשביל בגרות ומבחנים.Anonymousnoreply@blogger.com