tag:blogger.com,1999:blog-1123420469079329875.post7994368539464887770..comments2024-03-25T06:50:16.830+02:00Comments on ד"ר לאה מזור: על מקרא, הוראה וחינוך: לידיעת המבקשים לבטל את בחינת הבגרות בספרות ובהיסטוריהד״ר לאה מזור על מקרא הוראה וחינוךhttp://www.blogger.com/profile/03207136823861557999noreply@blogger.comBlogger3125tag:blogger.com,1999:blog-1123420469079329875.post-25774254765989368202013-08-21T16:08:33.472+03:002013-08-21T16:08:33.472+03:00נושא הדיון לא היה עצם קיום בחינות הבגרות, שהוא נוש...נושא הדיון לא היה עצם קיום בחינות הבגרות, שהוא נושא בעל חשיבות רבה ונתון לוויכוח מקצועי וערכי בחוגים שונים הבוחנים מסלולי הערכה שונים של הישגים בלימודים, אלא המסר החינוכי והציבורי הטמון בביטול הבחינות רק בספרות והיסטוריה. עובדה היא שהתלמידים והמורים ומנהלי בתי הספר מייחסים חשיבות לציוני הבגרות ומשקיעים מאמץ בבחינות הבגרות, ולהפך נושא שאין בו בחינת בגרות הופך לשולי ולתחום שחבל להשקיע בו, והרי החשש הוא שמהרגע שכך יוגדרו לימודי ספרות והיסטוריה ואחריהם מקרא ואזרחות דינם יהיה שוליות, זלזול ושכחה. מבחינתי אין בעיה אם יבטלו את כל בחינות הבגרות בשווה ויציעו מסלולי הערכה חלופיים או תמריצי לימוד מאתגרים בכל התחומים שאינם מכווני בחינות בגרות אבל לבטל רק את מקצועות הלבה של מדעי הרוח, לכך אינני מסכימה כלל וכלל.Anonymoushttps://www.blogger.com/profile/10716766451734510731noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1123420469079329875.post-16124777685308498042013-08-21T13:28:12.518+03:002013-08-21T13:28:12.518+03:00הארגומנטציה נכונה המסקנה שגויה לעניות דעתי. שכן לט...הארגומנטציה נכונה המסקנה שגויה לעניות דעתי. שכן לטעמי המסקנה המתבקשת - כן לביטול בחינות חיצוניות בתחומי הרוח והחברה והמרתם בהערכה חלופית שתהיה לא פחות רצינית מהבחינה החיצונית הנהוגה כיום אבל הרבה יותר משמעותית לתלמידים ולתהליך הלמידה שלהם. שכן צריך לבדוק - האם הבחינות החיצוניות בספרות ובהיסטוריה וגם באזרחות ובתנ"ך שמהן למרבה הצער נגזרת הלמידה בחט"ע ברבים מבתי"ס בארץ אכן תורמות ללמידה משמעותית (שנוגעת במהות, ברגש ובערכים ויוצרת משמעות קיומית-זהותית עבור התלמיד)? או שכיום ההיפך הוא הנכון?<br />במצב הנוכחי הכיוון שמוביל שר החינוך הרב פירון הוא נכון ודוק - אין מדובר על ביטול הבגרויות בתחומי הרוח והחברה אלא בהמרת הבחינות החיצוניות (והמזיקות ללמידה המשמעותית לתפיסתי!) בהערכה חלופית (כגון בחינה פנימית, עבודת חקר, תלקיט מטלות או תמהיל כלשהו בין כל המרכיבים הללו) - תחומי הדעת הנ"ל יוסיפו להופיע בתעודת הבגרות וציונם יופיע שם בדומה למצב כיום אלא שאת ההערכה יבצעו מורי ביה"ס ולא בודקי בחינת הבגרות החיצונית והמזיקה.Anonymoushttps://www.blogger.com/profile/14607341499970287304noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1123420469079329875.post-38452605711657876192013-08-21T12:25:56.059+03:002013-08-21T12:25:56.059+03:00דברי פרופ' רחל אליאור מתייחסים לחשיבות הלימוד ...דברי פרופ' רחל אליאור מתייחסים לחשיבות הלימוד של תחומי הספרות והההיסטוריה, אך לא מטילים ספק בשום שלב בעצם קיום בחינות הבגרות, וההנחה, הבעייתית והמושרשת שבחינת בגרות מקנה ערך למקצוע. הבחינות עצמן בשני התחומים מתמקדות בשינון החומר ובתשובות נכונות, וכפי שפרופ' אליאור טוענת, ובצדק, אלו תחומי רוח וישנה חשיבות רבה ללמדם לעומק ובאופן מורכב.<br />במציאות של היום, שמטרת בית הספר נתפשת כמקור להנפקת תעודת בגרות בלבד דבריה אכן רלוונטים. עם זאת, בהנחה שישנו את השיטה, או לכל הפחות יתנו את קבלת הבגרות בעבודת גמר מעמיקה בתחומי הדעת בהן לא מתקיימת בחינה, כולם יכולים לצאת נשכרים.נועה אשל-אביגורnoreply@blogger.com