ספר חדש: "נח וספריו"

עטיפת הספר

אריה עמיחי, אוניברסיטת פרינסטון

הספר "נח וספרו/יו" שיצא לאחרונה בעריכת פרופ' מיכאל סטון, אריה עמיחי וד"ר ורד הלל (הוצאת SBL) עוקב אחר מסורות בתר-מקראיות הנוגעות לסיפור נח והמבול. חלקו הראשון כולל מאמרים העוסקים בקטעים שיוחסו ל"ספר נח" שאבד, כולל קטעים מספר חנוך, המגילה החיצונית לבראשית מקומראן ומסורות שהתגלגלו לספרות ימי הביניים. החלק השני עוסק במסורות ופירושים לסיפור נח בתרגום השבעים, בספרים החיצונים, אצל פרשנים יהודיים דוגמת יוספוס, פילון וחז"ל, וכן במסורות נוצריות (כולל באמנות הנוצרית הקדומה והספרות הגנוסטית) ובקוראן. לרגל צאת הספר מראיין אריה עמיחי את פרופ' מיכאל סטון, פרופסור אמריטוס למדע הדתות וללימודים ארמניים באוניברסיטה העברית.

ש: ראשית, בנוגע לכותרת הספר, (Noah and His Book(s : מדוע צורת הרבים נמצאת בסוגריים?

אין ודאות האם אי-פעם היה ספר, כמה ספרים או אף ספר נח. בעקבות המחקר שלנו, נראה לי סביר ביותר שהיה לפחות חיבור אחד, או אפילו כמה, שנכתבו בסביבות המאה השלישית לפני הספירה. יהיו שיטענו שהקטעים ששרדו, שייתכן ומקורם בחיבור נח, הם שונים ומגוונים מדי מכדי להיות משוייכים לספר אחד. אינני יודע, אך כשמביאים בחשבון יצירה מורכבת כמו ספר העירים מהספרות החנוכית, אני תוהה על איזה בסיס ניתן ללבן כזה טיעון.

ש: את הדיעה שלך בדבר קיומו של ספר נח שאבד לנו כתבת בכמה מן הפרסומים שלך. מתי לראשונה שקלת את האפשרות הזו?

המפגש הראשון שלי עם הסוגייה היה בסוף שנות השישים, כשהייתי עורך מחלקת "ספרים חיצוניים" עבור אנציקלופדיה יודאיקה, ובמסגרת הזו חיברתי ערך על ספרי נח.

ש: הספר, שיצא לאחרונה בהוצאת SBL, "מוקדש לכל חברי הסמינר, 1967 – 2005". האם תוכל לספר מעט על הסמינר? כיצד הוא התחיל? איזה נושאים נכללו בו? האם הוא השתנה לאורך השנים, וכיצד?

הסמינר הוא סיפור ארוך, וראשיתו בשנה השנייה שלי באוניברסיטה העברית (1967 – 1968) בתור פגישה פרטית בדירה שלי יחד עם כמה תלמידי דוקטורט. הוא הקיף תחומים רחבים החל מתקופת המקרא ועד לאלף הראשון לספירה. הוא הפך לסמינריון קבוע שלי באוניברסיטה למשך כל תקופת הוראתי, ותמיד עסק בהכשרה מתקדמת ושימש במת מפגש לתלמידי דוקטורט, מרצים ואורחים. בנוסף לספר הנוכחי, הסמינר הפיק עוד ספר, שגם הוא מבוסס על מחקר משותף: The Apocryphal Ezekiel, בעריכה שלי יחד עם דוד סתרן ובנג'מין רייט, ויצא גם הוא בהוצאת SBL, בשנת 2000. פרסום נוסף, פירוש ועיון בחיבור "חיי ירמיה" כחלק מהחיבור "חיי הנביאים" נמצא כעת בהכנה.

ש: מעבר לסוגיית "ספר נח", הכרך מתייחס למסורות בתר-מקראיות נוספות הנוגעות לנח. איזו חשיבות יש בעיניך ללימוד מסורות בתר-מקראיות הנוגעות למקרא? האם הן מספקות הבנה טובה יותר של המקרא עצמו?

מימד אחד של לימוד המקרא הוא השימוש בו ואופן קבלתו ביהדות ובנצרות שבאו בעקבותיו, ואף תפקודו ב"דתות אברהמיות" בכלל (אם להשתמש במונח אופנתי). ואמנם, גם מנקודת המבט של התרבות המערבית, הטקסט המקראי בעצמו מתחרה על השפעתו עם מסורות, אגדות וסיפורים שיצרו את העדשות דרכן התנ"ך נקרא. אך השאלה אם מסורות בתר-מקראיות יכולות לתרום באופן ממשי למשימה ההיסטורית תרבותית של חקר המקרא עצמו, נותרת פתוחה.

ש: כיצד אתה מסביר את החשיבות שיוחסה לנח בספרות הבית השני? נח מופיע גם בחיבורים אפוקליפטיים, דוגמת חזון החיות, וגם במסורות כהניות, כמו בצוואת לוי הארמית, שערכת לפני כמה שנים. אפשר היה לצפות שמסורות כהניות לא יפארו דמויות שקודמות לאברהם. מה זה מלמד אותנו על יהדות בית שני?

למה עלינו לצפות שלא יתייחסו כך לנח במסורות הכהניות? אחרי הכל, נח הוא זה שהחל עם קרבן בעלי חיים. הכל תלוי, כמובן, באופן שבו מנסחים את השאלה. אולי, כשמביאים בחשבון את מה שמיוחס לנח, שאלה מעניינת יותר תהיה מדוע מסורות על נח, או ספרי נח, נעלמו או לפחות נדחקו לקרן זווית? ישנו גורם שעדיין נעלם מעינינו בתהליך הזה, שמילים כמו "כהני" או "פולמוסי" אינן מסייעות להבהיר. העניין המחודש במסורות על נח לאחר המאה הראשונה לספירה מרשימה ביותר, אך נראה כי אין מדובר בהמשכיות ישירה של הטקסטים והמסורות הקדומים יותר, אלא המצאה מחדש של נח.

ש: חוץ מנח, אלו דמויות מקראיות מעניינות אותך, ומדוע?

עבדתי רבות על ספרות אדם וחווה, בעיקר בשל השלכות יוצאות-דופן שיש לספרות הזו בספרות בית שני, ולאורך ההיסטוריה עד הדורות האחרונים, במזרח ובמערב גם יחד. פרסמתי רבות על ספרות זו, כולל עבודה משותפת עם גארי אנדרסון, ויש לי אוסף נכבד של מסורות ארמניות על אדם על שולחני.

ש: מה הפרוייקט הבא שאתה עובד עליו? האם הוא קשור לנח?

עד כמה שאני יכול לדעת, סיימתי עם נח. הוא ישתלב בספר שאני עובד עליו כרגע עם ארם טופצ'יאן על היהודים בארמניה, מסיבות מובנות. כרגע, אני עורך אוסף של סיפורים ארמניים על אברהם. אני מקווה בספר הזה: א. להביא את המסורות הללו, שטרם פורסמו, אל תוך הדיון; ב. לשקול האם מסורות קדומות זרמו אל תוך הקורפוס הימי-ביניימי הזה ואילו; ג. לתרום תרומה להבנת הסיפור מחדש של סיפורים מקראיים בימי הביניים, ודרך שימושם בספרות ובאמנות.

פרופ' מיכאל סטון וד"ר ורד הלל

פרופ' מיכאל סטון ואריה עמיחי

אריה עמיחי, דוקטורנט במדעי הדתות באוניברסיטת פרינסטון.