על ברכות וקללות ביידיש

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

יוסף גורי, שנשמע בשורות טובות: ברכות וקללות ביידיש,

לאמיר הערן גוטע בשורות: יידישע ברכות און קללות,

מהדורה שנייה מתוקנת, הוצאת מאגנס, ירושלים 2004

מה משותף לקללות:

שנשמתך תיכנס בחתול וכלב ינשוך אותה או שתכנס הרוח באביך הנוכל?

שהן, ועוד רבות כיוצא בהן, שאובות מתרבות היידיש. יידיש מדברים באירופה, באמריקה, בדרום אפריקה, באוסטרליה ובישראל והספר שלפנינו הוא אסופה של ברכות וקללות עממיות השגורות על לשונם של דוברי השפה.

ברכות וקללות היא סוגה מפותחת מאד ביידיש, עשירה ורבגונית יותר בהשוואה לפולקלור של עמים רבים.

האוסף שלפנינו הוא נסיון ראשון במילונאות יידיש לקבץ ולתאר אותן. הספר נפתח במבוא על הסוגה העממית הזאת הפורחת בעל-פה, ואחריו יש רשימה של ברכות וקללות בסדר אלפביתי כשהן מלוות במקבילות מתאימות בעברית, אנגלית ורוסית, ובתרגום מילולי לשפות אלו. בסוף הספר יש מפתחות נושאים לברכות ולקללות. הביטויים במילון זה לוקטו מיצירות של סופרי יידיש ומאוספים של דברי פולקלור. והם נבחרו על פי תפוצתן. לא נכללו קללות וברכות ייחודיות למקומות מצומצמים בהיקפם.

הקללות של תרבות היידיש הן קללות עממיות השונות מהקללות החמורות שבתורה (ויקרא כו, יד-מה; דברים כח, טו-סח). הן ביטוי לזעם נקודתי ונועדו לקתרזיס. הרבה פעמים הן נושאות אופי ההומוריסטי שנון ועסיסי המסייע לפרוק מתח רגשי אחרי חוויה קשה. לא פעם הן הפכו למעין בדיחה עממית. הקללות לא נתפסו כבעלות כוח מאגי יוצר מציאות, אלא, כמו הברכות - ביטוי למשאלות לב.

המקרא היה מקור לקללות עממיות כגון:

אני מאחל לך את המכה השלישית של מצרים (כנים);

שאלהים יכה אותך במכה הטובה מבין עשר המכות;

שיבואו עליך מכות מצרים מקושטות בשחין של איוב.

הקללות בתרבות היידיש רבות לאין שיעור מהברכות. וזה מתבטא בספר. 

לקלל נחשב למעשה לא מוסרי. מגונה ממש. לכן כדי להתגבר על כך נוהגים לפעמים להביע את איחולי הרע בלשון נקייה. למשל, במקום ׳שתמות׳ אפשר לומר - ׳שכבר ישפכו עליך מי טהרה׳.

הברכות הן משאלות לבריאות, מזל, אריכות ימים, נחת וכו׳, והן גילוי של לבביותם של דוברי היידיש.למשל:

תבוא ברכה על ראשך;

שכל אבריך הקטנים והחמודים יהיו בריאים;

שלא תצטרך לקבור את קרוביך/ידידיך;

שתזכו לראות את המשיח;

אלוהים ישמור / השם ירחם;

מפיך לאוזניו של הקדוש ברוך הוא;

שלא תדעו מצרות;

שיתן לך אלהים מחלה קלה ורופא טוב;

שנשמע בשורות טובות;

שהלילה הראשון בקבר לא יהיה גרוע מזה (נאמר בהומור כאשר נהנים מדבר טוב);

שהאוכל ייכנס בשלום וייצא בשלום;

אַ גרעפּצעלע ארויס, אַ געזונטעלע אַרייַן = גרפס יצא – בריאות נכנסה.

הקללות העממיות משקפות לא פעם תנאי חיים קשים ואכזריים. וביידיש: את כל הצורעס (הצרות), האומגליק (האומללות), השרעק (הפחד), האויפרעגונג (הכעס) והשוואכקייט (החולשה).

יש והן משקפות את הסכנה מהגויים בתנועה בדרכים: כגון: שיזדמן קוזאק על דרכך או: שתגיע לשם ולא תחזור.

או את העוני:

כגון: שתהיה לך חנות גדולה גדושת סחורה, אבל שהקונים יבקשו מה שאין לך ושלא יבקשו מה שיש לך.

קללות רבות במיוחד משקפות את התחלואה הגואה. 

כגון: שייצמח לך פורונקל;

שתצמח לך חטוטרת;

שתצוץ פריחה על פרצופך;

שהפצע שלך יתרפא - ויחזור;

שהעגבת תאכל אותך וינשור לך האף;

שתשבור את הרגל ללא תקנה;

שתהיה בריא וחזק כמו ברזל, שלא תוכל להתכופף;

שתהיה זקוק לרופא;

שתוציא על רופאים כל מה שיש לך (ותמשכן את חציאתה של אשתך);

שיקראו לרופא בשבילך בדחיפות, וכשיגיע - יגידו לו שלא צריך כבר;

וביידיש:

אַ משוגענעם זאָל מען אויסמעקן און דיך אַרייֶנשרייַבן = שישחררו משוגע ויכניסו אותך במקומו.

יש הרבה קללות על מוות ובתי קברות. כגון:

שאתפור לך תכריכים;

שלא תעמוד בבית הקברות אלא תשכב שם;

שאזכה לקונן עליך.

נו שויין...

אוסף הברכות והקללות הן ראי לתרבות היהודית הגלותית של דוברי היידיש, על סבלותיה, שמחותיה, אמונותיה ואורחות חייה.

הספר ירתק את אוהבי ההומור היהודי, ואת לשון היידיש ותרבותה, כמו גם את חוקרי הברכות והקללות ואת חוקרי הפולקלור. הברכות והקללות העסיסיות עושות את הקריאה בספר למשעשעת מאין כמוה. לא ייפלא על כן שהוא הפך קל מהרה לרב-מכר.

מחבר הספר, ד״ר יוסף גורי (2021-1930) היה מורה בכיר בחוג ללימודים רוסיים וסלאוויים באוניברסיטה העברית. גורי חיבר מילונים עבריים-רוסיים ורוסיים-עבריים אחדים וחקר את השפעתן ההדדית של השפות יידיש, רוסית ועברית.

פירסם ספרים עם ניבים, ביטויים ופתגמים יידישאיים עסיסיים. ספרו ׳מתי יהודי צוחק׳ הוא אסופה הכוללת כ-400 בדיחות שנונות וביטויים הומוריסטיים ביידיש, יצא לאור אף הוא בהוצאת מאגנס.