ד״ר שירה גולני, החוג למקרא במכללה האקדמית גורדון לחינוך, ומפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים - צוות התרגומים העתיקים
שמריהו טלמון ומיכאל סיגל (עורכים), תרי עשר, מהדורת מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים, הוצאת מאגנס, תשפ״ד 2024, 352 עמודים
הכרך החדש של מהדורת מפעל המקרא – תרי עשר
בשבוע שעבר יצא לאור הכרך החדש של מהדורת מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים, הכרך המוקדש לספרי תרי עשר. כרך זה הוא הרביעי במספר והוא חותם את כרכי מהדורת מפעל המקרא לספרי נביאים אחרונים – אחרי הכרכים של ספרי ישעיה, ירמיה ויחזקאל. הכרך הנוכחי נערך על ידי פרופ' שמריהו טלמון ז"ל, שנמנה על שלושת מייסדי מפעל המקרא שערך כרך זה בשלבי הכנתו המוקדמים עד סמוך לפטירתו בסוף שנת 2010, ופרופ' מיכאל סיגל (יבדל"א), שעומד בראש מפעל המקרא מאז קיץ 2010. העורכים עומדים בראש הצוות – ראשי המדורים, החוקרים ועוזרי המחקר, שעשו במלאכה שנים רבות עד ליציאת הכרך החדש.
מהי מהדורת מפעל המקרא?
מהדורת מפעל המקרא היא גולת הכותרת של פרסומי מפעל המקרא. זוהי מהדורה ביקורתית של הטקסט המקראי, המקיפה ביותר הקיימת, המקבצת חילופי נוסח של הטקסט המקראי לאורך כאלפיים שנה – אלפיים השנים הראשונות – מהעת העתיקה ועד מהדורת מקראות גדולות של בן-חיים מהמאה ה-16 לספירה.
את המהדורה פותח מבוא מפורט למהדורה, לשיטת העבודה ולסימנים המשמשים בה. המבוא בא בעברית ובאנגלית, בכל אחד משערי הספר. לאחריו באים עמודי המהדורה עצמה. בכל עמוד של מהדורת מפעל המקרא שני חלקים: בראשו, הטקסט המקראי והערות המסורה, ומתחתם, ארבעה אפראטים ביקורתיים והערות שוליים. זו מהדורה דיפלומטית, כלומר, מהדורה המציגה טקסט פְּנים (טקסט בסיס, שאליו מושווים עדי הנוסח), המבוסס על כתב-יד אחד. בכרך זה, כקודמיו, טקסט הפנים הוא כתר ארם צובה, מכתבי היד הקדומים של המקרא שברשותנו ושחשיבותו ידועה ככתב יד מהימן שאף הרמב"ם סמך ידו עליו. בספרי תרי עשר חסרים בכתר ארם צובה שני מקטעים ארוכים – כשליש מכלל תרי עשר – ובמהדורה מוצג שחזורם של אלו שנעשה בידי צוות מפעל המקרא. ארבעת האפראטים הביקורתיים מציגים מידע רב מקבוצות שונות של עדי נוסח, תוך שימוש בקיצורים שרובם מקובלים במחקר ואחרים ייחודיים למפעל המקרא, לתיאור התופעות הטקסטואליות שמתרחשות בפסוקים. שני האפראטים הראשונים מוקדשים לעדויות מהעת העתיקה – באפראט א', ממצאים מהתרגומים העתיקים ליוונית, לטינית, ארמית-סורית והתרגום הארמי, שנבחנים בעצמם דרך מהדורות ביקורתיות; ובאפראט ב', הבדלי נוסח ממקורות בעברית מהעת העתיקה: מגילות מדבר יהודה (מגילות מקראיות, מגילות פשרים וכן ציטוטים מקראיים במגילות שאינן מקראיות) וציטוטים בכתבי חז"ל. האפרטים השלישי והרביעי מקבצים מידע מכתבי יד של נוסח המסורה מימי הביניים. באפראט ג' מקטעי גניזה וכתבי יד מימה"ב; ובאפראט ד' – הבדלים בכתיב, ניקוד וטעמים בכתבי יד מימה"ב ועד מהדורת "מקראות גדולות". חילופי הגרסאות מובאים בארבעה אפראטים נפרדים, עקב "האופי הייחודי של הטקסט המקראי ושל עדיו השונים בעברית ובתרגומים העתיקים" (המבוא למהדורה, סעיף 4) אשר אינו מאפשר להציג את כלל המקורות השונים באפראט יחיד באופן עקבי ושיטתי. עם זאת, במקרים שגִרסה מצויה בשני אפראטים או יותר, הפניות פנימיות מצביעות על הדמיון, אך ללא הערכה האם הדמיון נובע מאותה מסורת או תוצאה של תהליכים עצמאיים שהתרחשו באופן בלתי תלוי בזמנים ומקומות שונים.
ככלל, בהתאם לעקרונות שהנחו את מהדורת מפעל המקרא מאז היווסדה בשנות ה-50 של המאה ה-20, במהדורת מפעל המקרא אין ניסיון לשחזר את הנוסח הקדמון ביותר של ספרי תרי עשר (ככל שהתקיים נוסח יחיד כזה) או לשרטט את שלבי התגבשות הנוסח בשלבי מסירתו. "המהדורה שׂמה לה למטרה להציג לקורא את כל החומר הרלוונטי הקשור בתולדות הנוסח העברי, ללא כל הנחות או דעות מוקדמות לגבי התפתחותו" (מבוא, סעיף 2) ועל כן הצגת המידע מלווה בהערות פרשניות, אך ללא הכרעה ולא הצעה של תיקוני נוסח.
הכרך הנוכחי – תרי עשר
כרך תרי עשר מקבץ את שניים-עשר ספרי הנביאים על תולדות מסירתם בעת העתיקה ובכתבי יד עבריים בימי הביניים. כרך תרי עשר דומה לקודמיו, אך יש בו גם כמה עדכונים שנובעים מהתפתחות מתמשכת של המתודולוגיה שביסוד המהדורה, התקדמות במחקר ובתפיסות של מסירה טקסטואלית, וכן היבטים ייחודיים לספרי תרי עשר. הספרים שונים זה מזה באופיים, ולעיתים גם במה שעולה מתולדות מסירתם.
ספרי תרי-עשר אומנם מצויים כולם תחת הכותרת של ספרי נביאים אבל הם נבדלים אלו מאלו הן בתקופת היווצרותם הן מבחינה ספרותית. מרבית הספרות בתרי עשר היא אכן קבצי נבואות, אבל בספר עמוס משובצים גם סיפורים מחיי הנביא (למשל, עמוס ז' 10–17) – תופעה שמוכרת ונפוצה למשל בספר ירמיה, ספר יונה הוא פרוזה שבתוכה משובץ מזמור (יונה ב') וחבקוק ג' גם הוא מזמור, שמכונה "תְּפִלָּה" (חבקוק ג' 1). ההבדלים בין הספרים באים לידי ביטוי גם בתחום המסירה בתרגומים העתיקים: תרגום השבעים לתרי עשר מילולי יחסית, אך למשל למזמור בחבקוק ג' מסורת יוונית נוספת לזו של תרגום השבעים (נוסח ברבריני). גם תרגום הוולגטה ללטינית מילולי יחסית בספרים מסויימים (כך לרוב בתרי עשר), אך נוטה לתרגום חופשי למדי בספרים אחרים, ובתרגום יונתן לעיתים מצויות תוספות פרשניות. בחלק מספרי תרי עשר, אך לא בכולם, ניכר דמיון ואולי אף השפעה בין תרגום השבעים ליוונית לתרגום הפשיטתא לארמית-סורית. כבר ציינו שחלק מהתופעות שנראות בתרגומים או במגילות מדבר יהודה עשויות 'לצוץ' גם בכתבי יד עבריים מימה"ב. המבוא הנרחב וכן עיוני חתך עשויים ללמד על אופיו של עד נוסח זה או אחר, ואף על פי שמהדורת מפעל המקרא באופן עקרוני לא מכריעה בשאלות מעין אלו, יש מקום לתהות האם בכל התרגומים תורגמו שניים-עשר הספרים ביד מתרגמת אחת.
קהל היעד ותרומת המהדורה
הכרך החדש פורש את תולדות המסירה של הטקסט של ספרי תרי עשר ועושה זאת על בסיס כתר ארם צובה. הוא כלי עזר מקיף ומעמיק עבור חוקרים ולסטודנטים המתעניינים בתולדות הנוסח של פסוקים ספציפיים מתרי עשר או במבט-על על תולדות המסירה של אחד משניים-עשר הספרים, או של עדי הנוסח להם. המחקר הגלום במהדורה מאפשר התחקות אחר דרכי המתרגמים ומוסרי הטקסט, תוך פרישת של מירב הנתונים, אך תוך השארת האפשרות לקוראי המהדורה להסיק מסקנות משלהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה