עידו גרפינקל, מורה דרך המתמחה בסיורים מקראיים, בוגר החוג למקרא באוניברסיטה העברית
"וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים"?*
מבוא
קרב עמק האלה המסופר בשמ"א יז הוא אחד הסיפורים הידועים ביותר במקרא - דוד הצעיר מתמודד בדו-קרב מול הענק גלית הפלשתי והורג אותו. במאמר זה אשווה בין הסיפור הידוע, הארוך והמפורט ובין המסורת האלטרנטיבית, הקצרה והעלומה, הנמצאת בשמ"ב כא 19. בסוף ספר שמואל מופיעים ארבעה סיפורים קצרים על קרבות שניהלו דוד המלך ועבדיו נגד הפלשתים, אשר במהלכם הכו ארבעה גיבורים ישראלים את ארבעת "ילידי הרפה". לפי מסורת זו מי שהכה את גלית היה אדם בשם אלחנן בן יערי אורגים, שהיה, כמו דוד עצמו, מבית לחם. המסורת מהדהדת גם בספר דברי הימים (דה"א כ 5).
במאמרי אתמקד במונח "מנור אורגים”, שמופיע במקרא בשמ״א יז 7; שמ״ב כא 19; דה״א יא 23; ו-כ 5, שהוא להערכתי המפתח להבנת המסורת. עד כה היה מקובל במחקר להבין את הצירוף הזה כדימוי לחניתו של גלית הפלשתי, כפי שמשתמע מהכתוב בשמ"א יז 7. אציע כאן הצעה אחרת, הקושרת את תיאור הכלי הזה לאותו אלחנן בן יערי. אני סבור כי יש לראות במנור האורגים את כלי הנשק המאולתר של אלחנן, שבעת צרה הביא לתשועה גדולה. זאת בדומה לכלי עבודה ולכלי בית אחרים ששימשו ככלי נשק מאולתרים על פי מסורות שונות במקרא.