שיר השירים בעין ארכיאולוגית-היסטורית: עיון בספרו של גבריאל ברקאי "באחת מעיניך"

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

סקירה זו בוחנת את תרומתו המחקרית האחרונה של ד"ר גבריאל ברקאי (2026-1944), כפי שהיא באה לידי ביטוי בספרו "באחת מעיניך: שיר השירים בעין ארכיאולוגית-היסטורית“ [אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל 219, שנה שלושים ותשע תשפ״ה / 2024, 158 עמודים]. ספרו של ברקאי מציע מתודולוגיה המשלבת בין ניתוח טקסטואלי לממצאים מהתרבות החומרית של תקופת הברזל, תוך הצבת אתגר לקונצנזוס המחקרי בנוגע לתיארוך שיר השירים. הספר  מדגיש את הפשט הריאליסטי של הטקסט - שירת אהבה ארצית, המעוגנת בנופיה ובאדריכלותה של ארץ ישראל הקדומה. הספר משובץ באיורים ובתצלומים מאירי עיניים.

מילות מפתח: שיר השירים, ארכיאולוגיה מקראית, גבריאל ברקאי, תקופת בית ראשון, תרבות חומרית, תיארוך מקראי, ארכיאולוגיה של ירושלים.

הצומח במקרא - חמרים להוראה וללמידה עצמית

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

חומרי הוראה על נושא הצומח במקרא: עצים, פרחים, שיח השדה, וגם... מנורת המשכן כעץ של אור.

ראו מאמרי על הנושא וגם סרטון של 5 דקות עליו. 

מעץ החיים לסמל המדינה: הקוד הבוטני של מנורת המשכן

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הדברים להלן עוסקים בזיקות בין דימויי טבע (עצים, שיחים ופרחים) לבין מעמד האדם בעולם ומול האלהים. בשיר השירים מתוארים הדוד והרעיה באמצעות שפה עשירה של צמחייה וחומרים יקרים, תוך הדגשת "שכרון חושים" של אהבתם. החיבור עוסק בהמשך בהיררכיה תזונתית ותאולוגית, המדגישה את עליונותם של עצי הפרי על פני עשב השדה בסיפורי הבריאה, כסמל לסטטוס קוסמי. חלקו האחרון של החיבור מוקדש לבחינת מנורת המשכן כסמל מורכב, המקושר לעץ החיים ולעץ השקד המבטא סימטריה ושלמות אלוהית. החיבור עוקב אחר הפיכת המנורה לסמל לאומי ודתי מרכזי, כפי שהיא מופיעה ממטבעות היסטוריים ועד לסמל מדינת ישראל המודרני.

מספר הכניסות לבלוג עולה על שני מליון! שני מליון תודות לגולשים ולגולשות, ועוד

 אודות הבלוג

ניתוח ספרותי: "אהבה במדבר" מאת אונורה דה בלזאק

חגי קמרט, סופר ומשורר

אונורה דה בלזאק, שלושה סיפורים, מצרפתית: יהושע קנז, עדה פלדור, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1999. 

מה קורה כשחייל בודד פוגש בלב השממה אהבה בלתי אפשרית 

שגבולותיה בין אדם לחיה היטשטשו? 

צללו אל הניתוח המרתק של 'אהבה במדבר', 

סיפור על בדידות, יצר וחרטה.

חינוך זה לא רק מספרים, אבל שני מיליון כניסות זה בהחלט שיעור לחיים

למעלה משני מליון כניסות לבלוג, 

למעלה משני מליון תודות לכם!

או׳דות הבלוג

החוקרים והמעמיקים, המורים שמחפשים זווית חדשה לשיעור, אנשי הספר ואנשי החינוך שלא מפסיקים לשאול שאלות,

המספר הזה הוא לא רק סטטיסטיקה, הוא הוכחה שחינוך איכותי ותוכן עמוק הם בדיוק מה שהעולם שלנו צריך עכשיו.    

פרחים עצים ושיח השדה וזיקתם למעמד האדם מול האלהים במחשבת המקרא

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

סרטון של 5 דקות שעוסק בזיקה שבין עולם הטבע, פרחים, עצים וצמחייה, לבין עולם הרוח, האהבה ומעמד האדם במקרא. ואם תרצו את כל הרעיונות שבסרטון כטקסט כתוב? אין בעיה! יש בהמשך!

להלן הרעיונות המרכזיים שבסרטון:

1. דימויי טבע בשירות האהבה והיופי

החלק הראשון מתמקד בשיר השירים, שם הטבע משמש כתפאורה וכשפה לתיאור רגשות ויופי.

• אווירת האביב: האהבה מתוארת דרך התעוררות הטבע – חלוף הגשם, הופעת הניצנים, פריחת התאנה וריח הגפנים.

• תיאורי גוף (פלוריוגרפיה): האוהבים משתמשים ב"שפת הפרחים" ובדימויי חיות כדי לתאר זה את זו. הרעיה נמשלת לחבצלת השרון ולשושנה בין החוחים, וקומתה נמשלת לתמר והדוד מתואר כבחור כארזים וכתפוח בעצי היער, ועיניו כיונים.

"הרוח הרעה" של שאול - מבט פסיכיאטרי מודרני

דניאל צ'וררו, סטודנט לרפואה, הדסה עין כרם

דניאל צ'וררו

* כיצד משפיעים אובדן הזהות והיעדר הוויסות הרגשי על קריסתו המנהיגותית של שאול המלך?

* מהן ההשלכות של הפיכת דמויות קרובות לאיומים קיומיים בתוך תהליך של הידרדרות נפשית?

דניאל צ'וררו מציע ניתוח פסיכיאטרי מודרני לדמותו המקראית של שאול המלך ומפרש את "הרוח הרעה" שפקדה אותו כביטוי לדיסרגולציה רגשית וחרדה עמוקה. המחבר מתאר כיצד המעבר מהצלחה צבאית לאובדן לגיטימציה דתית ערער את זהותו השברירית של שאול והוביל להידרדרות נפשית הדרגתית. לאורך הכתוב מוסבר כיצד המצוקה הנפשית הופכת לחשיבה פרנואידית ותוקפנות אימפולסיבית, המתבטאת בניסיונות פגיעה בדוד, ביהונתן בנו ובטבח כהני נוב. המקור מדגיש כי קריסת המנטליזציה והשיפוט המוסרי של שאול נבעה מחוסר יכולת לווסת רגשות תחת לחץ השלטון. לסיכום, היצירה מציגה את סיפורו של המלך כטרגדיה אנושית של אובדן שליטה עצמית אל מול כוח בלתי מוגבל.

פתרון לעקרות באמצעות אשה חליפית: גוף, כוח, פריון וסבל נשי. קריאה ביקורתית־פמיניסטית במקרא

הילה פולק, רפואה, הדסה עין כרם

הילה פולק

* כיצד סיפורי השפחות במקרא חושפים את יחסי הכוח בין נשים?

* מהו המחיר האנושי והרגשי של פתרון העקרות עבור השפחות המקראיות?

* איזו זיקה קיימת בין מוסד השפחות המקראי לשאלות אתיות בפונדקאות מודרנית?

חיבורה של הילה פולק, שהיה במקור הרצאת Ted,  בוחן את סיפורי האימהות והשפחות בספר בראשית מנקודת מבט ביקורתית-פמיניסטית, תוך השוואתם לסוגיות מודרניות של פונדקאות וזכויות נשים. המחברת מנתחת כיצד הגוף הנשי שימש ככלי לפתרון בעיות עקרות או כנשק בתוך מאבקי כוח פנים-משפחתיים, תוך מחיקת הזהות של דמויות כגון הגר, בלהה וזלפה. בעוד שהפתרון המקראי הבטיח את המשכיות השושלת, הוא גבה מחיר אנושי כבד שכלל אלימות, השתקה וניצול של נשים מוחלשות. דרך ניתוח המקרים של שרה, רחל ולאה, המקור מדגיש את החפצת הגוף ואת פערי המעמדות המלווים את המערך המשפחתי. לסיכום, הטקסט מקשר בין העבר להווה ומעלה שאלות אתיות נוקבות בנוגע להסכמה חופשית ולשליטה חברתית על גוף האישה.

***

בין הרשומה הרפואית לספרות היפה: הפן ההומניסטי-נרטיבי ביצירתה של ד"ר רות קנאי

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

קנאי, רות. רופאת הכפר. חיפה: פרדס הוצאה לאור, תשפ"ה 2025 (229 עמ').

תקציר

חיבור זה סוקר ומנתח את ספרה של ד"ר רות קנאי, "רופאת הכפר" (2025), כביטוי מובהק לסוגת האוטוביוגרפיה הרפואית והרפואה הנרטיבית. הוא בוחן את המתח המובנה שבין "שפת הרשומה הרפואית" – המאופיינת באובייקטיביות, תמציתיות ודיוק קליני – לבין "שפת הספרות", המבקשת להכיל את חוויית החולי הסובייקטיבית ואת העמימות האנושית. דרך המקרה של הליווי הפליאטיבי של המטופלת אורה, החיבור מדגים את יישום המודל הביו-פסיכו-סוציאלי ואת חשיבות הענווה המקצועית אל מול האוטונומיה של המטופל ומשפחתו. לסיכום, נבחנת תרומתו הסגולית של הספר לחינוך הרפואי בישראל כעוגן הומניסטי בעידן של רפואה מבוססת טכנולוגיה.

מילות מפתח: רפואה נרטיבית, רפואת משפחה, המודל הביו-פסיכו-סוציאלי, רפואה פליאטיבית, חינוך רפואי, ענווה קלינית.

הספד למלכת הידע, האנציקלופדיה העברית

אריה זהר, משורר

הספד למלכת הידע

שְׁלוֹשָׁה כְּרָכִים שֶׁל
הָאֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה הָעִבְרִית,
מַלְכַּת הַיֶּדַע,
נִצְּבוּ דּוֹמְמִים וְנִכְלָמִים
עַל מַעֲקֵה חֲצַר הַבַּיִת.
מִישֶׁהוּ מָאַס בָּהֶם
וְהִנִּיחָם לְיַד פַּחֵי הָאַשְׁפָּה.
לְצַד הַכְּרָכִים הֻצְּבוּ גַּם
מַחֲבַת יְשָׁנָה וְתֶרְמוֹס שֶׁעָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ.

דברי גד החוזה: אנתולוגיה או יצירתו של מחבר אחד?

פרופ׳ מאיר בר-אילן, אוניברסיטת בר-אילן

מאיר בר-אילן (מהדיר ומפרש), דברי גד החוזה: מתוך כתב-יד קיימברידג O0.1.20 שהועתק בקוצ'ין במאה ה-18, הוצאת המחבר, רחובות ה׳תשע״ה (2015)

דברי גד החוזה: אנתולוגיה או יצירתו של מחבר אחד?

1 הקדמה

מגמת הדברים להלן לבחון את השאלה האם הספר דברי גד החוזה התחבר על ידי אדם אחד כיצירה אחת, או שמא מדובר באנתולוגיה, ולפנינו יצירה בעלת אופי קולקטיבי: אסופת סיפורים שיצאה מידי כמה מחברים. שאלה זו תיבחן באמצעות מחקר ספרותי בדברי גד החוזה, מחקר אשר לו שני ממדים: תוכן וצורה. בחינת התוכן תתייחס לשאלת הסוגות השונות המתגלות בספר כמו גם לאיכות הספרותית השונה של הפרקים השונים, ובחינת הצורה תתייחס לספר מנקודת הראות של הסגנון – אבחנה בין מחבר אחד למשנהו באמצעות שימושי לשון ייחודיים. להלן יתברר כי השאלה האם טקסט מסוים הוא אנתולוגיה עשויה להתברר בכמה צורות, והצד השווה שבהן הוא שאין אפילו תשובה אחת המניחה את הדעת.

היעדר שיוכו של מחבר דברי גד החוזה לתרבות הרבנית

 פרופ׳ מאיר בר-אילן, אוניברסיטת בר-אילן

מאיר בר-אילן (מהדיר ומפרש), דברי גד החוזה: מתוך כתב-יד קיימברידג O0.1.20 שהועתק בקוצ'ין במאה ה-18, הוצאת המחבר, רחובות ה׳תשע״ה (2015)

היעדר שיוכו של מחבר דברי גד החוזה לתרבות הרבנית

זיקתו של מחבר דברי גד החוזה לעולמם של חז"ל ניכרת כמה פעמים בספרו, אף כי חובה להודות שפעמים אלו אינן רבות. לדוגמה: מחבר הספר הכיר את ההלכה 'מואבי – ולא מואבית', ובנוסף לכך הוא תיאר את הקורה בבית המשפט של ה' בראש השנה בסגנון הדומה לדבריו של ר' יוחנן [ראש השנה ט''ז ע''ב]. ברם, גם אם ניתן למצוא מספר נקודת השקה בין דברי גד החוזה לספרות הרבנית הרי שאין זה מלמד בהכרח שהמחבר השתייך לעולם הרבני שהרי, לדוגמה, עיון בספרי הקראים מלמד שחכמיהם הכירו את ספרות חז"ל בצורה מעמיקה למדי, ועדיין לא השתייכו לעולם הרבני. כיוצא בכך, העובדה שהמחבר השתמש בלשון חכמים, גם כאשר השתדל להציג את עצמו כגד שהיה הנביא של דוד המלך במאה ה-10 לפנה"ס, אינה יכולה לשמש הוכחה כאילו השתייך המחבר לעולם הרבני, שכן מדובר בשפה שהיא אמצעי-תקשורת וציין-זמן יותר מאשר שיקוף של עמדתו הדתית של הכותב.

ובכן, למרות שנמצאה זיקה לשונית ברורה, וזיקה תוכנית מועטה, בין מחבר דברי גד החוזה לבין התרבות הרבנית, הרי שניתן להציב כמה אמות-מידה אשר עשויות ללמד כי מחבר דברי גד החוזה לא השתייך לתרבות הניכרת בעולמם של חז"ל, או בעולם הרבני של ימי הביניים ולאחריו.

על ספרו של ישראל קנוהל, מן המעיין אל ההר - השורשים הנסתרים של סיפור מתן תורה

ד״ר עופר חן, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב

הוצאת כרמל,

ישראל קנוהל, מן המעיין אל ההר - השורשים הנסתרים של סיפור מתן תורה, הוצאת כרמל, תשפ"ד, 165 עמודים

קריאה בספריו של ישראל קנוהל, מן הבולטים והייחודיים שבחוקרי המקרא בימינו, היא תמיד חוויה אינטלקטואלית יוצאת דופן. ייחודו של קנוהל טמון ביכולתו לשלב בין כתיבה רהוטה, 'דו-שיחית' וקולחת, לבין פרשנות מקורית המציעה זוויות ראייה חדשות על אירועי היסוד של עם ישראל. כארכיאולוג של טקסטים, קנוהל חושף מסורות והשקפות הגנוזות בתוך היצירה המקראית, המעידות על דמותה רבת-הפנים והקולות של האמונה הישראלית הקדומה. בספרו החדש, מן המעיין אל ההר, הוא ניגש אל האירוע המכונן מכולם: מעמד סיני, מתן תורה ועיצוב דמותו של משה.

שמן הוא יפה? גלגולה של תפיסת הגוף

 

"עברים" אינו שם גנאי במקרא

פרופ' יאירה אמית, אשה עבריה

במאמרו הפרובוקטיבי "העברים הוא שם גנאי במקרא", שפורסם במוסף תרבות וספרות של עיתון "הארץ ב-ו' באלול תשע"ט (6.9.2019), טוען יגאל בן-נון שמונח זה "אינו אלא שם גנאי ל'בני ישראל' בפי זרים", ולאחר שורה של לכאורה הוכחות הוא מגיע למסקנה, ש"רק בגלגולו המודרני של המונח 'עברי' הוא נהפך ערב הקמתה של המדינה ליוקרתי ונעשה בו שימוש לתיאור התחדשות היישוב בארץ כאנטי-תיזה ליהודי הגלותי".

״עברים״ כשם גנאי במקרא

ד״ר יגאל בן-נון, המכון ללימודים גבוהים, פריס
 Ecole Pratique des Hautes Etudes 

ד״ר יגאל בן-נון

רבים משתמשים היום במונח "עברים" כשם נרדף לישראלים וליהודאים, בתקופת המקרא ולאחריה. "עברים" מופיע בכל סיפרי המקרא 34 פעמים בלבד. שם זה נעלם לחלוטין בכל תיאור תקופת המלוכה, וגם לאחריה. בתיאור התקופה הקדם-מלכותית הוא מופיע בהקשרים ספציפיים בלבד, ורק בפיהם של מצרים ופלישתים. עיון בהיקרויותיו של המונח בספריה המקראית מגלה שמונח זה אינו אלא שם גנאי ל״בני ישראל" בפי זרים. אין זכר ל״עברים״ בכל ספרי יהושע, שופטים ומלכים, גם כאשר קיימת התיחסות לבני ישראל במצרים או למלחמותיהם עם הפלישתים. אף נביא אינו מזכיר ״עברים״ והמושג נעדר בכל השירות והמזמורים. שמם של תושבי שתי הממלכות הוא כמובן ״בני ישראל״. [1]

שמשון - בין גיבור-על לגיבור כושל - מבט יונגיאני

רות נצר, פסיכולוגית, סופרת, ציירת וחוקרת ספרות וקולנוע

כל שבועיים אני הולך

להסתפר.

כל שבועיים כוחי סר ממני... 

כל שבועיים אני הולך

להסתפר

וחוזר חלילה. בלי להזכיר את מה שקורה לי עם דלילה. [ 1 ] 

אפילו מבצר: שירים מאת טובי סופר מתוך ספרו - רחובות

טובי סופר

טובי סופר. צילום:  איתי מירוז

                        ״אֲפִלּוּ מִבְצָר״ 

                שירים מאת טוּבִי סוֹפֵר מתוך "רחובות" 

"רחובות" - ספר שיריו הרביעי של המשורר טובי סופר יראה אור בקרוב בהוצאת "ספרי עיתון 77". בספר כונסו 43 שירים שכתב המשורר בחמש השנים האחרונות. הספר כולל אחרית דבר מאת ד"ר צדוק עלון. לפני הגעת הספר לחנויות הספרים, "על מקרא הוראה וחינוך" מפרסם מתוכו שירים חדשים.

לבדו ילך אדם אל בית עולמו

פרופ׳ שלום רצבי, אוניברסיטת תל אביב

וְכְבָר עוֹד אֵינוֹ

מַה שֶּׁבְּיָדַיִם

פְּרוּשׂוֹת וּבְעֵינַיִם פְּעוּרוֹת אֶל הָאַיִן,

אֶל תְּהוֹמוֹת–אַתְּ מִפַּחַד

בַלֵּילוֹת; מַרְאוֹת

מַלְאֲכֵי חַבָּלָה

וּמַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מוֹצְאִים לָשׁוֹן

לֹא לַמֵּת

לַחַי הוֹלֵךְ בַּרְחוֹב

לְתוּמוֹ

מבט על עולם הרפואה: מאמרים, ביקורות ספרים וראיונות

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

* כיצד משתקפת דמות הרופא והתפתחות הרפואה ביצירות ספרותיות מהעת העתיקה ועד היום?

* מהן הדילמות האתיות המרכזיות העולות מתוך המפגש בין טכנולוגיה רפואית לערכי אנוש?

* כיצד טקסטים ספרותיים ומקורות תרבותיים מעצבים את הבנתנו בנושאי חולי, ריפוי וסבל?

הקישוריות להלן מובילות לרשומות רב-תחומיות המחברות בין עולמות הרפואה, המדע וההומניזם. חלק מהטקסטים מתמקדים בהדרכת הורים וילדים בנושאים בריאותיים שכיחים, כגון תזונה נכונה והתמודדות עם מחלות דלקתיות. לצד זאת, מובאים ניתוחים מעמיקים העוסקים באתיקה רפואית, השפעת הטכנולוגיה על הגוף הביולוגי וסוגיות של חיים ומוות. בנוסף, האוסף כולל עבודות אקדמיות של סטודנטים המציעות פרשנות מודרנית, צעירה ופמיניסטית למקורות המקראיים בהקשר של חולי ופריון. בסיכומו של דבר, החומרים בוחנים את דמות הרופא ואת החוויה האנושית אל מול התפתחויות המדע מזה והמסורת מזה.

תרבות ופוליטיקה באספקלריית מועדוני התרבות, צוותא ומילוא, בראשית המדינה

 ד״ר עופר חן, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב

חגית הלפרין,  מצוותא עד מִלוא: פריחתם ושקיעתם של מועדוני התרבות 1946-1981, רסלינג, 2025, 364 עמודים 

מחקרים רבים הוקדשו לבחינת הגורמים השונים שהובילו להתערערות ההגמוניה של תנועת הפועלים הישראלית. ייחודו של הספר משתקף מהשילוב, הנדיר, בין שני היבטים המעניקים לגוון של דרמה היסטורית. האחד, בא לביטוי בעצם התייחסותה של הכותבת למגוון התמורות הנזכרות - הרעיוניות, המפלגתיות, הפוליטיות, החברתיות והתרבותיות - כפי שמשתקפים מתהליך עלייתם ושקיעתם של מועדוני התרבות המפלגתיים. האחר, בעל גוון רגשי ואפילו טרגי, מוקדש לתיאור דמותם של מנהלי מועדוני התרבות, שבמידה רבה נדרשו להכריע בין המחויבות לאידיאל הרעיוני-מפלגתי לבין המחויבות לקיומו של המועדון שחייבה את התאמתו למציאות החברתית והתרבותית המשתנה.