אבא קובנר: אחריות לתיקון עולם גם לנוכח פני המוות

 ד״ר עופר חן, אוניברסיטת תל אביב

קריאה קיומית ומוסרית בפואמה האחרונה של אבא קובנר, "סלון קטרינג". כיצד מתמודד המשורר עם חובת האחריות ותיקון העולם דווקא ברגעיו האחרונים בבית החולים?

תגיות: אבא קובנר, סלון קטרינג, שירת השואה, אחריות מוסרית, תיקון עולם.

כמה מחשבות על הגשם במקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

גשם הוא חלק אוניברסלי מן החוויה האנושית: מקור חיים המרווה את האדמה ומצמיח יבול, אך גם כוח הרסני הגורם לשיטפונות ולנזק. בספרות המקראית הוא הרבה מעבר לתופעה מטאורולוגית, הוא נעשה שפה תיאולוגית של ממש, שדרכה המקרא מדבר על בריאה והשמדה, על ברכה ופורענות, על ברית ונאמנות, ובעיקר על שאלת הריבונות: מי הוא הכוח השולט בעולם ובכוחות הטבע.

התובנה הנאלמת של אשת לוט: שיר של קרן אלקלעי-גוט. מאנגלית: עופר חן

קרן אלקלעי-גוט, 'התובנה הנאלמת של אשת לוט'. מאנגלית: ד״ר עופר חן

 מֵעֵת לְעֵת אֲנִי יוֹרֶדֶת לִסְדוֹם

לשׂוֹחֵחַ עִם אֵשֶׁת לוֹט,

בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נִצְּבָה, צוֹפָה אֶל יָם הַמֶּלַח.

Curiosity, Information, and Practical Insights: A Special Interview with Gemini, Artificial Intelligence

Dr. Lea Mazor, The Hebrew University

An eye-level interview about the tightening bond between AI and human beings, the person on the other side of the screen, and the most human questions of all.

Part A: Nice to Meet You – Behind the Scenes of the Algorithm

Even though we talk quite a bit, and you know more about me than I care to admit, I don't know what to call you. Is it okay if I call you Gemmy?

"Gemmy sounds great: short, friendly, and less formal than 'Large Language Model'."

הבימה המרכזית של בית הכנסת הגדול של וילנה נחשפה במלואה

בימת בית הכנסת הגדול. צילום:  ג'ון זליגמן רשות העתיקות

סקרנות, מידע ותובנות מעשיות: ראיון מיוחד עם ג׳מיני, הבינה המלאכותית שמעורר את השאלה מהו בכלל אדם

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

"אני לא פה כדי להחליף אתכם, אלא להרחיב אתכם"

רסיסים מחיי - סיפורים קצרים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הרצח ממשיך אף שהרוצח מת: שיר על אות קין

אלי יונה, משורר-נפתולים

 "וישם ה' לקין אות..."

קַיִן הִכָּה אֶת אָחִיו וְאַחַ"כּ 

אֶת אִשְׁתּוֹ

כִּי

לֹא קָרָאנוּ 

אֶת הָאוֹת עַל מִצְחוֹ

מעבר למספרים: איך בלוג קטן בעברית הפך למעין קהילת חכמים וירטואלית חוצת יבשות

לראות את הגרפים של נתוני הכניסות לבלוג מטפסים זה תמיד מרגש, אבל הבוקר, כשהבטתי במסכים, הרגשתי משהו אחר לגמרי. זו כבר לא רק סטטיסטיקה יבשה של נתוני גלישה. זו הבנה עמוקה, כמעט עוצרת נשימה, שהמקום הקטן הזה הפך לקהילה בינלאומית אמיתית. קהילת חכמים וירטואלית, חיה ונושמת.

החרם על ברוך שפינוזה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית בירושלים

שפינוזה לפני שופטיו. המוזיאון היהודי באמסטרדם
צילום: יואב מזור

ברוך שפינוזה (24 בנובמבר 1632 – 21 בפברואר 1677) היה מגדולי הוגי הדעות שקמו לעם ישראל ולעולם כולו. שפינוזה היה פילוסוף רציונליסט יהודי-הולנדי שעסק במטפיזיקה, תורת ההכרה, אתיקה ותורת המדינה. נחשב לאחד מאבות ביקורת המקרא המודרנית. על חיבור התורה הוא כתב: ”ברור כשמש בצהריים שחמשת חומשי התורה לא נכתבו בידי משה, אלא בידי אדם שחי שנים רבות אחריו” (מאמר תאולוגי-מדיני, עמ' 96).  לדעתו, לתורה ולספרי נביאים ראשונים יש מחבר אחד, והוא היה עזרא. דהיינו, מחבר שחי אחרי גלות בבל, במאה ה-5 לפנה״ס.  בגלל דעותיו על כתבי הקודש, היהדות (היהדות לדעתו אינה דת אלא תורה וחוקה מדינית) ועל האלוהות (פנתאיזם, האל הוא מעבר לטוב ולרוע), הוא הוחרם על ידי הקהילה היהודית באמסטרדם בהיותו בן 24 שנים. יש אומרים שהסיבה העיקרית לנידויו היה חששה של הקהילה היהודית באמסטרדם, שמקורה בפליטים יהודים מספרד ומפורטוגל, מזעמה של החברה הנוצרית שדעותיו של שפינוזה קוממו אותה. 

תבנית ליצירת צלמיות מימי בית ראשון התגלתה בחפירות במגדל דוד שבירושלים

ממצא נדיר שנחשף בחפירות רשות העתיקות בקישלה מספק לראשונה עדות ישירה לכך שצלמיות החרס המוכרות מבית ראשון יוצרו בירושלים עצמה, ולא יובאו מבחוץ.

התבנית ולצידה השחזור שהופק ממנה.
צילום: אמיל אלג׳ם, רשות העתיקות

בחפירות ארכיאולוגיות שניהלה לאחרונה רשות העתיקות במתחם הקישלה, שבשטח מוזיאון מגדל דוד שבירושלים, התגלתה תבנית נדירה ליציקת פני צלמית אישה, המתוארכת לתקופת הבית הראשון.

וְאַתָּה לֹא תִמְשֹׁל בּוֹ

משה שפריר, משורר

"לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ",

אֲבָל אַתָּה, הַצָּעִיר, כִּמְעַט לָעַד לֹא תִמְשֹׁל בּוֹ.

בלעם: נביא רשע או אוהד ישראל?

חגי קמרט, סופר, משורר וצייר

מה היה תפקידו של בלעם כשליח אלוהים מול בלק?
האם בלעם באמת יעץ להחטיא את ישראל בבנות מואב?
כיצד מקורות המקרא מציגים את בלעם באופן המעמיד בספק את תווית 'בלעם הרשע' שניתנה לו בחז"ל?

חגי קמרט בוחן מחדש את דמותו של בלעם בן בעור ומאתגר את התפיסה המסורתית המכנה אותו "רשע". קמרט משווה בין פשט המקרא, שבו בלעם מצטייר כנביא נאמן לה' המברך את ישראל בנבואות אמת, לבין פרשנות חז"ל המייחסת לו מזימות להחטאת העם בזנות ועבודה זרה. המאמר סוקר את אזכורי בלעם בתנ"ך ומדגיש כי התורה אינה מאשימה אותו מפורשות באירועי בעל פעור, אלא מטילה את האחריות על המדיינים ועל העם עצמו. באמצעות ניתוח ספרותי ותיאולוגי, המחבר טוען כי התוספות המייחסות לבלעם עצה רעה הן מאוחרות או פרשניות, ואינן עולות בקנה אחד עם דמותו המקראית. לסיכום, המקורות מציגים קונפליקט בין השליחות האלוהית החיובית של בלעם לבין הדימוי השלילי שהשתרש במסורת הדורות.

שרידי קורות שרופות מחורבן בית ראשון התגלו בעיר דוד

 מתוך סרטון. צילום ועריכה אסף פרי עבור עיר דוד ורשות העתיקות

בחפירות חניון גבעתי שמנהלות רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים, התגלה לאחרונה ממצא יוצא דופן: קורות עץ עבות, שנשרפו במהלך חורבן הבית הראשון בשנת 586 לפני הספירה.

שרידי קורות העץ השרופות. צילום: וילף. עיר דוד

לדברי מנהלת החפירה, אפרת בוצר, "נראה שהקורות הללו, אשר שימשו, כנראה, לקירוי חצר פנימית של מבנה מתקופת הבית הראשון, קרסו במהלך החורבן אל רצפת המבנה. אנחנו משערים שהטיח, שכיסה את קירות המבנה ונמס בזמן השריפה, כיסה גם את קורות העץ המפוחמות, והוא זה שעזר להשתמרותן יוצאת הדופן".

קנאה ירוקת העין. מדוע ירוקה?

המקור לביטוי "ירוק מקנאה" (או "ירוקת העין") מגיע ככל הנראה מהספרות הקלאסית ומפיזיולוגיה עתיקה:

בית מקרא - כרך עא (תשפ"ו), חוברת א

 בית מקרא - כרך עא (תשפ"ו), חוברת א, הוצאת מוסד ביאליק 

 הוצאת מוסד ביאליק

קובץ המאמרים בחוברת זו של ׳בית מקרא׳ נע בין ניתוח המקרא לבין תולדות הפרשנות. בחלקו הראשון, הכרך בוחן היבטים לשוניים, ספרותיים ומשפטיים בטקסט המקראי, כגון הקשר בין מחוות גופניות לרגשות, הקבלה בין חוקי דברים לספרות מסופוטמית, ועיצוב מוטיב הגאולה בישעיהו השני. חלקו השני מוקדש לדרכי הפרשנות בימי הביניים, תוך התמקדות במתח שבין פשט לדרש בכתביהם של רבי משה גבאי ורבי אברהם אבן עזרא.

"כמה מעייף לשמור סוד": על האמנות המהפנטת של ההסתרה ברומן של חוויאר מריאס

עבי קלדרון, איש מקרא, חינוך ותרבות

הוצאת כתר

חוויאר מריאס, מחר בקרב חשוב עלי, תרגום: יערית טאובר בן יעקב, הוצאת כתר, 2006, 332 עמודים

"איש אינו מעלה על דעתו שיום אחד ימצא אישה מתה בין זרועותיו"...

כך נפתח ״מחר בקרב חשוב עלי״, רומן המופת הסוחף של חוויאר מריאס, שנחשב לגדול הסופרים בספרד כיום. הספר שנפתח במוות פתאומי ומפתיע והופך למסע פילוסופי ופסיכולוגי מרתק אל תוך עולם של סודות, שקרים, הסתרות וזהויות חבויות. ״מחר בקרב חשוב עלי״ הוא אחד הרומנים החשובים בספרות המודרנית.

היכן יוצרו ונכתבו מגילות מדבר יהודה? מחקר חדשני יוצא לדרך המשלב בדיקות כימיות ובינה מלאכותית

מקור מידע - רשות העתיקות

הן נחשבות לתגלית הארכיאולוגית הגדולה ביותר של המאה ה-20: פיסות קלף ופפירוס בנות אלפיים שנה, ששרדו כנגד כל הסיכויים במערות היבשות של מדבר יהודה.

כ-25,000 קטעי מגילה מטופלים ביחידת מדבר יהודה של רשות העתיקות בירושלים

שאלה גדולה שנותרה פתוחה כבר יותר מ-70 שנה: היכן הן באמת נכתבו?

האם קהילה יהודית מבודדת שחיה בקומראן כתבה אותן במדבר? האם הן הובאו בכלל ממרכזי ידע אחרים ביהודה, אולי מירושלים הגדולה, והוסתרו במערות ברגע האחרון שלפני החורבן? ואולי המערות הללו שימשו בכלל כספרייה או כגניזה עתיקה?

מוטיב הבגד בבראשית לז–לט: תמצית מאמר + תמונות למצגת

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

לפניכם תמצית המאמר:

Franziska Ede, "The Garment Motif in Gen. 37‒39", in: Christoph Berner , Manuel Schäfer , Martin Schott , Sarah Schulz and Martina Weingärtner (eds.), Clothing and Nudity in the Hebrew Bible, T&T Clark, 2019, pp. 389–402

הוספתי לתמצית המאמר תמונות שתוכלו להוריד ולהכין מהן מצגת מרהיבה.

על "הסיפור המופלא של כוכבי השמים וכוכבי הארץ" מאת סבינה סעד

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הסיפור המופלא של כוכבי השמים וכוכבי הארץ" מאת האומנית סבינה סעד הוא ספר מאויר, המתווך את זיכרון השואה לגיל הרך באמצעות אלגוריה קסומה. יצירה המשלבת פנטזיה, רגישות ומסר אופטימי של תקומה ונחמה.

סבינה סעד, הסיפור המופלא של כוכבי השמים וכוכבי הארץ, הוצאת המשפחה, ינואר 2025

תגיות: ספרות שואה לילדים, טלאי צהוב, דגל ישראל

מבוא: האתגר והמורכבות של ספרות שואה לגיל הרך

כתיבת ספרות ילדים העוסקת בשואה מציבה בפני יוצרים ומחנכים דילמה מורכבת ושאלות עקרוניות כבדות משקל: האם בכלל נכון לספר לפעוטות ולילדים רכים בשנים על זוועות השואה? כיצד ניתן לתווך נושא מחריד כל כך הכולל שכול, עינויים, רציחות ומאבקי הישרדות בעולם אכזר, ללא פגיעה בנפשם הרכה? ומצד שני, האם אנו רשאים שלא להנחיל את זכר השואה לדור הצעיר?

הצורך הבלתי נמנע להתמודד עם שאלות אלו הוליד בספרות הילדים סוגה ייחודית – ספרות שואה לגיל הרך (עבור גילאי 4 עד 7), אשר החלה להתפתח משנות התשעים של המאה העשרים ועד ימינו. ספרות זו נדרשת ללכת על חבל דק: לגעת בזיכרון היסטורי כאוב, אך לעשות זאת ברגישות ובעדינות המותאמות להבנתם של ילדים.

צדק ללא פשרות, גם מחוץ לחוק: על "כוכב המדבר" של מייקל קונלי

אבי מזור, איש ספר

מותחן מצוין של הסופר מייקל קונלי (Michael Connelly), והוא נקרא בעברית "כוכב המדבר" (ובמקור באנגלית: Desert Star), אשר יצא לאור בשנת 2022.

זהו הספר החמישי בסדרת הספרים המשותפת של הבלש הוותיק הארי בוש והבלשית רנה בלארד. 

במרכז העלילה עומד הארי בוש – בלש משטרה ותיק, שבע קרבות ושחוק, שכבר פרש לפנסיה. מכל המקרים שבהם טיפל לאורך השנים במחלק הרצח, תיק אחד מסרב להרפות ממנו: רצח אכזרי של משפחה שלמה שאותו לא הצליח לפתור.

חנוך גוטפרוינד, אלברט איינשטיין: יוצר תמונת עולם

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מאגנס

על ספרו של חנוך גוטפרוינד, אלברט איינשטיין: יוצר תמונת עולם, הוצאת מאגנס, תשפ״ה–2024

רקע ומחבר

מחבר הספר, פרופ' חנוך גוטפרוינד, הוא פיזיקאי והיסטוריון של המדע מן האוניברסיטה העברית בירושלים. לצד מחקריו הרבים בפיזיקה ובתולדות המדע, הוא מכהן משנת 2020 כמנהל מרכז איינשטיין ומופקד על הטיפול בקניינו הרוחני של הפיזיקאי הדגול. ספרו הנוכחי מצטרף למדף הביוגרפיות המדעיות הארוך והמכובד שהוקדש לאחד מגדולי המדענים בכל הזמנים, אך הוא מביא עמו זווית ייחודית: שילוב מיומן בין ביוגרפיה אישית לפיזיקה תיאורטית, המצטרפות יחד לתמונת עולם שלמה.

שיחה בין הספינקס, המראָה והמחבר. אמיר אור בריאיון מבעד למראָה. על ספרו: זְנח כל תקְוה: היֵה

אמיר אור, משורר, סופר, מתרגם, עורך ואיש רוח רב-תחומי

הוצאת הקיבוץ המאוחד

על: אמיר אור, "זְנח כל תקְוה: היֵה", הוצאת הקיבוץ המאוחד 2026, 90 עמ'.

 שיחה בין הספינקס, המראָה והמחבר
אמיר אור בריאיון מבעד למראָה. על ספרו: זְנח כל תקְוה: היֵה

אמיר אור, משורר, סופר, מתרגם ועורך, חתן "זר הזהב" 2020, זכה על שירתו בפרסים בינלאומיים רבים. האחרונים שבהם – מדליית הומרוס האירופית (בריסל 2019), פרס ויניציוס ופרס ולדיסלב ריימונט (פולין, 2021), פרס שאבְּדה גוּצְ'הה (ניו יורק, 2022) ופרס אורפיאוס (בולגריה, 2026). פרסם 15 ספרי שירה, שני רומנים ו־12 ספרי תרגום. יצירתו תורגמה ליותר מ־50 שפות וראתה אור ברחבי העולם ב־48 ספרים. אור הוא מייסד כתב העת הליקון, בית הספר העברי־ערבי לשירה ופסטיבל 'שער'.

אמיר אור

"זְנח כל תקווה: היֵה" הוא ספר של מראות, גלגולים, יורדי שאוֹל ופותרי חידות. גיבוריו מחליפים צורה, זהות, לשון ואף מגדר; בו מיתוסים יווניים והודיים משוחחים עם נביאים, מיסטיקנים ומשוררים מרחבי הזמן. הוא נע בין שירה, סיפור, מחזה, מסה ותרגום, כשם שדמויותיו נעות בין פנים שונות של עצמן. גם הריאיון שלפניכם אינו ריאיון רגיל: אין כאן מראיין ספרותי אלא הספינקס – שומרת־הסף המיתית, שחדה לעוברי אורח את חידתה, וטרפה את מי שלא ידע להשיב; לצידה מופיעה המראה, לא כפרשנית, אלא כהשתקפות מתוחה של מה שנאמר. מולן – המחבר.

רפואת המילים ואומנות האיחוי: הפואטיקה הטיפולית בשירתו של יצחק גוילי

עדי אביטל-רוזין, סופרת וחוקרת ספרות נשים, חברה מן המניין באגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל, חברת הוועד המנהל ונציגת מחוז הדרום.

רפואת המילים ואומנות האיחוי: עיון פואטי בשירת יצחק גוילי 

יצחק גוילי, ספק חשכה, מנדלי, נוצה הוצאה לאור, 2018, 124 עמודים
יצחק גוילי, חלון אל הבהיר, הוצאת עמדה, 2022, 98 עמודים

בשתי אסופות השירה של יצחק גוילי, "ספק חשיכה" ו"חלון אל הבהיר" נפרשת יריעה פואטית רחבה, עמוקה ורווית מודעות פילוסופית. מתוך קריאה דקדקנית בשירי שני הקבצים, מזדקר לעין מאפיין דומיננטי אחד, הקושר את כלל היצירות לכדי מסכת רעיונית מגובשת: העיסוק החוזר והבלתי מתפשר במילה הכתובה ובמעשה השירי ככלי אקטיבי של ריפוי, איחוי, מחסה ונחמה אל מול שבריריות הקיום, טראומות העבר והבדידות האנושית. 

שבוע הספר העברי תשפ״ו 2026 + כל סקירות הספרים החל משנת 2012

 כמדי שנה, כותבים וכותבות מעולים יעלו כאן בבלוג את ההמלצות האישיות על ספרים הקרובים לליבם. היופי הגדול הוא שכל אחד ואחת מהם מביא איתו עולם ומלואו: את טעמו הייחודי, את סקרנותו ואת עולמו הפנימי. הרי קריאה לעולם אינה פעולה סבילה; היא מפגש אינטימי בין שתי נפשות: זו של הכותב וזו של הקורא, והוא מוליד בכל פעם משמעות חדשה לטקסט.

רוביק רוזנטל במסע לנבכי העברית הישראלית

ד״ר רוביק רוזנטל, בלשן, מילונאי, עיתונאי, מחזאי וסופר

הוצאת כתר

ד״ר רוביק רוזנטל על: רוביק רוזנטל, העברית הישראלית: איך אנחנו מדברים ומה זה אומר עלינו, הוצאת כתר, 2026, 255 עמודים.

 

"העברית הישראלית: איך אנחנו מדברים ומה זה אומר עלינו" יצא בינואר 2026 בהוצאת כתר. הוא נולד מתוך שלושים שנות עיסוק אינטימי בעברית החיה, בטורים במעריב, באתר הזירה הלשונית, במילונים ובספרים. מבחינתי הגיע הזמן לספר את כל הסיפור, ללקט את כל המרכיבים, לפצח ולחבר, ולעשות זאת כדרכי בלשון בני אדם, כאשר לצד עבודתי בשדה הזה התעשרתי במחקרים רבים של קהיליית הבלשנים, שהעברית הישראלית היא כר הפעולה שלהם. מצאתי שיש אי בהירות הדורשת הסרת הערפל. מהי בדיוק העברית הישראלית? מה ההבדל בינה לבין 'עברית' סתם? מה ההבדל בינה לבין 'ישראלית' מבית מדרשו של גלעד צוקרמן, תיאוריה מופרכת אבל אטרקטיבית ודורשת מענה?