הקבלות ומערכת השוואות במקרא: מתווה

הקבלות ומערכת השוואות במקרא: מתווה

משה צפור

אוניברסיטת בר-אילן, המחלקה לתנ"ך

ומכללת גבעת וושינגטון, החוג לתנ"ך

 "אם בחוקות תלכו" – שתהיו עמלים בתורה

(ילק"ש, ויקרא, רמז תרעז)          

מאמר זה הוא למעשה מה שעתיד להיות פרק המבוא לספר ההולך ונכתב בשם "הקבלות ומערכת השוואות במקרא".

עיקרו של הספר הוא: הכוונת הלומד תנ"ך והחוקר לעיין בטקסט בכוחות עצמו, בלי עיון מוקדם במה שכתבו פרשנים וחוקרים, אלא לגשת ישירות אל הכתובים. המטרה היא שהוא עצמו יבחין בעניינים הטעונים הבהרה, בקשיים, ואף יגיע לתובנות – ואולי גם לאלה שלא עמדו עליהם עד עתה. רק בשלב שני יפנה הקורא אל ספרות המחקר לבקש מידע חיצוני נוסף, בתחום הלשוני, ההיסטורי, הגיאוגרפי, האנתרופולוגי, הראליה והמזרח הקדום בכלל, וכמו כן אל הפרשנות לדורותיה.

הפותח פרק בתנ"ך ומיד אץ-רץ לראות מה אמרו על כך קודמים, דומה בעיניי לנוטל בידו (להבדיל!) דף של חידות היגיון ותשבצים ומיד מחפש את עמוד הפתרונות, בלי לנסות תחילה להתמודד עמהם בעצמו.

לזכרו של פרופ' יוסף דן, חוקר הקבלה ותורת הסוד

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

לזכרו של פרופ' יוסף דן (15 ביולי 1935- 22 ביולי 2022), האחרון מהדור השלישי של חוקרי הקבלה ותורת הסוד, שלימדו במכון למדעי היהדות, באוניברסיטה העברית בירושלים

לפני מאה שנה בדיוק בשנת 1922 הגיש גרשם שלום (1982-1897) את הדוקטורט הראשון בקבלה באוניברסיטת מינכן בגרמניה, דוקטורט שנכתב בגרמנית על ספר הבהיר, ובשנת 1923 עלה מברלין לירושלים ולימד באוניברסיטה העברית, במכון למדעי היהדות, משנת 1925 ועד שנת 1967.

משה והלוחות באומנות

ירון בר, מחנך

משה, מיכאלאנג׳לו

ברצוני לעסוק בייצוגים שונים של משה באמנות הפלסטית, בשל המעמד המרכזי של משה ביהדות, ועקב כך גם בנצרות ובתרבות המערבית בכללה. אמנים רבים בחרו לתאר את משה; ג'וטו, גוסטב דורה, רפאל, בוטיצ'לי ועוד. מתוך השפע בחרתי להתמקד בארבעה ייצוגים, שהנקודה המשותפת להם היא תיאור משה והלוחות.

האם החרוב וגרעיניו נזכרים במקרא?

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הארץ הטובה שה' מביא אליה את בני ישראל היא ארץ נחלי מים שעינות ותהומות יוצאים בה בבקעה ובהר. זוהי 'ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון. ארץ זית שמן ודבש' (דברים ח 8). החרוב, שהוא עץ ארץ-ישראלי נפוץ, אינו נזכר כאן. השם ’חרוב‘ אינו נזכר גם בשום כתוב מקראי אחר. אבל...

מגוון תפיסות על מעמד האשה במסורות הבריאה במקרא וההשלכות לחינוך

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

לפניכם גירסה מורחבת של הרצאתי ׳מגוון תפיסות על מעמד האשה במסורות הבריאה במקרא וההשלכות לחינוך׳ שניתנה במסגרת הכנס בזום של האקדמית גורדון: ׳חינוך ומחנכים במקרא ובמזרח הקדמון׳ ב- 20.1.2022. בסוף הדברים נמצא סרטון היוטיוב של הארוע. 

פתיח על המשמעות לחינוך

אחד הייעדים המובהקים של מערכת החינוך הממלכתי בישראל הוא חינוך לשיוויון בין המינים. כבוד האדם וחירותו נתפסים כערכים מרכזיים שיש להנחילם לדור הצעיר, ותכני ההוראה ודרכיה צריכים לחתור להגשמתם תוך יצירת שינוי בתפיסות מגדריות המגבילות את הבחירה החופשית של התלמידים והתלמידות. וכאן מתעוררת השאלה הגדולה אם הוראת המקרא יכולה בכלל להכיל את המגמה הזאת. הרי המקרא הוא תוצר מובהק של חברה פטריארכלית-אנדרוצנטרית. הוא התחבר, נאסף ונחתם על ידי גברים למען גברים. גם היצירות הנשיות הלא רבות שניתן לזהות בו, נכללו בסדר הגברי הכללי ושועבדו למטרותיו.

על בריאת העולם במחשבת המקרא - חמשה שיעורים

הנה הקישורית לחמש ההרצאות שלי על בריאת העולם במחשבת המקרא שניתנו ב׳בית אביחי׳.

שיעור ראשון: על הבריאה בשבעה ימים: מבנה, תכלית, סדר מעלת הנבראים ותפקיד היסודות הקמאיים בעולם הנברא. 

שיעור שני: מעמד האשה בבריאת העולם: מין ומגדר, שיוויון? נחיתות? עליונות? 

שיעור שלישי: מה בין עץ החיים של גן העדן למנורת הזהב של המשכן?

שיעור רביעי: נחל יוצא ממקדש ה׳ החזוני ו׳איש׳ אלוהי מדריך את הנביא יחזקאל בעקבותיו עד שהוא מגיע לים המלח והופך אותו למקום דגה וחיים. עולם חדש נברא!

שיעור חמישי: ׳ברכי נפשי את ה׳׳ - מזמור ק״ד בתהילים כשיר-השירים לבריאת העולם!

אתיקה רפואית ביהדות: היסטוריה, הלכה והחוק הישראלי: על ספרו של בר אילן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית: החוג למקרא ותוכנית ׳אדם ורפואה׳ של בית הספר לרפואה

מאגנס

יחיאל מיכל בר אילן, אתיקה רפואית ביהדות: היסטוריה, הלכה והחוק הישראלי, מאנגלית: עמנואל לוטם, מאגנס, ירושלים תשע״ט 2019, 586 עמודים

למי שייך גופו של אדם? האם לו ורק לו והוא רשאי לעשות בגופו ככל שיעלה על רוחו או שמא יש לחברה ולערכיה מעמד ביחס לכך והיא יכולה לחייב אותו או למנוע ממנו לבצע דברים שונים ביחס לגופו, למשל, בעניינים שוטפים של תזונה (מה מותר ומה אסור לאכול, מתי ועם מי) או מין (עם מי מותר או אסור לקיים יחסי מין, מתי ולשם מה), ובמקרים שבהם דרושה התערבות רפואית-מקצועית, כגון חיסונים, הפריות והפלות מלאכותיות, פונדקאות, תרומת איברים ועוד ועוד. כיצד מכריעים במקרים מורכבים שבהם יש התנגשות בין ערכים?

האתיקה הרפואית קשורה בטבורה לאידאלים של חברה באשר לנכון ולראוי בחיי הפרט והכלל. היא נוגעת בשאלות החשובות ביותר של החיים: בלידה ובמוות, בבריאות ובחולי.

יונה ברטל היונה על השטיח האדום

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ידיעות אחרונות וספרי חמד

ברכות לך יונה, בת דודי היקרה, לרגל הופעת ספרך ׳יונה על שטיח אדום׳ (עורכת: מרים קוץ, ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2022, 176 עמודים). 

על הכריכה האחורית של ספרך כתוב שהוא מתאר ׳מסעות אל ארמונות ובתים פרטיים של נשיאים ומלכים, שבמהלכם פגשה את הגדולים שבמנהיגי העולם, בהם הנשיאים בוש, קלינטון, אובמה, פוטין ומקרון, האפיפיור והמלכה אליזבת, וכוכבי-על כג'ורג' קלוני, בונו ומדונה. ברטל זכתה לקחת חלק באירועים היסטוריים ובמפגשים גורליים שלא מעט מהם חסויים עד ימינו אלה׳.

ספרך משרטט יריעה רחבה שבה כרוכים זה בזה החזון והמעש, המעוף ומלאכת יישומו במציאות. הוא זווית ראיה מיוחדת על קורות המדינה. 

א. שם ספרך מודפס על דימוי השטיח האדום בתצלום הכריכה הקדמית באותיות זהב מובלטות. מדוע בחרת בשם ׳יונה על שטיח אדום׳? מה תפקיד השטיח האדום בעולמך המקצועי?

על חיי אנוסי פורטוגל בספרה של חנה טואג, שלוש מטפחות

אסתר ויתקון-זילבר, סופרת ומשוררת

הוצאת כרמל

חנה טואג, שלוש מטפחות, הוצאת כרמל, מנדלי, 2021, 266 עמודים

שלוש מטפחות, ספרה של חנה טואג, סחף אותי לתוך עולמם הטעון מסתורין, סוד, כפל פנים ותחושת אחריות עמוקה כלפי האל והאמונה היהודית. נאמנותן של הנשים לדרכן האמונית של אמהותיהן היהודיות האנוסות, לאורך אלף שנים, לתפילותיהן, לטכסיהן המקודשים , במסירות נפש, בהחבא. הרומאן מחייב להכיר את רקעו ההיסטורי של יהודי פורטוגל . אינוסם האכזרי של יהודי פורטוגל לנצרות במאה ה15 .

ספר אחד בחמשת אלפים שנה: על הספר ״הנני״ מאת ג'ונתן ספרן פויר

עטר ברמן, מחנכת, מעריצה של ג'ונתן ספרן פויר

ג'ונתן ספרן פויר, הנני, מאנגלית: קטיה בנוביץ׳, כנרת זמורה ביתן, 2016, 656 עמודים

כנרת זמורה ביתן

"דעו! אני יהודי".

אם הייתי צריכה לסכם את "הנני" בשלוש מילים, אלה היו המילים. אם הייתי צריכה לסכם אותו במשפט הוא היה: "דעו! אני יהודי. פוסטמודרני, במשבר גיל העמידה, גלותי שיודע שחי בגלות, מרגיש אשמה כמו כל יהודי (עם התוספת של אשמת הגלות) וחי בלית ברירה את הטראומה הלאומית כמו כל יהודי (מינוס מלחמות ישראל, ואז גם מרגיש אשמה על זה)".

המלצות על ספרים תשפ״ב 2022

חג הספר תשפ״ב 2022

מדינה קטנה עם אטלס גדול
אטלס ישראל הראשון

יצחק מאיר, מין יש מאין
לכתוב זה כמו לומר לך דברים ואחרים מקשיבים.
זה לשמוע מה שלוחש הקורא של מחר בשיחה עימך,
זה וידוי על מה שיהיה אחרי שרשמת כבר כל שהיה,
זה לצלול לים המילים ולשלות את זאת האחת שאתה ציפדתה,
זה מה שנשאר אחרי שמחקת גם את מה שכאבת למחוק,
זה ליצור שורות כדי שתוכל להלך ביניהן בתבונה צנועה,
זה גילוי מפעים של מה שחשבת בינך לבינך וליבך לא ידע.
זה מין יש מן האין שמתחדש אחרי סוף וחתימה.

שבוע הספר העברי הוא ארוע תרבותי חשוב המתקיים מדי שנה בשנה בחודש יוני מאז אמצע שנות ה-50 של המאה העשרים. שבוע הספר, שלרוב הוא ארוך יותר משבוע קלנדרי, הוא חג: חג ליוצרות וליוצרים בתחומי הספרות, השירה, המחקר, ההגות וההדרכה וחג לנמעניהם בני כל הגילים: פעוטות, ילדים, בני נוער ומבוגרים. 

שרי והגר ושתיהן נושאות אחים - עם תרגום לאנגלית

שושנה ויג, משוררת

קרע קדום

עֶשֶׂר שָׁנִים עֲקָרָה 

וְהִנֵּה מְבַקֶּשֶׁת שִׁפְחָתָהּ

שֶׁתִּהְיֶה אִשָּׁה לְאִישָׁהּ

וְהִנֵּה בְּתוֹךְ לִבָּהּ

מְבַקֶּשֶׁת שֶׁבְּנָהּ שֶׁל זוֹ

יִגְדַּל בְּבֵיתָהּ כְּמוֹ הָיָה שֶׁלָּהּ

שָׂרַי וְהָגָר, נְשׁוֹת אַבְרָהָם

על הספר ״חיים קטנים״ של האניה ינגיהארה

עבי קלדרון, מחנך ואיש ספר

כנרת, זמורה-ביתן, דביר

האניה ינגיהארה, חיים קטנים, מאנגלית: אמיר צוקרמן, כנרת, זמורה-ביתן, דביר, תשע"ט 2018, 640 עמודים

חלק מהקוראים של ספרה של האניה ינגיהארה, "חיים קטנים", כתבו שאסור לקרוא את הספר הזה, בגלל שהסבל שמתואר בו הוא איום ונורא וללא הפסקה. ובכל פעם שנדמה שסוף סוף הגענו אל המנוחה והנחלה המחברת דואגת להוסיף עוד קיסם למדורה כדי להגביר את הלהבות. יש בספר מניפולציות רגשיות שגובלות בפורנוגרפיה, ואלה גורמות לקורא טראומה שקשה להיפטר ממנה זמן רב לאחר סיום הקריאה. ואפילו מישהי כתבה, שמתארגנת קבוצת תמיכה לאלה שקראו את הספר.

נרקיס זוהר בביצה של ניו יורק: על ספרה של אדית וורטון, מנהג המקום

מימי יעקבי - חוקרת תרבות

עם עובד

אדית וורטון, מנהג המקום, מאנגלית: מיכל אלפון, עם עובד 2022, 436 עמודים

׳מנהג המקום' הוא רומן שאת הגיבורה שלו קשה מאד לאהב. אנדין ספרג היא נרקיס זוהר בביצה של ניו יורק, בתחילת המאה העשרים.

הסופרת אדית וורטון הכירה היטב את הבוץ, החברה הגבוהה של העולם החדש בה צמחה, על מנהגיה, ראוותנותה וצביעותה. כבר זכינו להכיר בעברית את הרומנים הנפלאים שלה 'עידן התמימות' אשר זיכה אותה כאשה ראשונה בפרס פוליצר, ואת 'בית השמחה'.

הספר הנוכחי נקרא בקלות אך מהווה אתגר מבחינה רגשית. לא קל להזדהות עם הגיבורה הקרה. האם אנדין היא קורבן מובהק של סביבתה שערכיה המסחררים הם כסף, בורסה וקניות, או שמא יפי גזרתה, תלתליה ושמלותיה אינם אלא פניה המכוערות החברה?

על ׳סערות בחיי אישה׳ מאת שולה ברנע

שולה ברנע, סערות בחיי אישה (עריכה: נורית שי), יהוד מונוסון תשפ״א, 139 עמודים

סערות בחיי אישה הוא רומן לירי שופע דינמיקה בין אתרים, דמויות ותובנות, המזמין את קוראיו לתוך עולם מסקן הצבוע בצבעי כוח וחמלה. גיבורי הספר נקלעים לרוב לסיטואציה חריגה שמאלצת אותם (ואת הקוראים) לבחון את גבולות האפשר ולהתמודד עם המציאות החדשה. חומרי הרומן קורצו מגוף ונפש, רגשות ויצרים, פורענות וגאולה. הקורא יודע מאין הוא יוצא אבל הוא לעולם לא יכול לנחש לאן הוא יגיע. יש בתיאורי הספר מבט שובב הומוריסטי ומרענן.

׳המועמדת׳ של קיארה קאס: רומן דיסטופי לנערות

שיר מזור, תלמידת כתה ה

קיארה קאס, המועמדת, מאנגלית: נעה בן פורת, הוצאת משכל, 2015, 374 עמודים

המועמדת הוא ספר רומנטיקה שמספר על נערה בשם אמריקה ( כן, קוראים לה אמריקה ) שגרה באיליאה, מדינה שבה משתמשים בשיטת המעמדות. יש שמונה מעמדות, אם אתה נמצא במעמד שמונה אתה הכי עני שרק אפשר, ואם אתה במעמד שתיים אתה מאוד עשיר, ומעמד אחד זה ממשפחת המלוכה.

על ספרו של סטפן צוויג, קוצר רוחו של הלב

שולה ברנע, משוררת וסופרת

זמורה ביתן

סטפן צוויג, קוצר רוחו של הלב (מגרמנית: ניצה בן-ארי), תל אביב, זמורה ביתן, תשמ״ו 285 עמודים

סטפן צוויג היה סופר יהודי-אוסטרי (1881-1942). התאבד ביחד עם אשתו לאחר שנמלט מפני הנאצים לברזיל.

הספר סוחף את הקורא מעצם דיונו בשאלה המרכזית: האם ייאושו של הזולת מחייב אותנו? מה חשובה יותר – החמלה או האמת? זוהי השאלה המהותית הנשאלת בסמוי ברומן המופלא הזה שראה אור לראשונה ב-1939.

על ספרה של שרה אהרוני, שתיקה פרסית

אסתר ח״ג ויתקון זילבר, סופרת ומשוררת

שרה אהרוני, שתיקה פרסית, עורכת: דפנה שחורי, משכל - הוצאה לאור מייסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, ראשון לציון 2017, 343 עמודים

הספר עורר את סקרנותי ללמוד ולהעמיק בהכרת העדה היהודית הפרסית, ולהתחקות אחר גורלה בארץ ובתפוצות, לאחר שהיא עזבה את פרס בעשרות השנים האחרונות..

שוב התפעלתי מכשרונה של שרה אהרוני שבא לידי ביטוי בספריה הקודמים. היא מחייה את אורחות חייהם, סגנונם התרבותי-לשוני של גיבורי ספרה והקשיים שהתמודדו אתם בפרס בין מסורת למודרנה.

בספר ׳שתיקה פרסית׳ היא עוקבת אחר תלאותיה של משפחה יהודית בעקבות נפילת שלטון השח הפרסי ועלייתו של חומייני, שהובילו לגל של קנאות דתית קיצונית אלימה כלפי האוכלוסית היהודים בפרס (אך גם כלפי האוכלוסיה המוסלמית המתונה) הפעם במחצית השניה של המאה העשרים...

נגיף שפעת קטלני מתפשט בעולם. ספר האימה הדיסטופי של סטיפן קינג, ׳העמדה׳

דר' מירי ברומר, אוניברסיטת חיפה

הוצאת מודן

סטיפן קינג, העמדה, תרגום: מיכאל אביב. הוצאת מודן, תל אביב 1995, 1056 עמודים

הסופר האמריקאי סטיפן (סטיבן) קינג (1947- ), הוא אחד הסופרים האהובים עלי ביותר. בלי הגזמה יתירה, אני מכורה לספרים שלו וכל אלה המתורגמים לעברית מפארים את ספרייתי. ברבים מהם אני שבה וקוראת ועם הזמן עולות בי תובנות חדשות. ברוב ספריו, קינג מתאר עולם שיש בו טוב (מושג יחסי כמובן) ויש בו רוע (שטני, מוחלט). כשהטוב נחלש, הרוע מתגבר ויוצר כאוס. כדי לנצח, צריך שוב להטות את כפות המאזניים. לפעמים הטוב הוא אדם אחד, לפעמים קבוצה, המתחילים שינוי. הרוע, הוא אחד, דמות שטנית, בעלת כוחות מיוחדים. מסביבו מתלכדת קבוצה (אנשים רעים).

על ספרה של נטעלי גבירץ, ׳המתנדבת׳

נויה שגיב, מחנכת, מוסיקאית, סופרת ואשת רוח רבת פעלים

הוצאת כתר

נטעלי גבירץ, המתנדבת, הוצאת כתר, 304 עמודים

"סופר" הוא תואר כבוד שניתן לאנשים כמו טולסטוי, טוני מוריסון, מאיר שלו, א.ב יהושע, דבורה עומר. תואר שנקנה בזכות ולא בחסד, בעמל רב ובייסורים. לא כל מי שהוציא ספר הוא "סופר", לטעמי, ואני מקפידה להשתמש בשם תואר זה בזהירות רבה. על כן כשפניתי לקרוא את ספרה החדש של נטעלי גבירץ, "המתנדבת", היססתי כמובן. אמנם היא כתבה כמה ספרי ילדים ונוער, ואף זכתה בפרסים, אבל, ואת האבל מתוך גרוני אני מאבלת, אין דין ספר ילדים כדין ספר למבוגרים. אפשר לומר שזה כמעט ענף ספורט אחר.

על הספר המודפס והדיגיטלי ועל מוסד ביאליק: ראיון עם מר זאב קינן, מנכ״ל מוסד ביאליק

מר זאב קינן, לכבוד ולששון לי לראיין אותך לרגל חג הספר העברי תשפ״ב החל בימים אלה.

דוכן ׳מוסד ביאליק׳ בשבוע הספר תשפ״ב

צילום: זאב קינן

מהו מוסד ביאליק, שאתה מכהן כמנכ״ל שלו? מה מקור שמו של המוסד ומה מייחד אותו משאר הוצאות הספרים בישראל?

על ספרו של יובל שמעוני, מבעד לקרקעית השקופה

פרופ׳ אבינועם מן, האוניברסיטה העברית

עם עובד

יובל שמעוני, מבעד לקרקעית השקופה, עורכת: עירית לוריא, עם עובד, תל אביב 2021, 430 עמודים

ספרו האחרון של יובל שמעוני, 'מבעד לקרקעית השקופה', שונה ודומה לספריו הקודמים. שונה, קודם כל, בכך שהוא נוח לקריאה. שני ספריו הראשונים של שמעוני, 'מעוף היונה' ו'חדר' בלטו בשיטות כתיבה ייחודיות, אולי נסיוניות, שדי הקשו על הקריאה. מן הסתם בשל כך לא זכה הספר הגדול 'חדר' לפופולריות שהוא ראוי לה. בספר השלישי, 'קו המלח', הכתיבה היא כבר קונונציונלית, הקושי הוא בהיקפו הגדול של הספר, כאלף עמודים, וברוחב היריעה שהוא פורס, המדלגת בין ארצות וזמנים. בספר האחרון אין מכל אלה.

על ספרו של פול אוסטר ׳טימבוקטו׳

חגי קמרט, סופר ומשורר

עם עובד

פול אוסטר, טימבוקטו, מאנגלית: סמדר מילוא, הוצאת עם עובד, תל אביב תש״ס 2000, 171 עמודים

מבוא

והייתי עבורו כאלוהים!

כי מי לו לבד ממני? וכולו נתינה ואהבה. והייתי הולך עמו יום יום לטיול המוקצב בזמן שלו ולא מחסיר דקה או סנטימטר מהדרך. כי זה אני אשר קבעתי עבורו דרך וזמן, וזה שלו. זה המעט שאני מחזיר לו ונותן לו. כך מדי יום יום, עד לרגע החיתוך, הרגע המר בו נאלצתי להיפרד ממנו לנצח. ובעצם לא! כי כתבתי עליו ספר בן ארבעה כרכים. וכן אלבום זיכרון.

על ספרו של אומברטו אקו, בית העלמין של פראג

ד״ר עדי אמסטרדם, מכללת דוד ילין

אומברטו אקו, בית העלמין של פראג, מאיטלקית: אריה אוריאל, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, אור יהודה 2012, 494 עמודים

אתחיל בגילוי נאות: אומברטו אקו הוא אחד הסופרים האהובים עליי. אחת לכמה שנים אני נתקף במאניית-אקו, וקורא מחדש את ארבעת הגדולים שלו – שם הוורד, המטוטלת של פוקו, באודולינו, ובית העלמין של פראג. היות שאקו היה איש אקדמיה, אפשר להגדיר את הרומאנים שהוא חיבר בתור עבודות דוקטורט עם עלילה. אף היותו מבקר ספרות נוכחת בכתיבתו, שכן הרומאנים שהוא חיבר היו מודעים לעצמם ושופעים אירוניה.

מטענים של זיכרון ועצב: על ספר שיריה של שושנה ויג

בלפור חקק, משורר

מטענים של זיכרון ועצב

שושנה ויג, מטענים של זיכרון - שירים, הוצאת 'פיוטית' 2022, 108 עמודים

המשוררת שושנה ויג כתבה בעבר ספר פרוזה "העצובים" על פרשה המטלטלת את חייה: נפילת האח הבכור טוביה פיינגולד בשירותו הצבאי (בבלוזה בחצי האי סיני). ספר שיריה החדש הוא חשבון נפש קשה ונוקב, שניתן לעשות אותו עכשיו באזמל חד, עם מותו של אביה יצחק פיינגולד ז"ל.

הספר "מטענים של זיכרון" הוא הגרסה השירית של "העצובים".

עכשיו, כשהיא עומדת לבדה על הבמה מול המתים של חייה- זוג ההורים וגם האח שנותר צעיר לנצח, היא כותבת דברים בלי פִילטר, בלי חומר מרכֵּך.

על ספרה של סיון בסקין, שבעה ימים אביב בשנה

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

הקיבוץ המאוחד ספרית הפועלים

סיון בסקין, שבעה ימים אביב בשנה: ממואר, עורך: דורי מנור, הקיבוץ המאוחד ספרית הפועלים, סידרה: ה21, תל אביב תשפ״ב 2021, 140 עמודים

אני מבקשת להמליץ בחום לכל אוהבות הקריאה ואוהבי הספר, לקרוא בממואר הנפלא של סיון בסקין, "שבעה ימים אביב בשנה", (הוצאת ה-21 בעריכת דורי מנור) על עיר מולדתה, וילנה שבליטא, על השפות הרבות שנשמעו בה, עתיקות וחדשות כאחד, על הספריות שהיו בה, על ספרים, קוראות וקוראים, ועל דיבור בשפות שונות ובתרבויות שונות עם בני משפחה ושכנים, לצד בחירה בהעתקה ותרגום משפה לשפה כדרך של ניכוס תרבות מקומית וזרה והעברתה ממקום אחד לשני.

שלושה ספרים על הקו הדק בין דתיות למודרניות

ד״ר ניצה דורי, מכללת שאנן

לאחרונה יצאו לאור שלושה ספרים הדנים בפניה של היהדות ההלכתית לאורה של התודעה המודרנית: "המקף והאליפסה" מאת יהודה ברנדס (ידיעות ספרים 2021), "יהדות על הרצף" מאת עידו פכטר (כרמל, 2021) ו"האם לזרום עם הזרמים? היהדות האורתודוקסית ויחסה לזרמים המחדשים וליהדות התפוצות" מאת רונן לוביץ (נאמני תורה ועבודה, 2021). השאלה המתבקשת היא מה גרם לשלושה כותבים (ואולי אף יותר, שטרם הגעתי לעיין בספריהם או במאמריהם כמו למשל יובל שרלו, מיכה גודמן ואחרים) לכתוב באותו נושא? מה השתנה בחברה הישראלית ששלושה כותבים שונים יושבים ובוחנים את נושא הרצף הדתי מנקודות מבט שונות?

סיפוריהם של שני מתמחים ברפואה באירופה וההשלכות למערכת הבריאות הציבורית שלנו

ד"ר רות קנאי, מומחית ברפואת המשפחה, המחלקה לרפואת המשפחה אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

ידיעות ספרים

מיכאיל בולגקוב, רשימות של רופא צעיר, תרגום: ליזה צ'ודנובסקי,

הוצאת בבל, ידיעות ספרים, 2007, 151 עמודים

מודן

אדם קיי, זה הולך לכאוב, תרגום: תומר בן אהרון, הוצאת הכורסא, מודן, 2019, 247 עמודים

אחרוג מהמנהג המקובל ואכתוב על שני ספרים, שנכתבו בהפרש של 100 שנים זה מזה, דומים עד להכאיב ומתארים שניהם את חייו של מתמחה צעיר - בולגקוב, צעיר בודד, בנו של כומר, מתאר את עבודתו בכפר נידח ברוסיה ב- 1917 ואדם קיי, את תקופת התמחותו ברפואת נשים בלונדון של המאה ה-21.

"ככה זה באהבה" של שי חג'ג'

בלפור חקק, משורר

שי חג'ג' ככה זה באהבה עטיפה קדמית. צילמה תפארת חקק

שי חג׳ג׳, ככה זה באהבה: שירים, הוצאת 'צור אות' 2012 , 56 עמ'

(כל הזכויות שמורות למחבר) 

הגיעה השעה לומר דברים על שי חג'ג' כמשורר ייחודי, משורר של אהבת החיים.

במסגרת פינת הספרים של אתר המקרא, יש מקום לתת חשיפה לספרים שאינם חדשים על המדף. הספר "ככה זה באהבה" יצא לאור לפני עשר שנים, והיום ניתן לומר זאת בבירור: שי חג'ג' הוא משורר שאינו מקבל את מקומו הראוי כמשורר.

יונה הנביא נפל לים וטרפו לויתן - אגדה בשורות מנוקדות מאת אלי יונה

אלי יונה, משורר

Youth playing the flute and riding a dolphin
Red-figure stamnos, 360–340 BC. From Etruria

הפולמוס

במהלך ההפלגה זממו מלחים להשליך את אַרִיוֹן, מנגן הקתרוס הגדול ביותר בימיו, ולגנוב את כספו... – הרודוטוס, היסטוריה, א, 24-23

רגע של חסד: על ספרו של יורם בילו ״בעקבות אלחנן, מסע משפחתי״

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

הוצאת כרמל

יורם בילו, "בעקבות אלחנן, מסע משפחתי", הוצאת כרמל בירושלים תשפ"ב, 240 עמודים

פרופ' יורם בילו, אשר נולד בתל אביב בשנת 1942, מוכר לרבים כסוציולוג, אנתרופולוג ופסיכולוג מהאוניברסיטה העברית, שכתב דוקטורט חלוצי בשנת 1979 ששמו "פסיכיאטריה מסורתית בישראל: פניות של בני מושבים יוצאי מרוקו עם בעיות חיים והפרעות נפשיות לרבנים ולחכמים בישראל". בעקבות מחקריו פרסם ספרים מאלפים על פסיכיאטריה עממית בישובי עולים, ביניהם: "ללא מצרים: חייו ומותו של רבי יעקב ואזנה", הוצאת מאגנס 1993, על מרפא יהודי בעל כוחות ריפוי אדירים, שיוחסו לקשרים האינטימיים שרקם עם עולם השדים, שחי באזור האטלס המערבי הגבוה במרוקו במחצית הראשונה של המאה ה-20. ו"שושביני הקדושים: חולמים, מרפאות וצדיקים בספר העירוני בישראל" אוניברסיטת חיפה 2005. ספר המוקדש לחידוש פולחן הקדושים בישראל באספקלריה של יוצאי מרוקו בארץ. ספרו האחרון עסק בניתוח התמודדותם של חסידי חב"ד בני זמננו עם אבדנו של הרבי מלובאביץ: "אתנו יותר מתמיד: הנכחת הרבי בחב"ד המשיחית, האוניברסיטה הפתוחה 2017. עוד עסק בעשורים האחרונים במקומות קדושים ובטקסי מעבר ובמקומם של חלומות ודיבוקים, שדים ורוחות, ובאמונות מיסטיות ומשיחיות החורגות מגבולות החיים והמוות בעדות שונות בישראל. שנינו עסקנו בעשורים הקודמים במחקרים על חלומות ודיבוקים בכתב ובעל-פה, בהקשרים שונים בעדות ישראל השונות, וכתבנו מאמר משותף "בין עולמות: רוחות ושדים, בנות קול ודיבוקים" וערכנו יחדיו את הספר "כחלום יעוף וכדיבוק יאחז: על חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים". הוצאת מאגנס, ירושלים 2013

המסע המופלא אל זמן הנשמה היתֵרָה: עיון בשיריה של כרמלה בן ישי

הרצל חקק, משורר

המסע המופלא אל זמן הנשמה היתֵרָה

זמן הכרם

כרמלה בן ישי, זמן הכרם: שירים, הוצאת בימת קדם, סידרת ערוגות השירה, תל אביב 2002, סא עמודים

שבוע הספר העברי מבקש מאיתנו לשוב אל שירים נשכחים. לעתים הם שקטים מדי, לעתים הם נחבאים בפינות נסתרות. אכן כן, יש שירה שנשמעת כמו לחש, כמו תפילה, לפעמים כמו השבעה מכושפת. זה הזמן לחשוף את המנגינה שלא אבדה.

שירתה של כרמלה בן ישי פורסמה לפני שנים, ועם הזמן ראינו אותה מתרגמת את שירתה למחול וּלמופע כובש לבבות.

כאשר קובצי שירה רבים נערמים במדפי חנויות הספרים, מבקשת הנפש קול ייחודי, קול שמחפֵּש הרמוניה ומקצב, פיוט שמתרפק על שערים נעוּלים, שנכתב מתוך הלמות לב.

כרמלה בן ישי כותבת שירה כביכול מינורית, שירה בלחישות, אך בין השיטין אתה שומע קול קורע לב.

משה דוד קאסוטו, ראשית ההיסטוריוגראפיה בישראל

 משה דוד קאסוטו, ראשית ההיסטוריוגראפיה בישראל [תשי"א – 1951]

בסיפור הפלאים על מעשה גן עדן, הנמסר לנו בעמודיו הראשונים של ספר בראשית, והמסמל בצורתו החיצונית תהליך פסיכולוגי ותרבותי קשור ביצריו הקמאיים של האדם, אחד הגורמים העיקריים בפעולה הוא תשוקת האדם לדעת: לדעת טוב ורע, את הטוב ואת הרע שבעולם, כל מה שיש בעולם, עד כמה שאפשר לו לאדם להשיג ולתפוס. בפני תשוקה זו לאכול מפרי עץ הדעת לא היה לו לאדם מעצור: לא יראת הכבוד מפני דבר האיסור שאסר עליו בוראו, לא איום המיתה, ולא פחד הגירוש מחיי המנוחה בגן עדן ואימת האסונות והסבל המתמיד המוכנים לו מחוץ לגן; כל אלה לא היו לפניו כלום כנגד הדחיפה הפנימית של התשוקה העזה לדעת. תשוקה זו, שלפי השקפתו של אפלטון היא התכונה העיקרית של הפילוסוף והגורם הראשון ליצירת המחשבה הפילוסופית, טבועה במידת מה בלבו של כל אדם.

כשפקח את עיניו למרגלות הר סיני וראה איך בני ישראל מרננים לו

אלי יונה, משורר

אפיס - על ארון קבורה

אפּיס

כְּשֶׁפַּקַּח עֵינָיו לְמַרְגְּלוֹת הַר סִינַי וְרָאָה

אֵיךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְרַנְּנִים לוֹ

מְפַזְּזִים כְּלַהַק דְּבוֹרִים סְבִיב לְחַלַּת דְּבַשׁ

קָרְנוּ פָּנָיו יוֹתֵר מִשֶּׁמֶשׁ תַּמּוּז בְּרוּם הַשָּׁמַיִם


סוֹף סוֹף

אֲפִלּוּ קְשֵׁי עֹרֶף אֵלֶּה

לִי סוֹגְדִים!