על ספרה של שרה אהרוני, עד שאיינשטיין בא

אסתר ח״ג זילבר ויתקון, משוררת, ציירת ומרצה לספרות

שרה אהרוני, עד שאיינשטיין בא,  הוצאת ידיעות אחרונות, 2022, 496 עמודים

 ׳עד שאיינשטיין בא׳ הוא ספר מרתק ביותר ומפכח. אישיותו האקסצנטרית של איינשטיין, בטחונו העצמי, חוש ההומור השנון שלו, ותקשורת שוחרת סנסאציות בראו הילה זוהרת סביב ראשו המתולתל וחיוכו טוב הלב והילדותי.

הספר מציג בכשרון ספרותי מרהיב את תולדות חייו מילדותו עד למותו.

היו פעם שני בנים סוררים - חופני ופנחס. מאקמה סטירית מאת שלמה בכר וליקחה בצידה

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה

לא תחסום שור בדישו (דברים כ"ה 4)

 

הָיוּ פַּעַם שְׁנֵי בָּנִים סוֹרְרִים – הָאַחִים חָפְנִי וּפִנְחָס.// 

בְּנֵי עֵלִי, בָּנִים אֲהוּבִים, שֶׁעֲלֵיהֶם חִפָּה הוּא וְחָס.//

 כְּשֶׁאַבָּא עֵלִי בִּקְּשָׁם, בְּלָשׁוֹן עֲדִינָה וְרַכָּה//

 לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר כְּדֵי שֶׁהָאֵל לֹא יַנְחִית שׁוּב מַכָּה.//

 לְתוֹכַחַת אֲבִיהֶם הֵגִיבוּ בְּזִלְזוּל מִתְנַשֵּׂא וּמְלַגְלֵג//

 וְהִכְנִיסוּ לְפִיהֶם עוֹד נֶתַח, כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג.//

 כִּי יָדְעוּ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְיֵשׁ בָּהּ פָּסוּק מְפֹרָשׁ://

 לְהַתִּיר לַשּׁוֹר לֶאֱכֹל מִכָּל הַתְּבוּאָה אֲשֶׁר דַּשׁ.//

 אֲבָל מָה עַל בְּנֵי עֵלִי כִּי נַלִּין,//

 שֶחִלְּלוּ אֶת הַקָּדָשִׁים בַּעֲבֵרוֹת מְבִישׁוֹת שֶׁל חֻלִּין,//

 וּמָצְאוּ לָהֶם גַּם זְמַן אֵיכוּת, לַעֲבֵרוֹת הנְעִימוֹת שֶׁל הַמִּין.//

לך לך ועזוב את סיר הבשר

אסתי קושמרו-אברהם, משוררת


לך לך

לֵךְ לְךָ לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ

וַעֲזֹב אֶת סִיר הַבָּשָׂר

בְּנֵכָר

הרהורים דידקטיים בהוראת מקרא: מיקוד הלמידה, כישורים ללמידה עצמית, פרשנות

משה אילן, איש מקרא, מחנך ומנהל האגף לתכניות לימודים (עד 2001)

מיקוד הלמידה

נפתח את דברינו במובאה מתוך מאמרו של משה גרינברג – "הוראת התנ"ך בבתיה"ס בישראל" המנסה לתאר את הנחות היסוד של תפיסת העולם המקראית:

"אופי המקרא הוא לתאר את תולדות ישראל ומוסדותיו כמעוצבים על ידי שילוב רצון האדם ברצון האלוהים. רצון האלוהים הוא הקובע את כללי ההוויה, והאדם מרצונו מקבל את הכללים האלה או מואס בהם. היחס המיוחד של אלוהים לישראל עומד על ברית מלך – הוא קנה אותם לו לעם בגואלו אותם מיד פרעה באותות, כרת להם ברית שבה נהיו לו לעם והוא היה להם לאלוהים. ציווה להם חוקים לדבוק בו לבדו, הביאם אל הארץ שייעד להם ונטעם שם בשלום. תפקידו של העם הוא להיות לו ממלכת כוהנים וגוי קדוש. תפקידו של היחיד הוא להגשים בחייו את דרך ה' – צדקה ומשפט – ולדאוג שהציבור שבו הוא יושב ישאף להגשימה אף הוא. בעשיית רצון האלוהים כרוכה הברכה ליחיד ולציבור. בהפרת רצונו כרוכים הקללה והחורבן... התפיסה המקראית היא אפוא מסכת הארוגה ממושגי הברית והתורה, חובות היחיד והרבים וגורל לאומי התלוי באלה". (פתחים ד' עמ' 40, 1977)

פירושו של שמואל אחיטוב לספר הושע בסדרה ׳מקרא לישראל׳

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הושע עם מבוא ופירוש מאת שמואל אחיטוב (מקרא לישראל), הוצאת ספרים עם עובד בע״מ, תל אביב תשפ״ב 2022, 313 עמודים

תנ״ך ופוליטיקה בספרו של יאיר לפיד על מנהיגים תנ״כיים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

יאיר לפיד, הגיבורים שלי: ארבע הרצאות תנ״כיות, ידיעות אחרונות * ספרי חמד, תל אביב 2008, 127 עמודים

הספר, ״הגיבורים שלי: ארבע הרצאות תנ״כיות״, הוא ספרו התשיעי של יאיר לפיד. יש בו ארבע מהרצאותיו הפופולריות על התנ״ך, ״הספר הכי טוב שנכתב אי פעם״, כלשונו של לפיד, ואלו הן: ״האדם הפוחד״ (אברהם), ״חייו הכפולים של יעקב אבינו״, ״עונשו של משה״ ו״שאול ושמואל: המלחמה על המלוכה״.

יאיר לפיד, אתם שואלים, קורא בתנ״ך? איך? קריאה מעמיקה? מחדשת? פוליטית? את זה תשפטו בעצמכם. אבל לגבי השאלה ׳פוליטית?׳ אשיב מייד למי שלא מסוגל להתאפק - ברור שכן! 

ואזהרת מסע למי שכבר גמרו אומר בליבם לקרוא את סקירתי (טעות, רבותי, טעות! אתם עוד יכולים לחזור בכם...) - אם תמצאו כאן הקבלות ראי מה שקרה וקורה בפוליטיקה הישראלית של היום (תשפ״ב-תשפ״ג) זה על אחריותכם הבלעדית. ראו הוזהרתם!

מדרש בראשית רבה - מהדורתו של חננאל מאק

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת כרמל

חננאל מאק, מראשית לבראשית רבה, א-ב, מהדורה שנייה, הוצאת כרמל, ירושלים תשפ״ב (2022), 847 עמודים

ספרו של חננאל מאק (פרופסור אמריטוס מהמחלקה לתלמוד של אוניברסיטת בר אילן), ׳מראשית לבראשית רבה׳, הוא מהדורה שנייה, מורחבת ומתוקנת של המהדורה הראשונה שיצאה לאור בשנת תש״ע (2010) תחת הכותרת ׳מראשית לבראשית רבה׳. המהדורה הראשונה כללה 14 פרקים שהוקדשו כולם למדרש רבה על פרק א של ספר בראשית. בשנת תשע״ו (2016) הופיע חלקה השני של המהדורה ובה 17 פרקים על בראשית ב-יא. המהדורה הנוכחית מתייחסת אל כל מדרש בראשית רבה, מראשית את אחרית, אם כי לא כל קטעי המדרש נדונו והתפרשו בספר. הוא מתמקד רק בחלקים שבעיני מאק נחשבים לטעונים עיון ודיון מיוחדים.

יורד־ים בשליחות האהבה

אלי יונה, משורר

הַדַּחַף הַגַּבְרִי

לְהַבְקִיעַ דֶּרֶךְ לְעִתִּים צוֹלֵחַ

וּלְעִתִּים לֹא

על בריאת העולם במחשבת המקרא - חמשה שיעורים

הנה הקישורית לחמש ההרצאות שלי על בריאת העולם במחשבת המקרא שניתנו ב׳בית אביחי׳.

הזמנה למחשבה מקראית בעקבות ספרם של קבאנאס ואילוז, ׳שלטון האושר: איך מדע האושר שולט בחיינו׳

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית בירושלים

אדגר קבאנאס ואווה אילוז, שלטון האושר: איך מדע האושר שולט בחיינו, מאנגלית: יוסי מילא, בן שמן 2022, 216 עמודים

הספר החדש המונח לפנינו, ׳שלטון האושר׳, עוסק בסוגיה שקשה להגזים בחשיבותה - האושר - והוא בוחן אותה בחברה המערבית המודרנית מכיוון סוציולוגי ופסיכולוגי. מילות מפתח בספר הן:

אושר, מדע האושר, רגשות, חשיבה חיובית, אינדיווידואליות, בחירות אישיות, עצמיות מאושרת, הנורמלי, הסדר הפוליטי והכלכלי, אינטרסים של חברות וממשלות, קפיטליזם, מיתוג ומיסחור.

מה לספר כזה ולמקרא? הרי מדובר לא בשתי גלקסיות נפרדות אלא בשני יקומים שלמים השונים מהותית זה מזה מבחינה רעיונית ותרבותית. המקרא מייצג עולם עתיק על אמונותיו, ערכיו וסדריו, והספר שלפנינו את העולם הקפיטליסטי המודרני בן זמננו. יחד עם זאת, הקורא המודרני במקרא, שהוא בן העולם הקפיטליסטי המערבי נושא עימו בהכרח  את ערכיו ודרכיו, והם משמשים לו עדשות סמויות דרכן הוא רואה את הפסוקים הקדמוניים. וגם אם ינסה בכל כוחו לאיין את השפעתם, איון מוחלט לא יימצא לו. 

פירושם של רימון כשר ואליהו עסיס לספר חגי בסדרה ׳מקרא לישראל׳

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

רימון כשר ואליהו עסיס, חגי עם מבוא ופירוש (מקרא לישראל), הוצאת ספרים עם עובד בע״מ, תל אביב תשפ״ב 2002, 133 עמודים

חגי הוא הנביא הראשון שניבא ליהודה לאחר שיבת ציון. שם הנביא, חַגַּי, הוא צורה מוארכת של חַגִּי (החג שלי). תקופת פעילותו היתה קצרצרה - פחות מארבעה חודשים, שהיו בשנת שתיים לדריוש הראשון (521/520 לפנה״ס). חגי היה בן דורו של זכריה.

ספר חגי מקיף שני פרקים בלבד הכוללים נבואות תוכחה ונחמה והן מסודרות בסדר כרונולוגי, כפי שניתן ללמוד מהתאריכים שבראשן. כשר ועסיס מחלקים את הספר לארבע יחידות:

פירושם של עסיס וכשר לספר מלאכי בסדרה ׳מקרא לישראל׳

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

אליהו עסיס ורימון כשר, מלאכי עם מבוא ופירוש (מקרא לישראל), הוצאת ספרים עם עובד בע״מ, תל אביב תשפ״ב 2022, 164 עמודים

הפירוש שלפנינו הוא פרי איחוד מוחות, תובנות וכוחות של שני חוקרים חשובים מהמחלקה לתנ״ך באוניברסיטת בר אילן: פרופ׳ אליהו עסיס ופרופ׳ אמריטוס רימון כשר. לכשר אין זה הפירוש הראשון ב׳מקרא לישראל׳. בשנת תשס״ד הוא כבר פירסם בסידרה את פירושו  לספר יחזקאל (שני חלקים).

ברכת גמר חתימה טובה לכל גולשי הבלוג

ולחנה יתן מנה אחת אפים

אסתי קושמרו אברהם, משוררת

מנה אחת אפיים

וּלְחַנָּ֕ה יִתֵּ֛ן מָנָ֥ה אַחַ֖ת אַפָּ֑יִם כִּ֤י אֶת־חַנָּה֙ אָהֵ֔ב (שמואל א, א:ה)

אֶלְקָנָה אִישִׁי הָאוֹהֵב,
רוֹאָה אֶת הָאַהֲבָה הַמִּשְׁתַּקֶּפֶת בְּעֵינֶיךָ,
שׁוֹמַעַת אֶת מִלּוֹתֶיךָ הָאוֹהֲבוֹת אֵלַי
"ֲהלוֹא אנֹכִי טוֹב לָךְ מעֲשָׂרָה בָּנים"
חָשָׁה בְּיַחַסְךָ הַמַּעֲדִיף
כְּשֶׁבְּכָל פַּעַם אַתָּה מְחַלֵּק לִי מָנָה כְּפוּלָה...
אַךְ כָּל מֶחְווֹת הָאַהֲבָה
וְכָל הַמִּלִּים הַחַמּוֹת
לֹא מְמַלְּאִים אֶת הַחֶסֶר ...
מִתְפַּלֶּלֶת מֵעֹמֶק לִבִּי וּמְיַחֶלֶת
לְיֶלֶד-
פְּרִי אַהֲבָתֵנוּ.

על גבורת המיילדות העבריות וחכמתן - שפרה ופועה והמזימה שמעולם לא בוצעה - שמות א

שמות א:

טו וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה. טז וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת-הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל-הָאָבְנָיִם אִם-בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם-בַּת הִוא וָחָיָה. יז וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת-הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת-הַיְלָדִים. יח וַיִּקְרָא מֶלֶךְ-מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת וַיֹּאמֶר לָהֶן מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה וַתְּחַיֶּיןָ אֶת-הַיְלָדִים. יט וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל-פַּרְעֹה כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת כִּי-חָיוֹת הֵנָּה בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ. כ וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד. כא וַיְהִי כִּי-יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת-הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים.

הסרטון מצוי ביוטיוב. כאן. 

הוראת נביאים אחרונים ביישוב בארץ ישראל בתקופה שלפני קום המדינה

ד״ר תמר למפרום, המכללה האקדמית לחינוך ע״ש דוד ילין

קולות שונים בהוראת נביאים אחרונים ביישוב בארץ ישראל בתקופה שלפני קום המדינה*

בחינוך הציוני במחצית הראשונה של המאה ה-20 בארץ ישראל התחזקה הוראת נביאים אחרונים באופן מיוחד, ואף הועדפה על פני הוראת חוקי התורה. הדברים השתקפו בתכניות הלימודים של הזרמים הלא אורתודוכסים: "הזרם הכללי" ו"זרם העובדים", ובהתייחסות הנלהבת של מורים להוראתם. היו שטענו כי הסיבה להעדפתם הייתה אידיאולוגית, וקשורה בהתרחקות מאורח החיים הדתי. לאחר קום המדינה פחתה חשיבות נביאים אחרונים בחינוך הממלכתי, והיקף הוראתם הצטמצם מתכנית לתכנית.

ספרות דתית ומורשת תרבותית בבית-הספר הכללי-הממלכתי

משה אילן, איש מקרא, מחנך, מנהל האגף לתכניות לימודים (עד 2001)

המקרא כתוב מתוך השקפת עולם דתית מובהקת. התאולוגיה המקראית מניחה כי ה' אלוהי ישראל הוא בורא העולם, שלטונו (דינו) והשגחתו (חסדו) חלים על עולם ומלואו, על האדם, על עם ישראל ועל כל החי והדומם. קיומו של עם ישראל מעוגן בברית שכרת עמו ה' בחורב, ברית שנכרתה לפני כן עם האבות. שמירת תנאי הברית היא המבטיחה את קיום העם. ועוד, גם כאשר הנושא הוא הוא אישי חברתי, כגון: היחסים שבין אדם לחברו או התייחסות מיוחדת לחלש ולעני - גם אז פועלים על מערכת יחסים זאת עקרונות תאולוגיים של שכר ועונש. הדמות הראשית בהיסטוריוגרפיה המקראית היא אלוהים. הסיבתיות ההיסטורית היא סיבתיות דתית, מקורה באלוהים ומהותה מתן גמול – שכר ועונש – לתבל, ליושבי בה ולעם ישראל.

יפת באהלי שם ושם באהלי יפת: הוראת תנ״ך ללא הדתה

משה אילן, איש מקרא וחינוך, מנהל האגף לתכניות לימודים במשרד החינוך (עד 2001)

בבראשית ט' 27 אנו קוראים בברכת נח לבניו אחרי המבול "יפת אלוהים ליפת וישכון באהלי שם". על כך נאמר במסכת מגילה ט' ב': "יפיותו של יפת יהא באהלי שם". לאמור: תרבות העולם (צאצאיו של יפת) תהא משולבת עם תרבות ישראל (צאצאיו של שם}. דברים אלו נאמרו בתקופה שבה זוהתה תרבות ישראל עם עולם אמוני. דת ישראל נתפסה כמחייבת את בני העם היהודי ותופעת האפיקורסות ושלילת האמונה בבורא הייתה שולית ביותר.

"עובדות" ו"ערכים" בתכניות הלימודים במקרא ובהסטוריה

משה אילן, מנהל האגף לתוכניות לימודים עד 2001

הערה: מאמר זה נכתב בשנות ה-90 של המאה הקודמת וחל גם על תכנית המקרא משנת תשס"ג. נראה לי שהאבחנה העקרונית בין עובדות לערכים צריכה לחול על כל תכנית לימודים.

תכניות הלימודים בכל מקצועות ההוראה בבית הספר הישראלי שהוכנו במשרד החינוך הם פרי שיתוף פעולה הדוק של מומחים מתחום המחקר האקדמי לכל מקצוע ומקצוע מחד גיסא ושל מומחים לחינוך ולהוראה מאידך גיסא. אנשי המדע המלומדים ונציגי האקדמיה מציעים את המושגים הבסיסיים ואת הרעיונות המרכזיים והמשמעותיים בכל מקצוע ומקצוע ומולם אנשי החינוך מציגים את האפשרי מבחינת התפתחותם הנפשית, הקוגניטיבית והחברתית של התלמידים בכל גיל , מבחינת הזמן שאפשר להקדיש לכל מקצוע ומבחינת התנאים הבית-ספריים הנתונים. תכנית הלימודים היא אפוא הפשרה בין הראוי לבין האפשרי.

The world’s earliest evidence of opium use

A joint study by the Israel Antiquities Authority, Tel Aviv University and the Weizmann Institute of Science:

reveals the world’s earliest evidence of opium use

Opium residue was found in pottery vessels excavated at Tel Yehud, dating back to the 14th century BC.

According to the researchers, the Canaanites used the psychoactive drug as an offering for the dead.

זכרון ושכחה - מה עדיף?

עמיקם יסעור, מאסאי, סופר ומשורר

על הזיכרון

כאשר הייתי תלמיד כיתה י"ב בבית הספר "הריאלי" באמצע שנות השישים, למדנו את מאמרו של ברל כצנלסון, "מקורות לא אכזב", בו כתב בצורה נפלאה על שני כוחות שניתנו לנו: הזיכרון והשכחה, ועל הצורך לאזן ביניהם.

כמה מאפיינים של הזיכרון

שרירותי.

לא תמיד נעים.

לפעמים ברור לפעמים לא.

מערת קבורה מתקופת רעמסס השני נתגלתה בפלמחים

הכלים כפי שנתפשו במערה
צילום: אמיל אלגם, רשות העתיקות

בגן הלאומי פלמחים נתגלתה (אמצע ספטמבר 2022) מערת קבורה מהמאה ה-13 לפנה״ס (תקופת הברונזה המאוחרת 2ב'). אז התקיים בארץ מינהל מצרי, ובמצרים שלט רעמסס השני, בן השושלת ה-19.

מטבע כסף מהמרד הגדול הושב לישראל

זר צמחי ובמרכזו האות ״ד״
המציינת את השנה הרביעית למרד בה נטבע המטבע.
צילום: באדיבות רשות העתיקות

בתום מבצע מודיעיני חוצה יבשות: ארה"ב החזירה היום לידי ישראל מטבע נדיר ביותר – הרביעי מסוגו הידוע בעולם, שנשדד מאדמתה לפני 20 שנה. המדובר ברבע שקל עשוי כסף, מהשנה הרביעית למרד הגדול, שהיווה הצהרת עצמאות של היהודים למול הרומאים.

שלוש כפות תמרים והכיתוב: רבע שקל
צילום: רשות העתיקות

מעמד האדם בבריאה

 הוקלט ביום 13 במאי 2012

פפירוס ישמעאל מימי בית ראשון הושב לישראל

במאמץ מודיעיני, הצליחה היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, בשיתוף פרופ' שמואל אחיטוב, חתן פרס ישראל למקרא, ובסיוע משרד התרבות והספורט ומשרד ירושלים ומורשת, להחזיר לחזקתה של מדינת ישראל תעודה כתובה על גבי פפירוס מימי בית המקדש הראשון, כתובה בכתב עברי קדום, שמקורה המשוער באחת ממערות מדבר יהודה.

פפירוס ישמעאל.
צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

עיטורי שנהב מתקופת בית ראשון התגלו בחפירות בירושלים

השנהבים שובצו לתוך רהיט. 
צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

בחפירות רשות העתיקות ואוניברסיטת תל-אביב בחניון גבעתי שבעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים נחשף מבנה גדול שנמצאו בו פרטי יוקרה רבים: שנהבים, חותם עשוי אגת (אבן חצי יקרה), קנקנים שהיו מלאים ביין מתובל בווניל, טביעת חותם עם השם "נתנמלך עבד המלך", פריטי אבן מעוטרים, ופריטי עץ, שהיו, כנראה, חלק מרהיטים גדולים נוספים.

ראינו כי ערומים הננו

פרופ׳ אבינועם מן, האוניברסיטה העברית

שיר שלישי

רָאִינוּ כִּי עֵרוֹמִים הִנֵּנוּ,

וְהָעוֹלָם מֻפְלָא וְזָר,

וּבוֹ רַק אָנוּ שְׁנֵינוּ.

הן לא נדע מאין באנו

פרופ׳ אבינועם מן, האוניברסיטה העברית

שיר רביעי

הֵן לֹא נֵדַע מֵאַיִן בָּאנוּ

לְעוֹלָם כָּל כָּךְ מֻפְלָא וְזָר,

אֶת אֲוִירוֹ בְּרָעָב נָשַׁמְנוּ.

כי מן הדעת טעמנו פרי

פרופ׳ אבינועם מן, האוניברסיטה העברית

שיר שני

מִן הַדַּעַת טָעַמְנוּ פְּרִי,

וַנֵּרְא כִּי עֵרוֹמִים הִנֵּנוּ,

וְכָךְ אָמַרְנוּ: לוּ יְהִי.

מגן העדן הן גורשנו ולא נדע מאין באנו

פרופ׳ אבינועם מן, האוניברסיטה העברית

שיר שלישי

מִגַּן הָעֵדֶן הֵן גֹּרַשְׁנוּ,
עֵת מִמְּקוֹר הַדַּעַת טָעַמְנוּ פְּרִי, 

כִּי לֹא נֵדַע מֵאַיִן בָּאנוּ. 

"מת אב ומת אלול" לנתן יונתן: האב, הבן וכתבי הקודש

ד״ר יוסף פריאל, מרצה לזמר העברי והקשרו לתנ"ך, לתרבות, להיסטוריה ולמוסיקולוגיה

שירו של נתן יונתן, "מת אב ומת אלול" (1974),[1] כולל בתוכו ציטוט הלקוח מתוך שירת היין לרבי שמואל הנגיד, רווי אזכורים לדמויות מקראיות ולעלילותיהן ועוסק בהבלטה באבדן בהקשר של יחסי אב ובנו.

שאלת הקשר התמטי בין מוטיבים אלו, הלקוחים מעולמות שונים, העסיקה כמה חוקרים. במוקד העניין עומדת הבנת המכנה המשותף למקבץ האזכורים המקראיים, כמו גם זיקתו של האבדן המתואר בשיר לנסיבות חייו הטרגיות של יונתן עצמו. ההנחה המקובלת היא שמדובר בשיר קינה שנכתב על ידי המשורר לאחר נפילת בנו, סגן ליאור יונתן ז"ל, במלחמת יום־הכיפורים.

ראשית הבריאה לוטה בערפל, בתיבות התוהו ובוהו

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

הוצאת כרמל

ראשית הבריאה לוטה בערפל המכונה בשם תוהו ובוהו. על השאלה העתיקה "איך הכול התחיל?" ענתה כל תרבות לפי עולם ערכיה, פחדיה, צרכיה וכיסופיה והנסיבות הגאוגרפיות וההיסטוריות בהן נוצרה. כל תרבות ביקשה להבין את היחס בין הקבוע והנצחי לבין בן-החלוף, או בין כל מה שהאדם לא עשה, אלא נולד לתוכו ונהנה ממנו, הממד המכונה בריאה או טבע הנשגב מכוחו ויכולתו, לבין כל מה שהאדם עשה במהלך ההיסטוריה ויכול לחולל בכוח כישרונו ותבונתו, מורשתו וצרכיו הקיומיים החומריים הדחופים, או בכוח סקרנותו, השראתו, חזונו ודמיונו, הנותנים מענה לצרכיו הרוחניים, בממד המכונה תרבות, דת, שפה וחברה.

אוסף של קוביות משחק וניבוי עתידות נמצא בבית גוברין

אוסף של אסטרגלים - עצמות למשחק ולניבוי עתידות - מהתקופה ההלניסטית התגלה על ידי ד"ר איאן שטרן בגן לאומי מרשה-בית גוברין שבשפלת יהודה. 

קוביות המשחק הקדוחות
צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

האוסף הנדיר, אשר פורסם לאחרונה פעם הראשונה במגזין המדעי הבריטי LEVANT, נחקר בשנים האחרונות בידי ד"ר לי פרי-גל מרשות העתיקות, פרופ' עדי ארליך מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, ד"ר אבנר אקר מהמחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן, וד"ר איאן שטרן מהמכון למקרא ולעתיקות ע”ש נלסון גליק בהיברו יוניון קולג'. מקורו של האוסף, שהתגלה בתחילת שנות ה-2000, בחללים התת-קרקעיים המצויים מתחת לעיר הקדומה מרשה.

BEIT MIKRA 67,1 2022

C O N T E N T S

Talia Sutskover & Dalit Rom-Shiloni     Editorial Notes  / 5

Alexander Rofė     The Book of Deuteronomy and the Material

                                  Inherited within  / 9

בית מקרא סז,א תשפ״ב: חוברת נושאית על ספר דברים

בית מקרא סז,א תשפ״ב, תוכן העניינים

ספר דברים: הרכבו הלשוני והרעיוני ומקומו בספרות התורה וביצירה הדויטרונומיסטית

עורכת החוברת: ד״ר טליה סוצקובר

״צר לי אחותי״ אומרת רחל ללאה

חנה כהן (פוטנציאל), משוררת וסופרת

צילום: דיקלה לאור - רחל ולאה

צַר לִי אֲחוֹתִי,

הוּא בָּחַר אוֹתִי.

נַפְשׁוֹ נִקְשְׁרָה בְּנַפְשִׁי

בַּלֵּילוֹת הוּא מִתְגַּנֵּב לְמִטָּתִי,

 אַךְ אֱלֹקִים לֹא פָּתַח אֶת רַחְמִי.

הקבלות ומערכת השוואות במקרא: מתווה

הקבלות ומערכת השוואות במקרא: מתווה

משה צפור

אוניברסיטת בר-אילן, המחלקה לתנ"ך

ומכללת גבעת וושינגטון, החוג לתנ"ך

 "אם בחוקות תלכו" – שתהיו עמלים בתורה

(ילק"ש, ויקרא, רמז תרעז)          

מאמר זה הוא למעשה מה שעתיד להיות פרק המבוא לספר ההולך ונכתב בשם "הקבלות ומערכת השוואות במקרא".

עיקרו של הספר הוא: הכוונת הלומד תנ"ך והחוקר לעיין בטקסט בכוחות עצמו, בלי עיון מוקדם במה שכתבו פרשנים וחוקרים, אלא לגשת ישירות אל הכתובים. המטרה היא שהוא עצמו יבחין בעניינים הטעונים הבהרה, בקשיים, ואף יגיע לתובנות – ואולי גם לאלה שלא עמדו עליהם עד עתה. רק בשלב שני יפנה הקורא אל ספרות המחקר לבקש מידע חיצוני נוסף, בתחום הלשוני, ההיסטורי, הגיאוגרפי, האנתרופולוגי, הראליה והמזרח הקדום בכלל, וכמו כן אל הפרשנות לדורותיה.

הפותח פרק בתנ"ך ומיד אץ-רץ לראות מה אמרו על כך קודמים, דומה בעיניי לנוטל בידו (להבדיל!) דף של חידות היגיון ותשבצים ומיד מחפש את עמוד הפתרונות, בלי לנסות תחילה להתמודד עמהם בעצמו.

לזכרו של פרופ' יוסף דן, חוקר הקבלה ותורת הסוד

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

לזכרו של פרופ' יוסף דן (15 ביולי 1935- 22 ביולי 2022), האחרון מהדור השלישי של חוקרי הקבלה ותורת הסוד, שלימדו במכון למדעי היהדות, באוניברסיטה העברית בירושלים

לפני מאה שנה בדיוק בשנת 1922 הגיש גרשם שלום (1982-1897) את הדוקטורט הראשון בקבלה באוניברסיטת מינכן בגרמניה, דוקטורט שנכתב בגרמנית על ספר הבהיר, ובשנת 1923 עלה מברלין לירושלים ולימד באוניברסיטה העברית, במכון למדעי היהדות, משנת 1925 ועד שנת 1967.

משה והלוחות באומנות

ירון בר, מחנך

משה, מיכאלאנג׳לו

ברצוני לעסוק בייצוגים שונים של משה באמנות הפלסטית, בשל המעמד המרכזי של משה ביהדות, ועקב כך גם בנצרות ובתרבות המערבית בכללה. אמנים רבים בחרו לתאר את משה; ג'וטו, גוסטב דורה, רפאל, בוטיצ'לי ועוד. מתוך השפע בחרתי להתמקד בארבעה ייצוגים, שהנקודה המשותפת להם היא תיאור משה והלוחות.

האם החרוב וגרעיניו נזכרים במקרא?

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הארץ הטובה שה' מביא אליה את בני ישראל היא ארץ נחלי מים שעינות ותהומות יוצאים בה בבקעה ובהר. זוהי 'ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון. ארץ זית שמן ודבש' (דברים ח 8). החרוב, שהוא עץ ארץ-ישראלי נפוץ, אינו נזכר כאן. השם ’חרוב‘ אינו נזכר גם בשום כתוב מקראי אחר. אבל...

מגוון תפיסות על מעמד האשה במסורות הבריאה במקרא וההשלכות לחינוך

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

לפניכם גירסה מורחבת של הרצאתי ׳מגוון תפיסות על מעמד האשה במסורות הבריאה במקרא וההשלכות לחינוך׳ שניתנה במסגרת הכנס בזום של האקדמית גורדון: ׳חינוך ומחנכים במקרא ובמזרח הקדמון׳ ב- 20.1.2022. בסוף הדברים נמצא סרטון היוטיוב של הארוע. 

פתיח על המשמעות לחינוך

אחד הייעדים המובהקים של מערכת החינוך הממלכתי בישראל הוא חינוך לשיוויון בין המינים. כבוד האדם וחירותו נתפסים כערכים מרכזיים שיש להנחילם לדור הצעיר, ותכני ההוראה ודרכיה צריכים לחתור להגשמתם תוך יצירת שינוי בתפיסות מגדריות המגבילות את הבחירה החופשית של התלמידים והתלמידות. וכאן מתעוררת השאלה הגדולה אם הוראת המקרא יכולה בכלל להכיל את המגמה הזאת. הרי המקרא הוא תוצר מובהק של חברה פטריארכלית-אנדרוצנטרית. הוא התחבר, נאסף ונחתם על ידי גברים למען גברים. גם היצירות הנשיות הלא רבות שניתן לזהות בו, נכללו בסדר הגברי הכללי ושועבדו למטרותיו.

אתיקה רפואית ביהדות: היסטוריה, הלכה והחוק הישראלי: על ספרו של בר אילן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית: החוג למקרא ותוכנית ׳אדם ורפואה׳ של בית הספר לרפואה

מאגנס

יחיאל מיכל בר אילן, אתיקה רפואית ביהדות: היסטוריה, הלכה והחוק הישראלי, מאנגלית: עמנואל לוטם, מאגנס, ירושלים תשע״ט 2019, 586 עמודים

למי שייך גופו של אדם? האם לו ורק לו והוא רשאי לעשות בגופו ככל שיעלה על רוחו או שמא יש לחברה ולערכיה מעמד ביחס לכך והיא יכולה לחייב אותו או למנוע ממנו לבצע דברים שונים ביחס לגופו, למשל, בעניינים שוטפים של תזונה (מה מותר ומה אסור לאכול, מתי ועם מי) או מין (עם מי מותר או אסור לקיים יחסי מין, מתי ולשם מה), ובמקרים שבהם דרושה התערבות רפואית-מקצועית, כגון חיסונים, הפריות והפלות מלאכותיות, פונדקאות, תרומת איברים ועוד ועוד. כיצד מכריעים במקרים מורכבים שבהם יש התנגשות בין ערכים?

האתיקה הרפואית קשורה בטבורה לאידאלים של חברה באשר לנכון ולראוי בחיי הפרט והכלל. היא נוגעת בשאלות החשובות ביותר של החיים: בלידה ובמוות, בבריאות ובחולי.

יונה ברטל היונה על השטיח האדום

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ידיעות אחרונות וספרי חמד

ברכות לך יונה, בת דודי היקרה, לרגל הופעת ספרך ׳יונה על שטיח אדום׳ (עורכת: מרים קוץ, ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2022, 176 עמודים). 

על הכריכה האחורית של ספרך כתוב שהוא מתאר ׳מסעות אל ארמונות ובתים פרטיים של נשיאים ומלכים, שבמהלכם פגשה את הגדולים שבמנהיגי העולם, בהם הנשיאים בוש, קלינטון, אובמה, פוטין ומקרון, האפיפיור והמלכה אליזבת, וכוכבי-על כג'ורג' קלוני, בונו ומדונה. ברטל זכתה לקחת חלק באירועים היסטוריים ובמפגשים גורליים שלא מעט מהם חסויים עד ימינו אלה׳.

ספרך משרטט יריעה רחבה שבה כרוכים זה בזה החזון והמעש, המעוף ומלאכת יישומו במציאות. הוא זווית ראיה מיוחדת על קורות המדינה. 

א. שם ספרך מודפס על דימוי השטיח האדום בתצלום הכריכה הקדמית באותיות זהב מובלטות. מדוע בחרת בשם ׳יונה על שטיח אדום׳? מה תפקיד השטיח האדום בעולמך המקצועי?