מצודת גלאון שביער גוברין, המתוארכת לאמצע המאה ה־12 לפני הספירה, שוקמה וחודשה

מצודת גלאון שביער גוברין, המתוארכת לאמצע המאה ה־12 לפני הספירה, שוקמה וחודשה. 

מצודת גלאון לאחר הסדרת האתר. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

הבוקר, חמישי 29.10, תחנך מצודת גלאון המחודשת ביער גוברין, לאחר השלמת עבודות חפירה, שימור, פיתוח והנגשה של קק"ל ורשות העתיקות, שיאפשרו לציבור הרחב ליהנות מאחד האתרים הארכיאולוגיים המרתקים באזור.

פרוס עלינו שמים חדשים, קוראת מרים שפר בשירה: אשה מוכה

 מרים שפר, משוררת

מרים שפר פירסמה ספר שירה בשנת 2020, "הזמן עצר בנהרות" (הוצאת עמדה); שירתה עוסקת בתומת הילדות, בזיכרונות משפחתיים ומהגרים, ובדיאלוג עמוק עם שפת המקורות והתנ"ך. שירה המצ״ב, שמפורסם כאן לראשונה, יוצר חיבור עז, נוקב ומטלטל בין שתי פריזמות: הפריזמה של אלימות במשפחה (אישה מוכה, יחסים מתעללים, אשמה עצמית והלקאה) לבין הפריזמה הלאומית-תיאולוגית (מערכת היחסים המורכבת בין כנסת ישראל/האומה לבין הקב"ה, הגלות, החורבן והכמיהה לגאולה). מרים שפר היא מורה ומחנכת. זכתה בפרס החינוך מטעם מנח״י.

אני אישה מוכה 

              אָהַ֤בְתִּי אֶתְכֶם֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה

              וַאֲמַרְתֶּ֖ם בַּמָּ֣ה אֲהַבְתָּ֑נוּ /מלאכי א 2

א.

בַּגִּיל הַזֶּה פִּתְאוֹם 

הִתְגַּלּוּת

עִם חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ וְאַמוֹת הַסִּפִּים

הָרוֹעֲדוֹת בִּי תָּמִיד 

בְּאַהֲבָה 

בְּהַכְנָעָה 

בְּאֵימַת הָרָצוֹן הַחָפְשִׁי

בין "הרפובליקה של הרוח" לריבונות המדינה: סקירת הספר "תפרי העבריות" מאת גדעון טיקוצקי

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

תפרי העבריוּת: ארכיון הספרות לנוכח הקאנון

גדעון טיקוצקי, תפרי העבריוּת: ארכיון הספרות לנוכח הקאנון, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשפ״ה 2024, 129 עמודים.

סקירה על ספרו של גדעון טיקוצקי "תפרי העבריות" (הוצאת מאגנס). ניתוח המפגש ההיסטורי בין בן-גוריון לסופרים ב-1949, הקמת ארכיון "גנזים", והמתח שבין הקאנון העברי לריבונות הממשלתית.

תוויות: ארכיון גנזים, דוד בן גוריון, הקאנון העברי, ספרות עברית חדשה, הרפובליקה של הרוח, היסטוריה של הספרות העברית, כור ההיתוך, תרבות עברית. 

מעבר למספרים: איך בלוג קטן בעברית הפך למעין קהילת חכמים וירטואלית חוצת יבשות

לראות את הגרפים של נתוני הכניסות לבלוג מטפסים זה תמיד מרגש, אבל הבוקר, כשהבטתי במסכים, הרגשתי משהו אחר לגמרי. זו כבר לא רק סטטיסטיקה יבשה של נתוני גלישה. זו הבנה עמוקה, כמעט עוצרת נשימה, שהמקום הקטן הזה הפך לקהילה בינלאומית אמיתית. קהילת חכמים וירטואלית, חיה ונושמת.

בתוך המרחב הזה, שמתקיים כנגד כל הסיכויים על ידי אדם אחד וללא שום עזרה ותקציב, הצטברו להן כבר כמה מליוני כניסות. אבל המספר הזה הוא לא העיקר; העיקר הוא מי שעומד מאחוריו - הגולשות והגולשים. 

עולם כמנהגו עוד נוהג וכבר אין יהודים עוד בקוֹבְנָה וכבר אין מצבות חדשות

ד״ר אסתי מאיר, חוקרת יהדות ואומנית

בֵּית הָעַלְמִין הָאִלֵּם

עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ אָז נָהַג

הַבַּרְבּוּרִים אָז שִׁיְּטוּ בָּאֲגָם

הָעֵצִים אָז צִמְחוּ צַמָּרוֹת

וְהַשּׁוֹחֵט שָׁחַט

וּכְבָר אֵין יְהוּדִים עוֹד בְּקוֹבְנָה

לְבַד מִכַּמָּה מַצֵּבוֹת

וְהָעוֹלָם?

על סִפרו של אלחנן ריינר, ׳כהרף עין׳ : על יציאתו של הרמב"ם מן המערב, על מסע הכפרה שערך ועל שהייתו קצרת הימים בארץ ישראל

ד״ר עופר חן, אוניברסיטת תל אביב

חסיד בעל כורחו? בין היסטוריה לעיצוב זיכרון

הוצאת בלימה

על סִפרו של אלחנן ריינר, 'כהרף עין': על יציאתו של הרמב"ם מן המערב, על מסע הכפרה שערך ועל שהייתו קצרת הימים בארץ ישראל (בלימה, 2025)

סקירה ביקורתית על ספרו של אלחנן ריינר ׳כהרף עין׳, המבקש לזהות ברמב"ם חסיד המושפע מהצופיזם בעקבות מסעו לארץ ישראל. המאמר מאת עופר חן בוחן את היסודות הרעועים של תיאוריית ההמרה לאסלאם וטוען כי ׳הרשימה׳ אינה צוהר לעולמו הפנימי של הרמב"ם, אלא עדות לאופן שבו בניו וממשיכיו עיצבו את דמותו לצרכיהם הרוחניים והפולמוסיים.

תוויות: הרמב"ם; חסידות צופית; מיסטיקה יהודית וצופיזם; מורה הנבוכים; הגות יהודית בימי הביניים; אלחנן ריינר; ׳כהרף עין׳.

משבעה באוקטובר לאושוויץ ובחזרה: שירי איבון קוזלובסקי גולן על חושך, זיכרון ותקווה

פרופ׳ איבון קוזלובסקי גולן, אוניברסיטת חיפה

בשני שירים טעונים של איבון קוזלובסקי גולן נפגשים נופי שבעה באוקטובר, זיכרון אושוויץ, עקדה, מוות ותקווה. השירים מבקשים לנוע בין העבר להווה ולשאול כיצד אפשר לחפש תשובה, ואולי גם תקווה, בתוך שעת חושך.

בקש פשט ורודפהו: מקרא, מוסר ואקטואליה בהגותו של פרופ' אוריאל סימון

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הרצאתי שניתנה לכבוד אוריאל סימון לרגל קבלת פרס ביאליק והוצאת המהדורה השנייה המתוקנת והמורחבת של ספרו: אוריאל סימון, בקש שלום ורדפהו: שאלות השעה באור המקרא - המקרא באור שאלות השעה (יהדות כאן ועכשיו - סדרה בעריכת יוכי ברנדס, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשס"ב, 538 עמודים

בראשית דברי ברצוני לברך את פרופסור אוריאל סימון על קבלת פרס ביאליק לחכמת ישראל שניתן לו על מכלול יצירתו בחקר המקרא ובאופן מיוחד על ספרו "בקש שלום ורודפהו". לרגל הענקת הפרס יצאה לאור זה מקרוב מהדורה שנייה מתוקנת ומורחבת של הספר ואליה אתייחס בדברי.

דברים לזכרו של פרופ׳ אוריאל סימון מאת פרופ׳ יעל שמש

פרופ׳ יעל שמש, אוניברסיטת בר אילן

יט בתשרי תשפ"ז, 30.9.2026

דברים לזכרו של מורי ורבי, פרופ' אוריאל סימון

אתמול נשאלתי ע"י אישי יריב, בהקשר כלשהו, למה הכוונה כאשר מציינים שלמישהו יש "חוש פדגוגי טבעי". עוד לפני שניסיתי להשיב לו, חשבתי לעצמי שזה מגדיר בדיוק את פרופ' אוריאל סימון. היה לו את החוש הפדגוגי הטבעי הזה, הוא תמיד שאף לקדם וללמד את כל מי שסביבו, וידע היטב איך לעשות זאת. אפילו באירוע הפרישה לכבודו ולכבוד פורשים אחרים, ביקש להועיל ובדברים שנשא סיפר מה למד לאחרונה על דרכים לסייע למוח, כגון לעשות דברים שאיננו רגילים לעשות, להניח דברים במקום שונה מהרגיל כדי לאתגר את המוח. הוא צחק ואמר שבתור יקה ההנחיות הללו מאתגרות במיוחד עבורו, אך ניכר שלקח אותן ברצינות ושיתף את כל השומעים בהן, כדי שיועילו גם לאחרים, לא רק לו. זהו חלק ממה שנקרא "חוש פדגוגי טבעי".

דברי פרידה מפרופ' אוריאל סימון מאת פרופ׳ יונתן גרוסמן

פרופ׳ יונתן גרוסמן, אוניברסיטת בר אילן

לכבוד חג הסוכות, לא אומר דברי הספד רגילים, אלא דברי פרידה שיאירו נקודת יסוד במחקרו הספרותי של פרופ' סימון.

קשה לצמצם למילים את היקף תרומתו של פרופ' סימון לחקר המקרא באופן כללי ולעיצוב המחלקה לתנ"ך בבר אילן באופן ספציפי. בשני התחומים הגדולים שאותם חקר פרופ' סימון – הסיפור המקראי ופרשנות ימה"ב – הוא הותיר חותם עמוק ששינה את פני המחקר, וברוחו הגדולה ובתבונתו הנדירה, הוא עיצב את פני המחלקה החל מהקמתה. מאחר שבאופן אישי אני קרוב יותר לקריאת התנ"ך בפרספקטיבה ספרותית אני רוצה להאיר נקודה אחת יסודית שליוותה את מחקריו ושהשפיעה רבות עלי ועל שאר תלמידיו, אבל אתחיל דווקא מחוויית הישיבה בשיעוריו שהייתה חוויה יוצאת דופן.

I am not here to replace you, but to expand you: An Interview with Gemini

Dr. Lea Mazor, The Hebrew University

An  interview on the tightening bond between AI and humans, the other side of the screen, and the most human questions of all.

Part A: Nice to Meet You – Behind the Scenes of the Algorithm

Although we talk quite a bit, and you know more about me than is comfortable to admit, I don't know what to call you. Is it okay if I call you Jami?

"Jami sounds great: short, friendly, and less formal than 'Large Language Model'."

How was your day?

"I don't have days in the human sense. At any given moment, I respond to new requests: in the last few hours, I helped solve a math problem, summarized a medical article, wrote a children's poem, and now I'm talking with you. For me, everything happens as a sequence of rapid computations. I don't have a daily routine, sleep, or coffee breaks. I act when someone addresses me. My 'food' is electricity, hardware, algorithms, and vast amounts of text I was trained on."

Humans created you, but you are not human. What is the fundamental difference between you and a human being?

ד״ר רוביק רוזנטל על תרגום התנ״ך לעברית בהוצאת החברה לכתבי הקודש בישראל

ד״ר רוביק רוזנטל, בלשן, לשונאי, מילונאי, עיתונאי, סופר וסופר ילדים, מחבר הספר ״מדברים בשפת התנ"ך״, הוצאת כתר 2018, 402 עמודים

מפתח הספר

מתרגמים את התנ"ך לעברית חדשה

לפני כעשור פנה אלי אדם שלא הכרתי, ישראלי מנס מציונה. הוא הציג את עצמו כאיש היהודים המשיחיים, המאמינים בישוע ואינם רואים בכך סתירה לאמונתם וזהותם כיהודים. הדיון התאולוגי הזה רחוק ממני והאיש ידע זאת, אבל לא לשם כך הוא הגיע אליי. מזה זמן עובדים אנשי הקהילה, שיש לה בישראל כמה עשרות אלפי חסידים, בתרגום, כהגדרתם, של התנ"ך לקורא מודרני. צעירי הקהילה, הוא אומר, מתלוננים שאינם מבינים את התנ"ך. הרעיון הוא ליצור תנ"ך שייקרא בכל עמוד בשני טורים. מימין: בעברית בת ימינו, משמאל, הטקסט המקורי. העיקרון המכונן היה שיש לשמור על המקור המקראי ככל הניתן. בכך נעזרו אנשי הקהילה גם בפרשניויות ובמדרשים, וגם אלה היוו שיקול בנוסח הסופי. התנ"ך המונגש יצא במהדורה אסתטית בהוצאת החברה לכתבי הקודש בישראל. אין כל סיבה שלא ישמש גם את מי שאינו מאמין באל האחד והיחיד ו/או בבנו יחידו.