יום שני, 3 באוקטובר 2022

פירושו של שמואל אחיטוב לספר הושע בסדרה ׳מקרא לישראל׳

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



הושע עם מבוא ופירוש מאת שמואל אחיטוב (מקרא לישראל), הוצאת ספרים עם עובד בע״מ, תל אביב תשפ״ב 2022, 313 עמודים

יום רביעי, 28 בספטמבר 2022

על גבורת המיילדות העבריות וחכמתן - שפרה ופועה והמזימה שמעולם לא בוצעה - שמות א

שמות א:
טו וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה. טז וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת-הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל-הָאָבְנָיִם אִם-בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם-בַּת הִוא וָחָיָה. יז וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת-הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת-הַיְלָדִים. יח וַיִּקְרָא מֶלֶךְ-מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת וַיֹּאמֶר לָהֶן מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה וַתְּחַיֶּיןָ אֶת-הַיְלָדִים. יט וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל-פַּרְעֹה כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת כִּי-חָיוֹת הֵנָּה בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ. כ וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד. כא וַיְהִי כִּי-יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת-הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים.

הסרטון מצוי ביוטיוב. כאן

הוראת נביאים אחרונים ביישוב בארץ ישראל בתקופה שלפני קום המדינה

ד״ר תמר למפרום, המכללה האקדמית לחינוך ע״ש דוד ילין

קולות שונים בהוראת נביאים אחרונים ביישוב בארץ ישראל בתקופה שלפני קום המדינה*


בחינוך הציוני במחצית הראשונה של המאה ה-20 בארץ ישראל התחזקה הוראת נביאים אחרונים באופן מיוחד, ואף הועדפה על פני הוראת חוקי התורה. הדברים השתקפו בתכניות הלימודים של הזרמים הלא אורתודוכסים: "הזרם הכללי" ו"זרם העובדים", ובהתייחסות הנלהבת של מורים להוראתם. היו שטענו כי הסיבה להעדפתם הייתה אידיאולוגית, וקשורה בהתרחקות מאורח החיים הדתי. לאחר קום המדינה פחתה חשיבות נביאים אחרונים בחינוך הממלכתי, והיקף הוראתם הצטמצם מתכנית לתכנית.

יום שלישי, 27 בספטמבר 2022

ספרות דתית ומורשת תרבותית בבית-הספר הכללי-הממלכתי

משה אילן, איש מקרא, מחנך, מנהל האגף לתכניות לימודים (עד 2001)

המקרא כתוב מתוך השקפת עולם דתית מובהקת. התאולוגיה המקראית מניחה כי ה' אלוהי ישראל הוא בורא העולם, שלטונו (דינו) והשגחתו (חסדו) חלים על עולם ומלואו, על האדם, על עם ישראל ועל כל החי והדומם. קיומו של עם ישראל מעוגן בברית שכרת עמו ה' בחורב, ברית שנכרתה לפני כן עם האבות. שמירת תנאי הברית היא המבטיחה את קיום העם. ועוד, גם כאשר הנושא הוא הוא אישי חברתי, כגון: היחסים שבין אדם לחברו או התייחסות מיוחדת לחלש ולעני - גם אז פועלים על מערכת יחסים זאת עקרונות תאולוגיים של שכר ועונש. הדמות הראשית בהיסטוריוגרפיה המקראית היא אלוהים. הסיבתיות ההיסטורית היא סיבתיות דתית, מקורה באלוהים ומהותה מתן גמול – שכר ועונש – לתבל, ליושבי בה ולעם ישראל.

על בריאת העולם במחשבת המקרא - חמשה שיעורים


הנה הקישורית לחמש ההרצאות שלי על בריאת העולם במחשבת המקרא שניתנו ב׳בית אביחי׳.

יום שישי, 23 בספטמבר 2022

יפת באהלי שם ושם באהלי יפת: הוראת תנ״ך ללא הדתה

משה אילן, איש מקרא וחינוך, מנהל האגף לתכניות לימודים במשרד החינוך (עד 2001)


בבראשית ט' 27 אנו קוראים בברכת נח לבניו אחרי המבול "יפת אלוהים ליפת וישכון באהלי שם". על כך נאמר במסכת מגילה ט' ב': "יפיותו של יפת יהא באהלי שם". לאמור: תרבות העולם (צאצאיו של יפת) תהא משולבת עם תרבות ישראל (צאצאיו של שם}. דברים אלו נאמרו בתקופה שבה זוהתה תרבות ישראל עם עולם אמוני. דת ישראל נתפסה כמחייבת את בני העם היהודי ותופעת האפיקורסות ושלילת האמונה בבורא הייתה שולית ביותר.

יום רביעי, 21 בספטמבר 2022

"עובדות" ו"ערכים" בתכניות הלימודים במקרא ובהסטוריה

משה אילן, מנהל האגף לתוכניות לימודים עד 2001


הערה: מאמר זה נכתב בשנות ה-90 של המאה הקודמת וחל גם על תכנית המקרא משנת תשס"ג. נראה לי שהאבחנה העקרונית בין עובדות לערכים צריכה לחול על כל תכנית לימודים.

תכניות הלימודים בכל מקצועות ההוראה בבית הספר הישראלי שהוכנו במשרד החינוך הם פרי שיתוף פעולה הדוק של מומחים מתחום המחקר האקדמי לכל מקצוע ומקצוע מחד גיסא ושל מומחים לחינוך ולהוראה מאידך גיסא. אנשי המדע המלומדים ונציגי האקדמיה מציעים את המושגים הבסיסיים ואת הרעיונות המרכזיים והמשמעותיים בכל מקצוע ומקצוע ומולם אנשי החינוך מציגים את האפשרי מבחינת התפתחותם הנפשית, הקוגניטיבית והחברתית של התלמידים בכל גיל , מבחינת הזמן שאפשר להקדיש לכל מקצוע ומבחינת התנאים הבית-ספריים הנתונים. תכנית הלימודים היא אפוא הפשרה בין הראוי לבין האפשרי.

יום שלישי, 20 בספטמבר 2022

The world’s earliest evidence of opium use


A joint study by the Israel Antiquities Authority, Tel Aviv University and the Weizmann Institute of Science:



reveals the world’s earliest evidence of opium use

Opium residue was found in pottery vessels excavated at Tel Yehud, dating back to the 14th century BC.
According to the researchers, the Canaanites used the psychoactive drug as an offering for the dead.

יום שני, 19 בספטמבר 2022

זכרון ושכחה - מה עדיף?

עמיקם יסעור, מאסאי, סופר ומשורר


על הזיכרון

כאשר הייתי תלמיד כיתה י"ב בבית הספר "הריאלי" באמצע שנות השישים, למדנו את מאמרו של ברל כצנלסון, "מקורות לא אכזב", בו כתב בצורה נפלאה על שני כוחות שניתנו לנו: הזיכרון והשכחה, ועל הצורך לאזן ביניהם.

כמה מאפיינים של הזיכרון

שרירותי.

לא תמיד נעים.

לפעמים ברור לפעמים לא.

מערת קבורה מתקופת רעמסס השני נתגלתה בפלמחים

הכלים כפי שנתפשו במערה
צילום: אמיל אלגם, רשות העתיקות

בגן הלאומי פלמחים נתגלתה (אמצע ספטמבר 2022) מערת קבורה מהמאה ה-13 לפנה״ס (תקופת הברונזה המאוחרת 2ב'). אז התקיים בארץ מינהל מצרי, ובמצרים שלט רעמסס השני, בן השושלת ה-19.

יום שלישי, 13 בספטמבר 2022

מטבע כסף מהמרד הגדול הושב לישראל

זר צמחי ובמרכזו האות ״ד״
המציינת את השנה הרביעית למרד בה נטבע המטבע.
צילום: באדיבות רשות העתיקות

בתום מבצע מודיעיני חוצה יבשות: ארה"ב החזירה היום לידי ישראל מטבע נדיר ביותר – הרביעי מסוגו הידוע בעולם, שנשדד מאדמתה לפני 20 שנה. המדובר ברבע שקל עשוי כסף, מהשנה הרביעית למרד הגדול, שהיווה הצהרת עצמאות של היהודים למול הרומאים.

שלוש כפות תמרים והכיתוב: רבע שקל
צילום: רשות העתיקות

מעמד האדם בבריאה


 הוקלט ביום 13 במאי 2012


יום רביעי, 7 בספטמבר 2022

פפירוס ישמעאל מימי בית ראשון הושב לישראל

במאמץ מודיעיני, הצליחה היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, בשיתוף פרופ' שמואל אחיטוב, חתן פרס ישראל למקרא, ובסיוע משרד התרבות והספורט ומשרד ירושלים ומורשת, להחזיר לחזקתה של מדינת ישראל תעודה כתובה על גבי פפירוס מימי בית המקדש הראשון, כתובה בכתב עברי קדום, שמקורה המשוער באחת ממערות מדבר יהודה.

פפירוס ישמעאל.
צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

יום שני, 5 בספטמבר 2022

עיטורי שנהב מתקופת בית ראשון התגלו בחפירות בירושלים

השנהבים שובצו לתוך רהיט. 
צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

בחפירות רשות העתיקות ואוניברסיטת תל-אביב בחניון גבעתי שבעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים נחשף מבנה גדול שנמצאו בו פרטי יוקרה רבים: שנהבים, חותם עשוי אגת (אבן חצי יקרה), קנקנים שהיו מלאים ביין מתובל בווניל, טביעת חותם עם השם "נתנמלך עבד המלך", פריטי אבן מעוטרים, ופריטי עץ, שהיו, כנראה, חלק מרהיטים גדולים נוספים.

יום ראשון, 4 בספטמבר 2022

ראינו כי ערומים הננו

פרופ׳ אבינועם מן, האוניברסיטה העברית

שיר שלישי


רָאִינוּ כִּי עֵרוֹמִים הִנֵּנוּ,

וְהָעוֹלָם מֻפְלָא וְזָר,

וּבוֹ רַק אָנוּ שְׁנֵינוּ.

הן לא נדע מאין באנו

פרופ׳ אבינועם מן, האוניברסיטה העברית

שיר רביעי


הֵן לֹא נֵדַע מֵאַיִן בָּאנוּ

לְעוֹלָם כָּל כָּךְ מֻפְלָא וְזָר,

אֶת אֲוִירוֹ בְּרָעָב נָשַׁמְנוּ.

כי מן הדעת טעמנו פרי

פרופ׳ אבינועם מן, האוניברסיטה העברית

שיר שני



מִן הַדַּעַת טָעַמְנוּ פְּרִי,

וַנֵּרְא כִּי עֵרוֹמִים הִנֵּנוּ,

וְכָךְ אָמַרְנוּ: לוּ יְהִי.

יום רביעי, 31 באוגוסט 2022

מגן העדן הן גורשנו ולא נדע מאין באנו

פרופ׳ אבינועם מן, האוניברסיטה העברית

שיר שלישי


מִגַּן הָעֵדֶן הֵן גֹּרַשְׁנוּ,
עֵת מִמְּקוֹר הַדַּעַת טָעַמְנוּ פְּרִי, 
כִּי לֹא נֵדַע מֵאַיִן בָּאנוּ. 

יום שני, 29 באוגוסט 2022

"מת אב ומת אלול" לנתן יונתן: האב, הבן וכתבי הקודש

ד״ר יוסף פריאל, מרצה לזמר העברי והקשרו לתנ"ך, לתרבות, להיסטוריה ולמוסיקולוגיה

שירו של נתן יונתן, "מת אב ומת אלול" (1974),[1] כולל בתוכו ציטוט הלקוח מתוך שירת היין לרבי שמואל הנגיד, רווי אזכורים לדמויות מקראיות ולעלילותיהן ועוסק בהבלטה באבדן בהקשר של יחסי אב ובנו.

שאלת הקשר התמטי בין מוטיבים אלו, הלקוחים מעולמות שונים, העסיקה כמה חוקרים. במוקד העניין עומדת הבנת המכנה המשותף למקבץ האזכורים המקראיים, כמו גם זיקתו של האבדן המתואר בשיר לנסיבות חייו הטרגיות של יונתן עצמו. ההנחה המקובלת היא שמדובר בשיר קינה שנכתב על ידי המשורר לאחר נפילת בנו, סגן ליאור יונתן ז"ל, במלחמת יום־הכיפורים.

יום חמישי, 25 באוגוסט 2022

ראשית הבריאה לוטה בערפל, בתיבות התוהו ובוהו

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית
ראשית הבריאה לוטה בערפל המכונה בשם תוהו ובוהו. על השאלה העתיקה "איך הכול התחיל?" ענתה כל תרבות לפי עולם ערכיה, פחדיה, צרכיה וכיסופיה והנסיבות הגאוגרפיות וההיסטוריות בהן נוצרה. כל תרבות ביקשה להבין את היחס בין הקבוע והנצחי לבין בן-החלוף, או בין כל מה שהאדם לא עשה, אלא נולד לתוכו ונהנה ממנו, הממד המכונה בריאה או טבע הנשגב מכוחו ויכולתו, לבין כל מה שהאדם עשה במהלך ההיסטוריה ויכול לחולל בכוח כישרונו ותבונתו, מורשתו וצרכיו הקיומיים החומריים הדחופים, או בכוח סקרנותו, השראתו, חזונו ודמיונו, הנותנים מענה לצרכיו הרוחניים, בממד המכונה תרבות, דת, שפה וחברה.

יום שלישי, 16 באוגוסט 2022

אוסף של קוביות משחק וניבוי עתידות נמצא בבית גוברין

אוסף של אסטרגלים - עצמות למשחק ולניבוי עתידות - מהתקופה ההלניסטית התגלה על ידי ד"ר איאן שטרן בגן לאומי מרשה-בית גוברין שבשפלת יהודה. 

קוביות המשחק הקדוחות
צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

האוסף הנדיר, אשר פורסם לאחרונה פעם הראשונה במגזין המדעי הבריטי LEVANT, נחקר בשנים האחרונות בידי ד"ר לי פרי-גל מרשות העתיקות, פרופ' עדי ארליך מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, ד"ר אבנר אקר מהמחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן, וד"ר איאן שטרן מהמכון למקרא ולעתיקות ע”ש נלסון גליק בהיברו יוניון קולג'. מקורו של האוסף, שהתגלה בתחילת שנות ה-2000, בחללים התת-קרקעיים המצויים מתחת לעיר הקדומה מרשה.

יום שני, 15 באוגוסט 2022

BEIT MIKRA 67,1 2022

C O N T E N T S

Talia Sutskover & Dalit Rom-Shiloni     Editorial Notes  / 5

Alexander Rofė     The Book of Deuteronomy and the Material

                                  Inherited within  / 9

בית מקרא סז,א תשפ״ב: חוברת נושאית על ספר דברים

בית מקרא סז,א תשפ״ב, תוכן העניינים


ספר דברים: הרכבו הלשוני והרעיוני ומקומו בספרות התורה וביצירה הדויטרונומיסטית
עורכת החוברת: ד״ר טליה סוצקובר

יום שישי, 12 באוגוסט 2022

״צר לי אחותי״ אומרת רחל ללאה

חנה כהן (פוטנציאל), משוררת וסופרת

צילום: דיקלה לאור - רחל ולאה

צַר לִי אֲחוֹתִי,

הוּא בָּחַר אוֹתִי.

נַפְשׁוֹ נִקְשְׁרָה בְּנַפְשִׁי

בַּלֵּילוֹת הוּא מִתְגַּנֵּב לְמִטָּתִי,

 אַךְ אֱלֹקִים לֹא פָּתַח אֶת רַחְמִי.

יום שלישי, 2 באוגוסט 2022

הקבלות ומערכת השוואות במקרא: מתווה

הקבלות ומערכת השוואות במקרא: מתווה


משה צפור

אוניברסיטת בר-אילן, המחלקה לתנ"ך

ומכללת גבעת וושינגטון, החוג לתנ"ך

 "אם בחוקות תלכו" – שתהיו עמלים בתורה

(ילק"ש, ויקרא, רמז תרעז)          



מאמר זה הוא למעשה מה שעתיד להיות פרק המבוא לספר ההולך ונכתב בשם "הקבלות ומערכת השוואות במקרא".

עיקרו של הספר הוא: הכוונת הלומד תנ"ך והחוקר לעיין בטקסט בכוחות עצמו, בלי עיון מוקדם במה שכתבו פרשנים וחוקרים, אלא לגשת ישירות אל הכתובים. המטרה היא שהוא עצמו יבחין בעניינים הטעונים הבהרה, בקשיים, ואף יגיע לתובנותואולי גם לאלה שלא עמדו עליהם עד עתה. רק בשלב שני יפנה הקורא אל ספרות המחקר לבקש מידע חיצוני נוסף, בתחום הלשוני, ההיסטורי, הגיאוגרפי, האנתרופולוגי, הראליה והמזרח הקדום בכלל, וכמו כן אל הפרשנות לדורותיה.

הפותח פרק בתנ"ך ומיד אץ-רץ לראות מה אמרו על כך קודמים, דומה בעיניי לנוטל בידו (להבדיל!) דף של חידות היגיון ותשבצים ומיד מחפש את עמוד הפתרונות, בלי לנסות תחילה להתמודד עמהם בעצמו.

יום שלישי, 26 ביולי 2022

לזכרו של פרופ' יוסף דן, חוקר הקבלה ותורת הסוד

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית


לזכרו של פרופ' יוסף דן (15 ביולי 1935- 22 ביולי 2022), האחרון מהדור השלישי של חוקרי הקבלה ותורת הסוד, שלימדו במכון למדעי היהדות, באוניברסיטה העברית בירושלים

לפני מאה שנה בדיוק בשנת 1922 הגיש גרשם שלום (1982-1897) את הדוקטורט הראשון בקבלה באוניברסיטת מינכן בגרמניה, דוקטורט שנכתב בגרמנית על ספר הבהיר, ובשנת 1923 עלה מברלין לירושלים ולימד באוניברסיטה העברית, במכון למדעי היהדות, משנת 1925 ועד שנת 1967.

יום ראשון, 24 ביולי 2022

משה והלוחות באומנות

ירון בר, מחנך

משה, מיכאלאנג׳לו

ברצוני לעסוק בייצוגים שונים של משה באמנות הפלסטית, בשל המעמד המרכזי של משה ביהדות, ועקב כך גם בנצרות ובתרבות המערבית בכללה. אמנים רבים בחרו לתאר את משה; ג'וטו, גוסטב דורה, רפאל, בוטיצ'לי ועוד. מתוך השפע בחרתי להתמקד בארבעה ייצוגים, שהנקודה המשותפת להם היא תיאור משה והלוחות.

יום רביעי, 20 ביולי 2022

האם החרוב וגרעיניו נזכרים במקרא?

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


הארץ הטובה שה' מביא אליה את בני ישראל היא ארץ נחלי מים שעינות ותהומות יוצאים בה בבקעה ובהר. זוהי 'ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון. ארץ זית שמן ודבש' (דברים ח 8). החרוב, שהוא עץ ארץ-ישראלי נפוץ, אינו נזכר כאן. השם ’חרוב‘ אינו נזכר גם בשום כתוב מקראי אחר. אבל...

יום ראשון, 17 ביולי 2022

מגוון תפיסות על מעמד האשה במסורות הבריאה במקרא וההשלכות לחינוך

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


לפניכם גירסה מורחבת של הרצאתי ׳מגוון תפיסות על מעמד האשה במסורות הבריאה במקרא וההשלכות לחינוך׳ שניתנה במסגרת הכנס בזום של האקדמית גורדון: ׳חינוך ומחנכים במקרא ובמזרח הקדמון׳ ב- 20.1.2022. בסוף הדברים נמצא סרטון היוטיוב של הארוע. 

פתיח על המשמעות לחינוך
אחד הייעדים המובהקים של מערכת החינוך הממלכתי בישראל הוא חינוך לשיוויון בין המינים. כבוד האדם וחירותו נתפסים כערכים מרכזיים שיש להנחילם לדור הצעיר, ותכני ההוראה ודרכיה צריכים לחתור להגשמתם תוך יצירת שינוי בתפיסות מגדריות המגבילות את הבחירה החופשית של התלמידים והתלמידות. וכאן מתעוררת השאלה הגדולה אם הוראת המקרא יכולה בכלל להכיל את המגמה הזאת. הרי המקרא הוא תוצר מובהק של חברה פטריארכלית-אנדרוצנטרית. הוא התחבר, נאסף ונחתם על ידי גברים למען גברים. גם היצירות הנשיות הלא רבות שניתן לזהות בו, נכללו בסדר הגברי הכללי ושועבדו למטרותיו.

יום שישי, 8 ביולי 2022

אתיקה רפואית ביהדות: היסטוריה, הלכה והחוק הישראלי: על ספרו של בר אילן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית: החוג למקרא ותוכנית ׳אדם ורפואה׳ של בית הספר לרפואה

יחיאל מיכל בר אילן, אתיקה רפואית ביהדות: היסטוריה, הלכה והחוק הישראלי, מאנגלית: עמנואל לוטם, מאגנס, ירושלים תשע״ט 2019, 586 עמודים

למי שייך גופו של אדם? האם לו ורק לו והוא רשאי לעשות בגופו ככל שיעלה על רוחו או שמא יש לחברה ולערכיה מעמד ביחס לכך והיא יכולה לחייב אותו או למנוע ממנו לבצע דברים שונים ביחס לגופו, למשל, בעניינים שוטפים של תזונה (מה מותר ומה אסור לאכול, מתי ועם מי) או מין (עם מי מותר או אסור לקיים יחסי מין, מתי ולשם מה), ובמקרים שבהם דרושה התערבות רפואית-מקצועית, כגון חיסונים, הפריות והפלות מלאכותיות, פונדקאות, תרומת איברים ועוד ועוד. כיצד מכריעים במקרים מורכבים שבהם יש התנגשות בין ערכים?

האתיקה הרפואית קשורה בטבורה לאידאלים של חברה באשר לנכון ולראוי בחיי הפרט והכלל. היא נוגעת בשאלות החשובות ביותר של החיים: בלידה ובמוות, בבריאות ובחולי.

יום חמישי, 7 ביולי 2022

יונה ברטל היונה על השטיח האדום

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
ברכות לך יונה, בת דודי היקרה, לרגל הופעת ספרך ׳יונה על שטיח אדום׳ (עורכת: מרים קוץ, ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2022, 176 עמודים). 
על הכריכה האחורית של ספרך כתוב שהוא מתאר ׳מסעות אל ארמונות ובתים פרטיים של נשיאים ומלכים, שבמהלכם פגשה את הגדולים שבמנהיגי העולם, בהם הנשיאים בוש, קלינטון, אובמה, פוטין ומקרון, האפיפיור והמלכה אליזבת, וכוכבי-על כג'ורג' קלוני, בונו ומדונה. ברטל זכתה לקחת חלק באירועים היסטוריים ובמפגשים גורליים שלא מעט מהם חסויים עד ימינו אלה׳.
ספרך משרטט יריעה רחבה שבה כרוכים זה בזה החזון והמעש, המעוף ומלאכת יישומו במציאות. הוא זווית ראיה מיוחדת על קורות המדינה. 

א. שם ספרך מודפס על דימוי השטיח האדום בתצלום הכריכה הקדמית באותיות זהב מובלטות. מדוע בחרת בשם ׳יונה על שטיח אדום׳? מה תפקיד השטיח האדום בעולמך המקצועי?

יום שלישי, 5 ביולי 2022

על חיי אנוסי פורטוגל בספרה של חנה טואג, שלוש מטפחות

אסתר ויתקון-זילבר, סופרת ומשוררת

הוצאת כרמל

חנה טואג, שלוש מטפחות, הוצאת כרמל, מנדלי, 2021, 266 עמודים

שלוש מטפחות, ספרה של חנה טואג, סחף אותי לתוך עולמם הטעון מסתורין, סוד, כפל פנים ותחושת אחריות עמוקה כלפי האל והאמונה היהודית. נאמנותן של הנשים לדרכן האמונית של אמהותיהן היהודיות האנוסות, לאורך אלף שנים, לתפילותיהן, לטכסיהן המקודשים , במסירות נפש, בהחבא. הרומאן מחייב להכיר את רקעו ההיסטורי של יהודי פורטוגל . אינוסם האכזרי של יהודי פורטוגל לנצרות במאה ה15 .

יום שני, 4 ביולי 2022

ספר אחד בחמשת אלפים שנה: על הספר ״הנני״ מאת ג'ונתן ספרן פויר

עטר ברמן, מחנכת, מעריצה של ג'ונתן ספרן פויר

ג'ונתן ספרן פויר, הנני, מאנגלית: קטיה בנוביץ׳, כנרת זמורה ביתן, 2016, 656 עמודים

כנרת זמורה ביתן

"דעו! אני יהודי".

אם הייתי צריכה לסכם את "הנני" בשלוש מילים, אלה היו המילים. אם הייתי צריכה לסכם אותו במשפט הוא היה: "דעו! אני יהודי. פוסטמודרני, במשבר גיל העמידה, גלותי שיודע שחי בגלות, מרגיש אשמה כמו כל יהודי (עם התוספת של אשמת הגלות) וחי בלית ברירה את הטראומה הלאומית כמו כל יהודי (מינוס מלחמות ישראל, ואז גם מרגיש אשמה על זה)".

יום שישי, 1 ביולי 2022

המלצות על ספרים תשפ״ב 2022

חג הספר תשפ״ב 2022

מדינה קטנה עם אטלס גדול
אטלס ישראל הראשון


יצחק מאיר, מין יש מאין
לכתוב זה כמו לומר לך דברים ואחרים מקשיבים.
זה לשמוע מה שלוחש הקורא של מחר בשיחה עימך,
זה וידוי על מה שיהיה אחרי שרשמת כבר כל שהיה,
זה לצלול לים המילים ולשלות את זאת האחת שאתה ציפדתה,
זה מה שנשאר אחרי שמחקת גם את מה שכאבת למחוק,
זה ליצור שורות כדי שתוכל להלך ביניהן בתבונה צנועה,
זה גילוי מפעים של מה שחשבת בינך לבינך וליבך לא ידע.
זה מין יש מן האין שמתחדש אחרי סוף וחתימה.


שבוע הספר העברי הוא ארוע תרבותי חשוב המתקיים מדי שנה בשנה בחודש יוני מאז אמצע שנות ה-50 של המאה העשרים. שבוע הספר, שלרוב הוא ארוך יותר משבוע קלנדרי, הוא חג: חג ליוצרות וליוצרים בתחומי הספרות, השירה, המחקר, ההגות וההדרכה וחג לנמעניהם בני כל הגילים: פעוטות, ילדים, בני נוער ומבוגרים. 

יום חמישי, 30 ביוני 2022

שרי והגר ושתיהן נושאות אחים - עם תרגום לאנגלית

שושנה ויג, משוררת


קרע קדום

עֶשֶׂר שָׁנִים עֲקָרָה 

וְהִנֵּה מְבַקֶּשֶׁת שִׁפְחָתָהּ

שֶׁתִּהְיֶה אִשָּׁה לְאִישָׁהּ

וְהִנֵּה בְּתוֹךְ לִבָּהּ

מְבַקֶּשֶׁת שֶׁבְּנָהּ שֶׁל זוֹ

יִגְדַּל בְּבֵיתָהּ כְּמוֹ הָיָה שֶׁלָּהּ

שָׂרַי וְהָגָר, נְשׁוֹת אַבְרָהָם

יום רביעי, 29 ביוני 2022

על הספר ״חיים קטנים״ של האניה ינגיהארה

עבי קלדרון, מחנך ואיש ספר

כנרת, זמורה-ביתן, דביר

האניה ינגיהארה, חיים קטנים, מאנגלית: אמיר צוקרמן, כנרת, זמורה-ביתן, דביר, תשע"ט 2018, 640 עמודים

חלק מהקוראים של ספרה של האניה ינגיהארה, "חיים קטנים", כתבו שאסור לקרוא את הספר הזה, בגלל שהסבל שמתואר בו הוא איום ונורא וללא הפסקה. ובכל פעם שנדמה שסוף סוף הגענו אל המנוחה והנחלה המחברת דואגת להוסיף עוד קיסם למדורה כדי להגביר את הלהבות. יש בספר מניפולציות רגשיות שגובלות בפורנוגרפיה, ואלה גורמות לקורא טראומה שקשה להיפטר ממנה זמן רב לאחר סיום הקריאה. ואפילו מישהי כתבה, שמתארגנת קבוצת תמיכה לאלה שקראו את הספר.

יום שני, 27 ביוני 2022

נרקיס זוהר בביצה של ניו יורק: על ספרה של אדית וורטון, מנהג המקום

מימי יעקבי - חוקרת תרבות

עם עובד

אדית וורטון, מנהג המקום, מאנגלית: מיכל אלפון, עם עובד 2022, 436 עמודים

׳מנהג המקום' הוא רומן שאת הגיבורה שלו קשה מאד לאהב. אנדין ספרג היא נרקיס זוהר בביצה של ניו יורק, בתחילת המאה העשרים.

הסופרת אדית וורטון הכירה היטב את הבוץ, החברה הגבוהה של העולם החדש בה צמחה, על מנהגיה, ראוותנותה וצביעותה. כבר זכינו להכיר בעברית את הרומנים הנפלאים שלה 'עידן התמימות' אשר זיכה אותה כאשה ראשונה בפרס פוליצר, ואת 'בית השמחה'.

הספר הנוכחי נקרא בקלות אך מהווה אתגר מבחינה רגשית. לא קל להזדהות עם הגיבורה הקרה. האם אנדין היא קורבן מובהק של סביבתה שערכיה המסחררים הם כסף, בורסה וקניות, או שמא יפי גזרתה, תלתליה ושמלותיה אינם אלא פניה המכוערות החברה?

על ׳סערות בחיי אישה׳ מאת שולה ברנע



שולה ברנע, סערות בחיי אישה (עריכה: נורית שי), יהוד מונוסון תשפ״א, 139 עמודים

סערות בחיי אישה הוא רומן לירי שופע דינמיקה בין אתרים, דמויות ותובנות, המזמין את קוראיו לתוך עולם מסקן הצבוע בצבעי כוח וחמלה. גיבורי הספר נקלעים לרוב לסיטואציה חריגה שמאלצת אותם (ואת הקוראים) לבחון את גבולות האפשר ולהתמודד עם המציאות החדשה. חומרי הרומן קורצו מגוף ונפש, רגשות ויצרים, פורענות וגאולה. הקורא יודע מאין הוא יוצא אבל הוא לעולם לא יכול לנחש לאן הוא יגיע. יש בתיאורי הספר מבט שובב הומוריסטי ומרענן.

יום ראשון, 26 ביוני 2022

׳המועמדת׳ של קיארה קאס: רומן דיסטופי לנערות

שיר מזור, תלמידת כתה ה


קיארה קאס, המועמדת, מאנגלית: נעה בן פורת, הוצאת משכל, 2015, 374 עמודים

המועמדת הוא ספר רומנטיקה שמספר על נערה בשם אמריקה ( כן, קוראים לה אמריקה ) שגרה באיליאה, מדינה שבה משתמשים בשיטת המעמדות. יש שמונה מעמדות, אם אתה נמצא במעמד שמונה אתה הכי עני שרק אפשר, ואם אתה במעמד שתיים אתה מאוד עשיר, ומעמד אחד זה ממשפחת המלוכה.

על ספרו של סטפן צוויג, קוצר רוחו של הלב

שולה ברנע, משוררת וסופרת

סטפן צוויג, קוצר רוחו של הלב (מגרמנית: ניצה בן-ארי), תל אביב, זמורה ביתן, תשמ״ו 285 עמודים
סטפן צוויג היה סופר יהודי-אוסטרי (1881-1942). התאבד ביחד עם אשתו לאחר שנמלט מפני הנאצים לברזיל.

הספר סוחף את הקורא מעצם דיונו בשאלה המרכזית: האם ייאושו של הזולת מחייב אותנו? מה חשובה יותר – החמלה או האמת? זוהי השאלה המהותית הנשאלת בסמוי ברומן המופלא הזה שראה אור לראשונה ב-1939.

יום שבת, 25 ביוני 2022

על ספרה של שרה אהרוני, שתיקה פרסית

אסתר ח״ג ויתקון זילבר, סופרת ומשוררת


שרה אהרוני, שתיקה פרסית, עורכת: דפנה שחורי, משכל - הוצאה לאור מייסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, ראשון לציון 2017, 343 עמודים

הספר עורר את סקרנותי ללמוד ולהעמיק בהכרת העדה היהודית הפרסית, ולהתחקות אחר גורלה בארץ ובתפוצות, לאחר שהיא עזבה את פרס בעשרות השנים האחרונות..

שוב התפעלתי מכשרונה של שרה אהרוני שבא לידי ביטוי בספריה הקודמים. היא מחייה את אורחות חייהם, סגנונם התרבותי-לשוני של גיבורי ספרה והקשיים שהתמודדו אתם בפרס בין מסורת למודרנה.
בספר ׳שתיקה פרסית׳ היא עוקבת אחר תלאותיה של משפחה יהודית בעקבות נפילת שלטון השח הפרסי ועלייתו של חומייני, שהובילו לגל של קנאות דתית קיצונית אלימה כלפי האוכלוסית היהודים בפרס (אך גם כלפי האוכלוסיה המוסלמית המתונה) הפעם במחצית השניה של המאה העשרים...