מכתב ליהודים על האנטישמיות ו... על יסוד הפילהרמונית -מאת יוסף באו 1970

האחיות, צלילה והדסה באו, כותבות: 

מכתב שאבינו כתב בכתב ידו בשנת 1970  לכל היהודים בעולם! ממש נבואה!

אבינו לא הסתפק במכתב ובשנת 1971 אבינו החל לכתוב את ספרו "שנות תרצ"ח"

עם הציורים שצייר בתוך השואה. הוא תיעד הכל!

כך שהוא כותב בתור עד ראייה מה שעשו הגרמנים!

כי כך הוא ישכנע את כל היהודים בעולם!!!!!

את ספרו הוא הוציא לאור בעצמו בשנת 1982. לספרו קרא 

      "שנות תרצ"ח" שזה שתי משמעויות

1)   ציווי לרצוח

2).  שנת 1938

אז התחילה כבר המלחמה בצ'כיה ואוסטריה.

התחלת המכתב בכתב ידו של יוסף באו

יוסף באו כותב לכל יהודי העולם

אני פונה לכל יהודי העולם: למה אתם מחכים? אתם לא רואים איך האנטישמיות גודלת בקצב נוראי בכל העולם כדי להרוג אותכם בשיטה חייתית? זכרונכם כל כך קצר? שכחתם את רוצח האנושות אדולף היטלר? האם זה אפשרי ששכחתם את העבר הטרגי של היהודים? שכחתם שאתם יהודים? ששייכים לעם היהודי ושכל עמי העולם ללא הבדל לא אוהבים אותנו רק שונאים?

על ספרו של יוסף באו - ברית מילה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

יוסף באו, ברית מילה: על דברים על-דבר דברים, תל אביב מהדורה ראשונה 1987, מהדורה שביעית 2018, 250 עמודים + שני עמודים שכתבו בנותיו, הדסה באו וצלילה באו-כהן + שלושה תצלומים של יוסף באו - אחד מהם עם רעייתו רבקה באו משנת 1956, ״הזוג שאת חתונתם מראים בסרט ׳רשימת שינדלר׳ ״, ובסוף הספר ׳מכתב לקורא׳ שיוסף באו כתב אחרי הוצאת הספר בשנת 1987. עיצוב העטיפה והציורים - יוסף באו. הספר יצא בהוצאת ״בית יוסף באו״ בתל אביב.

יוסף באו היה יוצר פורה ביותר. הוא פירסם עוד 11 ספרים. ספרו ״שנות תרצ״ח״ יצא לאור גם בתרגום לפולנית, אנגלית, סינית וספרדית.

ספרו ׳ברית מילה׳, הוא הצהרת אהבה לוהטת ללשון העברית, והוא נפתח בהימנון לעברית שמביע את ההתפעמות מנס תחייתה:

הביטוי 'שיכור כלוט' – למה?

פרופ׳ שמחה קוגוט, האוניברסיטה העברית

Bernardo Cavallino - Lot and His Daughters

׳שיכור כלוט׳ - למה?

[דבר תורה לליל שבת פר' 'וירא' תשפ"ד, שמחה קוגוט]

לעילוי נשמת אשתי, לאה אהובה בת מנשה הכהן, שהיום מלאו ארבע שנים לפטירתה

****************************

הביטוי 'שיכור כלוט' נולד בהשראת הסיפור שנקרא מחר, על שתי בנות לוט ואביהן במערה, שנמלטו אליה כדי להינצל ממהפכת סדום ועמורה. במערה זו התרחש גילוי העריות של כל אחת מהבנות עם אביהן, לילה אחר לילה, לאחר שהשקו את אביהן יין, ובשכרותו 'לא ידע בשכבה ובקומה' (בר' יט, לה). קדם לסיפור זה סיפור אחר בפרשתנו, שבו לוט מכניס לביתו שבסדום מלאכים שהתחזו לעוברי אורח, וברדת החשכה, אנשי העיר סבבו את הבית "וַיִּקְרְאוּ אֶל-לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדְעָה אֹתָם" (בר' יט, ה). לוט סירב להסגיר את האורחים, והציע לאנשי סדום את שתי בנותיו במקומם:

"הִנֵּה-נָא לִי שְׁתֵּי בָנוֹת אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ אִישׁ אוֹצִיאָה-נָּא אֶתְהֶן אֲלֵיכֶם וַעֲשׂוּ לָהֶן כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם, רַק לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל-תַּעֲשׂוּ דָבָר, כִּי-עַל-כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי " (שם ח).

על ספרו של בנימין מוזס - האבולוציה של הפרקטיקה הרפואית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית, תכנית ׳אדם ורפואה׳

הוצאת מאגנס

בנימין מוזס, האבולוציה של הפרקטיקה הרפואית, הוצאת מאגנס, ירושלים תשפ״ד 2023, 331 עמודים

התקשורת שופעת מידע בנושאים רפואיים עם הסברים, הדרכות ועצות בנושאים מגוונים. בטלוויזיה, בעתונות וברדיו מופיעות חדשות לבקרים ידיעות על טכנולוגיות פורצות דרך, על תרופות שטרם נודעו ועל טיפולים המיטיבים מאד עם החולים. דברים שנחשבו זה מקרוב לבלתי אפשריים הופכים למציאות ומעניקים לרבים הרגשה שהם נמצאים בסרט בדיוני שבו המציאות עולה על כל דמיון.

אבל איך התפתחו התובנות המדעיות והפרקטיקות הרפואיות שנגזרו מהן? ספרו המרתק של בנימין מוזס, ״האבולוציה של הפרקטיקה הרפואית״ פותח צוהר לתחום הזה. הוא שולח בו מבט אל מאחורי הקלעים של מגוון רחב של פרקטיקות רפואיות, מספר על עלייתן ושקיעתן של תרופות מסוימות, על טכנולוגיות שנולדו, התפתחו אולי מתו ושוב צפו בלבוש חדש, ועל תובנות רפואיות משתנות שהשפיעו ומשפיעות על הכל.

ארכיאולוגים של רשות העתיקות משתתפים במאמצי הזיהוי של צה"ל בבתים שרופים בעוטף וגילו עשרות עדויות אנושיות נוספות

עד כה, זוהו ודאית בדרך זו לפחות עשרה נספים

צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

מחורבן הבית לפני 2,000 שנה, לחורבן הבתים השרופים בעוטף ישראל: ארכיאולוגים של רשות העתיקות התגייסו למאמץ החיפוש אחר נספים ונעדרים בבתים ובמכוניות שנשרפו בטבח ה-7 באוקטובר.

הארכיאולוגים, שנקראו למשימה בהזמנת אל"מ (מיל') יוסי כהן, מפקד מכלול "עבודת קודש" באוגדת עזה, ובהובלת רס"ן הרב שלמה חזות מאוגדת עזה, השתמשו במיומנויות ובידע שרכשו בעת שחקרו ממצאי שריפות וחורבן קדומים, ואיתרו עשרות עדויות אנושיות, בתקווה שאלה יעניקו ודאות למשפחות אשר נותרו עם סימני שאלה באשר לגורל יקיריהן.

בית מקרא סח,ב (תשפ"ג) 2023

  ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מוסד ביאליק

בית מקרא סח,ב (תשפ"ג) 2023, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים

תוכן העניינים

גילי קוגלר, אלהים אינו אלוהימא - עיון בדימויי המשפחה בישעיה השני והשלישי

שירלי נתן-יולזרי, דמות אלהים בישעיה סג 6-1

יובל לבבי, לשאלת מקום מושבו של יחזקאל

טובה פורטי, "יש דל נכבד בגלל שכלו": לשאלת מעמדו החברתי של העני החכם בקהלת ט 13 - י 1 ובן סירא י 30 - יא 3

נחם אילן, פולמוס משולש או מרובע: פירוש רס"ג לפרשת עבד ה' (יש' נב 13 - נג 12)

דניאל הגרי כאיש אמת ונחמה

חגי קמרט, משורר סופר וצייר

תַּת אַלּוּף דָּנִיאֵל הַגָּרִי
דּוֹבֵר צַהַ"ל אֶל לֵב הָעָם
בְּגֹבַהּ הָעֵינַיִם, נִרְאֶה לִי
בִּרְצִינוּת וּבְלֵב נִפְעָם
הוּא אוֹמֵר אֶת הָאֱמֶת הָאַחַת
וְקוֹנֶה אֱמוּנוֹ אֶצְלִי אֶצְלֵנוּ בְּאַחַת.

עיונים בדמויות תנ"כיות נבחרות | יוסף הצדיק | ד"ר לאה מזור

עיונים בדמויות תנ"כיות נבחרות | משה רבינו | ד"ר לאה מזור

עיונים בדמויות תנ"כיות נבחרות | שלמה המלך | ד"ר לאה מזור

"ישמחו קדושים ישמחו רחמנים" - לזכר זהבה וזאב האקר, הי"ד שנרצחו בקיבוץ בארי, 7.10.2023

בלפור חקק, משורר ואיש אשכולות רב השראה

"ישמחו קדושים ישמחו רחמנים"
לזכר זהבה וזאב האקר, הי"ד שנרצחו בקיבוץ בארי, 7.10.2023


יוֹמַיִם לִפְנֵי שֶׁפָּשְׁטוּ הַפּוֹרְעִים

בְּבֵיתָם, בְּגַנָּם

הֵם הָיוּ בַּסֻּכָּה בִּירוּשָׁלַיִם

הֵם נַעֲנוּ לִדְרִישַׁת חֲתָנָם:

הַשָּׁמַיִם נִפְתְּחוּ, הֵם הִבִּיעוּ מִשְׁאָלוֹת

הֵם הָיוּ עֵרִים בַּלַּיְלָה שֶׁל הַלֵּילוֹת

כְּדֵי לְהָבִיא אֶת הַנֵּס.

יחד שבטי ישראל

הבלוג שולח תנחומים למשפחות הנרצחים, ורגשי השתתפות בכאב הבלתי נתפס של הפצועים בגוף ובנפש; של משפחות הנעדרים; של סבלם של החטופים - תינוקות, ילדים, בוגרים וקשישים חולים, ובני משפחותיהם; של האנשים שביתם חרב עליהם, ונעקרו לפתע ממקומם; של מוכי הזכרונות הטריים והבלתי נסבלים; ושל החברה כולה שמוצאת עצמה בפני אתגרים קשים כשהיא מדממת ודואבת.  

הבלוג מעריץ את הגיבורות והגיבורים, ילדים רכים ובוגרים כאחד, שמצאו בתוכם תושיה ועוצמה לסייע לעצמם ולזולתם, ואת שפע האנשים המתנדבים לסייע בכל יכולתם לאלה שספגו אובדנים קשים מנשוא. 

כוחנו באחדותנו!  יַ֖חַד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל!

שנזכה לראות ימים טובים מאלה, גם אם נראה שארוכה וקשה תהיה דרכנו!

צערי צורב בי את עצמו

דודו אלהרר, שחקן, מוזיקאי, איש תקשורת וסופר

צַעֲרִי צורב בִּי את עצמוֹ. אינני זקוק לסימנים של צַעַר, הַצַעַר עצמו סימן ענק שלא נִמְחָה. כָּבֵד בַּלֵב וּבַנשמה וכל יֵשׁוּתִי מְלֵאָה אינסוף צְעָרִים של צַעַר. אין מקום לכלום מלבדו. מה לי שיר, מה לי פֶּרַח, מה לי שֵׂכֶל, מה לי צֶדֶק, מה לי מחלוקת וגם לא שִׂיחַ. צריך שֶקֶט בשביל להתעצֵב בְּצַעֲרִי כהוגן. זהו צַעַר של חוסר אונים. של אוֹזְלַת-רוּחַ. רִיק נפשי. רק חלל! אין דרך אנושית להתמודד עם דַּאעֶשׁ!

תהלים כט, יא

קריאת קהלת בסוכות

בשבת של חול המועד סוכות נהוג לקרוא את מגילת קהלת בבית הכנסת.

מדוע? מהם המסרים של קהלת?
הנה כמה רשומות עם מידע ומחשבות על כך.
ד״ר לאה מזור, יהודה עמיחי מגיב על שיר העיתים של קהלת
פרופ' משה ציפור, מדוע קוראים את קהלת בסוכות?
 - , שנים שאין בהן חפץ: בעקבות קהלת יב

חגי ויגודה, בין הבל להבלים - גישתו של קהלת למוסר האנושי

יעל אברבוך, האחזותו של קהלת בחיים: עיון ספרותי-רעיוני

קבר של "אשת ליווי" (הטאירה – ביוונית) מהתקופה ההלניסטית התגלה בירושלים

קבר של "אשת ליווי" (הטאירה – ביוונית עתיקה) המתוארך לשלהי המאה ה-4 – ראשית המאה ה-3 לפנה"ס, נחשף בחפירות של רשות העתיקות ברחוב דרך חברון בירושלים. בקבר – שמהווה עדות נדירה לתקופה ההלניסטית באזור ירושלים, התגלו שרידי אשה שגופתה נשרפה, ולצידה מראה נדירה במצב השתמרות מושלם.

המראה. צילום: אמיל אלג׳ם, רשות העתיקות

שלושה שירים על יונה

פרופ׳ חננאל מאק, אוניברסיטת בר-אילן

Kennicott Bible, folio 305r - Jonah being swallowed by the fish.

1. יונה, שרשי הים

בְּלֵילוֹתַי אֲנִי שׁוֹאֵל הֵיכָן הָעִיר הַהִיא, גְּדוֹלָה לֵאלֹהִים וְלָמָּה אַרְבָּעִים

וְלָמָּה הַשַּׂקִּים וְהַכְּבָשִׂים וְלָמָּה לַהֲפֹךְ וְגַם אֶל מִי עָלְתָה כָּל רָעָתָם

וּמִי נִחַם עַל הָרָעָה וְלֹא עָשָׂה וְאֵיפֹה הַסֻּכָּה וְכָל הַצֵּל וּמִי מִנָּה

תּוֹלַעַת וְדָגָה וּמִי הָגָה וּמִי שָׁגָה וּמִי חָטָא וּמָה הָיוּ וּמָה

יִהְיוּ חֲלוֹמוֹתַי הֵיכָן אָחִי וְאַחְיוֹתַי וּמִי הָרְתָה לַאֲמִתַּי

הֵיכָן אָסְפוּ אוֹתִי מֻזְנָח וּמְלֻכְלָךְ בְּחוֹל וְעֵשֶׂב יָם

אוּלַי בִּנְמַל יָפוֹ אוֹ בְּחוֹפוֹ אוּלַי חֵיפָה, עַכּוֹ, אוּלַי בַּת יָם

הֲאִם בִּגְבַל, בְּצוֹר, צִידוֹן, נְהַר אַכְזִיב, בְּאַשְׁקְלוֹן, בְּתֵל אָבִיב

הֲאִם בָּאֳנִיָּה בָּאָה תַּרְשִׁישׁ, הֲאִם בְּמַלְטָה, קַפְרִיסִין, הֵרַקְלִיּוֹן,

וֵנֶצְיָה אוֹ מַרְסֵי. עַכְשָׁו, כָּבוּל בַּחֲבָלִים אֶל גִּבְעוֹלִים בָּלִים שֶׁל קִיקָיוֹן

יָבֵשׁ אֻשְׁלַךְ מוּבָס אֶל הַדָּגִים כָּבֵד כִּצְרוֹר, אֶצְלֹל וְאֶתְכַּסֶּה לִי בְּשָׁרְשֵׁי הַיָּם.

עלילת הסוד המתפענח: מסה לימים הנוראים, שאולי עוד יִמְתְּקוּ

אוריאל בן עמי, סופר, משורר ואיש תקשורת

אוריאל בן עמי - סיור בנהלל

המסה נכתבה בשנת 2013 בתום לימוד "שנת הסוד" – סוגיית ארבעה שנכנסו לפרד"ס בתלמוד הבבלי, מסכת חגיגה, דף י"ד, עמוד ב', בהנחיית צבי גילת ודוד ליברמן. השיר "יופיו של הסוד" נכתב לכבודה. הדברים מתפרסמים כאן לראשונה. אז לקינוח לימוד "שנת הסוד", על ארבעה שנכנסו לפרד"ס, במסכת חגיגה, כתבתי את השיר הבא:

יָפְיוֹ שֶׁל הַסּוֹד

מֵעָל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים

הִשְׁתַּחֲוֵיתִי אַפַּיִם, 

מִתַּחַת פִּסְגַּת הַר הַזֵּיתִים

הִתְעוֹרְרוּ הַמֵּתִים בֵּינְתַיִם.

אנא פנה דודי - שיר

 שולה ברנע, משוררת, סופרת ולשונאית

אָנָה פָּנָה דּוֹדִי,
מַדּוּעַ כֹּה בּוֹשֵׁשׁ מֵהַגִּיעַ,
הֶהָלַךְ לִרְעוֹת בַּשּׁוֹשַׁנִּים
אִם הָלַךְ לִרְעוֹת בִּשְׂדוֹת זָרִים?
וְאֶעֱרֹג אֵלָיו כֶּאֱיָל עַל פַּלְגֵי מַיִם
חָמְרוּ מֵעַי צָבְתָה בִּטְנִי,
מֵאֵן גּוֹאֲלֵי מִבּוֹא
אָשׁוּב לְבֵית אִמִּי וּבְחֵיקָהּ אֲנֻחַם.

פרופ׳ שרה יפת היא זוכת המדליה על שם בורקיט לשנת 2023 של האקדמיה הבריטית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ביום רביעי 21.7.2023 הגיעה לדוא״ל של פרופ׳ יפת הודעה מהאקדמיה הבריטית שהפתיעה אותה, והמבשרת לה שמועצת האקדמיה החליטה בישיבתה ביום האתמול להעניק לה את המדליה על שם בורקיט. Burkitt Medal for Biblical Studies of the British Academy

חרבות מתקופת מרד בר-כוכבא נתגלו במערה בעין גדי

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

רשות העתיקות שלחה לעתונאים הודעה מסתורית: ״מחר (ד', 6.9) רשות העתיקות תחשוף ממצא מרשים, חשוב ונדיר ממדבר יהודה. האירוע יתקיים בקריה הלאומית לארכיאולוגיה ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין (המבנה שבצמוד למוזיאון ארצות המקרא ומול מוזיאון ישראל)״. הבוקר הפציע והעתונאים יצאו דחופים לנקודת היעד, מצויידים במצלמות משובחות. חיצים כיוונו את הבאים אל המקום. את ההתרגשות ניתן היה לחתוך בסכין. בנארים שהוצבו באולם רמזו על הכיוון. הכותרת: ״הפרוייקט הלאומי לסקירת מצוקי מדבר יהודה״ וצילומים מרהיבים של מחרפי נפשם בסנפליג אתגרי. סביב השולחן ישבו מנהל רשות העתיקות מר אלי אסקוזידו והחוקרים.

מתקני ייצור עלומים ממאה ט׳ לפנה״ס נחשפו בירושלים

בחפירות שמנהלות רשות העתיקות ואוניברסיטת תל-אביב בגן לאומי עיר דוד, במימון עמותת אלע"ד התגלו עד כה שני מתקנים גדולי ממדים חצובים בסלע.

מכלול התעלות הצפוניות. צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

הם נמצאים במרחק של כעשרה מטרים זה מזה ואולי השתייכו למתקן אחד גדול. המתקן הראשון נמצא בקצה הצפון-מזרחי של חניון גבעתי, והוא כולל סידרה של לפחות תשע תעלות שהוחלקו בגימור עשוי בקפידה. על-גבי  מצוק הסלע, התוחם את המתקן מדרום, ניתן להבחין בשבעה מרזבים, שהובילו נוזלים מראש גוש הסלע, ששימש כאזור פעילות, אל מתקן התעלות. המתקן השני נמצא דרומית לראשון והוא מורכב מלפחות חמש תעלות שיועדו להובלת נוזלים. למרות שיש כמה הבדלים בדרך בה התעלות נחצבו ועוצבו, ברור שהמתקן השני דומה מאוד למתקן הראשון. כיוון הזרימה של התעלות משתנה והן לא מובילות לאגן ניקוז גדול ולכן יתכן שהתעלות, לפחות במתקן הצפוני, לא שימשו לניקוז נוזלים אלא להשרייה של מוצרים. מתקן או מתקנים לא נתגלו בארץ. האם הן שמשו ליייצור חוטים מפשתה, המחייב השרייה של הפשתה לזמן ממושך לשם ריכוכה? האם התעלות הכילו תמרים שהושארו לחימום באור השמש כדי לייצר סילאן (דבש תמרים), כמו במתקנים בעלי צורה דומה שהתגלו במקומות רחוקים כמו עומאן, בחריין ואירן? לשטח הובאו מומחים, כולל מהיחידה לזיהוי פלילי במשטרה, שיבדקו אם נותרו בקרקע או בסלע שרידים של חומרים אורגניים, אולי דם, שיוכלו לרמוז מה זרם או עמד בתעלות, אך טרם הובהר שימוש המתקנים. בקרוב יילקחו מהמתקנים דגימות נוספות של אדמה במטרה לזהות בה מרכיבים שיוכלו, כך מקווים, לעזור לפתרון התעלומה. 

השער הקדום ביותר בארץ ישראל התגלה באזור קרית גת

השער הקדום
צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

שער עתיק - הקדום ביותר הידוע בארץ ישראל, התגלה בימים אלה בתל ערני, בסמוך לאזור התעשייה של קרית גת. באתר נחשפים שער וחלק ממערכת הביצור של עיר קדומה, המתוארכת לתקופת הברונזה הקדומה 1ב – כ-3,300 שנה לפנה"ס. מבנים אלה, מסמלים את ראשית העיור בארץ בפרט, ובדרום הלבנט בכלל.

השער שנחשב לקדום ביותר בארץ עד כה נמצא בתל ערד. תל זה, מאוחר בכ-300 שנה לשער שהתגלה כעת.

השער, שהשתמר לגובה של כ-1.5 מ', מורכב מ"מסדרון" של אבנים גדולות, שהוביל אל תוך העיר הקדומה. משני צידי השער הוקמו שני מגדלים שהורכבו גם הם מאבנים גדולות, וביניהן שורות לבני בוץ. שער זה, מחובר לחומת העיר שהתגלתה בחפירות קודמות.

על ברכות וקללות ביידיש

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

יוסף גורי, שנשמע בשורות טובות: ברכות וקללות ביידיש,

לאמיר הערן גוטע בשורות: יידישע ברכות און קללות,

מהדורה שנייה מתוקנת, הוצאת מאגנס, ירושלים 2004

מה משותף לקללות:

שנשמתך תיכנס בחתול וכלב ינשוך אותה או שתכנס הרוח באביך הנוכל?

שהן, ועוד רבות כיוצא בהן, שאובות מתרבות היידיש. יידיש מדברים באירופה, באמריקה, בדרום אפריקה, באוסטרליה ובישראל והספר שלפנינו הוא אסופה של ברכות וקללות עממיות השגורות על לשונם של דוברי השפה.

הקנטטה פרופאנה של ברטוק ואגדת האיילים המכושפים

סמדר כרמי גיברמן, מוסיקאית: נגנית פסנתר ועוגב, מורה ומרצה, מנצחת מקהלה

פסל תשעת האיילים

בלה ויקטור יאנוש ברטוק  או בקיצור בלה ברטוק (1881 -  1945)  היה מלחין הונגרי, שנחשב לאחד מהמלחינים החשובים במאה העשרים. הוא היה פסנתרן מעולה ואתנומוסיקולוג חשוב. הוא חקר וגילה, אסף, תעד ועיבד את שירי העם ההונגריים, הרומניים, הבולגריים, הצ'כים  ושאר העממים שבסביבה. את הקנטטה פרופאנה שלו (הקנטטה החילונית) הוא חיבר בשנת 1930. ביצוע הבכורה שלה היה בשנת 1934 בלונדון, בתרגום מהונגרית לאנגלית. המילה ׳קנטטה׳ נגזרת מקנטארה  Cantare = לשיר. זו יצירה מוסיקלית הבנויה על סיפור שמוגש בשירה ונגינה על ידי סולנים מקהלה ותזמורת. הקנטטה פרופאנה של ברטוק היא קנטטה למקהלה כפולה, שני סולנים (טנור ובריטון) ותזמורת. המקהלה מספרת את הסיפור ומדקלמת את הרעיונות הפילוסופיים שעומדים ביסודה, כמו במקהלה יוונית. הסולנים שרים את תפקידי האב ובנו, והסיפור מבוסס על אגדה עתיקה מטרנסילבניה. וזהו תוכנה:

חוה: הֲרֵי מִמֶּנּוּ נִלְקְחָה לִהְיוֹת

שושנה ויג, משוררת

חוה
עַכְשָׁו הִיא שׁוֹכֶבֶת כְּמוֹ פֶּרַח
בְּיָם הַדְּמָעוֹת
הֶעָלִים הַוְּרֻדִּים
יוֹנְקִים מֵהַנְּשָׁמָה

על הספר "הוא לא שואל – היא לא עונה״ של צפרירה שחם–קורן

חגי קמרט, סופר משורר וצייר

צפרירה שחם–קורן, הוא לא שואל – היא לא עונה, ספרי מורשת-בית עדות ע"ש אנילביץ', איירה: עירית ורלינסקי-גלר, תל אביב 2002, 180 עמודים

"את סיפורו של חיים שמעתי ממנו, קרעים קרעים. משהו בסיפור מיוחד זה משך אותי אליו, קרא לי. האם אפשר להיות בתוך סיפור של מישהו אחר? מה לי שנולדתי וגדלתי בקיבוץ בעמק יזרעאל ולילד חיים בן השלוש שחי בתוך בור ביער? מה לילדת שמש ותפוזים ולטעמו של סלק-בהמות שנלעס שוב ושוב? מה בין ילדת "הביחד הגדול" לבין הילד שנשאר לבד בעולם? אינני יודעת. אבל הסיפור הזה חלחל בי פנימה ופרט על נימים, והלך וניבנה לאט, עד שהתחברו הקרעים לכדי תמונת-חיים. אני יודעת, כי האדם איננו אבוד כל עוד יש לו סיפור לספר. ואני יודעת, כי הסיפור חי כל עוד יש לו שומע." (כריכה אחורית)

תשעה באב - רשומות בבלוג

תשעה באב נקבע במסורת היהודית כיום תענית לזכר חורבן שני בתי המקדש, הראשון (586 לפנה"ס) והשני (70 לספירה). 

 צילום: שי הלוי, רשות העתיקות.

                             העותק הקדום ביותר של מגילת איכה, מהמאה ה-1 לפנה"ס


הנה מבחר רשומות לקראת תשעה באב:

״אני בוכיה״: על האני-הנשי במגילת איכה

פירוש למגילת איכה מאת זקוביץ ושנאן
וינייטת חשבון הנפש: תפילתו של הקדוש ברוך הוא
פירוש מגילת איכה של יעקב קליין
תשעה באב
השכינה מוותרת על צום תשעה באב?
תשעה באב והמחאה החברתית
סיפור המבול בספר ישעיה
פתיחת ספר דברים: גינוי ותוכחה
"קול קורא במדבר": לקראת שבת נחמו
מתי שבו המרגלים משליחותם?
מדרש איכה רבה

על ״מאמרים בחקר המקרא״ של שלמה בכר

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שלמה בכר, מאמרים בחקר המקרא, תשפ״ג 2023

יש לברך על הופעת אסופת מאמריו בחקר המקרא של ד״ר שלמה בכר. הקובץ מורכב מי״ח מאמרים שפורסמו בבמות שונות החל מאמצע שנות התשעים של המאה הקודמת ועד ימינו אלה, ופורסמו בבימות מחקריות שונות. ד״ר בכר הוא חוקר, מורה ומרצה למקרא. לימד שנים רבות בחוג למקרא באוניברסיטת חיפה וכן במכללת הגימלאים בעמק הירדן, ׳ביתינו׳, במכללת אוהלו בגולן ובחוגי ותיקים בגליל.

ואלה המאמרים:

פירוש לספר דניאל מאת שלום מ׳ פאול בסדרה: מקרא לישראל

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שלום מ׳ פאול, דניאל עם מבוא ופירוש, מקרא לישראל, פירוש מדעי למקרא, הוצאת עם עובד, תל אביב תשפ״ג 2023, 369 עמודים

בתודעת הציבור בישראל ספר דניאל הוא מהספרים העלומים במקרא. רוב הנוער אינו ער לקיומו. אין הוא מכיר את סיפורי הפלאות על דניאל ורעיו, על ארבעת הנערים וחינוכם בחצר המלך, על דניאל ופתרון חלומו של נבוכדנצר, על שלושת הנערים בכבשן האש, על משתה בלשאצר, על דניאל בגוב האריות, על החזיונות האפוקליפטיים ועל חישובי הקיצים. אין הוא מכיר את הסיפור על כתב החידה שהופיע על כותל ארמונו של מלך בבל, וממילא אינו יודע את מקור הביטוי ׳הכתובת על הקיר׳ ומשמעותה.

מצדה, שנת שבעים ושלוש לספירה - סיפור על החורבן

אמיר אור-לי, סופר, מורה דרך ומרצה להיסטוריה של עם ישראל ומקרא

אמיר אור-לי

מצדה, שנת שבעים ושלוש לספירה: נעמה

כל הלילה רתחו הלהבות. אפופי הילה אדומה נדמו המצוקים להר געש מתפוצץ בזעם. אש גיהינום המיסה אבנים ככפיסי עץ, וצללי הבעירה שהתנדנדו אנה ואנה, שיוו להר מראה מפלצת קדמונית בגסיסתה. מרחוק נדמה המראה כאילו אלוהים בכבודו ובעצמו ירד לארץ לדון ברותחין את דרי ההר. משתאים הביטו חיילי המשמרת השלישית אל הצוק הגווע, רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם, מצרים על השלל שלא יישלל, על הבז שלא יובז, על שלוש השנים שבוזבזו לרגלי המבצר המקולל.

התגלו שירים ומכתבים לא ידועים של אלכסנדר פן

משה מורבצ'יק, איש מקרא וחינוך

צילום של חלק מכתבי היד הנדירים של אלכסנדר פן

אלכסנדר פן מגדולי היוצרים העבריים של ראשית המאה העשרים, הותיר אחריו יצירות אלמותיות בשירה העברית, חלקן הולחנו, והפכו לעמודי התמך של השירה העברית והישראלית החדשה. אציין מקצת משיריו המפורסמים: הבו לבנים, כנרת, למדבר שאינו, אדמה אדמתי (על גבעות שיח אברק) שיר השיכור, שתו עדרים, וידוי, לא אני הוא האיש ועוד (השירים שציינתי לעיל הולחנו ובוצעו ע"י מיטב המלחינים והזמרים הישראלים, עמו: סשה ארגוב, מרדכי זעירא, צביקה פיק, ארקדי דוכין, שלמה גרוניך, רוני וייס, וכן חלק משיריו הושרו בלחן רוסי ובלחנים עממיים. מיטב משיריו בוצעו בידי צביקה פיק, אילנה רובינא, ארכדי דוכין, אורה זיטנר, מרינה מקסימליאן בלומין, מתי כספי, צילה דגן, מיכל טל, יהודית רביץ, אריאל זילבר ואמו ברכה צפירה, עדנה לב, אריק לביא, אסתר עופרים ועוד. מעיון ברשימה עולה ששיריו לא נשכחו במהלך השנים, יוצרים ותיקים וצעירים עכשויים מלחינים ומבצעים את שיריו שלא נס ליחם עד עצם היום הזה. כמו כן יצירותיו פורסמו במספר ספרים כמו: בכל פגישה מקרית (מבחר/זוטא בשיתוף מכון קיפ), הטור האדום, רחוב העצב החד סטרי (שניהם בהוצאת הקיבוץ המאוחד) ועוד.

אחרי הקיץ האחרון - סיפור על הציונות של פעם ועל ההווה מאת אוריאל בן עמי

אוריאל בן עמי, סופר, משורר ואיש תקשורת

אחרי הקיץ האחרון (ימי בין המיצרים)

שנים אחדות אחרי שאבי הושתק במכת אגרוף, לעת זקנתו, בידי יריביו לדעה, היכה בו גם האלצהיימר. בקיץ ההוא היתה שוב מתיחות בגבול הסורי. אבי התרוצץ בכפר אנה ואנה. אינו יודע מנין בא. אינו יודע לאן הולך. מול ביתו עמד המקלט השכונתי שומם, עזוב ונעול. כהרגלו.

אבי הלך וזעק ברחוב:

— "תפתחו את המקלט! נקו את המקלט! סדרו את המקלט! היזהרו! טילים יפלו על הכפר!" ילדי הכפר צחקו על הזקן שנתבלעה דעתו. השכנות ניסו להרגיעו בחיוך מבטל. נו, מילא, מותר לו לזקן לדבר שטויות, בגילו, בכפר הכי בטוח בעולם.

על השיר "כנפי נשרים" מאת אביבה גולן

חגי קמרט, משורר סופר וצייר

כַּנְפֵי נְשָׁרִים מאת אֲבִיבָה גּוֹלָן

מְדַרְבֵּן וּמַצְלִיף גּוֹרָלִי הָעֶגְלוֹן.

וַאֲנִי כְּסוּסָה, מְדַלֶּגֶת בֵּין

גַּחֲלֵי הַמַּסָּע.

וּמַשְּׂאַת נַפְשִׁי, הוֹ אֵלִי

עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים

שָׂאֵנִי.

1. כללי:

שיר קצר בעל שש שורות שיכול לשמש דוגמא לאחד מיסודות השירה. מינימום מילים מקסימום רעיונות.

המשוררת ממשילה עצמה למעין סוסה המודרכת בדרכה על ידי העגלון. הוא המדרבן אותה בדרך בה היא תלך. והנמשל הוא לגורל חייה המצליף בה בדרכיה היינו, היא צריכה לדעת להתמודד עם מהמורות החיים שגורלה הציב בפניה.

בין מנהיגות בית ספרית לבין מנהיגות מקראית – מנהיגות משה – המאומץ שהפך למאמץ

ד״ר גלי דינור, מרצה בכירה ומדריכה פדגוגית למקרא, מכללת לוינסקי לחינוך

"המבחן האמיתי של מנהיג הוא בהשאירו בנפשם של המונהגים

את השכנוע והרצון להמשיך" (וולטר ליפמאן)

 מבוא

"אוי לו לעולם שאבד מנהיגו" (בבא-בתרא, צא). דברי חז"ל משקפים את טבעה של החברה האנושית הנזקקת למנהיג. מקדמא-דנא עלו השאלות: מדוע זקוקה חברה למנהיג? מהן תכונות המנהיג הראוי?

קסם הלענה, האם לחיות למענה?

הרצל חקק, משורר, סופר ואושיית תרבות

בתקופתנו התרגלנו לחיות בזמן של מחיקת קבצים. התרגלנו לשכוח. משוררים גדולים שעיצבו את תרבותנו אינם נזכרים עוד. פרופסור נורית גוברין כינתה זאת 'מאֵרת הנשכּחים'. במפעל חייה 'קריאת הדורות' החזיקה נורית גוברין פעמון גדול, ומדי פעם חזרה וצלצלה בקול, האם צלצול ההשכמה ישיב אותנו למקורות הספרות העברית. האתר של ד״ר לאה מזור יודע לתת כבוד לספרות של הדורות, למוזיקה של שירת המקרא, לאמנות של השירה במקרא ולאורך הדורות. יש קסם שקשה לוותר עליו.

על פירוש הושע בסדרה ׳מקרא לישראל׳ מאת שמואל אחיטוב

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת עם עובד

שמואל אחיטוב, הושע עם מבוא ופירוש, מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא בעריכת שמואל אחיטוב, הוצאת עם עובד, תל אביב תשפ״ב 2022, 313 עמודים.

פרופ׳ שמואל אחיטוב, חתן פרס ישראל במקרא לשנת תשע״ה 2015, הוא העורך של סדרת הפירושים, מקרא לישראל (מיסודם של משה גרינברג ושמואל אחיטוב). הוא פירש כבר בסדרה את ספר יהושע ושניים מספרי תרי-עשר, חבקוק וצפניה, ועתה מונח לפנינו פירושו לספר העומד בראש ספרי תרי-עשר, ספר הושע.

על ספרו של אלי עמיר, מחרוזת ענבר

חגי קמרט, משורר, סופר וצייר

עם עובד

אלי עמיר, מחרוזת ענבר: פרקי חיים, תל אביב עם עובד, תשפ״ג 2023, 223 עמודים

מבוא

את יכולותיו הספרותיות, כישרונו ואומנות הסיפורת של אלי עמיר, כולנו מכירים, מוקירים ואוהבים. כך שהרבה אין להוסיף על כך. עם זאת אינני יודע עד כמה הקוראים מודעים למפעל החשוב והגדול שאפשר לברך עליו שיצר אלי עמיר במו ידיו. העלאת ההיסטוריה היהודית העירקית אל המודעות הארצישראלית והנצחתה לדורות. מפעל מבורך שהייתי קורא לו במפורש " מפעל חיים". ישנם ילדים שבאו מבגדד עם הוריהם, שטרם סופר להם מתרבות והוואי, מנהגים, חיי דת וגינונים שונים, שהיו נחלת אבותיהם בנכר. וידוע לי, אישית, על מקרים כאלו. אולי בשל חבלי קליטה קשים וצורת הסתגלות לא קלה לדרך החיים החדשה כאן בארץ, אולי בשל שההורים לא מצאו לנכון לספר או שהילדים לא שאלו. אך את החסר להם משלים אלי בספריו. את ההיסטוריה של ימי יהודים בבגדד.

על ספרו של משה ליפשיץ: תלמידי ואני - זכרונותיו של מורה להיסטוריה

אמנון יוגד, משורר, סופר ואיש חינוך

 הוצאת כרמל

משה ליפשיץ, תלמידי ואני - זכרונותיו של מורה להיסטוריה, הוצאת כרמל, ירושלים 2020, 251 עמודים 

קוראים.ות יקרים.ות 

זכיתי לעבוד כמורה לצידו של משה ליפשיץ והריני ממליץ בכל פה על ספרו "תלמידי ואני" שיצא בהוצאת כרמל ונמצא באתר עברית.

מדבריי המו"ל: במשך חמישים ושש שנה (1964–2020), ועוד היד נטויה, לימד משה ליפשיץ, בוגר אוניברסיטאות ירושלים ותל אביב, היסטוריה, פילוסופיה ואזרחות בבתי ספר תיכוניים: תיכון רמלה לוד, התיכונים בכפר סבא והמכינה בסמינר הקיבוצים.

מטרתו היתה לא רק להעשיר את עולמם הרוחני של אלפי תלמידיו ולקרבם לעולם התרבות ההומניסטית-המערבית, אלא גם להכשירם למחשבה רציונאלית נטולת דעות קדומות ולחזק אצלם את היסודות המוסריים ביהדות ובציונות.

על ספרו של בן-ציון יהושע, ריח של לחם חם

חגי קמרט, סופר, משורר וצייר

יהושע בן-ציון, ריח של לחם חם: על יוצרים ויצירות, הוצאת בציר, ירושלים תש"ע 2010, 368 עמודים

מהותו של סופר לא רק הכתיבה היפה העברית הצחה חידודי לשון הברקות וכדומה. כל זה יש כמובן לבן ציון יהושע ולרובם של סופרים ידועי שם. אך החשוב הוא שיש לך הסופר מה להגיד!

ולבן ציון יהושע לא רק שיש מה להגיד אלא שהדברים קולחים ושוטפים ממנו הן בז'אנר הסיפורים והן במחקרים. שבנצי הוא לא רק סופר, אלא גם חוקר, המביא את תוצאות מחקריו בפני הציבור, וכן כותב מסות ומאמרים. ומי שיקרא על אודותיו בויקפדיה ,למשל, יראה עד כמה רב פעלים האיש היקר הזה; גם בתחום העלאת יהודים לארץ. הוא חילץ יהודים מאזורי מצוקה במדינות מוסלמיות והעלה אותם לארץ כמו כן הציל לא מעט ספרים וכתבי יד השייכים ליהודי מרכז אסיה הסובייטית לשעבר.

על ספרו של אנטוניו איטורבה, הספרנית מאושוויץ

יונה גל

על: אנטוניו איטורבה, הספרנית מאושוויץ, תרגום: יוסי טל, הוצאת כתר, 2021, 449 עמודים

הוצאת כתר

מעבודתי ב״יד ושם״ הכרתי את סיפורו של פרדי הירש ואת סיפורה של דיטה שנולדה ב 1929 בצ'כיה התחתנה לאחר המלחמה עם אוטו קראוס ושניהם היו מורים ב"הדסים". 

*** 

אני מעריכה מאוד אנשים שמוכנים לעוף על כנפי הדמיון למחוזות שאינם מציאותיים ולקרוא ספרים בסוגת המדע הבדיוני. אבל אני אוהבת מאוד לקרוא סיפורי חיים או ספרים המבוססים על סיפורים אמיתיים.

עבדתי כמה שנים ביד ושם והתוודעתי שם לסיפורי עדות של שורדי שואה בגטו, במחנות עבודה ובמחנות המוות, במסתור ובבריחה מתמדת.

תקופת השואה יצרה "מעבדה אנושית" בה חיו אנשים אכזריים, אנשים חומלים, אנשים שהשלימו עם מצבם, אנשים שנקטו יוזמה, אנשים שסייעו לאחר, אנשים שהסתכנו.

על ספרה של ג׳ני ולנטיין, נמלים

אסתר ח״ג ויתקון זילבר, סופרת ומשוררת

הוצאת ידיעות ספרים, טל-מאי

ג׳ני ולנטיין, נמלים, הוצאת ידיעות ספרים, טל-מאי,2011, 196 עמודים

ספרה של ג׳ני ולנטיין הוא ספר מרתק ואיכותי לנוער ולמבוגרים כאחד. קראתיו בשקיקה. מטפלים רגשיים לנוער, עובדים סוציאליים, יועצות חינוכיות ומחנכי כיתה ימצאו בו עניין לעבוד אתו. ואוהבי ספרות טובה ימצאו בו תענוג ספרותי.

הספר מסופר משתי נקודות ראות לסרוגין. העלילה מסופרת פרק חדש מנקודת מבט של דמות אחת משתי דמויות מרכזיות: אחת של נער בן שבע-עשרה, והשניה של ילדה בת שמונה. הסיפור מתחיל בנער הבורח מביתו השכם בבוקר מבלי להשאיר מכתב. מעיירה קטנה חצי כפרית באנגליה אל לונדון. בלונדון הוא מתחיל לחיות בשם בדוי למחצה כשהוא משתדל לחיות בבדידות גמורה ללא שום קשר אנושי. אנו לא יכולים להבין את הסיבה לבריחתו. במחשבותיו על אימו ועל דמויות נוספות במשפחה אנו מגלים בית נורמאטיבי וקשרים טובים וחמים עם האם. גם אין שום סימן שיש איזו בעיה עם דמות האב. בהירהוריו של הנער בולטים מחשבותיו על חברו. הוא לקח אתו בבריחתו את ספרו האהוב והנערץ על חברו, שהשאיל לו כדי שיקרא, אך הוא לא קרא בו כלל. זה ספר שמתאר את עולמם המופלא של הנמלים. זה הדבר היחידי שלוקח הנער הבורח איתו בתיקו מלבד מספר בגדים מצומצם. במעט הכסף שיש לו הוא שוכר דירה זעירה עלובה בבניין עלוב ומוזנח ברחוב עלוב ברובע לונדוני עלוב.  הדמויות שהוא פוגש בבניין אינן מעניינות אותו כביכול. אחת מהן היא דמותה של ילדה כבת שמונה שגרה שם יחד עם אמה.

חג הספר תשפ״ג 2023

 הבלוג חוגג את חג הספר באמצעות סקירות ספרים על נושאים מגוונים. מדי יום ביומו תופיע בו לפחות סקירה אחת על ספר כך שרשימת הספרים הנסקרים תתארך כאן מדי יום בהתאם.

חגי קמרט על: חווה צוטרין נתן, הסיפור על וירוס ופאפירוס
יונה ברטל על: מאיר שלו, הטרקטור בארגז החול
בלפור חקק על: אנה שומלו, דווקא פתאום - קובץ סיפורים

פרופ׳ רחל אליאור על: מאיר שלו, גינת בר

מימי יעקובי, על: על ספרה של תמי שם-טוב, מטעויות לתגליות

חגי קמרט על: בן-ציון יהושע, שתיקת התרנגול

נויה שגיב על: שירי הילדים של לאה גולדברג

חגי קמרט על: שרה שטרסברג-דיין, נגד הזרם, דפי חיי

יונה גל על: אמנון יוגד, מקרצפים את רחוב האהבה

פרופ׳ רחל אליאור על: אמיר אור-לי, מבוסס על סיפור אמיתי

עדי אביטל רוזין על: טל איפרגן, שירים

יואב בר-חיים על: ראובן נמדר, הבית אשר נחרב

אמנון יוגד על: רינה סולומון, מחבוא

יונה גל על: אנטוניו איטורבה, הספרנית מאושוויץ

חגי קמרט על: בן-ציון יהושע, ריח של לחם חם

אמנון יוגד על: משה ליפשיץ, תלמידי ואני - זיכרונותיו של מורה להיסטוריה

חגי קמרט על: אלי עמיר, מחרוזת ענבר

מסה

עמיקם יסעור, היש בכוחה של הוראת הספרות לעודד את אהבת הספרות?

על ספר השירה, מחבוא, מאת רינה סולומון

אמנון יוגד, סופר

רינה סולומון, מחבוא: שירים, הוצאת ספרי עתון 77, תש"ף

הספר מכיל שערים אלו: בדיקת ראייה, סימנים קליניים, על פי תהום רבה, זה שנע, לא בשכל המשוגם, ובערב אהבת עולם, הדברים שלא אמרתי, אהבה מאוחרת.

סוזי רזניק העורכת ומעצבת הכריכה כותבת: בהיענות לחומרת ציווי סמוי, רינה מתפנה להתגעשות מילולית המתלווה לחוויה כמו דתית, מתמשכת ומטלטלת גוף ונפש. היא אוספת את כוח כתיבתה על עולם הדימויים העשיר והמרובד שלה, הנוטל בקלות ובנביעה פנימית מן המקורות היהודיים ומעולם הטבע, כדי להמשיג ולהעיד על ההתמסרות הסיזיפית לרזיי הכוחות המחיים, המפוררים והמשקמים של פרשת האהבה הניצבת בלבו של קובץ שירים זה - אשר מושאה קשיח ומורם על כן נישא כבלתי ניתן להשגה, אך תוכו רך ופגיע, ומייחל למגע המרפא. 

על הספר של ראובן נמדר, הבית אשר נחרב

יואב בר-חיים, סופר

הבית אשר נחרב

ראובן (רובי) נמדר, הבית אשר נחרב, כנרת, זמורה-ביתן, 2013, 536 עמודים

אחת הסוגות של הרומן המודרני היא "הרומן האקדמי" או "האוניברסיטאי". דמויותיה לרוב אנשיי אוניברסיטה, מרצים או סטודנטים, וזירות התרחשותן בדרך כלל קמפוסים של אוניברסיטאות או מכללות. כמה מהספרים מסוגה זו, שיצאו לאור בארה"ב והיו בשעתן לרבי-מכר, מוכרים לקורא העברי בתירגומן, כדוגמת "פנין" (1957) מאת ולאדימיר נבוקוב, "הרצוג" (1964) של סול בלו, או "סטונר" (1965) מאת ג'ון ויליאמס.

שמחת צבעי המים על הקוים השבורים - על שירתה של טל איפרגן

עדי אביטל-רוזין, סופרת וחברת הוועד המנהל באגודת הסופרות והסופרים העבריים בישראל

שִׂמְחַת צִבְעֵי הַמַּיִם עַל הַקַּוִּים הַשְּׁבוּרִים

קַלּוּת, תנועה, זרימה, אור ושקיפות בשירת טל איפרגן

אמנם בשנות ה-70, כשהייתי בת 6 או 7, פגשתי בשיעורי ציור בבית הספר בעיקר צבעי גואש מִשְׁחָתִיים ומכחולים עבי כרס ושמנים, שאיתם הייתי מורחת בקבלנות שטחים גדולים על דף לבן וחשבתי, אולי גם קראתי לזה, אמנות. מצד אחד, כמו כל ילד אחר בן גילי אהבתי, אולי אפילו קצת יותר, לערבב בתבניות ביצים דמויות פלסטיק המון המון צבעים, שאותם הברשתי על הנייר בתשוקה רבה לאחר מכן, כי כך לימדו אותי שמציירים. מצד שני, במקביל, בבית, הכרתי דבר שונה לגמרי. הכרתי את הדבר האמתי, את ציוריו של אבי-מולידי, שהיה בזמנו החופשי, אירוע שלא התרחש בכל יום, מאייר בעיפרון ומקנח בצבעי מים.

על ספרו של אמיר אור-לי: מבוסס על סיפור אמיתי

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

הוצאת איפאבליש

על ספרו של אמיר אור-לי, מבוסס על סיפור אמיתי, הוצאת איפאבליש 2022

פָנָאטיות דתית או קנאות דתית, הוא מושג המתאר מצב שבו אדם מחזיק באמונה דתית קיצונית הרחוקה מאד מהמציאות הנודעת בחושים, המשפיעה על מכלול מחשבותיו ומעשיו, או מאמין בעמדה מיסטית-משיחית דומיננטית באופן כה קיצוני, עד כדי כך שהוא מנסה לסתור כל ביקורת וכל התנגדות כלפיה, או להתעלם ולהדחיק כל סוג של אי-הסכמה, גם אם התנגדות זו מבוססת ומדויקת מבחינה מציאותית ועולה בקנה אחד עם החוק הכתוב, המשפט המקובל, הניסיון האנושי והשכל הישר. צורה זו של קנאות דתית, הקשורה ב'מלחמת גוג ומגוג' או ב'מלחמות השם' על סף 'אתחלתא דגאולה' או קרבת קץ הימים, ידועה לאורך ההיסטוריה כטירוף דתי, שבשמו אנשים הפרו כל חוק ופגעו בכל נורמה אנושית, ושילמו מחיר יקר שכן, במקרים רבים הביאה הקנאות הדתית-משיחית למשברים חברתיים קשים, לפילוג פוליטי, לאלימות ולמלחמה.

על ספרו של אמנון יוגד: מקרצפים את רחוב האהבה

יונה גל

הוצאת דרך המילים

אמנון יוגד, מקרצפים את רחוב האהבה, הוצאת דרך המילים, 2023, 300 עמודים

מקרצפים את רחוב האהבה - השם כבר מפתיע ומזמין לפתוח את הספר ולקרוא בו. איך מקרצפים את רחוב האהבה? האם לאהבה יש רחוב? למה צריך לקרצף אותו?

יוגד כותב על ספרו: "אם קורא אחד בלבד יִקרא אותו - דייני." אני בטוחה שאינני היחידה שקראה והתפעלה מהכתיבה של יוגד.

כשצוללים לתוך הספר, הדבר הראשון שבולט הוא שזה אינו ספר שירה כפי שאנו רגילים לראות ספרי שירה. השירים שדומים יותר לפרוזה ("שירה מפורזת", כפי שמכנה אותה המשורר) והאמירות אינם לפי הקונבנציה הרגילה. הם אינם מסודרים בשורות מחורזות, מעט מנוקד וחלק גדול ללא ניקוד. יוגד אומר: "הדבר הינו בכוונת מכוון, כדי לתת לקורא מרחב נשימה ומימושם כאוות נפשו וכתבנית נפשה".

היש בכוחה של הוראת הספרות לעודד את אהבת הספרות?

עמיקם יסעור, מסאי, סופר ומשורר

מוקדש לד"ר לאה מזור

הרהורים על הוראת הספרות

הוראת הספרות בבתי ספר תיכוניים מעוררת שאלות כבר שנים רבות. כבר לפני כחמישים שנה פרסם ס. יזהר ברבעון "החינוך" את מאמרו מעורר המחלוקת, " להפסיק ללמד ספרות", בו העמיד במרכז את ההוראה החווייתית. כיום נעשית הוראה זו בעייתית עוד יותר בשל הנטייה של השנים האחרונות להחליש את מעמדם של מדעי הרוח.

אציג כאן כמה שאלות חתרניות: 

1. האם הרפרטואר של תוכנית הלימודים בספרות מעניין דיו?

2 . עד כמה בינונית היא רמתם של רוב מורי המקצוע הזה והאם ניתן להעלותה?

3.האם הקצב האיטי של הוראת יצירות שונות מגביר את השעמום? 

4. עד כמה משפיעה לרעה הרוח של ניתוח מדעי נוסח תורת הספרות?

5. מה צריך להיות האיזון בין כמות ואיכות בהוראת הספרות?

6. היש צד חווייתי בהוראה זו?