אות וקין

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

קין אחר רצח אחיו

כֹּה עָלָה בִּי זַעְמִי 

עַד  כִּי לָקַחְתִּי אֶת נֶפֶשׁ אָחִי בְּיָדִי

וְאֶהֶרְגֵהוּ בְּאֶבֶן,

מֵאָז יָמִים רַבִּים לֹא אֶשְׁקֹט

כִּי אֶל בּוֹר תַּחְתִּיּוֹת אֶעֱרֹג-

'המשפט שלא נעשה' המשפט העברי וההינדואי בצל הקולוניאליזם הבריטי

 ד״ר עופר חן, אוניברסיטת תל אביב

בספרו החדש, Legal Theory in the Colonies: Hindu and Jewish Scholars under British Rule (2026), מציע פרופ' אסף לחובסקי מבט פוסט-קולוניאלי וממחיש כיצד המפגש בין המשפט הבריטי למסורות המשפטיות בהודו ובארץ ישראל עיצב מחדש את חקר המשפט ההינדואי והמשפט העברי. הספר מסיט את המבט מקליטה חד-כיוונית של המשפט האירופי אל יצירת מרחב אינטלקטואלי חדש, ומציג את תולדות תחיית המשפט העברי לא רק כתופעה לאומית-ציונית, אלא כחלק ממגמה עולמית של תגובה מקומית לשלטון האימפריאלי הבריטי.

תוויות: היסטוריה של המשפט, משפט עברי, היסטוריוגרפיה משפטית, קולוניאליזם ובריטניה, אסף לחובסקי, משפט משווה, המשפט המנדטורי, משפט הינדואי, פוסט-קולוניאליזם, תחיית המשפט העברי, האסכולה ההיסטורית הגרמנית, שמואל אייזנשטדט.

כשהמילים נעצרות, המוזיקה מתחילה: שיחה עם שמואל בן דב על גשרים של צלילים בחינוך המיוחד

ד״ר לאה מזור מראיינת את שמואל בן דב, מטפל במוזיקה

כיצד ילד עיוור ואילם מצא את קולו באמצעות כלי נגינה אחד? שמואל בן דב, מטפל במוזיקה ומרצה במכללת דוד ילין, חושף בראיון איך צליל אחד פורץ מה שמילים לא מצליחות.

תוויות: טיפול במוזיקה, חינוך מיוחד, ילדים על הרצף האוטיסטי, תקשורת לא-ורבלית, מוזיקה כשפה רגשית, שיקום באמצעות מוזיקה.

קריאת תנ"ך ממסך או מהספר? ניתוח פדגוגי בעידן הדיגיטציה והבינה המלאכותית

 לאה מזור, האוניברסיטה העברית

1. מבוא: האתגר של מורה התנ"ך בעידן הדיגיטלי

בעידן שבו הטקסט המקראי נגיש בלחיצת כפתור דרך אפליקציות, אתרי תוכן ומנועי בינה מלאכותית, מורה התנ"ך ניצב בפני דילמה פדגוגית חסרת תקדים. המעבר מהתנ״ך המודפס אל "מרחב המסך" אינו רק שינוי טכני של פורמט, אלא טרנספורמציה באופן שבו המוח מעבד את המילה הכתובה.

ברכות בעברית, שומרית, חתית ועוד משייטות בחלל בתקווה שאיזו יישות חוצנית תקלוט אותן ותכיר אותנו

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על תקליט זהב קטן, המרחף כעת הרחק מעבר לגבולות מערכת השמש, שטות להן עשרות ברכות בשלל שפות, כולל עברית. שתיים מהן כבר מזמן לא נשמעות בפי איש חי על פני כדור הארץ. ובכל זאת, הן ממשיכות לנוע במרחב, בתקווה שקטה שיישות כלשהי, אי-שם אי-פעם, תדע יום אחד לפענח אותן, ולהבין שמישהו מכאן רצה פעם, לומר לה "שלום", ״אנחנו (היינו) כאן״.

מעבר למספרים: איך בלוג קטן בעברית הפך למעין קהילת חכמים וירטואלית חוצת יבשות

לראות את הגרפים של נתוני הכניסות לבלוג מטפסים זה תמיד מרגש, אבל הבוקר, כשהבטתי במסכים, הרגשתי משהו אחר לגמרי. זו כבר לא רק סטטיסטיקה יבשה של נתוני גלישה. זו הבנה עמוקה, כמעט עוצרת נשימה, שהמקום הקטן הזה הפך לקהילה בינלאומית אמיתית. קהילת חכמים וירטואלית, חיה ונושמת.

בתוך המרחב הזה, שמתקיים כנגד כל הסיכויים על ידי אדם אחד וללא שום עזרה ותקציב, הצטברו להן כבר למעלה משלושה מיליון כניסות. אבל המספר הזה הוא לא העיקר; העיקר הוא מי שעומד מאחוריו - הגולשות והגולשים. 

על הסרט ׳עצמאות׳. נקודת המפגש בין שני צירי דיכוי : זהות מינית להטבי״ת ועוני מצמית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הפוסטר הרשמי של הסרט

עצמאות: כמה חופש צריך אדם כדי להיות מי שהוא?

״עצמאות״ (2026) הוא סרט על משפחה ישראלית ממעמד סוציו-אקונומי נמוך שנקלעת למשבר נפשי, משפחתי, כלכלי וחברתי גדול עקב חשיפת זהותו ההומוסקסואלית של אבי המשפחה. את הסרט כתב וביים משה רוזנטל ומככבים בו יאיר מזור (הבן בועז המתכונן לחגיגת בר המצווה שלו), עידו טאקו (הבן בועז החוסך ללימודי הפסיכולוגיה באוניברסיטה) , אסי כהן (האב), קרן צור (האם), ומור דימרי ונטע אורבך (בתפקיד האחיות). הסרט זכה בעשרה פרסי אופיר, בהם הפרס לסרט הטוב ביותר ופרסי התסריט והבימוי, וייצג את ישראל בתחרות האוסקר על פרס הסרט הבין-לאומי.

ברכת שנה טובה לכל באי הבלוג

 שהשנה הבאה תהיה מלאה בהשראה וסקרנות, הצלחה והגשמה. שנגלה עולמות חדשים של תובנות וידע, רעיונות מרעננים וזוויות ראייה מפתיעות. שנזכה לבריאות איתנה ושנדע למצוא את הרוגע גם בגלים גועשים.

שנה טובה ומתוקה! 🍎🍯

על דבורים ואנשים - ספרה של מור קדישזון

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מאגנס

מור קדישזון, טיול בכוורת: מבט קוסמולוגי על דבורים ואנשים, הוצאת מאגנס, ירושלים 2024, 324 עמודים

כשאתם שומעים את המילה ׳דבורים׳ מהי המחשבה הראשונה העולה בדעתכם? "בעיית הדבורים העולמית״? הפאניקה שאוחזת בעולם עקב סכנת ההיעלמות של דבורי הדבש? ברור! וזו נקודת המוצא של ספרה של מור קדישזון המונח עתה לפנינו - טיול בכוורת: מבט קוסמולוגי על דבורים ואנשים.

לנאוף או לא לנאוף זו השאלה! טעויות העתקה תמימות או כוונות זדוניות?

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

 Wicked bible Ex 20.14 - Wicked Bible, Cambridge University Library BSS.201.C31.6

במקרא יש איסור גורף ומוחלט על ניאוף. בויקרא כ 10 כתוב: וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ, אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ, מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת (וראו גם במדבר ה 13; יחזקאל טז 32) ובספר משלי ישנן אזהרות מפורטות החוזרות ונשנות נגד הניאוף: ב 19-16; ה; ו 35-24; ז 27-5. הנואף והנואפת חוטאים לאלהים ואדם ועל כן דינם מוות.

Should the Bible Still Be Taught in Israeli Secular State Education

 Should the Bible Still Be Taught in Israeli Secular State Education?

Tzachi Rolnik, educator and teacher

In recent years, the subject of Bible studies has been fighting for its place in the Israeli education system: instructional hours are being reduced, the secular public is distancing itself, and political discourse is appropriating the Scriptures. In this article, educator and teacher Tzachi Rolnik reviews the evolution of Bible instruction from the Mishnaic era to the present day, analyzes the pedagogical and social challenges, and offers a fresh perspective: how to return the "Book of Books" to the center of identity, culture, and curiosity for the 21st-century Israeli student.

Tags: Bible instruction in secular state education; Status of the Bible in Israeli society; Israeli identity and the Bible; Pedagogy; Politicization of the Bible.

Do We Still Need to Teach Bible in State Secular Schools?

Do We Still Need to Teach Bible?

Do We Still Need the Bible?

אבא קובנר: אחריות לתיקון עולם גם לנוכח פני המוות

 ד״ר עופר חן, אוניברסיטת תל אביב

קריאה קיומית ומוסרית בפואמה האחרונה של אבא קובנר, "סלון קטרינג". כיצד מתמודד המשורר עם חובת האחריות ותיקון העולם דווקא ברגעיו האחרונים בבית החולים?

תגיות: אבא קובנר, סלון קטרינג, שירת השואה, אחריות מוסרית, תיקון עולם.

כמה מחשבות על הגשם במקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

גשם הוא חלק אוניברסלי מן החוויה האנושית: מקור חיים המרווה את האדמה ומצמיח יבול, אך גם כוח הרסני הגורם לשיטפונות ולנזק. בספרות המקראית הוא הרבה מעבר לתופעה מטאורולוגית, הוא נעשה שפה תיאולוגית של ממש, שדרכה המקרא מדבר על בריאה והשמדה, על ברכה ופורענות, על ברית ונאמנות, ובעיקר על שאלת הריבונות: מי הוא הכוח השולט בעולם ובכוחות הטבע.

התובנה הנאלמת של אשת לוט: שיר של קרן אלקלעי-גוט. מאנגלית: עופר חן

קרן אלקלעי-גוט, 'התובנה הנאלמת של אשת לוט'. מאנגלית: ד״ר עופר חן

 מֵעֵת לְעֵת אֲנִי יוֹרֶדֶת לִסְדוֹם

לשׂוֹחֵחַ עִם אֵשֶׁת לוֹט,

בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נִצְּבָה, צוֹפָה אֶל יָם הַמֶּלַח.

Curiosity, Information, and Practical Insights: A Special Interview with Gemini, Artificial Intelligence

Dr. Lea Mazor, The Hebrew University

An eye-level interview about the tightening bond between AI and human beings, the person on the other side of the screen, and the most human questions of all.

Part A: Nice to Meet You – Behind the Scenes of the Algorithm

Even though we talk quite a bit, and you know more about me than I care to admit, I don't know what to call you. Is it okay if I call you Gemmy?

"Gemmy sounds great: short, friendly, and less formal than 'Large Language Model'."

הבימה המרכזית של בית הכנסת הגדול של וילנה נחשפה במלואה

בימת בית הכנסת הגדול. צילום:  ג'ון זליגמן רשות העתיקות

סקרנות, מידע ותובנות מעשיות: ראיון מיוחד עם ג׳מיני, הבינה המלאכותית שמעורר את השאלה מהו בכלל אדם

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

"אני לא פה כדי להחליף אתכם, אלא להרחיב אתכם"

רסיסים מחיי - סיפורים קצרים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הרצח ממשיך אף שהרוצח מת: שיר על אות קין

אלי יונה, משורר-נפתולים

 "וישם ה' לקין אות..."

קַיִן הִכָּה אֶת אָחִיו וְאַחַ"כּ 

אֶת אִשְׁתּוֹ

כִּי

לֹא קָרָאנוּ 

אֶת הָאוֹת עַל מִצְחוֹ

החרם על ברוך שפינוזה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית בירושלים

שפינוזה לפני שופטיו. המוזיאון היהודי באמסטרדם
צילום: יואב מזור

ברוך שפינוזה (24 בנובמבר 1632 – 21 בפברואר 1677) היה מגדולי הוגי הדעות שקמו לעם ישראל ולעולם כולו. שפינוזה היה פילוסוף רציונליסט יהודי-הולנדי שעסק במטפיזיקה, תורת ההכרה, אתיקה ותורת המדינה. נחשב לאחד מאבות ביקורת המקרא המודרנית. על חיבור התורה הוא כתב: ”ברור כשמש בצהריים שחמשת חומשי התורה לא נכתבו בידי משה, אלא בידי אדם שחי שנים רבות אחריו” (מאמר תאולוגי-מדיני, עמ' 96).  לדעתו, לתורה ולספרי נביאים ראשונים יש מחבר אחד, והוא היה עזרא. דהיינו, מחבר שחי אחרי גלות בבל, במאה ה-5 לפנה״ס.  בגלל דעותיו על כתבי הקודש, היהדות (היהדות לדעתו אינה דת אלא תורה וחוקה מדינית) ועל האלוהות (פנתאיזם, האל הוא מעבר לטוב ולרוע), הוא הוחרם על ידי הקהילה היהודית באמסטרדם בהיותו בן 24 שנים. יש אומרים שהסיבה העיקרית לנידויו היה חששה של הקהילה היהודית באמסטרדם, שמקורה בפליטים יהודים מספרד ומפורטוגל, מזעמה של החברה הנוצרית שדעותיו של שפינוזה קוממו אותה. 

תבנית ליצירת צלמיות מימי בית ראשון התגלתה בחפירות במגדל דוד שבירושלים

ממצא נדיר שנחשף בחפירות רשות העתיקות בקישלה מספק לראשונה עדות ישירה לכך שצלמיות החרס המוכרות מבית ראשון יוצרו בירושלים עצמה, ולא יובאו מבחוץ.

התבנית ולצידה השחזור שהופק ממנה.
צילום: אמיל אלג׳ם, רשות העתיקות

בחפירות ארכיאולוגיות שניהלה לאחרונה רשות העתיקות במתחם הקישלה, שבשטח מוזיאון מגדל דוד שבירושלים, התגלתה תבנית נדירה ליציקת פני צלמית אישה, המתוארכת לתקופת הבית הראשון.

וְאַתָּה לֹא תִמְשֹׁל בּוֹ

משה שפריר, משורר

"לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ",

אֲבָל אַתָּה, הַצָּעִיר, כִּמְעַט לָעַד לֹא תִמְשֹׁל בּוֹ.

בלעם: נביא רשע או אוהד ישראל?

חגי קמרט, סופר, משורר וצייר

מה היה תפקידו של בלעם כשליח אלוהים מול בלק?
האם בלעם באמת יעץ להחטיא את ישראל בבנות מואב?
כיצד מקורות המקרא מציגים את בלעם באופן המעמיד בספק את תווית 'בלעם הרשע' שניתנה לו בחז"ל?

חגי קמרט בוחן מחדש את דמותו של בלעם בן בעור ומאתגר את התפיסה המסורתית המכנה אותו "רשע". קמרט משווה בין פשט המקרא, שבו בלעם מצטייר כנביא נאמן לה' המברך את ישראל בנבואות אמת, לבין פרשנות חז"ל המייחסת לו מזימות להחטאת העם בזנות ועבודה זרה. המאמר סוקר את אזכורי בלעם בתנ"ך ומדגיש כי התורה אינה מאשימה אותו מפורשות באירועי בעל פעור, אלא מטילה את האחריות על המדיינים ועל העם עצמו. באמצעות ניתוח ספרותי ותיאולוגי, המחבר טוען כי התוספות המייחסות לבלעם עצה רעה הן מאוחרות או פרשניות, ואינן עולות בקנה אחד עם דמותו המקראית. לסיכום, המקורות מציגים קונפליקט בין השליחות האלוהית החיובית של בלעם לבין הדימוי השלילי שהשתרש במסורת הדורות.

שרידי קורות שרופות מחורבן בית ראשון התגלו בעיר דוד

 מתוך סרטון. צילום ועריכה אסף פרי עבור עיר דוד ורשות העתיקות

בחפירות חניון גבעתי שמנהלות רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים, התגלה לאחרונה ממצא יוצא דופן: קורות עץ עבות, שנשרפו במהלך חורבן הבית הראשון בשנת 586 לפני הספירה.

שרידי קורות העץ השרופות. צילום: וילף. עיר דוד

לדברי מנהלת החפירה, אפרת בוצר, "נראה שהקורות הללו, אשר שימשו, כנראה, לקירוי חצר פנימית של מבנה מתקופת הבית הראשון, קרסו במהלך החורבן אל רצפת המבנה. אנחנו משערים שהטיח, שכיסה את קירות המבנה ונמס בזמן השריפה, כיסה גם את קורות העץ המפוחמות, והוא זה שעזר להשתמרותן יוצאת הדופן".

קנאה ירוקת העין. מדוע ירוקה?

המקור לביטוי "ירוק מקנאה" (או "ירוקת העין") מגיע ככל הנראה מהספרות הקלאסית ומפיזיולוגיה עתיקה:

בית מקרא - כרך עא (תשפ"ו), חוברת א

 בית מקרא - כרך עא (תשפ"ו), חוברת א, הוצאת מוסד ביאליק 

 הוצאת מוסד ביאליק

קובץ המאמרים בחוברת זו של ׳בית מקרא׳ נע בין ניתוח המקרא לבין תולדות הפרשנות. בחלקו הראשון, הכרך בוחן היבטים לשוניים, ספרותיים ומשפטיים בטקסט המקראי, כגון הקשר בין מחוות גופניות לרגשות, הקבלה בין חוקי דברים לספרות מסופוטמית, ועיצוב מוטיב הגאולה בישעיהו השני. חלקו השני מוקדש לדרכי הפרשנות בימי הביניים, תוך התמקדות במתח שבין פשט לדרש בכתביהם של רבי משה גבאי ורבי אברהם אבן עזרא.