סמוצ׳ה: ביוגרפיה של רחוב יהודי בורשה

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מאגנס

אני ממליצה בחום על ספרו החכם והמקורי, רחב הידע, דק ההבחנה, הנוגע ללב והאנושי כל כך של הסופר, העיתונאי, העורך והמתרגם, בני מר: "סמוצ׳ה: ביוגרפיה של רחוב יהודי בורשה". בית שלום עליכם, הוצאת מאגנס תשע"ט.

בני מר, תלמידי לשעבר, שהוא מתרגם רב זכויות מיידיש, שערך את מוסף ״ספרים״, בעיתון "הארץ" ועובד היום כעורך ראשי בהוצאת מאגנס, כתב ספר יוצא דופן השייך למלחמת הזיכרון בנשייה. הוא קרא שורת שיר על רחוב אחד בשכונה יהודית אחת, שוקקת חיים, שהיה ואיננו עוד אחרי השואה, וקיבל על עצמו "לאסוף את השברים ברחוב האבוד ולהרכיב מהם סיפור חיים של רחוב אחד" (סמוצ'ה, עמ' 240), שהיה "מיקרוקוסמוס של חיים שלמים, ושל החיים היהודיים בפרט, בין שתי מלחמות העולם" (שם, עמ' 3). וזו שורת השיר של בינם הלר שהניעה והתניעה את החיפש המקיף על רחוב סמוצ'ה:

חג הספר העברי תשע״ט 2019

רשימת הספרים שנסקרו עד כה (ועוד היד נטויה):
ד״ר לאה מזור, על: שרה יפת ודב ולפיש, דרך החושקים, פירוש אנונימי לשיר השירים
פרופ׳ רחל אליאור, על: דבורה הכהן, מנהיגה ללא גבולות: הנרייטה סאלד, ביוגרפיה
פרופ׳ רחל אליאור, על: בני מר, סמוצ׳ה: ביוגרפיה של רחוב יהודי בורשה
ד״ר דוד כהן צמח, על: תומס סואל, עימות בין השקפות - המקורות האידיאולוגיים למאבקים פוליטיים 
חגי קמרט, על: לטיף ברטוב (מתרגם ועורך), מאה שירים ועוד שיר של כוכבת הזמר הערבי  אֻם כֻּלת'וּם
אלי יונה, על: אוריאל אקוסטה, דוגמת חיי אדם
פרופ׳ עדנה אפק, על: ז׳אן-פול דידילורן, הקורא ברכבת של 6:27
בלפור חקק, על: עוזיאל חזן, זה לא אותו הבית
ד״ר ניצה דורי, על: חיים באר, בחזרה מעמק רפאים
מימי יעקובי, על: חנה יבלונקה, ילדים בסדר גמור
שמעון בארי, על: סייד קשוע, גוף שני יחיד
הרצל חקק, על: יוסף כהן אלרן, הגדת הפרת
חגית בת-אליעזר, על: דורית שירה ז׳אן, המגיד: שירים

עוד לא בת שנתיים. מוצץ בפה ספר ביד

על הספר ׳ילדים בסדר גמור׳ מאת חנה יבלונקה

מימי יעקובי – חוקרת תרבות

הוצאת ידיעות אחרונות

על: חנה יבלונקה, ילדים בסדר גמור, ידיעות ספרים, תשע"ח 2018, 430 עמודים

בשבחו של עידן התמימות

כשאר אחינו ואחיותינו, ילדי עצמאותנו, נולדנו חופשיים בארצנו והיינו חצופים, גאים ובעיקר תמימים. אנו 300,000 הצברים הראשונים של מדינת ישראל, גיבורי הספר 'ילדים בסדר גמור' נולדנו בין השנים 1948 ל-1955 במדינה צעירה, שאך זה עשתה את צעדיה הראשונים כאומה חופשית. היינו התקווה, היינו התגשמותה של התקווה, הילדים והילדות הראשונים, שלא ידעו מהי גלות, מהי אנטישמיות ומהו שלטון זר. היינו חייכנים ומשוחררים, נהנים לנעל סנדלים או ללכת יחפים על בלטות קרירות, ללקק 'קרטיב' ולהשתזף בשמש על שפת הים.

על הרומן "בחזרה מעמק רפאים" מאת חיים באר

בס"ד

ד״ר ניצה דורי, סופרת ילדים וחוקרת ספרות; שאנן - המכללה האקדמית הדתית לחינוך

הוצאת עם עובד

על: חיים באר, בחזרה מעמק רפאים, הוצאת עם עובד, תל אביב תשע״ח 2018

הרומן "בחזרה מעמק רפאים" מעצב באר את דמותה של אלמנת הסופר, נעמי זלקינסון (דמות בדיונית), המוצגת כאחת מצאצאיו של יצחק זלקינסון (דמות ממשית), שחי במאה התשע עשרה, כאישה מסתורית, שתלטנית, רבת תהפוכות, המובילה את העלילה קדימה ומעוצבת כדמות מורבידית על גבול הפרודיה, עגולה, משתנה ומתפתחת מאישה מסיונרית שקטה ונחבאת אל הכלים, מאלמנה מסורה המבקשת לכבד את זיכרון בעלה המת עד לאישה אימתנית הנוקמת את נקמת בעלה בה באמצעות שימוש ציני בעזבונו. וכך מתאר אותה המספר האנונימי, במאי שהתחיל בעריכת סרט על בעלה, הסופר המנוח, אלישע מילגרוים, בחייו ומעוניין להמשיך את הסרט לאחר מותו:

"חנוטה כדרכה בשמלת "לורה אשלי" הדוקה, הפעם גוֹנה היה כעין הסלק, נכנסה האלמנה ושובל של משחת קמפור שעיסתה בו את שריריה המכווצים מרפרף סביבה" (עמ' 50). "תוך כדי התבוננות באשה הקטנה המכונסת בכורסתה, בשמלתה המגוחכת, בשאיפותיה הערטילאיות, בחוסר יכולתה להעריך נכונה את המציאות ובמודעות העצמית הלקויה שלה" (עמ' 56)..."טרחנית, אובססיבית וחונקת" (עמ' 74).

הקורא ברכבת של 6:27 - המלצה

פרופ׳ עדנה אפק, חוקרת, סופרת ומשוררת

הוצאת מודן

על: ז'אן־פול דידילורן, הקורא ברכבת של 6:27, תירגם מצרפתית: ניר רצ'קובסקי. הוצאת מודן, בן שמן 2016,  134 עמודים

הספר הקורא ברכבת של 6:27 הוא מעט המחזיק (הרבה) מרובה.

חברי הטוב, דני, נתן לי את הספר הצנום הזה ואמר: ״את תהני ממנו מאד".

פעמים רבות אני מגלה שטעמי שונה מטעם הממליצים, אך לא הפעם.

שירת המגידה

חגית בת-אליעזר, משוררת ומבקרת שירה

הוצאת ארגמן-מיטב

על: דורית שירה ג’אן, המגיד: שירים, הוצאת ארגמן-מיטב, גני תקוה 2017, 76 עמודים

דורית ג'אן פרסמה שלושה ספרי שירה בהוצאתו של ראובן שבת, "ארגמן-מיטב" בין השנים  2017-2015. התנובה השירית הזאת משכה את תשומת לבי, והנה אני קוראת את ספרה השלישי של דורית שירה ג'אן, "המגיד". השפה ייחודית, עשירה, משלבת ביטויים מכתבי הקודש, כמו בשיר הראשון "אור זרוע": "בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִּרְעוּתֵיה" (עמ' 13) − בארמית מתוך תפילת קדיש. 

בשיר "אמירי נפשי" הנפש המטולטלת מטה-מעלה "גַּם שַׁחְתִּי גַּם גָּבַהְתִּי מְאֹד" (עמ' 15) מדאיגה את הקורא, אשר נזהר יחד איתה, בקוראו את השורות היפות המתחרזות "נפשִי נשמֶרֶת עַד מְאֹד / רַק לֹא לִמְעֹד / נפשִי לָמְדָה לִפְסֹעַ מַעֲדַנּוֹת." (עמ' 15), ושמח שלבסוף מצבה משתפר: "רָאִיתִי אֶת הָאוֹר" (עמ' 15).

שירי כוכבת הזמר הערבי אום כלת׳ום

חגי קמרט, סופר

על: מאה שירים ועוד שיר של כוכבת הזמר הערבי אֻם כֻּלת'וּם, מהדורה שנייה, תרגם ותיעתק לעברית מן הנוסח הערבי לטיף ברטוב, הוצאה עצמית, ירושלים תשע״ב 2012

הקדמה קצרה:

זוכר אני יום אחד מימי ילדותי, בו חברי הטוב (לימים גיסי), לקח אותי לקולנוע אדיסון כדי לחוות חוויה יוצאת דופן מבחינתו ומבחינתי. היה זה סרט עם פריד אל אטרש. והרעיון היה להתבונן בתגובת הקהל. ואכן נדהמתי עד כמה הקהל הזדהה והשתתף רגשית, נפשית, עם הסרט. אם במחיאות כפיים סוערות, אם באנחות עצבות, אם בצהלות שימחה וקימה מהמקום. לגבי זו הייתה חוויה בלתי נשכחת והנגישה אותי לראשונה עם התרבות המזרחית ערבית של אותם זמנים בירושלים הקטנה.

על ספרו של סייד קשוע, גוף שני יחיד

שמעון בארי, סופר, משורר, עורך הפרוזה של במה חדשה

הוצאת כתר

על: סייד קשוע, גוף שני יחיד,  עריכה: דרור משעני, הוצאת כתר, ירושלים 2010

את סייד קשוע – הכרתי כקורא של הטור השבועי שפרסם בעיתון "הארץ". בקריאה זו זיהיתי את נשקו הסודי - היכולת לצחוק על חשבון עצמו ללא גבול וכך לאפשר לו לצלוב גם את כל האחרים. סייד קשוע כפי שנתגלה לי אז, היה פיליטוניסט חד קולמוס ששימש לעורך מילוי המשבצת החסרה שהשאיר לנו אפרים קישון המנוח.

מנהיגה ללא גבולות - הנרייטה סאלד

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

הוצאת עם עובד

אני ממליצה בחום על ספרה המרתק של פרופ׳ דבורה הכהן על הנרייטה סאלד: "מנהיגה ללא גבולות: הנרייטה סאלד, ביוגרפיה״, הוצאת עם עובד, תל אביב תשע"ט. הספר הוא שכיית חמדה לאוהבי היסטוריה יהודית בכלל והיסטוריה של נשים יהודיות, בפרט. הספר מרתק, עשיר וגדוש במידע על חיי יהודים ויהודיות בארצות הברית, באירופה ובארץ ישראל במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה ובמחצית הראשונה של המאה העשרים, ומאיר באור חדש את  דמותה של הנרייטה סאלד, אישה דגולה, מופלאה בחכמתה ונדיבותה, נחישותה ואומץ ליבה.

עימות בין השקפות - המקורות האידיאולוגיים למאבקים פוליטיים

ד״ר דוד כהן צמח, מכון כרם ומכללת דוד ילין

הוצאת המרכז האקדמי שלם

על: תומס סואל, עימות בין השקפות - המקורות האידיאולוגיים למאבקים פוליטיים, תרגום: אהרן אמיר, הוצאת המרכז האקדמי שלם, ירושלים תשס"א 2001, 278 עמודים

ספר זה על פי כותרתו אין לו דבר ועניין עם חקר המקרא או לימוד המקרא. ואולם אני, בעוונותי, בקוראי ספר עיון מכל תחום אני נגרר, ביודעין ושלא ביודעין, לחפש זיקות והשלכות למקרא ולעולמו. גם בסקירה להלן אתן ביטוי מפעם לפעם לחלק מהאסוציאציות שנתעוררו בי תוך כדי קריאת הספר. יש להודות, שהמחבר עצמו מפנה בכמה מקומות אל המקרא, אך כאילוסטרציה בלבד. 

פירוש אנונימי לשיר-השירים - מהדורה עברית מאת שרה יפת ודב ולפיש

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מאגנס

על: שרה יפת ודב ולפיש, דרך החושקים: פירוש אנונימי לשיר-השירים, הוצאת מאגנס, ירושלים תשע״ט 2019, 228 עמודים

׳הֱבִיאַנִי אֶל־בֵּית הַיָּיִן וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה׳ (שיה״ש ב, ד). אילו הייתם פותחים ספר פירוש ובו ההסבר: ׳שושביניו וסיעתו שבאו עמו לחופתו היו מביאי[ם] דגלים. קומפנון [=דגלים שנושאים פרשים למלחמה]׳, הייתם מופתעים בוודאי. וגם הפירוש ל׳גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם׳ (ד, יב) היה מפתיע אתכם, שהרי משתקפת בו אדריכלות המבצרים של ימי הביניים: ׳אותו גן… שהוא נעול מחומה נשגבה עדיין יש גל נעול הסובב אותו ונועלו ומקיפו. גל… שהוא תעלה׳. ואם תמשיכו לעיין באותו פירוש תגלו שהוא מוצא בשיה״ש מלחמות, ערים נתונות במצור, מלכים, אבירים, סמלי אבירים וכלי נשקם, ואפילו תחרויות של אבירים על לב אהובותיהם! של מי הפירוש הזה, אתם בוודאי שואלים בסקרנות, והתשובה היא: לא ידוע! מדובר בפירוש אנונימי לשיה״ש המצוי בכ״י אוקספורד, ספריית הבודליאנה, אופנהיים 625. 

״הגָדת הפּרָת״ של יוסף כהן אלרן - סיפור בתוך שיר

הרצל חקק, משורר

הוצאת צבעונים

על: יוסף כהן אלרן, הגדת הפרת, הוצאת צבעונים, 2019, 108 עמודים

יוסף כהן אלרן רוצה לקחת אותנו למחוזות האגדה של חייו, לילדותו, להווי של הקהילה, לסיפור המשפחתי, שנותן לו חיים וכוחות יצירה. מי שקורא את ספרו החדש 'הגָדת הפּרת' נשאב לעולמות מלֵאי ערכים אציליים: אלרן מצליח לתאר לנו עולם סגולי, לצייר אותו בצבעים של קסם וערגה.

מעבר לסיפורי החיים, לסיפורי היומיום, אנו נסחפים לתהליכים רוחניים, לאותו נתיב סודי שחוצה את לב גיבוריו, הנתיב מגולה לגאולה. אין הכוונה של אלרן לתאר לנו רק גן של ורדים: בעטוֹ הענוג הוא יודע לתאר בנוסטלגיה מסֶכת עדינה של ימי עֶדנה בגולה, אך אינו חושש מלתאר גם רגעים של שֵבר, גם שנים של חושך ואימה, ומעבר לכּול - תהליכים של עיבוד החוויות בחלוף זמן, הרהורים מתוך מבט מרוחק, תובנות נוגות על החיים.

על 'דוגמת חיי אדם' של אוריאל אקוסטה

אלי יונה, משורר

על 'דוגמת חיי אדם' של אוריאל אקוסטה

ברצוני להמליץ על ספר כמעט בלתי מושג – בלתי נתפס, ביד ושכל – "דוגמת חיי אדם” [1] מאת אוריאל אקוסטה,[2] שנכתב בשנת 1640 בלטינית, לשונהּ הספרותית של אירופה עד למאה ה־18, והורק יפה לכלִי שפתנו המתחדשת בידי שמעון ברנשטיין ב־1928, לא כספר עצמאי אמנם, אלא כפרק ממבחר מסותיו על אישים יהודיים מיוחדים בשם 'חזון הדורות’. [3]

אך כדי להתוודע לספר – מבחינה כמותית קונטרס ובדיעבד מכתב פרידה גלוי מעלמא הדֵין – יש להתוודע קודם למחבר, שכן לולא הקשרו, לא נוכל לרדת לעומקו. 

רקוִיאם לשכונה השנייה מחוץ לחומות: מחנה ישראל

בלפור חקק, משורר

על: עוזיאל חזן, זה לא אותו הבית, הוצאת ביתן, 2003

הרומן של עוזיאל חזן הוא שיר אשכבה (רקוִיאם) לשכונה שהייתה. לכאורה השכונה עודה קיימת, חלק מהבתים עודם עומדים. אך הספר כמו בא לקונן קינה על רקמת חיים שהייתה בשנותיה הראשונות של השכונה, רקמת חיים שדעכה ואיננה עוד. גיבור הרומאן יוסף קרוצ'י מגיע בסופו של הרומאן אל הגן של לורנצו וחש כמו שב אל מקום זר:

מגילת רות וחג השבועות בהגות בשירה

מבחר קטעי הגות ושירה על מגילת רות ועל חג השבועות

ד״ר אורית אבנרי, עומדות על הסף: שייכות וזרות במגילת רות ואסתר
פרופ' רחל אליאור, חג השבועות הנעלם

פרופ' רחל אליאור, עגנון וחג השבועות במסורת המיסטית
פרופ׳ עדנה אפק, לְנָעֳמִי - בֶּן יֻלָּד
ד"ר שלמה בכר, הנאמנות כמפתח להבנת מגילת רות
ד"ר שלמה בכר, מחבלי קליטה לחבלי גאולה
אוסי דרורי, הנשים במגילת רות, חסד או התחסדות?
שושנה ויג, רות המואביה: האם אהבת אותה כאשה לאשה?

רות המואביה: האם אהבת אותה כאשה לאשה?

שושנה ויג, משוררת

הַאִם...

Translated by Prof. Eitan Medini

 The Moabite Ruth : Did you love her as a woman loves a woman

רות המואבייה

רוּת,
מִי שֶׁאָהֲבָה אֶת נָעֳמִי,
הַאִם אָהַבְתְּ אוֹתָהּ כְּאִשָּׁה לְאִשָּׁה
הַאִם אָהַבְתְּ אוֹתָהּ כְּאָחוֹת לְאָחוֹת
הַאִם אָהַבְתְּ אוֹתָהּ כְּאֵם לְבַת אוֹ בַּת לְאֵם
הַאִם אָהַבְתְּ אוֹתָהּ בְּכָל הַצְּבָעִים
וְאַף פַּעַם לֹא אָמַרְתְּ

שאול המלך בספרות העברית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

רסלינג

על: רחל עופר, משכמו ומעלה: שאול המלך בספרות העברית, הוצאת רסלינג, תל אביב 2019, 324 עמודים

איך בונים ספר על גלגוליה של דמות מקראית בספרות? האם על פי סדר הכתובים המקראיים פסוק אחר פסוק, כפי שיש למשל בספרה של עירית עמינוף, שמשון הלך אחר עיניו: שמשון בראי התלמוד והמדרש (2010), או על פי נושאי חתך, כפי שעשה דוד פישלוב בספרו מחלפות שמשון: גילגולי דמותו של שמשון המקראי (2000)? ד״ר רחל עופר, מרצה לספרות במכללה האקדמית הרצוג ובמכללת אפרתה, בחרה בדרך השנייה. ספרה שראה אור זה עתה עוסק בגלגולי דמותו של שאול המלך בספרות העברית החדשה, עם דגש על יצירות שיריות. הוא מתייחס לשיריהם של אלכסנדר פן, דן פגיס, אמיר גלבע, חיים גורי, יוכבד בת-מרים, רנה לי, זרובבלה פיין ועוד ועוד. בנוסף לשירה יש בספר קריאה גם ביצירות פרוזה כמו שתי המסות של ברדיצ׳בסקי על שאול או הרומן מלכים ג של יוכי ברנדס.

כל אשה היא רחל ולאה

שושנה ויג, סופרת, משוררת, עיתונאית ופובליציסטית

דיקלה לאור, רחל ולאה

 
כמו רחל ולאה

 

כָּל אִשָּׁה הִיא רָחֵל וְלֵאָה
 
כָּל אִשָּׁה רְפַת עֵינַיִם
 
כָּל אִשָּׁה יְפַת מַרְאָה

וְכָל אִישָׁהּ הוּא יַעֲקֹב וְלָבָן

זֶה שֶׁקּוֹנֶה וְזֶה שֶׁמּוֹכֵר בְּעָרְמָה.



הטקסט הפורנוגרפי היחיד בספרות הרבנית והרב יונתן אייבשיץ כיוצרה של דת חדשה. סקירה על המהדורה המחקרית של: ואבוא היום אל העין

אלי אשד, חוקר תרבות עורך מגזין יקום תרבות

הוצאת כרוב

על הספר: ואבוא היום אל העין: קונטרס בקבלה לר׳ יונתן אייבשיץ, מהדורה מוערת ומבוארת מאת פאבל מצ׳ייקו. הוסיפו מחקרים: נועם לפלר, יונתן בן הראש ושי אליסון-גרברג, מהדורה שנייה, הוצאת כרוב, לוס אנג׳לס, תשע״ו 2016

 אחד  הספרים המוחרמים והנרדפים ביותר בתולדות היהדות "ואבוא היום אל העין" ומתאר יקום שבו הספירות האלוהיות מקיימות ביניהן יחסים הטרוסקסואליים והומוסקסואליים היה קיים עד לשנים האחרונות רק בתור כתב יד נדיר מאוד. זהו כנראה הספר המושמץ והמוזר ביותר שיצא לאור בידי רב יהודי אי פעם. האיש שנטען שהיה מחברו, הרב יהונתן אייבשיץ, מצא את עצמו בליבו של ויכוח אדיר שהסעיר את הקהילות היהודיות במאה ה-18.

חנוכת קמרונות הורדוס והשקת מרכז המבקרים בקיסריה - רשמים אישיים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

חזית מרכז המבקרים

סידורי הבטחה כאלה לא נראו כנראה בנמל קיסריה מאז ימי הורדוס. כבוד נשיא המדינה, מר ראובן (רובי) ריבלין והברונית אריאן דה רוטשילד יגיעו עוד מעט קט לטכס חנוכת קמרונות המלך הורדוס בנמל קיסריה והשקת מרכז המבקרים החדשני. המפעל הארכיאולוגי-מוזיאלי הגדול הזה אמור להיות אטרקציה תיירותית בינלאומית והוא חלק מהשקעת הענק בסך כ-150 מיליון שקל של קרן אדמונד דה רוטשילד, ברוח חזונו של אבי היישוב, "הנדיב הידוע", הברון אדמונד בנג'מין דה רוטשילד.

על ׳שירי סוף הדרך׳ של לאה גולדברג

למדני אלהי ברך והתפלל

היום, 29 במאי, בשנת 1911 נולדה המשוררת, המתרגמת, הציירת, וחוקרת הסיפרות, לאה גולדברג. לכבוד יום הולדתה, הנה קישורית למאמרי על ׳שירי סוף הדרך׳ שלה שמתסיימים במילים:

לַמֵּד אֶת שִׂפְתוֹתַי בְּרָכָה וְשִׁיר הַלֵּל

בְּהִתְחַדֵּשׁ זְמַנְּךָ עִם בֹּקֶר וְעִם לֵיל,
לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל.

לאה מזור, לאה גולדברג מדברת עם קהלת, או: חכמת הציפור המזמרת

כשרוח ה׳ התכוונה להקביל את פני משה - מדרש אגדה מודרני

אלי יונה, משורר

כשרוח ה׳

בעל הנס - מדרש אגדה

כְּשֶׁרוּחַ ה' הִתְכַּוְּנָה לָרֶדֶת אַרְצָה וּלְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵי מֹשֶׁה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, רָבוּ בֵּינֵיהֶם כָּל הָעֵצִים מִי רָאוּי יוֹתֵר לְאָרְחָהּ בֵּין עֲנָפָיו.

ד״ר שמאי גלנדר - יהי זכרו ברוך!

ד״ר שמאי גלנדר, חוקר מקרא דגול וסופר עברי הלך היום לעולמו והוא בן 88 שנה. 

אדם- נותן את זכרונו בבניו ותלמידיו.
והם לא יניחוהו לעבור בבוא העת
לעונות, ולמועד, ויום לדה ודין. 
עמו יהיו לנחול נאחדים את יד הזכרונות,
והאדם - נותן אותם לאות בבניו ותלמידיו
(מירה מינצר- יערי, אדם נותן את זכרונו)

הנה גלים מהים הגדול של פירסומיו:

 תחת השמש: תפיסת החיים וההווה אצל קהלת, הוצאת רסלינג, תל אביב 2016

טעם הבירה: יצור בירה מחומרים מקוריים של תקופת המקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

בירה שקמה לתחיה, משמחת לבב אנוש
צילום: יולי שורץ, רשות העתיקות

יין ושכר נזכרים במקרא כמשקאות משכרים. איש האלהים, למשל, הזהיר את אשת מנוח שייחלה לבן לא לשתות ׳יַיִן וְשֵׁכָר׳ (שופ׳ יג, ז). הנביא ישעיהו הוכיח את העם על התמכרותו ליין ולשכר ואמר: ׳הוֹי מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר שֵׁכָר יִרְדֹּפוּ מְאַחֲרֵי בַנֶּשֶׁף יַיִן יַדְלִיקֵם׳ (ה, יא), ו׳הוֹי גִּבּוֹרִים לִשְׁתּוֹת יָיִן וְאַנְשֵׁי־חַיִל לִמְסֹךְ שֵׁכָר׳ (ה, כב). מדברי אמו של למואל מלך משא משתמע שמלכים הרבו לשתות יין ושכר, והיא הזהירה את בנה לא לעשות כן: ׳אַל לַמְלָכִים לְמוֹאֵל אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ־יָיִן וּלְרוֹזְנִים אוֹ [אֵי] שֵׁכָר׳ (משלי לא, ד). 

אם יש שתי מילים: יין ושכר, וידוע שיין הופק מפרי הגפן, אז מהו השכר? האם הוא הבירה ששתייתה היתה נפוצה בכל רחבי המזרח הקדום, לפי הכלים שנמצאו? קשה לדעת. 

פירוש לספר עזרא-נחמיה מאת שרה יפת

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שרה יפת, עזרא-נחמיה (מקרא לישראל), הוצאת עם עובד, תל אביב תשע״ט 2019, 516 עמודים

קיץ 2013. ניו יורק. ארוע מרגש במוזיאון המטרופוליטן. בתיבת זכוכית במרכזו של חלל קטן בגלריה לאומנות המזרח הקדום הוצג עצם שמשך אליו מתעניינים פעורי עיניים. פעורי עיניים לא פחות היו המשגיחים החמושים ששמרו עליו מכל משמר ואף אסרו על צילומו.

המוצג, שהתקבל בהשאלה לתקופה מוגבלת מהמוזיאון הבריטי וסימונו, ’המוזיאון הבריטי 90920’, היה הגליל של כורש! גליל חימר שעליו טקסט הכתוב בכתב היתדות הבבלי ובו ההצהרה המפורסמת הפותחת במילים: ‘אנוכי כורש מלך בבל המלך הגדול, המלך העז, מלך בבל, מלך שומר ואכד מלך ארבע כנפות הארץ, בן כמבוזי המלך הגדול... כל מלכי תבל, למן הים העליון ועד הים התחתון … הביאו את מנחתם הגדולה לתוך בבל וינשקו את רגלי.׳ בגוף הדברים מצהיר כורש שהוא יאפשר לעמים המוגלים לשוב לארצותיהם ולהקים בן מחדש את מקדשיהם החרבים. 

ספר עזרא מתחיל בהרשאה הזאת בדיוק, אך בזיקה לישראל:

חוה עציוני-הלוי - רומנים רומנטיים על נשים מקראיות

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

אריה ניר הוצאה לאור

חוה עציוני-הלוי, היא פרופסור אמריטה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת בר אילן.

אחרי יציאתה לגמלאות יצרה מהלך מפתיע בחייה המקצועיים, ועברה לכתיבה של רומנים רומנטיים מקראיים. בקצב מסחרר היא פירסמה בשנים האחרונות בזה אחר זה את הספרים: אשת לפידות (2010), אפר על ראשה (2011), ולו שתי נשים (2012), אל אשר תלכי (2013), והמלך לא ידעה (2014), שפחתי בחיקך (2015), כחוט השני (2016), מלכת החידות (2018), ועתה - כי כסתה פניה (2019). כולם ראו אור בהוצאת אריה ניר. ׳אשת לפידות׳, ׳ולו שתי נשים׳ ו׳אל אשר תלכי׳ התפרסמו בגרסאות קצת שונות המותאמות לקהל היעד גם באנגלית. 

׳ויקח יהודה׳ - טעימת קריאה מתוך הרומן התנ״כי: כי כסתה פניה

חוה עציוני-הלוי, כי כסתה פניה, אריה ניר הוצאה לאור, תשע״ט 2019

אריה ניר הוצאה לאור

חוה עציוני-הלוי כתבה עד כה עשרה ספרים על נשים בתנ"ך "ששולחות לנו מסרים על סערות וטלטלות בחיים, על חרדות ותקוות, אשר - למרות כל מה שהשתנה מאז - דומות לאלה המטלטלות את חיינו" (דבר המחברת בסוף הספר). ״כי כסתה פניה״ מבוסס על הספור בבראשית ל״ח, ספרות חז״ל ומקורות נוספים. הספר "מוקדש לכל הנערות והנשים המעזות לצאת נגד מוסכמות כובלות ונגד חוקים בלתי צודקים ולפרוץ גדר ודרך”.

פרופ׳ משה גרינברג: 10 ביולי 1928 - 15 במאי 2010

• קווים לדמותו של חוקר המקרא הדגול:
• פרופ׳ מרדכי כוגן, משה גרינברג - האיש ודרכו
• פרופ׳ ישראל קנוהל, משה גרינברג - זכרונותיו של תלמיד
• חיים שוורץ, דברי זכרון לפרופ׳ משה גרינברג
• פרופ׳ אוריאל סימון, דברי הספד בקבורתו של משה בן שלמה ובתיה גרינברג

שילוב מחקר המקרא בהוראת התנ"ך. הדגמה מתיאור מסע סנחריב ליהודה

תמיר סגל, האוניברסיטה העברית

מבוא

חקר המקרא[1] עבר טלטלות רבות במאות השנים האחרונות ובהן גדל

והתפתח. כך גם הוראת התנ"ך עברה טלטלות, למן ימיה הראשונים של הציונות, אז תפס המקרא מעמד חשוב ביותר בקרב המחנכים העבריים ובקרב החברה הציונית בכללה ועד ימינו, ימים בהם נעשה ניסיון מצד מחנכים ואנשי רוח לשמר את לימוד התנ"ך וליצור 'פעפוע אקטיבי' של התנ"ך לחייהם של הנערים המתבגרים. 

הכיצד יש לעשות כן? הכיצד נוכל לגרום לבני הנוער ללמוד את התנ"ך ולהוקירו? האם בשיטות של לימוד אסוציאטיבי שנועד לקרב את המקרא לחייהם של התלמידים על ידי תשלום מחיר כבד של ויתור על הבנה מדויקת של הטקסט? נדמה לי כי יש לבחון דווקא כיצד מחקר המקרא יכול להשתלב ולחבב את התנ"ך על התלמידים.

יום העצמאות - 71 למדינת ישראל

כמה מילים על מגילת העצמאות

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מגילת העצמאות במשכן הכנסת

׳בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי׳. במילים אלה נפתחת ״ההכרזה על הקמת מדינת ישראל״ (=מגילת העצמאות). נאמר בה, בין השאר:  ׳אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקידמת המזרח התיכון כולו. אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב היישוב בעליה ובבנין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל׳. ההכרזה מסבירה כיצד הפכה ארץ ישראל למדינת ישראל. הדגש בה הוא על הקשר הרצוף שבין העם לבין הארץ גם בתקופת הגולה: העם היהודי לא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.

יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה

יצחק מאיר, בית אלמין

פרופ׳ יוסי גמזו, נדב בן השש שואל ״איפה אבא?״

גתית הרמן, לכו לטייל בשבילי בתי הקברות

ד״ר לאה מזור, מנשרים קלו מאריות גברו

אלי יונה, ויהי יום לילה

אלי יונה, החלום הראשון של חוה

החלום הראשון של חוה

אלי יונה, משורר

פואימה נרטיבית ליום הזכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה.

"אדוני, ראיתי הלילה בחלום והנה דם בני הנלבב הנקרא הבל נשפך אל פי קין אחיו והוא שותה אותו באכזריות." (ספר אדם וחוה)

וּבַזְּמַן הַהוּא
בְּגַן עֵדֶן,
כָּל הַחֲלוֹמוֹת
הִתְגַּשְּׁמוּ,
בְּגַן עֵדֶן,
כָּל הַחֲלוֹמוֹת!

בית אלמין

יצחק מאיר, משורר סופר והוגה דעות

בית הקברות הצבאי, הר הרצל, תשע״ה

עוד מעט לא יהיה פה רק פארק של דממה

ולא יבוא איש, לא אב ולא בן,

לא  אח, לא אישה, לא בת ולא אם,

לא אחות, לא רע נותר, לא שכן,

לא זרה  מסתורית שחולפת לאסוף

נוצה תלושה של יונה במעופה.

נדב בן השש שואל: "איפה אבא?"

פרופ' יוסי גמזו

נָדָב בֶּן הַשֵּש שוֹאֵל: "אֵיפֹה אַבָּא?"

ביום השבעה להֵרצחו של ניצב מִשנה ברוך מזרחי ז"ל

נָדָב בֶּן הַשֵּש שוֹאֵל: "אֵיפֹה אַבָּא?"

וּבֶן הַשָּלוֹש, הוּא יוּבַל הַפָּעוּט,

אוֹמֵר: "בַּשָּמַיִם." בְּמִין הַתְרָסָה בָּהּ

חוֹזֵר אֶל יָמֵינוּ אִיּוֹב הַבָּעוּת

וְאִמָּא הֲדַס שֶעָצְמָה לֹא צְפוּיָה בָּהּ

אוֹסֶפֶת בְּכוֹחַ מֵעִיר הִשְתָּאוּת

אֶת כָּל יְתוֹמֶיהָ כְּמוֹ תַחַת כְּנָפָהּ בָּא

מִין אַף-עַל-פִּי-כֵן שֶל גְּבוּרַת דַּוְקָאוּת.

לכו לטייל בשבילי בתי הקברות

בס"ד

גתית הרמן, האוניברסיטה העברית

הר הרצל תשע״ט 2019

פעם. פחדתי מבתי קברות.

פעם. הייתי ילדה קטנה.

פעם. חייתי בעולם של אגדות.

ובעולם הזה, שבו פיות מתעופפות באוויר וקוסמים ומכשפות גרים בטירות גדולות –

גם בעולם הזה – יש בתי קברות.

בלילה, כך מספרים, בית הקברות קם לתחייה; ערפדים ונשמות טועות עולים ומסתובבים שם בחושך הנורא.

ילדים – אל תכנסו לבד בלילה לבתי קברות, כך אמרו לי כל הגדולים.

מנשרים קלו מאריות גברו

בית הקברות הצבאי, הר הרצל, ירושלים

מקובל לקרוא ולהקריא את קינתו של דוד על שאול ויהונתן בנו בטכסי הזכרון לחללי מערכות ישראל:
הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל, אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים.
אַל תַּגִּידוּ בְגַת, אַל תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן,
פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים:

ויהי יום לילה

אלי יונה, משורר

יום הזכרון לחללי מערכות ישראל 2019

המקאמות של שלמה בכר - בין מקרא לביקורת חברתית נוקבת

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שלמה בכר, תמיד עכשווי 2: מקאמות מקראיות, תל אביב תשע״ט 2019, 55 עמודים

?WHERE ARE YOU ADOLF

סבינה סעד, אומנית

האומנית מסבירה את יצירתה כך:

הבית ברח´ טצ׳יינסקה

שמעון בארי, סופר ומשורר, עורך הפרוזה של במה חדשה

עוֹמֵד אֲנִי לְמוּלְךָ בַּיִת מָט
שִׁבְעִים אַחֲרֵי שֶׁאִמִּי הַיְּחִידָה
לִזְקֵנֶיהָ, סָגְרָה דַּלְתְּךָ
בְּדֶרֶךְ לְאֶרֶץ שִׁמְשִׁית רְחוֹקָה
מַבִּיט אֲנִי בְּךָ וּבִרְכַּי רוֹעֲדוֹת
כִּי נוֹרָא הַמַּרְאֶה

השואה והגבורה - הגות, ספרות, שירה

אור הנר, סבינה סעד

ד״ר לאה מזור, מהטלאי הצהוב אל הדגל: מסע אמנותי בין כוכבים וסמלים ביצירתה של האמנית סבינה סעד
ד״ר לאה מזור, שירת גן העדן השרוף: עיוני מקרא בפואימה ׳נוף בעשן: פרקי ברגן-בלזן׳ של איתמר יעוז-קסט 

הרב ד״ר יואל בן נון, על: איתמר יָעוֹז-קֶסט: ספר האור הלבן
סבינה סעד, הסיפור המופלא של כוכבי השמיים וכוכבי הארץ: סיפור קטן לילדים (על השואה)
ד״ר ניצה דורי, בכל שנה חוזר אותו יום שרוצים להעלימו מעיני הילדים: על ״השריקה״ של ענת עין גדי וקירה קגנוביץ

פרופ' חנה יבלונקה, על הוראת השואה והציונות  

משה - ואלה תולדות ההעדרות

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת, סופרת, חוקרת

מנהיג נולד

נָסִיךְ גָּדַל שָׁם בָּאַרְמוֹן
יָפה וּמְלֻמָּד אַךְ כְּבַד לָשׁוֹן.
גּוּפוֹ חָלָב רָחוּץ,
בִּכְתַב החַרְטֻמִּים ,
קַלֵּי קַלּוֹת יָרוּץ.
נָסִיךְ חָכָם וּכְבַד לָשׁוֹן
הָיֹה הָיָה לִמְהַפְּכָן רִאשׁוֹן.