יום שבת, 25 בינואר 2020

תרגום מבוא והערות לספר איוב מאת פרופ׳ אד גרינשטיין




ספר חדש של פרופ׳ אד גרינשטיין - תרגום יסודי של ספר איוב ללשון האנגלית עם מבוא והערות המסבירות את הקריאה של הטקסט ואת הפרשנויות שהמחבר מציע לו. זה פירוש חדש לספר איוב המבוסס על עשרות שנים של מחקר וכתיבה. הספר מעורר תשומת לב מרובה בעתונות בארצות הברית. האירוע הראשון שבו ייתנו עליו את הדעת בארץ יהיה בערב עיון מיוחד שיתקיים ביום שני, במכון שוקן, רחוב בלפור 6 בירושלים, בשעה 18:00. קבלת הפנים בשעה 17:30. ערב העיון יתקיים בלשון העברית. 






יום שישי, 24 בינואר 2020

וינייטת פה אל פה אדבר בו: נפלאתה יציאת מצרים

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות


נפלאתה עד מאוד עלילת יציאת מצרים. מעצמה מתעמרת בעבדיה. שוללת זכויות אדם שלהם. הופכת אותם למשאב. מוכת פחד מפני התמרדות, היא גוזרת מיתה על בניהם , הופכת את בנותיהם לאמות ולשפחות. נוגשת באלימות בעובדים אותה בפרך. משליטה על הארץ  בירוקרטיה של שרי מיסים וכהנה השוברי רוחם של הנכפים שגבם לא נשבר. המדוכאים חסרי האונים אינם מוצאים כוח אלא לזעוק, לא לעזרה, כי אין, לא כל המדוכאים קול אחד-  כי כל מוכה לנפשו וכל דמעה על לחיה, ואם יש שומע, הוא בשמים  ושם נסתתר  ימים רבים וארוכים עד ששמע, " וְעַתָּה", רק עתה," הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי" ( שמות ג',ט') רק אחר עשורים של דיכוי ורדיפה לנגד השמש, ואלוהים לא ראה ומודה כי שוב,  רק עתה  " רָאִיתִי אֶת-הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם" (שם).

יום רביעי, 22 בינואר 2020




התגלתה כתובת קבורה כתובה יוונית מהתקופה הביזנטית






צילום: כארם סעיד, רשות העתיקות
בקיסריה התגלה לוח שיש שעליו חקוקה כתובת ביוונית: "קבר של .... ושל אנסטסיוס, או אנסטסיה …..”. בראש הכתובת יש צלב. זוהי כתובת קבורה, והלוח ציין כנראה את מיקום הקבר בבית הקברות ואת זהותו של הנפטר. את הלוח גילה סתיו מאיר בן ה-13, תושב קיסריה. כתובת הקבורה הזאת מצטרפת למספר רב של כתובות קבורה שהתגלו בעבר סביב קיסריה העתיקה. 
הלוח שעליו נחקקה הכתובת עשוי משיש מיובא, וזו עדות למעמדו הכלכלי הגבוה של הנקבר. הוא גם זורה אור על מנהגיהם, אמונתם ועושרם של אנשי קיסריה בתקופה הביזנטית.

יום שני, 20 בינואר 2020

עברית שפה משונה - יש בה ו׳ החבור ואין בה ו׳ החיסור

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות



אני אוהבת מתמטיקה

אֲנִי אוֹהֶבֶת מָתֵמָטִיקָה
עַל אַף שֶׁאֵינֶנִּי מְבִינָה
אֲבָל אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהַכֹּל נָקִי וּבָרוּר:
כֶּפֶל וְחִלּוּק
חִבּוּר וְחִסּוּר

יום ראשון, 19 בינואר 2020

טריפטיכון: כמו משה

רות נצר, פסיכולוגית, סופרת, ציירת וחוקרת ספרות וקולנוע


טריפטיכון: כמו משה
   
אֵיךְ נִמְשׁוּ  חַיַּי מִן הַתֵּבָה
שֶׁהוּטְלָה אֶל
נְהָרוֹת
שֶׁלִּגְדוֹתֵיהֶם צוֹמְחִים קְנֵי סוּף וְשַׁרְכֵי מַיִם
שֶׁהִסְתִּירוּ אוֹתִי בְּחֵיקָם
וְאֶת גַּעְגּוּעַי
אֶל הַתֵּבָה הַהִיא.

לזכרו של אביגדור (ויקטור) הורוויץ

פרופ׳ אביגדור הורוויץ מחזיק את שני הכרכים של פירושו לספר משלי

אביגדור (ויקטור) בנדיקט הורוויץ (19 באפריל 1948 - 20 בינואר 2013)


Prof. Shalom M. Paul, Eulogy for Avigdor (Victor) Hurowitz

Prof. Shalom M. Paul, Avigdor (Victor) Hurowitz: In Memoriam



יום שבת, 18 בינואר 2020

וינייטת המיילדות העבריות: מול הפחד והיראה

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר


המלך החדש שקם על מצרים ולא ידע את יוסף היה מלך במצור. לא אויביו סביב צרו עליו. האויב שבפנים, צאצאיו של יעקב שבא בשבעים נפש  בלבד מצרימה והיה לעם רב, נדמו עליו כהמון מכושף, שריבויו העל-טבעי היה  בגדר של מזימה, איום בממד של 'הבא להרגך השכם להרגו'. האובססיה הזאת  הפכה למדיניות, " וַיֹּאמֶר אֶל-עַמּוֹ  הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ. הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ  פֶּן-יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי-תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם-הוּא עַל-שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם-בָּנוּ וְעָלָה מִן-הָאָרֶץ" ( שמות א', ט'-י"א). איש לא מנה את מספר בני ישראל. 'רַב וְעָצוּם', לא נמדד במספר. מי שפחד מפני היהודים ראה אותם במכפלות בכל מקום. בדמיונו הפליגו מעבר לגבולות הרציונלי. בלק בן צפור, במצור דומה, מדבר בצאצאי יעקב כפרעה, "הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי" ( במדבר כ"ב,ה') , היו כארבה המעופף ומסתיר את החמה. הנביא יואל  רואה "יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל, כְּשַׁחַר פָּרֻשׂ עַל-הֶהָרִים עַם רַב וְעָצוּם כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָה מִן-הָעוֹלָם וְאַחֲרָיו לֹא יוֹסֵף עַד-שְׁנֵי דּוֹר וָדוֹר" ( יואל ב', ב'). מעולם ראו החשים עצמם נצורים את הצרים עליהם בגדלים דמיוניים. מי שלא ראה - יצא להרוג בהם על שם סופם, פן ירבו עוד, סכר לגל בטרם יהיה לצונאמי. כשפרעה אומר " הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ ", הוא  כאומר שבינו לבין היהודים שהיו לפולש, נטושה מלחמת מוחות. הם, היהודים, ברחם, אנחנו מלך מצרים -פלורליס מג'סטאטיס- במיילדות! הם חותרים בילודה. נכה אותם אחור בהמתה.

יום שלישי, 14 בינואר 2020

על שמות המחלות בלשון העברית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



סַכּרת או סוּכּרת?
סֻכֶּרֶת (בלי ניקוד: סוכרת)! השם הוא שילוב של המילה סוכר ושל משקל המחלות - קטלת. כך מופיעה המילה במילון למונחי הרפואה של ד״ר אהרן מאיר מזי״א, שהיה רופא ואיש ועד הלשון העברית, בראשית המאה העשרים, וזו ההנחיה של האקדמיה ללשון העברית.

יום שני, 13 בינואר 2020

יוסף - לא נתתי לעובדות לבלבל אותי

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, מתרגמת, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב


יוֹסֵף

עֵינָיו הַמְשַׂחֲקוֹת
סִפְּרוּ לִי:
לֹא נַתַּתִּי לָעוּבְדוֹת לְבַלְבֵּל אוֹתִי.
הַנְפִילָה אֶל הַבּוֹר לֹא הָיְתָה שׁוֹאָה.
הַחֹשֶךְ לֹא הָיָה נְחָשִׁים.
הָיְתָה בְּעָיָה לְהוֹצִיא מֵהַגָּרוֹן
אֶת הַצְּעָקָה הָרִאשׁוֹנָה.
הָיְתָה בְּעָיָה לְהִתְרַכֵּז
בְּעִגּוּל הָאוֹר.

יום ראשון, 12 בינואר 2020

הגן הלאומי ונמל קיסריה הם יעד תיירותי היסטורי מוביל בעולם

אתר הקמרונות
ה- NEW YORK TIMES מדרג את קיסריה במקום ה-10 מתוך 52 היעדים התיירותיים בעולם שהכי כדאי ומומלץ לבקר בהם. הוא כותב: ״עבודות השיקום שהובלו ע"י הברונית אריאן דה רוטשילד, קרן אדמונד דה רוטשילד והחברה לפיתוח קיסריה בשנים האחרונות הפכו את קיסריה לאתר היסטורי מוביל בקנה המידה של האקרופוליס של אתונה" ומציין כי לצד עתיקות רומיות מהמרשימות בעולם, תיאטרון, היפודרום  ובית כנסת עתיק ששוחזר, נפתח בקמרונות בני אלפיים השנים שבנה הורדוס בנמל, מרכז מבקרים חדשני הכולל תיאטרון ומגוון מהאוצרות הגנוזים שנחשפו בחפירות הארכיאולוגיות בקיסריה ובמימי הנמל העתיק. מרכז המבקרים במבנה ההרודיאני העתיק נחנך בקיץ 2019 במעמד הנשיא רובי ריבלין והברונית אריאן דה רוטשילד. הוא חלק מ"פרויקט קיסריה" הכולל גם את  שימור ושחזור בית הכנסת העתיק של קיסריה, הקמת טיילת חוף, טיילת חומות וחשיפת השוק הצלבני, שיקום אמת המים הרומית  וחשיפה לקהל של פסיפסים נדירים.  
ראו:
חנוכת קמרונות הורדוס והשקת מרכז המבקרים בקיסריה - רשמים אישיים
השקת טיילת החומה הצלבנית בגן הלאומי קיסריה
שריד היסטורי מפואר נחשף לציבור: מזרקה מרשימה בת 2000 בגן הלאומי קיסריה
מטמון מטבעות זהב ועגיל זהב בני כ-900 שנה נחשפו בנמל קיסריה



יום שישי, 10 בינואר 2020

וינייטת אחרית הימים: צוואת התקווה

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר


מעמד הפרידה של  יעקב, אבי שבטי ישראל  מעל בתי בניו מתחיל ב " הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר-יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (בראשית מ"ט, א') ומסתיים  ב " וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת-בָּנָיו וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל-הַמִּטָּה וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו"  (שם ל"ג). אף על פי שהשורש א.ס.ף  עשה דרכים הרבה בשפה, ממשמע של ללקט, והתקבץ, ולהתכנס, ולהוסיף, על כל הצמתים האלה מרחפת המשמעות של "סוף". האיש קורא לבניו המקיימים מ שפחותיהם ערי גושן הפזורות, להתכנס בבית אביהם למעמד שיש בו נבואה, וצוואה, וברכה, ופרידה. הבנים החיים נאספים אל אביהם, ואביהם  אוסף עצמותיו , מכנס כוחותיו האחרונים ונאסף אל אבותיו המתים. סוף עידן.

יום שלישי, 7 בינואר 2020

צום צומות וצום אבחרהו: עיון במשמעות "צום" לכבוד צום עשרה בטבת

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות


דומה בעיניי כי שני שורשים  שונים יצאו לדרך מאחת מפינות מסופוטומיה ועם שהגיעו למקרא התקרבו קרבה יתירה עד שעיתים דבקו זה בזה והיו לבשר אחד..
. השורש האחד הוא צ.מ.ת . עניינו תיאור גוף שמתמעט, ואבריו מצטמקים, צומתים. הגוף כאילו מקריב עצמו כדי לרצות את הבורא, והכל רואים את ההצמתה הזאת. "לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע" ( ישעיה נ"ח, ג').

יום שני, 6 בינואר 2020


שולחן אבן אשר שימש לקביעת מידות נפח אחידות התגלה בעיר דוד

בעיר דוד התגלה חלק של שולחן אבן אשר שימש לקביעת מידות נפח אחידות. הוא התגלה בסמוך לרחבה מרוצפת גדולה ברחוב המדורג, אשר הוביל את עולי הרגל מבריכת השילוח אל הר-הבית.


חלקו התחתון של שולחן המדידות
צילום: ארי לוי, רשות העתיקות

יום ראשון, 5 בינואר 2020

וינייטת הפרוטוקול המלכותי. יעקב האב הסב עומד בפני פרעה בן האל

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר



מפה לאוזן, לא הייתה תקשורת המונית אחרת, עברה שמועה מעוררת התרגשות במצרים כולה, ועד לבית המלכות הגיעה " בָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף" (בראשית מ"ה,י"ז). החדשה המרעישה הזאת העידה על מעמדו של הראשון בידועני מצרים באותם ימים, האיש החזק שעל פיו נשק כל דבר, יוסף, וההתעניינות של אזרחי מצרים בכל בדל מידע אישי אודות האיש שהיה אדון גורלם במשך שנים ארוכות, הייתה טבעית, פרנסה סקרנות, עודדה רכילות, הייתה כר עיסוק לאומי.  לא פרעה שמע דרך עבדיו או סוכניו כי באו אחי יוסף.  הכתוב אומר  "וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר בָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף" הרחוב רחש, הארמון שמע.

יום רביעי, 1 בינואר 2020

משפט חוזר


אלי יונה, משורר



                                                                     משפט חוזר

                                    "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד הַחַי לִשְׁנָיִם..." – מל״א ג 25

תנו לה את הילוד החי והמת אל תמיתוהו!

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב


מִשְׁפַּט שְׁלֹמֹה

בְּכָל כֹּחִי יִלַּלְתִּי, אֲחוּזַת אֵימָה אֲמִתִּית: תְּנוּ
לָהּ אֶת הַיִּלּוֹד הַחַי וְהָמֵת אַל תְּמִיתוּהוּ!
תָּלַשְׁתִּי אֶת שְׂעַר צַמּוֹתַי, שָׂרַטְתִּי בְּצִפָּרְנַי אֶת לְחָיַי
וְדָפַקְתִּי אֶת מִצְחִי עַל אֲרִיחֵי רִצְפַּת הַכִּתָה
לְרַגְלֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שֶׁנִּבְהַל מֵהַצְּרָחוֹת,
מִדִּמְעוֹתַי, מֵאֶגְרוֹפַי, מִשִּׁגְעוֹנִי.

יום שלישי, 31 בדצמבר 2019

הגירוש מן הגן

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת, סופרת, חוקרת ומחנכת



הגירוש

עֶרְוַת הָעֵץ מַכָּה בִי.

הַזֶּה הָעֵץ בִּגְלָלוֹ גֹּרַשְׁנוּ?

עַלְוָתוֹ עַל הַקַּרְקַע

בְּכִי גּוּפִי הַמִּזְדַּקֵּן

--

יום ראשון, 29 בדצמבר 2019

שני שירים על יעקב

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, משוררת, סופרת, מתרגמת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב


שְׁנֵי שִׁירִים עַל יַעֲקֹב

א
אֲבָל כָּל הָרוּחוֹת וְהָאֲרוּחוֹת הָיוּ לְבַסּוֹף
מְסוֹבְבוֹת אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב
אֶל אוֹתוֹ הַבּוֹר שֶׁהָיָה מִתְעַרְבֵּל בִּדְמָמָה
בְּטַבּוּר עוֹלָם הָמוּם
שֶׁנַּעֲשָׂה מַכְתֵּשׁ גָּדוֹל בְּגוּפוֹ.

יום שבת, 28 בדצמבר 2019

מלך חדש סיפור נושן: יוסף פותר את ״חלומות״ פרעה

יצחק מאיר, סופר, משורר והוגה דעות



אין  מראין לו לאדם בחלומו פילים הנדחקים לעבור בקופה של מחט כי על כן גם בחלום שומרת הדעת על האפשרי. היא הוזה כאוות נפשה. פיל יכול לעופף. אבל הוא לא יכול להיות גם גדול כפיל וגם צר כמידת חלל קופה של מחט. פרות יכולות - שמנות או רזות - לעלות מ היאור, אולם אין מציאות, גם לא בחלום בה פרה בולעת את רעותה, שמנה את הרזה או רזה אתך השמנה. אי אפשר שפרעה חלם את הבלתי אפשרי.

יום חמישי, 26 בדצמבר 2019

יעקב, הוא הסולם הוא המלאכים

רות נצר, פסיכולוגית קלינית ואנליטיקאית יונגיאנית, משוררת, ציירת וחוקרת ספרות וקולנוע


יעקב

1.
הוּא יַעֲקֹב
הוּא הָאֶבֶן
מֵרָאשׁוֹתָיו

הוּא הַסֻּלָּם
הוּא הַמַּלְאָכִים
הָעוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ

וְגַם אֲנַחְנוּ הָאֶבֶן מֵרָאשׁוֹתָיו
וְהַסֻּלָּם וְהַמַּלְאָכִים הָעוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ

יום רביעי, 25 בדצמבר 2019

ספר לימוד ומילון לעברית מקראית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


Jeff A. Benner, Ancient Hebrew Dictionary, USA 2009, 201 pages

הספר הוא ספר לימוד לעברית ומילון תמציתי לאלף המילים השכיחות ביותר במקרא: 379 פעלים ו-621 שמות עצם. 

יום שלישי, 24 בדצמבר 2019

Gili Kugler, When God Wanted to Destroy the Chosen People

Gili Kugler, When God Wanted to Destroy the Chosen People, Berlin/Boston: De Gruyter, 2019 


De Gruyter

The author
Dr Gili Kugler is a lecturer at the Department of Hebrew, Biblical and Jewish Studies in Sydney University. Her research focuses on the development of narratives, traditions and beliefs in the Hebrew Bible.


Dr Gili Kugler

יום שני, 23 בדצמבר 2019

שני שירים לאבא

טובי סופר

טובי סופר

שנה וקצת

שָׁנָה וּקְצָת אַחֲרֵי מוֹתוֹ,
שָׁב אָבִי אֶל מִרְפֶּסֶת בֵּית יַלְדוּתִי,
וְהִתְיַשֵּׁב עַל כִּסֵּא נּוֹחַ מְּפֻסְפָּס לְיַד הַמַּעֲקֶה.
אֲנִי, שֶׁכְּבָר לָמַדְתִּי שֶׁהַזְּמַן קָצוּב,
מִהַרְתִּי לְדַבֵּר אֵלָיו בְּעַרְבִית עִירָאקִית
כְּדֵי שֶׁיָּבִין אוֹתִי הֵיטֵב.
"אָבִי, אָבִי", אָמַרְתִּי לוֹ,
"הוֹי, אַבָּא,
אוֹי, בָּאבָּא, בָּאבָּא".

יום שבת, 21 בדצמבר 2019

לבוש וערום במקרא - אסופת מאמרים

אסופת מאמרים חדשה על לבוש ועירום במקרא ובעולמו, 590 עמודים, 32 מאמרים על יצור בדים ובגדים, המשמעות החברתית והתרבותית של הבגדים ושל העירום, התפקידים הפולחניים של הלבוש ועוד, עם ניתוח של פרשיות נבחרות במקרא שבהן יש לבגדים תפקיד מרכזי. 

Bloomsbury Publishers

BERNER, Christoph, Manuel SCHÄFTER, Martin SCHOTT, Sarah SCHULZ and Martina WEINGÄRTNER (eds, 2019). Clothing and Nudity in the Hebrew Bible, London: T&T Clark, Bloomsbury Publishers

יום שישי, 20 בדצמבר 2019

אחים לגורל: וינייטת בן הזקונים

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות


ארץ כנען, לא נשאה את שני האחים, עשו ויעקב לשבת יחדיו. בנעוריו ברח יעקב מפני אחיו חרנה, שם נשא נשיו, ילד את בניו, צבר את עושרו. כל אותן שנים ישב עשו בכנען, " לָקַח אֶת-נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן" ( בראשית ל"ו,ב'), העשיר בכנען, קנה לו אחוזה ארעי בשעיר, אך מרכז חייו היה בארץ מגורי אביו. ימי עלומיהם וימי בחרותם של האחים היו ימים בהם האחד היה גורלו של משנהו. תולדותיהם, במובן של דברי ימיהם, היו דברי ימי יריבות, וחרדות ופחדים של חיים ומוות  הפרידו ביניהם.

על ספרו של דוד כהן-צמח על אחרית הימים בספר ישעיה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

דברים שנאמרו בטכס השקת ספרו של ד״ר דוד כהן-צמח. מכון ׳כרם׳, 18.12.2019

ערב ההשקה
מזמור לדוד המגיד אחרית מראשית 

ד״ר דוד כהן-צמח, משפחת כרם, קהל נכבד, 

אני שמחה ונרגשת להשתתף בארוע החגיגי הזה של השקת ספרו של דוד כהן-צמח, והיה באחרית הימים: מלחמה ושלום בחזון ישעיהו ובסיפורי הבריאה, שראה אור זה מקרוב בהוצאת רסלינג, ומקיף 259 עמודים.    
הספר מושתת על עבודת הדוקטור של המחבר הנושאת את הכותרת ׳חזון הר הבית (ישעיה ב׳ 4-1): מקומו בספר ישעיה ויחסו לספרות התורה, שהוגשה לפני 6 שנים (2013).    
במרכז מחקרו של ד״ר כהן-צמח - דוד, כפי שכולנו נוהגים לקרוא לו - על שתי גירסאותיו (הדיסרטציה והספר),  עומדת הנבואה, שהיא אולי הנבואה המפורסמת ביותר בעולם. 
כל כולה שלושה פסוקים לא ארוכים, שבאים אחרי הכותרת 
הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ עַל־יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם

יום שישי, 13 בדצמבר 2019

על: ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב

וַתֵּצֵא דִינָה בַּת־לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ
וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן־חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ
וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בְּדִינָה בַּת־יַעֲקֹב וַיֶּאֱהַב אֶת־הַנַּעֲרָ וַיְדַבֵּר עַל־לֵב הַנַּעֲרָ
וַיֹּאמֶר שְׁכֶם אֶל־חֲמוֹר אָבִיו לֵאמֹר קַח־לִי אֶת־הַיַּלְדָּה הַזֹּאת לְאִשָּׁה
בראשית לד, א-ד

פרופ׳ משה ציפור, דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב: הרהורים בעקבות פרשה עגומה
פרופ׳ יהושע גתי, הבדידות והמפגש עם אלוהים וטרגדיית שכם
יצחק מאיר, חלון לרוח, חלון לרוח: וינייטה לפרשת וישלח
אלעד אנלן, הרהורים על הוראת המקרא ופרשנותו בעקבות ’ותצא דינה‘ של חיים חיון
הרצל חקק, סיפורה של דינה – דרמה עוצרת נשימה. על הרומן של חגי קמרט
אמתי מור, אהבת שכם


וינייטת ישראל: כי שרית עבר ועתיד

יצחק ממאיר, סופר משורר והוגה דעות

 

גולת ארם היטיבה עם יעקב. היא הייתה מפלט כאשר נס על נפשו מארץ אבותיו, אבל כמו נר מאיר המכלה עצמו עם בערת ההארה שלו, היא הלכה והחשיכה, הפכה למאיימת, נתהפכו גורלות. הארץ, המולדת הרחוקה, בה נתערער עולמו של יעקב  עד שנאלץ לנוס ממנה, נתגלתה כארץ ההצלה מן האסון האורב בניכר . גולת ארעי היא פליטה. כשהיא קמה על הפליט הוא שומע קול, " וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק  יְהוָה הָאֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ" ( בראשית ל"ב, י') והוא קם ללכת. אבל אין קפיצת דרך מגולה למולדת. בין ארם לבין כנען , בין ארם לבין לכנען, יש " שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם", סכנות, איומים, מחסומי עוינות. תמיד. מי ששרד את הגולה צריך לדעת כי שיבת ציון שלו כרוכה במאבק בכוחות החוצצים בין חוף  ההפקר לחוף מבטחים. שעיר ושדה אדום של יעקב היה עשו. האח.

יום רביעי, 4 בדצמבר 2019

יוסף פליישמן, תורת האבות מבראשית - קיום מצוות התורה בטרם ניתנה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת רסלינג

יוסף פליישמן, תורת האבות מבראשית: קיום מצוות התורה בטרם ניתנה, הוצאת רסלינג, חולון 2019, 306 עמודים

מצוות המילה ניתנה לאברהם: וּבֶן־שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל־זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם (בראשית יז 12); יעקב נאבק ב׳איש׳ במעבר היבוק וַיִּזְרַח־לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת־פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל־יְרֵכוֹ. עַל־כֵּן לֹא־יֹאכְלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל־כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי נָגַע בְּכַף־יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה (לב 33-32);  בבר׳ כו 5 נאמר שה׳ העניק לאברהם את ברכת הזרע והארץ עֵקֶב אֲשֶׁר־שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי; ובפרק יח 19-18 כתוב ברוח דומה וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת־בָּנָיו וְאֶת־בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא יְהוָה עַל־אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר־דִּבֶּר עָלָיו. 
ספרו החדש של יוסף פליישמן, פרופסור (אמריטוס) מהמחלקה לתנ״ך באוניברסיטת בר אילן, תורת האבות מבראשית: קיום מצוות התורה בטרם ניתנה, עוסק בסוגיה המסקרנת של קיום המצוות על ידי אישים שונים: חנוך, נח, שם, עבר, אברהם, יהודה ועוד, קודם למסופר על מתן התורה. השאלות המנחות את המחקר הן זהות האישים שקיימו או לא קיימו את המצוות (ולכן חטאו) לפני מתן תורה, מהיכן הגיע אליהם הידע אודות המצוות והחובה לקיימן, והאם קיום המצוות שלהם היה מלא או חלקי.  
העיסוק בסוגיות הנוגעות לקיום המצוות ממשיך את מחקריו הענפים של פליישמן במשפט המזרח הקדום, במשפט המקראי ובמשפט העברי הקדום.

יום שני, 2 בדצמבר 2019

יאיר זקוביץ, התנ״ך: מהפכת אלוהים


יאיר זקוביץ, התנ״ך: מהפכת אלוהים, הוצאת מאגנס, ספריית מורטון ל. מנדל לספרים משני עולם, ירושלים תש״ף 2019, 283 עמודים

הוצאת מאגנס

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית 

׳התנ״ך הוא אבן הפינה של תרבות ישראל, תשתית לדתות המונותאיסטות האחרות - הנצרות והאיסלאם - ואחד היסודות האיתנים שעליו מושתתת תרבות המערב. השפעתו מוקרנת אף מעבר לאלה […] ראשיתו של ספר התנ״ך, ובעצם של הספרייה המרכיבה אותו, בקרב עם קטן היושב בארץ קטנה, מוקף על ידי עמים ותרבויות גדולים ועצומים ממנו. את הכוח המניע לראשית הכתיבה, להעלאת המסורות שבעל פה על הכתב, יש לבקש במהפכה המונותאיסטית, בבעיטה המהדהדת בעולם האלילי ובהמרתו באמונה באל אחד ויחיד, בורא עולם ושליטו, שבחר בעם ישראל לעובדו ולשמור את מצוותיו׳. דברים אלה באים ב׳ראש הדבר׳ של ספרו החדש של יאיר זקוביץ,  פרופסור אמריטוס בקתדרה על שם האב טקצ׳י אוצוקי בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, המונח עתה לפנינו.

יום ראשון, 1 בדצמבר 2019

לחשי תפילה קצרים של נשים בשפה הדבורה בלאדינו בשלוש עתות מצוקה

ד״ר ניצה דורי, חוקרת ספרות, שאנן - המכללה האקדמית הדתית


תקציר
מאמר זה יעסוק במספר מצומצם של סגולות מילוליות, לחשים או תפילות קצרות, שנהגו נשים דוברות לאדינו להתפלל, ללחוש או לברך בעתות של מצוקה: לידה, מלחמה ובצורת. תפילות אלו, שנאספו מפי מסרניות, נבחרו מכיוון שהן אינן מצויות בשני הספרים המרכזיים של תפילות נשים, שתועדו בעת האחרונה - ספרה של ד"ר עליזה לביא, "תפילת נשים" (2005), שיש בו ליקוט תפילות נשים מעדות שונות, בין היתר גם בשפת הלאדינו, וספרה של פרופ' אורה רודריג שורצולד (2012), "סדר נשים", המביא את התפילות הכתובות בסידור "סדר נשים" בלאדינו מהמאה השש עשרה.
מטרת מאמר זה, לתעד אותן תפילות קצרות לפני אובדנן. הן מובאות כאן מפי קולות מסרניות, דוברות לאדינו, בשלמותם על הוויית החיים שבן, על הנורמות התרבותיות והמועקות האישיות, תוך דיון וחקר כל תפילה בפני עצמה.
מלות מפתח: תפילת נשים, לאדינו, מסרניות, לחשים, יהדות ספרד.

יום שישי, 29 בנובמבר 2019

למה זה לעולם - מחשבות על בראשית כה, כב

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר



למה זה לעולם

"וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם-כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת-יְ.ה.וָ.ה " (בראשית כ"ה, כ"ב)
פרשנים הרבה אמרו דברים הרבה על דבריה הסתומים של רבקה. יש שראו בה אישה צעירה, שנדהמה להיוודע אחרי תקופה של עקרות כי לא עובר אחד בבטנה, אלא שניים, "והיא שאלה לנשים שילדו  אם אירע להן ככה, והן אומרות לא, ותאמר אם כן הדבר, למה שה אנוכי בהריון משונה" (רש"י, ואבן עזרא בניסוח של הרמב"ן). " לָמָּה זֶּה" על פי פרשנות זאת משמע, "אם כן". הרמב"ן עצמו דוחה  תוכנם של פירושי קודמיו ואומר כי מה שרבקה הלכה לשאול את ה' הוא  " אם כן למה זה אני בעולם, הלוואי ומתי או שלא חייתי". רש"י ואבן עזרא כמו אומרים כי רבקה לא יכלה לשאת את העובדה כי גורלה אינו כגורל כל אישה מצויה, והרמב"ן כמו אומר כי לא יכלה לשאת את  עצם עובדת היותה היא. "לָמָּה זֶּה" נשאר 'על כן', בשני הפירושים, ובעצם בכל הפירושים המצויים בכאן, ורק סיבת השאלה על הייסורים משתנה.

אֲנִי אַנְטִי-גִּבּוֹר: הרהורים על גבריות, אלימות ומיניות או: מיתוס שמשון כמיתוס מסרס

משׁה שׁפריר


שמשון ודלילה, ואן דייק

מוֹדֶה אֲנִי וִּמְתְוַדֶּה:
לֹא יָכֹלְתִּי כְּמוֹ הַגִּבּוֹר שִׁמְשׁוֹן

יום שני, 25 בנובמבר 2019

דברי הספד ללאה קוגוט

פרופ׳ שמחה קוגוט, בעלה


דברי הספד ללאה (י"ט מרחשוון תש"ף 17.11.2019)
לאה יקרה שלי,
קרוב לששים שנה חלפו מאז שפגשתיך לראשונה ונפשי נקשרה בנפשך. נפלאות דרכי הבורא ובהן שיטת "מחורבותייך אבנך". היכרותי את לאה צמחה על רקע התייתמותה משני הוריה, בזה אחר זה, בהיותה בת 16 ו-17 (יום הזיכרון של אביה יהיה בעוד יומיים). בהיותה גם בת יחידה, הנסיבות הוליכו אותה מבית הוריה בבני-ברק אל בית דודהּ, בתל-אביב. הדוד, ר' דוד הדרי – אביו של הרב ישעיהו הדרי הנודע, שניהם מנוחתם כבוד – התפלל באותו בית-כנסת שהוריי ואני התפללנו בו ולאה באה לבית כנסת זה לאמירת "יזכור" על הוריה. היא הייתה נערה בת 17 וחצי, מהממת וכובשת, תחילה ביופיה, ומשהיכרתיה גם באישיותה. היה בה שילוב נדיר של יופי פיזי עם בגרות נפשית, חכמת חיים ותושייה. בטרם מלאה שנה להיכרותנו – נישאנו. מאז שהיכרנו, לאה, עָמַדְתְּ במרכז חיי והשתדלתי ככל האפשר להיטיב עִימך. אני מקווה שהשתדלותי עלתה יפה.

פרופ׳ יאיר הופמן 2019-1937



-----, התאנים הטובות, גלות יהויכין ומורשתה: ספר חדש של פרופ׳ יאיר הופמן
לאה מזור, פירוש לספר מיכה מאת פרופ׳ יאיר הופמן
----, השקת פירושו של יאיר הופמן לספר מיכה
דן לאור, דברים לכבודו של יאיר הופמן לרגל הופעת פירושו לספר מיכה
יאיר הופמן, מבט רפלקטיבי על מלאכת הפירוש לספר למיכה
דלית רום-שילוני, על מיכה בין ספרי הנביאים ועל פירושו של הופמן למיכה
יאיר הופמן, על המקרא בימינו: מחקר וחינוך
יאיר הופמן, עמוס ונבואותיו על רקע תקופתו
יאיר הופמן, מה לתבן את הבר - תגובה לעמדתו של זנד




יום שני, 18 בנובמבר 2019

השמים נשאו אותם לשבת יחדיו: וינייטת ההולכים והמתהלכים

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר


המסע של ישראל בעולם הזה, במרחב הזמן ובמרחב המקום, בהיסטוריה ובאיי הים, מתחיל  ב" וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" ( בראשית י"ב,א'). לאמת, הוא מתחיל לפני כן. המשפחה המייסדת, משפחת נחור ותרח, שמולדתה באור כשדים, אינה מוצאת שם, מטעמים שאין המקרא מונה אותם,  בקעה להתגדר בה, והיא עוקרת עצמה ללכת אל ארץ כנען "וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-הָרָן בֶּן-בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד-חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם" ( שם, י"א,ל"א). אין יודע מתוך הכתוב איזה מוניטין יצאו לארץ כנען עד שמשפחה רואה בה ממולדתה אור כשדים, יעד להגירה. אין רמז להבטחה. אין ציון של סגולה הקשורה לכנען. אך יש תחושה כי באור כשדים היה לה לארץ כנען מעמד של חלופה מיטיבה,  כמו שיש להניח כי משפחת נחור ותרח נחשבה בעיני הכשדים כזרה , כשונה, כאחרת, כמשפחת גרים, והחליטה לחפש גורלה בכנען הרחוקה, יחסית. אבל, כפי שיארע במשך הדורות שיבואו, מהגרים שיצאו ללכת 'ארצה חלומותיהם', לא הגיעו. חנו בדרך. לא מצאו כוח, או אולי אף לא סיבה טובה, להשלים את המסע אל ארץ היעד, ויתד זמני שתקעו בחנייה, היה ליתד אמיץ. הארעי היה לקבע.

יום שבת, 16 בנובמבר 2019

כשרוח אלהים רחפה על פני המים היא ראתה אותנו

אלי יונה, משורר




נרקיסים
                                             "בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ..." בראשית א' 27

כְּשֶׁרוּחַ אֱלֹהִים רִחֲפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם
הִיא רָאֲתָה אֶת הָאָדָם
וְהִתְאַהֲבָה בָּאָדָם
וְשָׁקְעָה בָּאָדָם
וּפָרְחָה בָּאָדָם

יום שלישי, 12 בנובמבר 2019

דו-שיח מסוג אחר

פרופ׳ עדנה אפק, חוקרת ספרות, תרבות ולשון, משוררת ואשת חינוך


דּוּ-שִׂיחַ



תְּחִלָּה הָיוּ שְׁנָיִים


גְּבֵהִים אֵל מוּל שָׁמַיִם.


דּוּ-שִׂיחִים.


צְמֵחִים, שְׂמֵחִים.


עַד שֶׁהִתְחִילוּ הַטְּרוּנְיוֹת


תְּלוּנוֹת, תָּמִיד תְּלוּנוֹת:


מַסְתִּיר לִי אֶת הָאוֹר


גּוֹזֵל מִמֶּנִּי מַיִם


לֹא רוֹאִים אֶת הַשָּׁמַיִם.

יום ראשון, 10 בנובמבר 2019

האם החרוב וגרעיניו נזכרים במקרא?

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


הארץ הטובה שה' מביא אליה את בני ישראל היא ארץ נחלי מים שעינות ותהומות יוצאים בה בבקעה ובהר. זוהי 'ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון. ארץ זית שמן ודבש' (דברים ח 8). החרוב, שהוא עץ ארץ-ישראלי נפוץ, אינו נזכר כאן. השם ’חרוב‘ אינו נזכר גם בשום כתוב מקראי אחר. אבל...

יום שלישי, 5 בנובמבר 2019

קול על אשה

ד״ר רות למדן, אוניברסיטת תל-אביב

קול באשה

קול על אשה
השימוש שנעשה כיום בביטוי 'קול באשה ערוה' (בבלי, ברכות, דף כד ע"א) הוא תוצאה של פרשנות משובשת ומגמתית. 'הוצאת קול' בעברית – משמעה להלך רכיל, להוציא שם רע או להפיץ שמועות לא מבוססות על מישהו. משהו מסוג "אשה אחת אמרה...", ואם כך, ניתן לפרש שהכוונה ב 'קול באשה ערוה' היא להוצאת קול על אשה, ולא איסור על האזנה לקולה. כלומר: הביטוי אוסר באיסור חמור להלך רכיל ולהפיץ שמועות על אודות נשים. ולפיכך, הוצאת שם רע לאשה – היא בבחינת ערווה, מעשה בל יעשה.

יום שני, 4 בנובמבר 2019

פתרון תשבץ הטעמים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מורים המעוניינים להקנות לתלמידיהם ידיעה בסיסית בטעמי המקרא לצורך שיפור היכולת שלהם לקרוא אל נכון את הפסוקים יכולים להעזר לצורך חזרה על החומר בתשבץ הטעמים. פתרון התשבץ מצ״ב. 
הקליקו על התמונה להגדלה או הורידו אותה למחשביכם.


יום ראשון, 3 בנובמבר 2019

Homework: Causing More Problems Than it Solves

Maya
Grade 8

After slaving away at one or more desks all day, the last thing students want to do is sit down at yet another table and complete more work. As of late, it seems as though schools are assigning more than their fair share of homework to students. Some parents approve, but others are very concerned about the amount of homework their children do.  Schools in the United States should assign less homework.  Excessive homework causes a nearly comical level of stress on students, giving too much homework is simply ineffective, and homework is as much a nuisance to parents as it is to their children. Teachers should be assigning their students less homework.

טעמי המקרא - תשבץ לתלמידים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

למורים המעוניינים להקנות את יסודות טעמי המקרא לתלמידיהם לצורך שיפור הקריאה הרהוטה.
הקליקו על התמונה להגדלה או הורידו אותה למחשביכם. פתרון התשבץ מצוי כאן.
בהצלחה!

יום שישי, 1 בנובמבר 2019

שפה אחת ודברים אחדים

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר


א וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים.  ב וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.  ג וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.  ד וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ שֵׁם  פֶּן-נָפוּץ עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.  ה וַיֵּרֶד יְהוָה לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם.  ו וַיֹּאמֶר יְהוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת.  ז הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.  ח וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר.  ט עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ.  

יום חמישי, 31 באוקטובר 2019

הד.נ.א. של יעקב - פסל סביבתי של סם פיליפ

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

יצירת סם פיליפ, שדרות אלורוב, ירושלים 2019

פיסול חוצות הוא תרומה אמנותית לשיפור איכות החיים ברשות הרבים. הוא תורם לסביבה ממד עומק אמנותי שמרומם אותה מעבר ליום-יום וצרכיו המעשיים. 
האומנות הסביבתית היא דמוקרטית באופיה. היא אינה מבחינה בין מביני דבר, חובבים והקהל הרחב. היא אינה ספונה בהיכלות שהכניסה אליהם חסומה בדמי כניסה, אלא פתוחה בנדיבות לכל. אין לפרט צורך לכתת רגליו למקום מוגדר ומגודר כדי להנות ממנה, אין לו צורך להקדיש לה זמן מיוחד, הוא פשוט פוגש בה בהולכו בדרך. במפתיע. כשהיא באה לקראתו, נטו, ללא לבוש של הדרכות וקטלוגים. מכת יופי עוצמתית. היא לא חלק מתרבות הפנאי. להפך, היא חלק מתרבות האין-פנאי. של הריצה ׳להספיק׳. היא פוגשת אותו ׳על הדרך׳. רכיב המשולב בחיים העירוניים הפעלתניים. 
הופעתה מחלצת את הסביבה מאופיה ההרגלי. היא מעניקה לה מוקדי עניין ומשיכה, ולצופה בה - חוויה רוחנית-תרבותית המלמדת אותו שפת רזים חדשה.

יום שלישי, 29 באוקטובר 2019

והנערה רצפה בת איה יפת תואר

ד״ר דן אלבו, משורר והיסטוריון

וְהַנַּעֲרָה רִצְפָּה בַת-אַיָּה יְפַת-תֹּאַר 


וְהַנַּעֲרָה רִצְפָּה בַת-אַיָּה יְפַת-תֹּאַר
וְטוֹבַת מַרְאֶה וּפָנֶיהָ לְבָנוֹת כִּבְדֹלַח,
וּבְמוֹת שָׁאוּל בָּא אַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר-צְבָאוֹ אֵלֶיהָ.
"מַדּוּעַ בָּאתָה אֶל-פִּילֶגֶשׁ אָבִי"? הִתְפָּרֵץ, אִישׁ-בֹּשֶׁת
בִּצְעָקוֹת מְטֹרָפוֹת, לְעֶבְרוֹ