רות בגורן בועז

אסתר ח"ג ויתקון, משוררת, ציירת ומרצה לספרות

Bouguereau-Rest at harvest

קוֹלָהּ כְּלֶטֶף רוּחַ

חֲרִישִׁית בַּקָּמָה 

נִיחוֹחַ שִׁבּוֹלִים

קְצוּרוֹת רְטֻבּוֹת 

מִטַּל 

מְעַרְפֵּל חוּשֶׁיהָ

יָרֵחַ חִוֵּר

אֵינוֹ מֵאִיר אֲפֵלַת הַגֹּרֶן 

רְדִיד  עוֹטֵף רֹאשָׁה

הָיִינוּ בְּכִתָּה שָׁלוֹשׁ נָעֳמִי

מהי שירה? מהו שיר? נהרות של דיו נשפכו על הנסיונות להגדיר או לפחות לאפיין את המושגים הללו. גישות פוסטמודרניות לשירה ולאמנות בכלל עסקו בסוגיית השכפול המתמיד ובשאלת האפשרות לחדש. השיר שלפנינו הוא מה שקוראים 'ready made’. הטקסט הוא של האמנית נעמי טנהאוזר כפי שהופיע בקטלוג תערוכתה “שיבולת" שהתקיים במשכן לאמנות בעין חרוד, 2006. המשוררת עינת עידן התייחסה אליו כאל שיר ועיצבה אותו כשיר: טקסט קצר, שורות קצוצות וניקוד. 

עינת עידן, משוררת

הָיִינוּ בְּכִתָּה שָׁלוֹשׁ נָעֳמִי

בְּהַצָּגַת הַסִּיּוּם הֵן 

רָצוּ לְשַׂחֵק אֶת נָעֳמִי מֵהַמְגִילָה אֲנִי 

אָמְנָם יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא אֲקַבֵּל תַּפְקִיד רְצִינִי

אֲבָל לוּ הָיְיתָה הַבְּרֵרָה בְּיָדִי הָיִיתִי 

דַּוְוקָא בּוֹחֶרֶת לִהְיוֹת רוּת

בְּסוֹפוֹ שֶׁל עִנְיָן

יַחַד עִם עוֹד כַּמָּה יְלָדִים הָיִיתִי 

שִׁיבֹּלֶת

רשומון: ארבעה מרובעים על דמויות מקראיות

שמחה סיאני, משוררת, סופרת ומספרת עממית
הגהה וניקוד: ד"ר אורי מלמד

סיסרא
כְּנַף אֹהֶל פָּתוּחַ, תִּקְרֹבֶת אִשָּׁה
הִרְחִיב צַעַד סוּס, סִמֵּן בִּנְקִישָׁה
וְהוּא כֹּה יָגֵעַ, טָעוּן וּמָלֵא
וְהִיא תַּאֲוָה מַשְׂבִּיעָה בִּלְחִישָׁה.

נמצאה לוחית מתקופת הברונזה המאוחרת ועליה דמות שובה המוביל שבוי ערום



הלוחית. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

באתר הארכיאולוגי תל ג'מה, שנמצא בסמוך לקיבוץ רעים, בנגב הצפוני נמצא חפץ מרובע קטן עשוי חרס, שגודלו 2.80 X 2.80 ס”מ. החפץ הוטבע בתבנית מגולפת, וסימני טביעות האצבע של האומן אף שרדו על צידו האחורי. על גבי הלוחית, שנראה כי שובצה בחפץ גדול יותר, מתוארת סצנה של אדם המוביל שבוי. דמות השובה, הלובשת חצאית, מחזיקה בשבוי עירום כביום היוולדו, שידיו מקופלות וקשורות מאחורי גבו. ניכר שהאומן ביקש להדגיש את ההשפלה שעובר השבוי בכך שהוא מובל עירום, ואולי אף לתאר שוני אתני בין דמות השובה לדמות השבוי, על ידי הצגה של תווי פנים שונים לכל אחת מהדמויות; בעוד ששערו של השובה מקורזל ופניו מלאות, השבוי רזה ופניו מאורכות.

כלואה בגוף, יוצרת ברוח: על ספר שיריה הראשון של אורית מרטון

בלפור חקק, משורר

הוצאת פיוטית

אורית מרטון, להיות כלואה בגופי, עריכה: שושנה ויג, הוצאת פיוטית 2010, 47 עמודים

בשבועות האחרונים היתה המשוררת אורית מרטון מחוברת למכונת הנשמה, וכולנו חרדנו לשלומה. בימים אלה ממש היא הועברה לשיקום, וכולנו מייחלים להחלמתה המלאה. אורית, משוררת נכת גפיים וגם מתקשה בדיבור, וכל שיריה נכתבים כשהיא בכיסא גלגלים והיא מכתיבה את השורות למטפלת שלה, מזל. 

בעבר בהיותי יו"ר אגודת הסופרים העברים היא כתבה לי מכתב, שהיא נמצאת במעון נכים בנתניה ומעוניינת שאקרא את שיריה. קראתי והתרשמתי לטובה, והחלטתי למסור את השירים הבודדים שהיו לי למשוררת שושנה ויג. שושנה עשתה מאמץ לאתר את מעון הנכים בנתניה והגיעה אליה.

מגילת רות וחג השבועות בהגות בשירה

מבחר קטעי הגות ושירה על מגילת רות ועל חג השבועות

ד״ר אורית אבנרי, עומדות על הסף: שייכות וזרות במגילת רות ואסתר
פרופ' רחל אליאור, חג השבועות הנעלם

פרופ' רחל אליאור, עגנון וחג השבועות במסורת המיסטית
פרופ׳ עדנה אפק, לְנָעֳמִי - בֶּן יֻלָּד
ד"ר שלמה בכר, הנאמנות כמפתח להבנת מגילת רות
ד"ר שלמה בכר, מחבלי קליטה לחבלי גאולה
אוסי דרורי, הנשים במגילת רות, חסד או התחסדות?
שושנה ויג, רות המואביה: האם אהבת אותה כאשה לאשה?

יום ירושלים - היפוך מחורבן לגאולה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ירושלים במרכז העולם, מפת בינטינג, ככר ספרא, ירושלים

בשנת תשנ״ח (1998) חוקקה הכנסת את ׳חוק יום ירושלים׳. וכך כתוב בסעיף הראשון של החוק:הכנסת מכריזה בזה על יום כ"ח באייר כעל יום ירושלים שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה וייקרא בשם "יום ירושלים”. 

השם שקבעה הכנסת, ׳יום ירושלים׳, הוא היפוך מחורבן לגאולה של הצירוף המקראי ׳יום ירושלים׳. שהרי במקרא הצירוף ׳יום ירושלים׳ מציין את יום חורבן ירושלים על ידי הבבלים. וכך נאמר במזמור קל״ז בתהלים:

אִם־אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי

תִּדְבַּק־לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם־לֹא אֶזְכְּרֵכִי

אִם־לֹא אַעֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי

זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם 

הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ.
הפניה לה׳ לזכור לבני אדום את יום ירושלים נובעת מזה שהאדומים צידדו בבבלים, כובשי העיר. קריאתם לבבלים להרוס את העיר מופיעה כמובאה מפיהם:  עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ. השנאה התהומית לבני אדום בולטת ביחזקאל לה 15-5 ובעובדיה 16-10. 
הקריאה לה׳ לזכור לבני אדום את התלהבותם מחורבן ירושלים באה אחרי הנדר שנודר המשורר לזכור לנצח את ירושלים ולהעלותה על ראש שמחתו. 

אין טירוף בעולם כטירוף ירושלים

יצחק מאיר, משורר, הוגה דעות וסופר

יעקב מאיר על רקע ירושלים

״כתבתי את הפואמה בכוכב יאיר ב-4 במאי 2020, ומפרסם אותה ביום שחל בו יום ירושלים תש"פ. אני מקדיש אותה לזכר אחי יעקב נוחו עדן שנפל בשערי העיר במלחמת ששת הימים״. 

* בסוף הפואמה כמה דברים אישיים משלי.    

ירושלים - פואמה
אֵין טֵרוּף בָּעוֹלָם כְּטֵרוּף יְרוּשָׁלַיִם
שֶׁחֻבְּרָה לָהּ יַחְדָּיו עִם הַחֲלוֹמוֹת,
בָּהּ מְהַלְּכִים כּוֹהֲנֵי שָׁמַיִם
עִם בִּרְיוֹנֵי מַרְתְּפִים
הַסּוֹחֲרִים בָּאֲבָנִים בָּהֶן בּוֹנִים מִקְדָּשִׁים.

מערכת תת קרקעית מימי בית שני התגלתה סמוך לכותל המערבי

עבודות החפירה והשימור של רשות העתיקות במנהרות הכותל.
צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

תחת לובי הכניסה לאתרי מנהרות הכותל, נחשפה  מתחת לרצפתו של מבנה גדול מהתקופה הביזנטית, מערכת תת קרקעית חצובה בסלע מימי בית שני.
 היא מורכבת מחצר פתוחה ומשני חדרים, המסודרים בשלושה מפלסים אחד מעל לשני, וביניהם מקשרים גרמי מדרגות חצובים.

סביב פמוט עץ הדעת: לקראת שבת

אסתר ח״ג זילבר ויתקון, משוררת, ציירת ומרצה לספרות

ציור בסגנון נאיבי: אסתר ויתקון

בְּאַמְבַּטְיָה טוֹבֶלֶת
מַשִּׁילָה עוֹר נָחֳשׁ קַדְמוֹנִי
מִן הַמַּיִּם עוֹלָה בָּרֵאשִׁיתִית אֲנִי

סודה של יעל: מקאמה

שמחה סיאני, סופרת ומספרת עממית

אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי, שְׁמֵךְ הוּא "יָעֵל",
גּוּפֵךְ כֹּה צַר וְאָרֹךְ כְּמַקֵּל,
אִישֵׁךְ אֶת הָאֹהֶל זֶה זְמַן לֹא פּוֹקֵד
וְהִנֵּה, נִקְלָע בְּדַרְכֵּךְ מְפַקֵּד!

מה עניין שמיטה אצל הר סיני?

לפרשת בהר - בחוקותי (ויקרא כה, א - כז, לד)

ידועה היא שאלתם של חז"ל: "מה עניין שמיטה אצל הר סיני?" (ספרא, בהר, א), שאלה שיסודה בפסוקי הפתיחה של פרשת "בהר": וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמור ... כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת לה'" (ויקרא כה, א-ב). אחרי הכול, כל המצוות נאמרו למשה בסיני, ומדוע מודגש דווקא כאן כי עניין השמיטה נאמר גם הוא בסיני? בלשון אחרת: מה ניתן ללמוד מן העובדה שהתורה הזכירה כאן, לכאורה ללא צורך, את "הר סיני"? ומכאן השימוש שנעשה בשאלה "מה עניין שמיטה אצל להר סיני"? בכל מקרה שבו מבקש הדובר להצביע על שני עניינים העומדים זה בצד זה ואשר הקשר ביניהם דורש ביאור.

פרופ׳ משה גרינברג: 10 ביולי 1928 - 15 במאי 2010

• קווים לדמותו של חוקר המקרא הדגול:
• פרופ׳ מרדכי כוגן, משה גרינברג - האיש ודרכו
• פרופ׳ ישראל קנוהל, משה גרינברג - זכרונותיו של תלמיד
• חיים שוורץ, דברי זכרון לפרופ׳ משה גרינברג
• פרופ׳ אוריאל סימון, דברי הספד בקבורתו של משה בן שלמה ובתיה גרינברג

מקורה והתפתחותה של הקללה לבונה יריחו (יהושע ו, כו): תרומה מחקר הנוסח להיסטוריוגרפיה המקראית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

Lea Mazor, The origin and evolution of the curse upon the rebuilder of Jericho: a contribution of textual criticism to biblical historiography, Textus 14 (1988), 1-26

שמות החומשים

מה מקור שמותיהם של חמשת חומשי התורה ומדוע בתרגומים העתיקים ישנם שמות אחרים?  

החומשים קרויים כיום (לפי מנהג קדום) על פי מילה המופיעה בפתיחתם. ’בראשית‘ ו‘ויקרא‘ הן המילים הראשונות בחומש הראשון והשלישי, ואילו ’שמות‘ ו‘דברים‘ הן המילים השניות שבראשי החומשים השני והחמישי, אולם מתברר שבתקופות קדומות נקראו חומשים אלה גם ’ואלה שמות‘ או ’ואלה הדברים‘, כך שגם בהם מדובר במילים הראשונות ממש. חריג הוא חומש ’במדבר‘, שכן שמו הוא המילה החמישית המופיעה בו (’וידבר ה‘ אל משה במדבר סיני‘), וסביר לומר ששם זה נבחר משום שזו המילה הראשונה שאיננה כה נפוצה כאחרות. עם זאת יש להעיר, כי בספרות הקדומה קרוי לעיתים חומש זה בשם ’וידבר‘, דבר שעליו מעיד גם אב הכנסייה הירונימוס שחי בארץ ישראל בסוף המאה הרביעית ובראשית המאה החמישית. עם זאת מסתבר, כי לכל החומשים היו גם שמות אחרים בתקופה הקדומה, ושמות אלה ניתנו להם על פי הנושא שבראשם או על פי עיקר תוכנם.

בצלאל פורטן, ׳ממגדל סונה׳: תעודות לתולדות היהודים במצרים בתקופת פרס

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מוסד ביאליק

בצלאל פורטן, ׳ממגדל סונה׳: תעודות לתולדות היהודים במצרים בתקופת פרס, ספריית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק, ירושלים תש״ף, 178 עמודים

הספר החשוב המונח עתה לפנינו הוא גירסה מקוצרת של ספרם המונומנטלי של בצלאל פורטן ועדה ירדני, על אוסף התעודות הארמיות ממצרים העתיקה שראה אור בתקופה שנמתחה על פני י״ג שנים: משנת 1986 עד 1999:

יום העצמאות - 72 למדינת ישראל

פרופ׳ שרה יפת, הבסיס המקראי של הציונות כתנועה פוליטית

ד״ר לאה מזור, איש על דגלו: מסע אישי בעקבות המורשת ההיסטורית של דגל ישראל מאת דני בירן

ד״ר לאה מזור, כמה מילים על מגילת העצמאות

נפש יודעת אהבות בין שואה לתקומה - על ספרה של יפה לורנצי: דרור לנפשי נתתי

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על: יפה לורנצי, דרור לנפשי נתתי: שירים, הוצאה עצמית, תש״פ 2019, 181 עמודים

המשוררת יפה לורנצי, חברת אגודת הסופרים העבריים, חוגגת עתה את הופעת ספר שיריה ״דרור לנפשי נתתי״, שהוא השלישי לסדרת ספרי השירה שלה. קדמו לו ״הד צעדי: שירים״ (תשס״ט 2009) ו״קול הנשמה: שירים״ (תשע״ב 2011). ידה של לורנצי רב לה גם בסיפורת, וסיפור קצר שלה זכה בתחרות כתיבה על "אובדן וגעגוע”.

הספר שלפנינו מחולק לשבעה מדורים: ארספואטיקה (המונח מופיע בספר במילה אחת), חברה, טבע, משפחה, דמויות מהמקרא, נפש, ושואה, ובראשם ״מבוא לשירי יפה לורנצי״ מאת המשורר הרצל חקק, היושב ראש לשעבר של אגודת הסופרים העבריים.

שבע הוא מספר השלמות במקרא, ושבעת מדורי הספר יוצרים שלמות רעיונית-פואטית. הליבה הפועמת של הספר היא נפשה של המשוררת, כפי שגם מעיד שם הספר, וממנה יוצאים מעגלים ההולכים ומתרחבים - מעגל המשפחה, החברה, הטבע, ההיסטוריה - עם דגש על השואה - והרהורים על משמעות מלאכת השיר.

יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה

היכל הזיכרון הלאומי, הר הרצל, ירושלים (2019)

ד״ר לאה מזור, מנשרים קלו מאריות גברו
פרופ׳ יוסי גמזו, נדב בן השש שואל ״איפה אבא?״
אלי יונה, ויהי יום לילה
אלי יונה, החלום הראשון של חוה
גתית הרמן, לכו לטייל בשבילי בתי הקברות
יצחק מאיר, בית אלמין

השואה והגבורה - הגות, ספרות, שירה

אור הנר, סבינה סעד

הרהורים
ד״ר לאה מזור, מהטלאי הצהוב אל הדגל: מסע אמנותי בין כוכבים וסמלים ביצירתה של האמנית סבינה סעד
ד״ר לאה מזור, שירת גן העדן השרוף: עיוני מקרא בפואימה ׳נוף בעשן: פרקי ברגן-בלזן׳ של איתמר יעוז-קסט 
ד״ר לאה מזור, נפש יודעת אהבות בין שואה לתקומה. על ספרה של יפה לורנצי, דרור לנפשי נתתי

הרב ד״ר יואל בן נון, על: איתמר יָעוֹז-קֶסט: ספר האור הלבן

אל נורא עלילה - שיר ליום הזכרון לשואה ולגבורה

דורית שירה ג'אן, משוררת

נורית שושני, נר זכרון

אֶל נוֹרָא עֲלִילָה

========== אֵל נוֹרָא עֲלִילָה יָדַעְתָּ לִקְרֹעַ יַם סוּף בִּתְהִלָּה בֶּחָרָבָה הֶעֱבַרְתָּ אֶת עַמְּךָ אֵל נוֹרָא עֲלִילָה יָדַעְתָּ לִקְרֹעַ מִלְיוֹן וָחֵצִי יְלָדִים מִידֵי אִמָּהוֹת וְאָבוֹת הֵבֵאתָ חֻרְבַּן וַאֲנִי אֵל נוֹרָא עֲלִילָה חֲצוּיָה בֵּין קְרִיעָה לִקְרִיעָה וְכוֹרַעַת תַּחַת נֵטֶל הַשְּׁאֵלָה הֲתִמָּצֵא הַמְּחִילָהּ ?

סודו של תליון אבן הירקן: רומן היסטורי על היהודים שנמלטו משנגחאי בזמן השואה

ד"ר צביה רחימי שפרן, מחנכת וחוקרת חינוך

הוצאת ידיעות ספרים

קירסטי מאנינג, סודו של תליון אבן הירקן, תרגום: צילה אלעזר, הוצאת ידיעות ספרים 2019, 440 עמודים.

ספר זה מצטרף אל ענף הספרות העוסק בתקופת השואה. אולם יש בו מספר מאפיינים די ייחודיים:

הספר אומנם מבוסס על מקרה אמיתי, אך הוא לא נכתב על ידי שורדת שואה או בני משפחתה.

הספרים, העוסקים בשואה, מתרחשים באירופה וסוקרים את תולדות היהודים הנתונים תחת שלטון הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה, בשנים 1939- 1945. ספר זה עוסק בתקופה זו, אך היפנים הם השליטים בסין, בשנגחאי, עיר בה מתרחשת חלק מהעלילה.

גורל היהודים זימן להם נדודים, כחלק מנתיב הישרדותם. בספר זה הוא כולל לא רק את אירופה, אלא גם את שנגחאי בסין ואת אוסטרליה.

על ספרו של פליקס זנדמן: מנעורים בשואה לבגרות של מדע ותעשייה

ד"ר צביה רחימי שפרן, מחנכת וחוקרת חינוך

פליקס זנדמן, דרכי מווישיי לווישיי: מנעורים בשואה לבגרות של מדע ותעשייה, תרגום: עמוס כרמל, הוצאת כתר, ירושלים 1997, 330 עמודים

ספר זה הוא ספר נוסף מבין הספרים הרבים, שנכתבו על תקופת השואה על ידי שורדי השואה. הפעם אנחנו מתוודעים אל גרודנו אשר בפולין, כאשר מלחמת העולם השנייה תופסת את פליקס, המתבגר הצעיר, והוא חייב בעל כורחו להתמודד עם מלחמה איומה זו ללא הוריו וללא בני משפחתו הרבים הנספים בה. לצידו נשאר רק דודו, סנדר, המודע לכשרונותיו הלימודיים והרואה עצמו בצדק אחראי לחייו ולמשמעות חייו של אחיינו, פליקס.

מותך לא נגמר עד שהילדים של מחר יידעו

יצחק מאיר, משורר, סופר והוגה דעות

טיוטה ליום הזיכרון לשואה ולגבורה
אתה צריך לדעת.
כשיצאת מחייך בודד וחסר אונים
כמו כל המתים השדודים לפניך -
נכנסת לחייהם של התינוקות שלא נולדו עדיין
ואינך חדל לחיות בקרבם.
הם לא הכירוך. איך יכלו.

החריבו את מגדל בבל (עם תרגום לאנגלית מאת פרופ׳ איתן מדיני)

יוסף באו*, איש המילים והאומנות הפלסטית (תרגום מפולנית: יואל נץ)

השיר, החריבו את מגדל בבל, חובר על ידי יוסף באו במחנה הריכוז פלשוב בקרקוב. הוא נכתב על נייר סיגריות שהנאצים השליכו. את השיר הזה, ושירים נוספים החביא באו בתחתית תיק האומנים שלו, שהכיל מכחולים, עטי קליגרפיה וצבעים. האמנות הצילה את חייו ובזכותה הוא גם הציל מאות יהודים על ידי שזייף תעודות עבורם. בשנת 2016-תשע״ו הופיע ביוזמת בנותיו צלילה והדסה באו, הספר:  העולם ואני (245 עמודים. מפולנית: יואל נץ), בהוצאת ׳המנענע׳ שהיתה ההוצאה לאור של יוסף באו. הבנות משמרות את מורשתו ב״מוזיאון בית יוסף באו״. השיר מתפרסם כאן באדיבותן. על יוסף באו ויצירתו ראו: תפארת חקק, יוסף באו איש האשכולות ואיש הסוד, הרצל ובלפור חקק, 70 שנה לכלולות רבקה ויוסף באו.

אפילו למת אחד אין שם למעלה מספיק שמים

יצחק מאיר, משורר, סופר והוגה דעות

אפילו למת אחד אין שם למעלה מספיק שמים.
על כן כל המתים כאן 
מתים  כל כך לשווא.

הקנטטה פרופאנה של ברטוק ואגדת האיילים המכושפים

סמדר כרמי גיברמן, מוסיקאית: נגנית פסנתר ועוגב, מורה ומרצה, מנצחת מקהלה

פסל תשעת האיילים

בלה ויקטור יאנוש ברטוק  או בקיצור בלה ברטוק (1881 -  1945)  היה מלחין הונגרי, שנחשב לאחד מהמלחינים החשובים במאה העשרים. הוא היה פסנתרן מעולה ואתנומוסיקולוג חשוב. הוא חקר וגילה, אסף, תעד ועיבד את שירי העם ההונגריים, הרומניים, הבולגריים, הצ'כים  ושאר העממים שבסביבה. את הקנטטה פרופאנה שלו (הקנטטה החילונית) הוא חיבר בשנת 1930. ביצוע הבכורה שלה היה בשנת 1934 בלונדון, בתרגום מהונגרית לאנגלית. המילה ׳קנטטה׳ נגזרת מקנטארה  Cantare = לשיר. זו יצירה מוסיקלית הבנויה על סיפור שמוגש בשירה ונגינה על ידי סולנים מקהלה ותזמורת. הקנטטה פרופאנה של ברטוק היא קנטטה למקהלה כפולה, שני סולנים (טנור ובריטון) ותזמורת. המקהלה מספרת את הסיפור ומדקלמת את הרעיונות הפילוסופיים שעומדים ביסודה, כמו במקהלה יוונית. הסולנים שרים את תפקידי האב ובנו, והסיפור מבוסס על אגדה עתיקה מטרנסילבניה. וזהו תוכנה:

פסח – חג ההשראה

מאמר מאת המשוררת דורית שירה ג'אן
========================================

הגדה עם שרח ערבי. צילום מהגדה פרטית: בלפור חקק

הקדמה

לחג הפסח חלק נכבד בתודעתי השירית.
בבואי לספר כיצד החג השפיע עליי, אני מוצאת שבמהלך השנים האחרונות כתבתי שירים רבים בהשפעת וברוח החג.
יש בנראטיב של החג דברים הנוגעים לפרקי זמן מסוימים בחיי.

הנה מחזור השירים שלי המתכתבים עם ההגדה של פסח
השירים לקוחים מתקופות חיים שונות בחיי.

מחשבות על המים והבריאה

לאה מזור, ׳ריחוף על פני המים והבדלות בין מים למים - מחשבות על המים והבריאה׳, בתוך: אהרון ציון (עורך) מגוון דעות והשקפות על מים, התשס״ד 2003, עמ׳ 30-9

להלן הדפים הסרוקים של המאמר. להגדלה - הקליקו עליהם. המאמר מצוי גם כאן.

הנסיך הקטן: על סוד הדברים החשובים באמת

'הַנָּסִיךְ הַקָּטָן חָזַר אֶל הַשּׁוּעָל.

שָׁלוֹם עָלֶיךָ! – אָמַר כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת הַפְּרִידָה.

– בָּרוּךְ תִּהְיֶה בְּצֵאתְךָ! – עָנָה הַשּׁוּעָל – הִנֵּה סוֹדִי וְהוּא פָּשׁוּט מְאֹד: אֵין לִרְאוֹת אֶת הַדְּבָרִים הֵיטֵב אֶלָּא בַּלֵּב בִּלְבַד. כִּי הַדָּבָר הֶחָשׁוּב בֶּאֱמֶת סָמוּי מִן הָעַיִן.

– כָּל דָּבָר חָשׁוּב סָמוּי מִן הָעַיִן – חָזַר הַנָּסִיךְ הַקָּטָן לְמַעַן יֵחָרֵת בְּלִבּוֹ.

תרגום: אריה לרנר, פרוייקט בן יהודה

מפתח הזהב לפענוח סיפור או שירה במקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הנה רשימה של הבטים שמומלץ לתת עליהם את הדעת לצורך פיענוח סיפור מקראי ו/או שירה מקראית:

וינייטת "בריש גלי": בזרוע נטויה וביד רמה

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

 

בשני פסוקים אומר המקרא כי בני ישראל יצאו ממצרים ביד רמה. בספר שמות, פרק י"ד, פסוק ח' אומר הכתוב " וַיְחַזֵּק יְ.קֹ.וָ.ק אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה". בספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק ג'  נאמר " וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה לְעֵינֵי כָּל מִצְרָיִם". הפסוק בשמות הוא פסוק של עימות אלים  בין חיל האדונים לבין  עבדיהם המשתחררים. הרודפים חמושים וישראל משיבים מלחמה 'בְּיָד רָמָה'. אין יודע אל נכון 'יד רמה' מה היא. הביטוי הוא פואטי. בתרגום הארמי של אונקלוס משמעו הוא "בריש גלי". אלה ברכב  ובפרשים ואלה חמושים רק באומץ לב, מתגרים בו ברודפיהם, אינם בורחים כגנבים, אלא יוצאים ממחרת ליל מכת הבכורות וגוברים בכוח ההתגרות  על רודפיהם. איך? איך מתפענח הביטוי האידיומטי " "בְּיָד רָמָה ", האם אכן מאבק בין החיל והכוח לבין הרוח, וניצחון הרוח ותבוסת הכוח, או שמא "בְּיָד רָמָה", אף על פי שהוא נשמע כביטוי מליצי-שירי לא היה אלא גילוי פרוזאי לעילא. כך, מכל מקום, אחד ממדרשי חז"ל.

הרהורים נוסטלגיים בעקבות ׳נער האופניים׳ של אלי עמיר

שוקי לבנון, עתונאי ודובר לשעבר של התנועה לאיכות השלטון

אלי עמיר, נער האופניים, הוצאת עם עובד, תשע"ט / פברואר 2019, 623 עמודים

עם עובד

נולדתי בירושלים טרם מלחמת השחרור. גדלתי לתוך עיר ענייה צפופה, עיר של שכונות צפופות במרכז העיר וסמוך לגבול שזה עתה נוצר. חצר בתוך חצר שכן בתוך שכן. עיר של עדות, לבוש, מאכלים וגוונים. שכונת הכורדים, העיראקים, התימנים, ואפילו הפרופסורים או המורים, ששכנו בבתים מרווחים ברחביה או בשכונת הגנים בית הכרם. מעברות ושיכוני עולים שנבנו בחופזה. והשכונות החרדיות הסגורות בתוך עצמן בגאולה ומאה שערים. מרכז העיר והבילוים עם בתי הקפה כקפה וינה, אלנבי, עטרה, או פינק, שאריות של ימי המנדט עם גוון אירופי. רכבים היו למעטים אבל אופנים למי לא. כבדות מסורבלות שנעו בקושי בעיר ההררית.

הפסל דוד שטיין - דרכו ויצירותיו המקראיות

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

סולם יעקב, רחבת הספריה, הר אדר

ראיון עם הפסל דוד שטיין - על דרכו ועל יצירותיו המקראיות

דוד שטיין הוא פסל ישראלי יליד ירושלים המפסל בעיקר בנירוסטה. השתתף בתערוכות פיסול, פסליו מוצבים במקומות בולטים בירושלים ובהר אדר. על עבודתו ראו באתר שלו בקישורית כאן.

דוד שטיין, מציג בתערוכה בשדרות אלרוב ירושלים

רשומות על פסח ושיר השירים

Jews Celebrating Passover. Lubok, XIXth century

מתן חי אזולאי, האהבה כמחלה בשיר השירים
פרופ׳ רחל אליאור, המאבק על החירות ושבועת השביעיות של מועדי דרור
פרופ׳ רחל אליאור, כנגד ארבע בנות
פרופ׳ רחל אליאור, שביעי של פסח, המעבר משעבוד לגאולה ושאלת ההנהגה בעבר ובהווה
נועה אשל-אביגור, מעבדות לחירות (שמות ז-יב) דרך משחק סולמות ונחשים
יותם מיכאל בן משה, צבעי האהבה בשיר השירים
ד״ר יגאל בן-נון, מסורת יציאת מצרים כמוצאם האלוכטוני של בני ישראל
דוד ברבי, כי לעולם חסדו
דורית שירה ז׳אן, פסח - חג ההשראה
ד״ר שמאי גלנדר, ובכל זאת, יציאת מצרים
פרופ׳ יהושע גתי, הבניית יציאת מצרים כזיכרון הלאומי המכונן

על כלניות ונטעי נעמנים

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מרבדים מרהיבים של כלניות מכסים בחודש אדר (מרץ) את שדות הארץ מהצפון ועד הנגב. הכלניות הן  צמחים ממשפחת הנוריתיים. שמה המדעי של הכלנית הוא Anemone coronaria הלכסיקוגרפים הסוריים רשמו כי הצמח הקרוי ביוונית אמנמונה קרוי בסורית כלוניתא = הכלה הקטנה. 'כלנית' היא הצורה העברית של 'כלוניתא'. השם ניתן לצמח משום צורתו הנאה. ולגבי קורונריה (כתר, עטרה), כנראה משום שנהגו לעטר בזרי כלניות את מזבחה של אפרודיטה.

טיפים ללמידה מרחוק לסטודנטים, לתלמידים ולהורים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

בימי סגר-קורונה אלה מתרחבת הלמידה מרחוק (מקוונת) במוסדות להשכלה גבוהה, בבתי הספר ובמוסדות נוספים.

הנה כמה טיפים מנצחים, ללימוד יעיל, פורה ומוצלח שמכוונים ללומדים, אם כי חלק מהם מתאים גם למורים. גם הורים לתלמידי בית ספר יוכלו להתרם מהם. 

וינייטת "הנה עם": גַּן נָעוּל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

בקיעת ים סוף, היא דרמה סוריאליסטית. מחנה ישראל, שישים ריבוא, כשמונים את יוצאי המלחמה בלבד, כשניים עד שלושה מיליון כשמצרפים עולי ימים וקשישים ואת הנשים כולן, חוצה רגלי את גבול מצרים  עבור במדבר ישימון בדרך אל הים המבדיל בין עבדות לפדות, ואיננו עוצר על החוף אלא הולך אל תוך המים הנפתחים לפניו." וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה ". באו, לא ירדו. אדמת היבשה כמו נמשכה לתוך המים כדברי השיר בתהלים, "הָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה בַּנָּהָר יַעַבְרוּ בְרָגֶל   שָׁם נִשְׂמְחָה-בּו" (תהלים ס"ו, ו'). יומם וליל הלכו "... דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם-סוּף" ( שם, י"ג, י'). פרעה היה משוכנע בליבו  כי ישובו, כי " ... נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר" ( שם, י"ד, ג') ומאין ברירה ייסובו לאחור ויחזרו אחרי הרפתקה של חירות מדומה אל אדוניהם השובים והמשעבדים. אכן 'נְבֻכִים' - הלחם של  נבוכי – ים, חיזקו חרטומי המלך את ליבו. הם לא ידעו  כי "...י.ה.וָ.ה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה.   לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם"   ( שם י"ג,כ"א-כ"ב). כשסוכני המודיעין הטעימו לפני פרעה כי העם חומק בחציית הים אל עצמאותו, יצא פרעה ברכבו ובפרשיו לרדוף אחרי המורדים ולהציל את רכושו  כביכול, ונכנס שועט אחרי הבורחים אל רצועת היבשה שנוצרה בין חומות המים שקפאו לנד. ביבשה בתוך הים הלכו ישראל כברת דרך ארוכה בטרם ישיגו אותם הרודפים אחריהם. או אז, באשמורת הבוקר, בתפר בין חשכת הלילה לבין הנץ החמה הדהימו עמוד האש ועמוד הענן ששימשו לרגע יחדיו את מחנה מצרים.

ברוח ברעש ובדממה

נורית שושני, מחנכת ומשוררת

 וְהִנֵּה יְהוָה עֹבֵר
 וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק
מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יְהוָה
לֹא בָרוּחַ יְהוָה.
וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ. לֹא בָרַעַשׁ יְהוָה
וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ. לֹא בָאֵשׁ יְהוָה
וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה
(מל״א יט, יא-יב)

ברוח ברעש ובדממה

לַחְלוּחִית שֶׁל מֶלַח בִּשְׂפָתֶיךָ
וְרֵיחַ מַיִם בָּאֵזוֹב.
בַּחֲמִימוּת רַכָּה יֹדַע אוֹתְךָ הַסֶּלַע קַשְׁיוּתוֹ -
לַיְלָה לָבָן פָּרוּשׁ עָלֶיךָ.

קורונה על פי סבינה סעד

הרבה בריאות לכולנו

סבינה סעד, דיו ועפרונות צבעוניים על נייר

שנת 2020

פורים שמח לכל גולשי הבלוג

עבודה של האמנית סבינה סעד:

וינייטת הנס המשולש: חוט הפלדה עליו נתלתה זהותה היהודית הנסתרת של אסתר

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

נראה כי הסיפור היהודי על פי מגילת אסתר הוא סיפורו של עם שהוגלה ואחרי דור או שניים התערה ביושבי הארץ אך לא איבד בה את זהותו. " אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה" ( פרק ב', פסוק ה'). אף על פי ששמו הוא " מָרְדֳּכַי" שם פרסי לעילא, אולי אפילו שם הנושא בקרבו שם אלוהים אחרים מקומיים, ובשם זה נודע ברבים, הוא ידוע כיהודי. כך הוא מוגדר על ידי הבריות. מוצאו ידוע. התערותו עוברת דרך שינוי שם עברי לשם מקומי, כפי שאירע בדברי הגלויות הרבות,

דיקטה - כלים דיגיטליים לעיבוד טקסטים עבריים: מקרא, תלמודים ועוד

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

האתר של דיקטה

רוצים כלי מגניב לניקוד אוטומטי? חיפוש קל של מילים וביטויים בתנ״ך? גילוי חרוזים ומצלולים ועוד ועוד? והכל חינם אין כסף? ראו כאן.

ושתי - אסרטיביות קדומה

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

ולֹא אָבְתָה וַשְתִּי הַמַּלְכָּה
לָתֵת הַיָּקָר לָהּ לְמַלְכָּהּ
וָתסרב בּוֹא לְחַלּוֹת פָּנָיו,
וָיִקְצֹף וָיִזְעַף לְלֹא הוֹעִיל,
וָתִנְצֹר וַשְתִּי כְּבוֹדָהּ פְּנִימָה
לְמַעַן לֹא תִּתְבַּזֶּה בְּעֵינֵי עַצְמָהּ,
וָתְהִי לַמָּשָׁל לַבָּנוֹת מִנָּה בְּכָל הַמַּמְלָכָה
וְהַכֹּל חָפְצוּ בִּיקָרָהּ כִּי גֵּאָה,
וְהַמֶּלֶךְ אֲחֲשְוְורֹוש נוֹתָר מַשְׁמִים,
כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ בַּחֲצֵרוֹ,
מָךְ וְעָלוּב הַמְּתַכֵּן קַחַת נִקְמָתוֹ בָּהּ,
וְלֹא שָׁבָה וַשְתִּי מִסֵּרוּבָהּ עַד כְּלוֹתָהּ.

על פורים ועל מגילת אסתר: מאמרים בבלוג

סבינה סעד, ונהפוך הוא

לקט הגות, ספרות ושירה על פורים ועל מגילת אסתר
ד״ר אורית אבינרי, מי את אסתר? שייכת? זרה?
פרופ' רחל אליאור: פורים - מסכות, תחפושות, רדיפות והמרות
ד"ר שלמה בכר, קונספירציה! מסר חתרני במגילת אסתר
שולה ברנע, השתוללות לפורים
ד"ר יונתן גרוסמן, אסתר - מגילת סתרים
פרופ' יהושע גתי, מגילת אסתר - המניפסט הציוני הגדול
עדינה הכהן-זבלוקי, סיפורו של אלאדין וסיפורם של מרדכי ואסתר
פרופ' יאיר זקוביץ ופרופ' אביגדור שנאן, תפילת אסתר בתרגום השבעים למגילת אסתר
הרצל ובלפור חקק, המאבק על הזהות היהודית: מה מסתתר במגילת אסתר
פרופ' עמנואל טוב, מגילות אסתר אחרות (ביוונית)
ליקה טוב, איורי המגילה

יצחק מאיר, תחפושת של פלדה על עוצמה מחלידה: עוד מבט על פורים
יצחק מאיר, מרדכי ואסתר, אימיגרנטים יהודים בשושן הבירה: פנטזיה פרשנית לפורים
יצחק מאיר, המן היה זריז וידע לעוץ למלך מה שהמלך אהב לשמוע - פנטזיה פרשנית לחג הפורים
יצחק מאיר, גוססת אף על פי שהיא תוססת למראה: על פורים

ד"ר לאה מזור, מה בין 'שושן הבירה' לשושן כבירה? 

נהרדעה, ימי פורים ושאול המלך
סבינה סעד, זכרונות מחג הפורים - כתובים על ניירות אריזה של הדרים
פרופ' שלום צבר, פורים, חינוך, וילדים בחברה היהודית בימי הביניים
זאב קינן, מגילת מרדכי ומגילת בעז
פרופ׳ יעל שמש, פרנואיד ונרקיסיסט על ספת הפסיכיאטר: על ספרו של עזגד גולד, מגילת אחשוורוש

עשה לך פסל בשדרות אלרוב!

ד״ר לאה מזור, החוג למקרא האוניברסיטה העברית

דברי בטקס פתיחת התערוכה ׳לאורך השדרה׳, שדרות אלרוב 4.3.2020

שרה יעקובוביץ, עגל הזהב

נכבדי, גברת חוה אקירוב, מר שמוליק בן משה מנהל תחום פעילות נדל״ן בישראל, מר קובי ביטון מנכ״ל אלרוב שדרות ממילא, גברת ציפי ויטל האוצרת והמפיקה של התערוכה, פסלות ופסלים, גבירותי ורבותי, 

אני שמחה, נרגשת ומודה על הכבוד לשאת כאן דברים לרגל פתיחת התערוכה השלושה-עשר בשדרות אלרוב - ׳לאורך השדרה׳. 

את דברי אחלק לשני חלקים משתלבים: תחילה אומר כמה דברים עקרוניים על משמעות פיסול חוצות, ואחר כך על יישומם הלכה למעשה בתערוכה כאן בשדרות אלרוב. 

פיסול חוצות בימינו הוא תרומה אמנותית לשיפור איכות החיים ברשות הרבים. הוא תורם לסביבה ממד עומק אמנותי שמרומם אותה מעבר ליום-יום וצרכיו המעשיים. האומנות הסביבתית היא דמוקרטית באופיה. היא איננה מבחינה בין שוחרי אומנות מביני דבר לבין חובבים והקהל הרחב. היא איננה ספונה בהיכלות שהכניסה אליהם חסומה בדמי כניסה, אלא פתוחה בנדיבות לכל. אין לפרט צורך לכתת את רגליו למקום מוגדר ומגודר כדי להנות ממנה, אין לו צורך להקדיש לה זמן מיוחד, הוא פשוט פוגש בה, בהולכו בדרך. במפתיע. כשהיא באה לקראתו, נטו, ללא לבוש של הדרכות וקטלוגים. מכת יופי עוצמתית. היא לא חלק מתרבות הפנאי. להפך, היא חלק מתרבות האין-פנאי. של הריצה ׳להספיק׳. היא פוגשת אותו ׳על הדרך׳. הפתעת-איכות המשולבת בחיים העירוניים הפעלתניים.

וירא השטן את הארץ והנה נשחתה

אלי יונה, משורר

הלא בחוזקנו לקחנו לנו קרנים

כתר השטן

"הלא בחוזקנו לקחנו לנו קרניים..." - עמוס ו' 13

וַיַּרְא הַשָּׂטָן אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחֲתָה;

נִשְׁחֲתָה מִדַּי, מֵעַל וּמֵעֵבֶר. 

כָּל אָדָם שֵׁנִי, לָקַח לוֹ קַרְנַיִם 

         וְגָדַל מִמֶּנּוּ.

וַיֹּאמֶר: אֲדוֹנַי אֶחָד, כֵּן אֲנִי.

שֶׁמָּא מְנַסִּים הֵמָּה לְהִתְעַלּוֹת עָלַי?  

עֲדֶנּה שָׁאֲפוּ אַךְ לְהִשְׁתַּוּוֹת לִי.

שַׁרְבִיטִי כְּבָר בְּיָדָם,

         יוֹרֵק אֵשׁ מִפֶּה לָפֶה,

גֵיא בֶן הִנֹּם

         לֹא רַק בִּירוּשָׁלַיִם, 

וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת 

גַּם כֶּתֶר רָאשִׁי לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם.

         "קְחוּהוּ, וְנִרְאֶה כַּמָּה זְמַן 

תּוּכְלוּ לְשֵׂאתוֹ 

         מִבְּלִי לְהִתְחַלְחֵל!"

׳עדת קומראן ופירושיה למקרא בראי הפשרים במגילת ברית דמשק׳ מאת ליאורה גולדמן

ליאורה גולדמן, 'המחזיקים במצוות אל' – עדת קומראן ופירושיה למקרא בראי הפשרים במגילת ברית דמשק, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, תשע"ט

הספר מציע פירוש לקטעים נרחבים מתוך חיבור יהודי קדום שנתגלה במערות קומראן ונקרא "ברית דמשק". "ברית דמשק" הוא מן החיבורים החשובים שבמגילות מדבר יהודה, והוא מתאר את קורותיה של קבוצה, שלפי תפיסתה היא נבחרת מכלל ישראל, ואשר האל כורת עמה ברית חדשה בארץ דמשק. "ברית דמשק" מציג את אמונותיה ותפיסותיה של העדה בנוגע ליום הדין ואחרית הימים, ואת פולמוסיה של הקבוצה עם מתנגדיה.

וינייטת ועשו לי מקדש: מתקדשים בתוך ומול אוהל מועד

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

בחנוכת בית המקדש שבנה שלמה המלך, נשא בונה המקדש דברים לפני זקני העם, ראשי המטות ולפני " כָל-עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַנּוֹעָדִים עָלָיו אִתּוֹ לִפְנֵי הָאָרוֹן"  ( מלכים א', ח', ה'). הוא פתח ואמר כי "  יְ.ה..וָה אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל" ( שם י"ב), לא בענן שהופיע מעל לכפורת, אלא באותו ערפל  שנודענו אליו ראשונה במעמד הר סיני, בו היו קולות וברקים וההר היה עשן כולו והיה נראה כי אלה הם גילויי מציאותו של הקדוש ברוך הוא, אלא ששם נאמר מפורשות " וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל-הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר-שָׁם הָאֱלֹהִים" ( שמות כ', י"ז)  כלומר כי אלוהים שוכן בערפל, במקום מופשט שאיננו תחום בין קירות וכתלים ואיננו מקום  בין הבריות והבריות עומדות לעולם רחוק ,באין מגע, באין השגה. רצונו של ה' הוא שייוודע כשוכן בערפל.