יום שישי, 14 במאי 2021

ותדבק רות בנעמי

שולה ברנע, משוררת ולשונאית


וַתִּדְבַּק רוּת בְּנָעֳמִי חֲמוֹתָהּ

לִהְיוֹת לָהּ כְּאֵם וְאָחוֹת

יום רביעי, 12 במאי 2021

רות - אם המלכות

אסתי קושמרו-אברהם, משוררת ומחנכת

"כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין" (רות א, ט"ז)

רות - אֵם המַלכוּת
עָזַבְתְּ כָּל שֶׁהָיָה מֻכָּר
וְהָלַכְתְּ אֶל הַנֵּכָר
הַזָּר וְהַלֹּא נוֹדַע,
וְשָׁם -
נִמְצָא לַךְ מוֹדָע
שֶׁהִמְשִׁיךְ אֶת הַשּׁוֹשֶׁלֶת
שֶׁל בֵּית אֱלִימֶלֶךְ
וְאַתְּ זָכִיתָ לְחֶסֶד הָאַדִּיר
לִהְיוֹת סָבָתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ דָּוִיד.

איך הפכה ׳פלשתינה (א״י)׳ לישראל

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


השפה היא סיסמוגרף רגיש לתהליכים חברתיים. חברות שונות נוהגות לשנות את הנוף הסמנטי של המרחב הגאוגרפי שבו הן חיות כדי לבטא שינוי משמעותי בגורלן, וכך אמנם קרה עם הקמתה של מדינת ישראל. כדי לבטא את השינוי המהותי שחל בגורלו של העם היהודי הוחלף שמה של הישות החדשה מ'פלשתינה (א"י)' של תקופת המנדט הבריטי, ל'ישראל'.

יום ראשון, 9 במאי 2021

כך מספרים את ההיסטוריה האמיתית על שואת העם היהודי

הרצל חקק, משורר


יעקב סיקא אהרוני, עלה מות בחלוננו- והומת, רמת גן תשס״ו-2006, 187 עמודים

כמה מילים על הספר הזה - וזר פרחים על שלל יצירתו. יעקב סיקא אהרוני חצה מזמן את גיל ה 90 והנה לכם רשימה שהיא מחווה מכל הלב, 'חיים שכאלה' – עיטור של כבוד למפעל חייו. כשהיינו ראשי אגודת הסופרים העברים, הענקנו לו את 'אות קסת הזהב'. כאן באתר של ד"ר לאה מזור, אנו מושיטים לו נוצת זהב...

יום שבת, 8 במאי 2021

יום ירושלים: היפוך מחורבן לגאולה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ירושלים במרכז העולם, מפת בינטינג, ככר ספרא, ירושלים


בשנת תשנ״ח (1998) חוקקה הכנסת את ׳חוק יום ירושלים׳. וכך כתוב בסעיף הראשון של החוק: הכנסת מכריזה בזה על יום כ"ח באייר כעל יום ירושלים שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה וייקרא בשם "יום ירושלים”. 
השם שקבעה הכנסת, ׳יום ירושלים׳, הוא היפוך מחורבן לגאולה של הצירוף המקראי ׳יום ירושלים׳. שהרי במקרא הצירוף ׳יום ירושלים׳ מציין את חורבן ירושלים. וכך נאמר במזמור קל״ז בתהלים:

יום רביעי, 5 במאי 2021

נר ברונזה "למזל" המציג חצי פרצוף התגלה בחפירת דרך עולי הרגל בגן לאומי עיר דוד

נר שמן עשוי ברונזה, הראשון מסוגו שנמצא בארץ, התגלה ביסודות של מבנה המתוארך לשלהי ימי הבית השני. בין סוף המאה ה-1' לסה"נ לבין מחצית ראשונה של המאה ה-2' לסה"נ.

צילום: קובי הראתי, עיר דוד

מדובר בחציו של נר, שיצקו אותו לתוך תבנית מפוסלת בצורת חצי פרצוף של דמות גבר מזוקן בעל חזות גרוטסקית.

צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

יום שלישי, 4 במאי 2021

אך היא בחכמתה הביטה לאחור - שירים על אשת לוט

פרופ׳ אבינועם מן, האוניברסיטה העברית



אשת לוט
וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח (בראשית יט, כו)


אַךְ לֹא לְאֶבֶן,

אֲשֶר כִּמְעַט נִצְחִית הִנָּה,

לוּ תִּמָּדֶּד בִּשְנוֹת חַיֵּי אָדָם.

אשת לוט - מקבץ שירה עברית

‏וַיהוָה הִמְטִיר עַל־סְדֹם וְעַל־עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ
מֵאֵת יְהוָה מִן־הַשָּׁמָיִם
וַיַּהֲפֹךְ אֶת־הֶעָרִים הָאֵל
וְאֵת כָּל־הַכִּכָּר
וְאֵת כָּל־יֹשְׁבֵי הֶעָרִים וְצֶמַח הָאֲדָמָה
וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו
וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח

בראשית יט, כד-כו

זכרון או שיכחה? סקרנות או ציות? טאבו או הפרתו?

משה שפריר, שאלות לאשת לוט

יום שני, 3 במאי 2021

ותהי לנציב מלח

שולה ברנע, משוררת ולשונאית
אשת לוט

וְיָחוּס אֱלֹהִים עַל לוֹט וְאִשְׁתּוֹ

וַיָּנָס לוֹט עַל נַפְשׁוֹ

מִפְּנֵי הֲפִיכַת עִירוֹ,

וְאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ מֵאָחוֹר

יום ראשון, 2 במאי 2021

על שש נשים מקראיות המתמודדות עם אבדן ושכול

עדי אביטל-רוזין, סופרת, חוקרת ספרות ומורה

עַל הַהִתְמוֹדְדוּת הַנָּשִׁית עִם אָבְדָן וּשְׁכוֹל  

המאמר בקישורית
עַל שֵׁשׁ נָשִׁים עוֹמֵד הָעוֹלָם
זוֹ שֶׁנִּשְׁאֲרָה, זוֹ שֶׁהֻשְׁתְּקָה, זוֹ שֶׁעָלְתָה עַל הַגַּג,
זוֹ שֶׁסֵּרְבָה לְהַאֲמִין, זוֹ שֶׁיִבְּבָה, וְזוֹ שֶׁהוֹכִיחָה חֹסֶן
.
 


יום רביעי, 28 באפריל 2021

עוזי ז״ק כצייר התנ״ך

עוזי ז״ק, צייר

עוזי זק

אני גר ברחובות, תואר ראשון במשפטים, תואר שני בהנדסה ותואר שני בפילוסופיה. הייתי שנים רבות מנכ״ל בחברות הייטק. כיום פנסיונר. עוסק בציור.

האהבה לתנ״ך: בית אבי, יעקב ז״ק, היה בית תנ״כי מיום היוולדי. כילד ביפו של שנות החמישים, ביתי היה זרוע סיפרי תנ״ך. אבי, עורך דין במיקצועו, הגה בתנ״ך מצעירותו בגולה. בעל זיכרון ניפלא, אבי ניגש מיד לחידוני התנ״ך הראשונים בארץ. מכיוון שסבל מראיה לקויה, גויסתי לקרוא לו את התנ״ך מידי יום. כך ספגתי את האהבה לספר הספרים.

יום שישי, 23 באפריל 2021

אמנון יוגד: שומרי סף התהום

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית




אמנון יוגד, שומרי סף התהום, הוצאת אופיר ביכורים, ישראל תש״פ 2020, 403 עמודים

ספר השירה החדש של אמנון יוגד הוא חגיגה לכל אוהבי שירה ולא פחות מזה, לכל אוהביה ומאהביה של הלשון העברית על שפעת רבדיה.

כל הפותח את הספר מבין מיד שלפניו ספר שירה שובר מוסכמות. לא תמצא בו את מנגנוני העזר הרגילים בספרים המודרניים: תוכן עניינים, כותרות ברורות (בהבדל מכותרות בלשון פואטית החושפות טפח ומכסות טפחיים) ואחידות באופן הצגת החומר לעיני המתבונן. ההעדר הכמו-טכני הזה הוא חלק מהותי מהספר וכמוה כהכרזה: ״אותי קוראים אחרת״! וזה ניכר במיגוון הבטים. למשל בעירוב בין דברי המשורר לדברי אחרים, בשימוש הבלתי רגיל בשיבוץ ספרות במקום מילים, או בדיאלוגים המפתיעים שלו עם תוכנת נקדן (עמ׳ 25-24) או עם הנקדנית של ספרו, אותה הוא מכנה ״קוסמטיקאית של מילים“ (עמ׳ 12). למשל, 

״יוגד: הלואי שהייתי 1/2 ממך.
נקדנית: יום 1 עוד תהיה״ (עמ׳ 398).

יום שני, 19 באפריל 2021

משה והלוחות באומנות

ירון בר, מחנך

משה, מיכאלאנג׳לו

ברצוני לעסוק בייצוגים שונים של משה באמנות הפלסטית, בשל המעמד המרכזי של משה ביהדות, ועקב כך גם בנצרות ובתרבות המערבית בכללה. אמנים רבים בחרו לתאר את משה; ג'וטו, גוסטב דורה, רפאל, בוטיצ'לי ועוד. מתוך השפע בחרתי להתמקד בארבעה ייצוגים, שהנקודה המשותפת להם היא תיאור משה והלוחות.

יום שבת, 17 באפריל 2021

שלמה מסר את טבעתו למלך השדים

 אלי יונה, משורר

ציור מדיאוולי. פוליקרטס משליך את טבעתו

מעגל הקסמים


שְׁלֹמֹה מָסַר אֶת טַבַּעְתּוֹ לְמֶלֶךְ הַשֵּׁדִים

מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים מְסָרָהּ לַיָּם

הַיָּם מְסָרָהּ לַדָּג

וְהַדָּג מְסָרָהּ לִשְׁלֹמֹה בַּחֲזָרָה

יום שישי, 16 באפריל 2021

שני שירים לאמא

טוּבִי סוֹפֵר

על עטיפת הספר: פרט מתוך ציור של פיטר ברויגל האב



פעם נסעתי


לעזרא שאבי

פַּעַם נָסַעְתִּי עִם אִמִּי לִירוּשָׁלַיִם
לְבַקֵּר אֶת אֲחוֹתָהּ ג'וּלֵט,
שֶׁהָיְתָה דּוֹדָתִי.
בַּכְּנִיסָה לָעִיר הִבְחַנְתִּי מֵחַלּוֹנוֹת מְכוֹנִיתִי
בְּמַצֵּבוֹת הַר הַמְּנוּחוֹת
וְאָמַרְתִּי לְאִמִּי שֶׁהַמַּרְאֶה הַזֶּה
פּוֹצֵעַ אֶת לִבִּי.

יום רביעי, 14 באפריל 2021

ראיון עם פרופ׳ יאיר זקוביץ לרגל קבלת פרס ישראל

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


פרופ‘ יאיר זקוביץ, לכבוד ולשמחה לי לראיין אותך לרגל קבלת פרס ישראל במקרא לשנת תשפ״א (2021).

א. בספרך האוטוביוגרפי, ״ילדות בגינת עדן״ (2015), הצפת שפע סיפורים ואנקדוטות מילדותך בחיפה בין השנים תש“ה–תשי“א. אילו היית יכול לשוחח עם הילד דאז מה היית אומר לו?

--- הייתי אומר לו: ״אל תירא, ילד! בטח בעצמך ולך בדרכך״.

ב. איך גמלה בלבך ההחלטה ללמוד מקרא ולהקדיש את חייך למחקרו?

יום שלישי, 13 באפריל 2021

אובדן בנים ובנות במערכות ישראל וביטויו בשבעה שירים ישראליים מתקופות שונות

ד״ר ניצה דורי, המכללה האקדמית הדתית לחינוך "שאנן" בחיפה

טכס בהיכל הזיכרון

תקציר
העיסוק באובדן ובשְכול מאיים ומפחיד, אף שהוא חלק ממעגל החיים; המפגש עם ה"אין", עם המוות, מלווה בתחושות של חוסר אונים ושל אפסות האדם ותחושות קשות נוספות. כיוון שההתמודדות עם השְכול מלווה את החברה הישראלית מקדמת דנא, אין תמהּ בעובדה שמשוררים ישראלים מצאו בשירה דרך לבטא את הכאב שמחולל אובדן ילד/ילדה/חייל בעקבות נפילתם במערכות ישראל – מלחמות ופיגועים. מאמר זה יבחן שבעה שירים שחיברו משוררים ישראלים, ובהם נתנו ביטוי לכאב המייסר הזה: מגש הכסף ואליפלט מאת נתן אלתרמן, אחי הצעיר יהודה מאת אהוד מנור, ילדי איננו ילד עוד מאת יוסי גמזו, פרח מאת צרויה להב, אצלנו בגן מאת יפתח קרזנר ובית המקדש לילדים מאת תלמה אליגון רוז; ויעמוד על ההבדלים בין חוויות השכול והאֵבל כפי שהן מתוארות בשירים אלו, שנכתבו בתקופות שונות ובעקבות אירועים שונים.

מילות מפתח: שְכול, אובדן, מוות, ילדים, שירים, מערכות ישראל, מגש הכסף.

יום ראשון, 11 באפריל 2021

אביגיל ושני הגמדים: ספר לפעוטות שמוקדש לחינוך לתזונה בריאה

ד״ר לאה מזור, מלמדת בתכנית ׳אדם ורפואה׳ של בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית


על: דוקטור צביקן, מה אוכלת אביגיל עם גמד אחד בן-חיל, איירה: מאיה ויצמן, הוצאת סטימצקי, ישראל 2020. העמודים אינם ממוספרים.

״דוקטור צביקן״ הוא שמו הספרותי של רופא הילדים פרופ׳ צבי ויצמן, שבמשך שלושים שנה ניהל את היחידה למחלות עיכול ותזונה של הילד במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה בבאר שבע. כרופא חשוב לו לתרום לחינוך לבריאות הילדים משחר חייהם, כדי לחסוך מהם סבל ותחלואה מיותרים.

יום חמישי, 8 באפריל 2021

ציורי השואה של אהרן אמסטרדם שעלה ארצה אחרי יסורי מחנות ההשמדה והמוות

ד״ר עדי אמסטרדם, המכללה האקדמית לחינוך ע״ש דוד ילין


סבי, אהרן אמסטרדם, נולד בעיר קושיצה, אז בצ'כוסלובקיה, בשנת 1928, למשפחה אורתודוקסית. סבי היה הצעיר מבין חמישה ילדים, שלושה בנים ושתי בנות.
למרות הנטייה האורתודוקסית, סבי, שאהב לשיר, זימר בשבתות במקהלה של בית הכנסת הניאולוגי שבקושיצה.

יום שלישי, 6 באפריל 2021

שירת גן העדן השרוף

עיוני מקרא בפואימה 'נוף בעשן: פרקי ברגן-בלזן' של איתמר יעוז-קֶסְט

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

לאה ויואל גילינסקי
לזכרם הברוך של סבתי וסבי, לאה ויואל גילינסקי,
שנספו עם ששת המיליונים ולא זכיתי להכירם.
 (ראו בסוף המאמר)

א. במסע אל השיר
סימון דה בובואר אמרה על סרטו של קלוד לנצמן, 'שואה': '...לעולם לא הייתי מעלה על דעתי קשר כה הדוק בין האימה לבין היופי [...] היופי מאיר את הזוועה בעוצמה ובמקוריות כה רבה, עד שניתן בהחלט לראות בסרט זה יצירה גדולה, יצירת מופת'. [1]
מאחר שדרכו של היופי להנות את נמעניו האם עונג כזה לא יהיה עוול מוסרי כלפי קורבנות השואה? האם הזוועה והעיצוב האומנותי-אסתטי רשאים ללכת יחדיו? כלום ניתן לתת ייצוג אומנותי להתרחשות שהיא כל כך בלתי נתפסת בתודעה וכל כך רחוקה מההתנסות האנושית הנורמלית?

תפילת יזכור לחללי השואה

יד ושם, ירושלים

יזכור אלוהים את נשמות אחינו בני ישראל, חללי השואה וגבוריה, נשמות שש מאות רבבות אלפי ישראל שהומתו ושנהרגו ושנחנקו ושנקברו חיים ואת קהילות הקודש שנחרבו על קדושת השם. יזכור אלוהים את עקדתם עם עקדת שאר קדושי ישראל וגבוריו מימי עולם ויצרור בצרור החיים את נשמתם. הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו. ינוחו בשלום על משכבותם ונאמר אמן.

התמונה דלעיל: ירמיה ח23 

מִֽי־יִתֵּ֤ן רֹאשִׁי֙ מַ֔יִם     וְעֵינִ֖י מְק֣וֹר דִּמְעָ֑ה 
וְאֶבְכֶּה֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה   אֵ֖ת חַֽלְלֵ֥י בַת־עַמִּֽי

רד"ק: ’מי יתן שיהיה ראשי כלו מים ויזוב דרך עיני בבכי וכך תהיה עיני מקור דמעה שלא יפסק‘.




יום ראשון, 4 באפריל 2021

הגרמני שעבר זה מקרוב, ראה או לא ראה?

פרופ׳ אבינועם מן, האוניברסיטה העברית

בְּאֶרֶץ קָרָה וּרְחוֹקָה,
בֶּן דּוֹדִי בְּצֵל עֵץ בַּיַּעַר

וְאֵלֶּה זִכְרוֹנוֹת יַלְדּוּתִי
מֵהַמִּלְחָמָה הַגְּדוֹלָה:
יוֹרְדִים לַמִּקְלָט בַּלַּיְלָה,
יֵשׁ אוֹרוֹת בַּשָּׁמַיִם
וְאַזְעָקָה.

Antisemitism: From the Ancient World to Today

Maya Mazor-Hoofien



Antisemitism: From the Ancient World to Today

In the United States in 2019, there were 2,107 acts of anti-Jewish hate crimes, including harassment, vandalism, and assault. This, according to the Anti-Defamation League (ADL), is an all-time high, since the ADL began tracking these crimes in 1979. Antisemitism is a major problem in modern society, in the United States and elsewhere, but it is anything but new. Antisemitic propaganda, exile, violence, and prejudice are ancient, and have their roots throughout the ancient world.

Though the exact date is debated, circa 586 BCE is generally agreed to be the starting date of the Babylonian Captivity, when the Mesopotamian city-state of Babylonia conquered Palestine and forced the Jewish people out of their homeland and into captivity in Babylonia for about 50 years, though citing Jeremiah 29:10 would put the exile closer to 70 years long. The Jews called themselves “gola” or “bene gola,” which mean “exiles” or “children of exiles” respectively. The Jews were deported to communities together, so they lived alongside one another, wholly submerged in despair (Jewish Virtual Library). Eventually, Cyrus the Great, the king of the Persian Empire, would conquer Babylonia and release the Jewish people, which earned him a shining mention in the Torah as a servant to God (“Babylonian Captivity”). Some Jews would never return to their homeland, choosing to stay in Babylonia, forming the first communities of the Jewish Diaspora. The Diaspora is the displacement and exile of the Jewish people from their homeland, which continues to this day, some 2500 years later (“Diaspora”).

יום שישי, 26 במרץ 2021

יציאת מצרים: היסטוריה או אגדה?

פרופ׳ נילי שופק, אוניברסיטת חיפה

תבליט משה ('מס'), ©מוזיאון הכט, אוניברסיטת חיפה.


יציאת מצרים: היסטוריה או אגדה?

חג הפסח הוא חג יציאת מצרים, חג שבו עם ישראל חוגג את יציאת בני ישראל מעבדות לחרות. חג זה מבוסס על מסורת יציאת מצרים כפי שידועה לנו מהתנ"ך, ספר הספרים שלנו. פרשת שעבוד מצרים ויציאתה מתוארת בפירוט בשמות פרקים א–טו, אבל היא חוזרת ומופיעה פעמים רבות אין ספור גם בקטעים אחרים בתורה, בנבואה, במזמורים ובהיסטוריוגרפיה. זכרה מלווה את עם ישראל מראשית היווצרותו ועד היום הזה, כנאמר באגדת הפסח: "בכל דור ודור חייב האדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".

יציאת מצרים מופיעה אפוא במקרא כאירוע מרכזי בתולדות האומה, אולם אמיתותה היא אחת מהשאלות השנויות ביותר במחלוקת בקרב החוקרים.

יום חמישי, 25 במרץ 2021

ובכל זאת, יציאת מצרים

מבין המשפטים הראשונים שמצווה משה לשים לפני העם, מייד לאחר עשרת הדברות, בולט במיוחד משפט העבד הנרצע. נאמר בו שהעבד המסרב לצאת לחופשי, המנמק את סירובו באהבתו לאדוניו ולאשתו ולילדיו, יש להגישו אל הדלת או אל המזוזה ולרצוע את אוזנו במרצע, ולעשותו עבד לעולם. למקרא המשפט הזה מתעוררת השאלה על מה ולמה חייב האיש לעבור טקס כה משפיל ולשאת את אות ההשפלה לעולם. לטעמי, במקומה של השאלה נמצאת גם התשובה. החוק הזה יש בו אמירה משמעותית. האדם המסרב לצאת לחופשי, ואפילו מתוך נימוק נעלה ובגלל ערך עליון כמו האהבה – מן הדין שיהיה מושפל לנצח. על אחת כמה וכמה אילו היה נימוקו חומרי, היינו אילו סרב לצאת לחופשי מפני שהעבדות מבטיחה לו קורת גג ומזון. מסתבר אפוא שהאמירה שמאחורי החוק הזה היא, שהחירות היא ערך ראשון במעלה, העולה אפילו על ערך האהבה. תפיסה כזאת מלמדת שמערכת החוקים והמשפטים היא בראש וראשונה מערכת של אמונה בערכו של החופש. הדת שניתנת לבני ישראל היא מעל לכל דת של חירות וגאולה, והעבדות היא המצב המנוגד, שממנו יש לצאת כדי לקבל את הדת הזאת. 

יום שני, 22 במרץ 2021

ראיון עם מי-טל הדדי - מורה מובילה בתחום התנ״ך

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מי-טל הדדי

מי-טל הדדי, את מורה מוערכת מאד לתנ״ך בבית ספר על-יסודי ואת אחראית על הפיתוח המקצועי של מורי התנ״ך בחינוך הממלכתי בתוקף תפקידך כמדריכה ארצית לתנ״ך במשרד החינוך.

מה עשית לפני שפנית להוראה ומדוע בחרת להיות מורה לתנ״ך?

לפני ההוראה עבדתי במשרד החוץ. לאחר החזרה לארץ עבדתי כמנהלת אדמניסטרטיבית ואפילו ניסיתי את מזלי בשוק הפרטי: ניהלתי עסק לשיווק, פתחתי עסק לעיצוב עוגות וחוגי אמנות לילדים. עשיתי הרבה דברים מגוונים.

יום שישי, 19 במרץ 2021

ליל יציאת מצרים - שיר

 אוריאל בן עמי, משורר, סופר ואיש תקשורת

לֵיל יְצִיאַת מִצְרַיִם

א.

עַכְשָׁו מִתְהַפֵּךְ הַתֹּפֶת לְשִׁיר 

הַשִּׁיר מְקַבֵּל מַנְגִּינָה

הַלֵּב הָרוֹתֵחַ הֵחֵל לְהַפְשִׁיר,

יוֹדֵע תְּשׁוּבָה 

לְמַה נִּשְׁתַּנָּה.

 

עַד הַלַּיְלָה הַזֶּה וּבְכָל הַלֵּילוֹת

הָיִינוּ זְחוּחִים מִבְּלִי דַּעַת

לִנְצֹר הַבְּרָכָה, לִמְנֹעַ קְלָלוֹת,

שִׂנְאָה שֶׁמִּנֶּגֶד 

קִנְאָה שֶׁמִּבַּעַד.

יום שלישי, 16 במרץ 2021

פרופ׳ נועם מזרחי על קטעי המגילה שהועתק בה נוסח יווני של ספרי תרי-עשר

פרופ׳ נועם מזרחי, האוניברסיטה העברית

קטעי מגילת תרי עשר שנחשפו במבצע מדבר יהודה כפי שהתגלו.
צילום: עופר שיאון, רשות העתיקות;
פרופ׳ נועם מזרחי

היום התבשרנו על תגלית חדשה ומרגשת – או למעשה כמה תגליות הכרוכות זו בזו – בזכות מבצע חיפושים רחב היקף שמנהלת רשות העתיקות במדבר יהודה. כל נשות ואנשי רשות העתיקות העוסקים במלאכה המפרכת של הגילוי, השימור והפיענוח ראויים לברכות חמות על התגליות המגוונות שנמצאו. בדבריי הקצרים להלן אתמקד רק באחת התגליות, זו הקרובה לליבם של חוקרי מקרא כיוון שהיא כוללת קטעי מגילה שהועתק בה נוסח יווני של ספרי תרי-עשר.

פרופ׳ יונתן בן-דב מגיב על חשיפת המגילות החדשות-עתיקות ממדבר יהודה

פרופ׳ יונתן בן-דב, אוניברסיטת תל אביב

פתיחת קטע מגילה במעבדת השימור של רשות העתיקות.
צילום: שי הלוי, רשות העתיקות;
פרופ׳ יונתן בן-דב


אכן יום חגיגי (16.3.2021), שבו נחשפו קטעים חדשים של מגילה מקראית ממדבר יהודה. התגלית הזו ממחישה את המקצועיות של אנשי רשות העתיקות: בחפירה, בשימור, בצילום ובפיענוח של הקטעים החדשים. היא ממחישה גם את המיומנות של חוקרי המגילה הזו בעבר: דומיניק ברתלמי ועמנואל טוב. ברכות חמות מגיעות לכולם. לא קראתי את הקטעים ואני נסמך רק על מה שפורסם בתקשורת. מסתבר שמדובר בקטעים חדשים של מגילה מוכרת. הקטעים נותרו בעפר של המערה לאחר גילוי המגילה, ונחשפו רק לאחרונה, כאשר שבו אליה אנשי רשות העתיקות לבצע סינון יסודי של העפר ולחפש בפינות נוספות. מי יודע מה עוד צופנות לנו המערות, ואולי אפשר למצוא עוד קטעים כמו אלה.

פרופ׳ מיכאל סיגל מגיב על חשיפת המגילות ממערת האימה בנחל חבר

פרופ׳ מיכאל סיגל, דיקן הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית

קטעי מגילה שנחשפו במדבר יהודה לאחר שימורם.
צילום: שי הלוי, רשות העתיקות;
פרופ׳ מיכאל סיגל

זהו יום שמחה לחוקרי המגילות בכלל וחוקרי המקרא בפרט - מאז התגליות במדבר יהודה לפני יותר משישים שנה, ציפינו בכליון עיניים למציאת מגילות נוספות. והנה הודות לחפירות של רשות העתיקות, זכינו לממצאים טקסטואליים חדשים של נוסח המקרא בעת העתיקה. הקטעים שנתגלו משלימים את אלו של התרגום היווני של תרי עשר מנחל חבר, שפורסמו לפני כשלושים שנה על ידי פרופ' עמנואל טוב. אין ספק שהקטעים החדשים יעשירו את הבנתנו של נוסח המקרא בעת העתיקה, עם דגש על תהליכים של תרגום, מסירה ועיבוד של כתבי הקודש ביוונית.

גילוי הקטעים החדשים מפיח בנו תקווה לאפשרות של תגליות טקסטואליות נוספות בעתיד. במיוחד היום, כאשר קטעים מזוייפים עולים לכותרות, התגלית הנוכחית מזכירה לנו את החשיבות המכרעת של ממצאים טקסטואליים מחפירות מתועדות עבור הבנתנו את תולדות נוסח המקרא.

פרופ׳ עמנואל טוב: תגובה על גילוי קטעי מגילת תרי-עשר היוונית

פרופ׳ עמנואל טוב, האוניברסיטה העברית

קטע ממגילת תריעשר, כתוב ביוונית. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות;
פרופ׳ עמנואל טוב


הבוקר (16.3.2021) נהניתי מהודעת רשות העתיקות ומן הצילומים המרהיבים. לפני חודשיים נקראתי למעבדת המגילות של רשות העתיקות על ידי ג׳ו עוזיאל, ראש פרוייקט קומראן כדי לראות את קטעי המגילה שתוארו בהודעת הרשות. מדובר בפרגמנטים קטנים של מגילה יוונית שפרסמתי בשנת 1990 בסידרת DJD:
Emanuel Tov, with the collaboration of Robert A. Kraft, The Greek Minor Prophets Scroll from Nahal Hever (8HevXIIgr), DJD 8 (Oxford: Clarendon, 1990)
מגילה זאת מכילה רביזיה (עיבוד) של תרגום השבעים כנראה מאמצע המאה הראשונה לפני הספירה. היא קשורה עם התיאוריות המרתקות של ברתלמי (Barthelemy) על התפתחות תרגום השבעים.
יתכן שהפרגמנטים הקטנים יוסיפו מעט מידע לחידה זאת.

נחשפו עשרות קטעי מגילה מקראיים מימי בר כוכבא וממצאים חשובים נוספים

זו הפעם הראשונה אחרי כ-60 שנה שמתגלים בחפירות קטעי מגילה מספרי התנ"ך.

קטע ממגילת תריעשר, כתוב ביוונית. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

הקטעים, שכתובים ביוונית, כוללים שרידים מספרי תרי עשר הנביאים, ביניהם זכריה ונחום.


שרידי המגילה והממצאים הנדירים הנוספים, התגלו ע"י ארכיאולוגים של רשות העתיקות במיזם לאומי אתגרי ודרמטי שנועד למגר את שוד העתיקות במדבר יהודה.

ממצאים שנחשפו במערות: שברי קנקני קומראן וראשי חיצים
מהתקופה הרומית ומהתקופה הפרהסטורית.
צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

"אֵ֥לֶּה הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲשׂ֑וּ דַּבְּר֤וּ אֱמֶת֙ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֔הוּ אֱמֶת֙ וּמִשְׁפַּ֣ט שָׁל֔וֹם שִׁפְט֖וּ בְּשַׁעֲרֵיכֶֽם׃ וְאִ֣ישׁ אֶת־רָעַ֣ת רֵעֵ֗הוּ אַֽל־תַּחְשְׁבוּ֙ בִּלְבַבְכֶ֔ם וּשְׁבֻ֥עַת שֶׁ֖קֶר אַֽל־תֶּאֱהָ֑בוּ כִּ֧י אֶת־כָּל־אֵ֛לֶּה אֲשֶׁ֥ר שָׂנֵ֖אתִי נְאֻם־יְהוָֽה

יום שני, 15 במרץ 2021

כורך את עצמי לדעת

אוריאל בן עמי, משורר, סופר ואיש תקשורת


 
כּוֹרֵךְ אֶת עַצְמִי לָדַעַת

כּוֹרֵךְ אֶת עַצְמִי לָדַעַת

בֵּין פֶּסַח, מַצָּה וּמָרוֹר

בְּמִלִּים שֶׁנִּסִּיתִי לָגַעַת —

מַבִּיט לְפָנִים

בְּמַבָּט לְאָחוֹר.

יום שישי, 12 במרץ 2021

וישמח למך בשתי נשותיו

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

למך ונשותיו

עָדָה וְצִלָּה

וְיִשְׂמַח לֶמֶךְ בִּשְׁתֵּי נְשׁוֹתָיו
בַּאֲשֶׁר בָּנִים יָלְדוּ לְנַחֲמוֹ,
לְמַעַן יָקוּם וְיִרְבֶּה
בַּעֲבוּר קַיִן סָבִי סָבוֹ, הַנּוֹשֵׂא אוֹת עֲווֹנוֹ,
וְיָשִׁישׁ בִּבְנוֹ יוּבָל מַמְשִׁיךְ אִשּׁוֹ שֶׁל הֶבֶל,
וְיִתְעַנֵּג עַל נְגִינַת בְּנוֹ יוּבָל, תּוֹפֵס הַכִּנּוֹר וְהָעוּגָב,
כָּכָה יַעֲשֶׂה בְּבֶן צִלָּה וַאֲחוֹתוֹ נַעֲמָה-
וְיִתְפָּאֵר וְיִתְהַדֵּר בְּרִשְׁעוּתוֹ
עַל נִקְמָתוֹ הָעַזָּה בָּאָדָם,
כִּי מִנֵּצֶר מְרֵעִים נוֹלַד,
וְצִמְאוֹנוֹ לְרֹעַ מְצַוֵּהוּ לְכַלּוֹת אוֹיְבָיו
לִבְלִי הִתְחַשֵּׁב לִבּוֹ בַּדָּבָר.

יום שלישי, 9 במרץ 2021

צלמית מתקופת המקרא בדמות אישה נתגלתה בצפון הנגב

צילום: יבגני אוסטרובסקי, רשות העתיקות

בצפון הנגב נתגלה צלמית בדמות אישה, עטויה בצעיף, המכסה את צווארה וראשה, תווי פניה סכמטיים ואפה בולט. חזה האישה חשוף, וידיה משולבות מתחת לחזה. ממדי הצלמית: אורכה 7 ס"מ ורוחבה 6 ס“מ. נראה שהיא הייתה בשימוש במאות ה- 6 – 5 לפנה"ס - בסוף תקופת הברזל או בתקופה הפרסית (סוף ימי בית ראשון או תקופת שיבת ציון).
 ניכר שהיא הוכנה בתבנית.
התיארוך נקבע לפי מקבילה טיפולוגית שהגיעה מקונטקסט ברור של חפירה ארכיאולוגית, המתארך את הממצא למאות ה-5-6 לפנה"ס. המדובר במקבילה מתל חליף, שהיא מאוד דומה, כמעט זהה לזו שנמצאה.
אכן קיים טיפוס ידוע של צלמיות פרסיות המחזיקות תינוק. כאן לא נראה תינוק, ויתכן שמדובר בטיפוס מעבר, מתקופת הברזל לתקופה הפרסית.

יום ראשון, 7 במרץ 2021

שיר אהבה לשפה העברית

ד״ר גבי אביטל, משורר, מהנדס אווירונאוטיקה וחלל, כיהן כמדען ראשי של משרד החינוך

וְהִיא כֹּה עֲשִׁירָה. עוֹד מִיְּמֵי הַתָּנָּךְ.

שִׁיר אַהֲבָה לַשָּׂפָה הָעִבְרִית. יהיה מיותר להסביר למה ומדוע. פטור בלא כלום, אי אפשר. על דרך מְלֵאַת מהמורות נוסעת השפה העברית. מבית ומחוץ ירצו לשנותה. מבית יאמרו לנו, הן אנו ככל העמים. ומחוץ יבקשו לבלוע אותה אל קרבם. ואני טרם מצאתי את העם אשר יוותר על שפתו בקלי קלות. בוודאי לא את שפת הקודש העשירה והיפה. 

שִׁיר אַהֲבָה לַשָּׂפָה הָעִבְרִית

אֲהַבְתִּיהָ.
כְּאֵשֶׁת חֵיק. כְּאֵם, כְּאָחוֹת.
מִכְמַנֶּיהָ נִכָּרִים בָּהּ.
רְדִידֵיהָ כְּגוֹנֵי הַקֶּשֶׁת.
מִדְבָּרָהּ נָאוֶה.

יום שלישי, 23 בפברואר 2021

מרדכי המן ועמלק

פרופ׳ גלעד ברעלי, האוניברסיטה העברית

מגילת אסתר היא אחד הטקסטים הנקראים ביותר במקרא. אנשים רבים, אף אלה שאינם קוראים במקרא דרך קבע, קוראים אותה לפחות פעם בשנה. הסיפור ידוע היטב, נראה פשוט וגלוי על פניו, ויש בו צדדים היסטוריים ולשוניים מעניינים שנדונו הרבה ולא ניכנס להם. לא מהימנות היסטורית-עובדתית היא ענייננו אלא צדדים במשמעה של המגילה כפי שהיא לפנינו. עיקר ענייננו יהיה הרקע העמלקי של המן ומשמעותו, אך נקדים לכך כמה הערות על עניינים קשורים החבויים בסיפור שכדאי לציינם.[1]

על פורים ועל מגילת אסתר: מאמרים בבלוג


סבינה סעד, ונהפוך הוא

לקט הגות, ספרות ושירה על פורים ועל מגילת אסתר
פרופ׳ גלעד ברעלי, מרדכי המן ועמלק
פרופ׳ יונתן גרוסמן, אסתר - מגילת סתרים
פרופ' יהושע גתי, מגילת אסתר - המניפסט הציוני הגדול
עדינה הכהן-זבלוקי, סיפורו של אלאדין וסיפורם של מרדכי ואסתר
פרופ' יאיר זקוביץ ופרופ' אביגדור שנאן, תפילת אסתר בתרגום השבעים למגילת אסתר
הרצל ובלפור חקק, המאבק על הזהות היהודית: מה מסתתר במגילת אסתר
פרופ' עמנואל טוב, מגילות אסתר אחרות (ביוונית)
ליקה טוב, איורי המגילה

תנ"ך גוטנברג

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


תנ״ך גוטנברג
היום לפני 566 שנה הוא התאריך הרשמי של הופעת הספר  שהודפס במכונת דפוס, הלא הוא ’תנ“ך גוטנברג‘. 23 בפברואר שנת 1455. יוהאנס גוטנברג נחשב לאבי מהפכת הדפוס. גולת הכותרת של מפעלו, הדפסת התנ“ך, נעשתה בעיר הולדתו, מיינץ שבגרמניה. לספר שני כרכים: הברית הישנה (הוולגטה) והברית החדשה. משערים שגוטנברג הדפיס 180 עותקים של התנ“ך. חלקם הודפסו על קלף וחלקם על נייר. לטקסט המודפס הוספו עיטורים צבעוניים שצויירו ביד כדי שהספרים המודפסים יידמו לכתבי יד מסורתיים. בגלל העיטורים כל עותק של תנ“ך גוטנברג הוא עותק ייחודי. כיום ידוע על 48 עותקים ששרדו, לא כולם שלמים. עותק שלם של הספר מוצג במוזיאון גוטנברג שבמיינץ.

יום ראשון, 21 בפברואר 2021

מה שיגיד החול

יוסף כהן אלרן, משורר וסופר


 מָה יַגִּיד הַחֹל עָלֵינוּ
כַּאֲשֶׁר לֹא נִהְיֶה
וּמָה יְסַפֵּר עַל אַהֲבָתֵנוּ
בָּעֵת בָּהּ לֹא נִחְיֶה
מָה יֵדְעוּ שְׁאֵרֵי בָּשָׂר
עַל שְׁנוֹת צְעִירוּתֵנוּ
מָה יִשְׁמְעוּ יְלָדֵינוּ מָחָר
עַל גֹּדֶל אַהֲבָתֵנוּ
כֹּה מַהֵר סוֹבֵב הָעוֹלָם
כֹּה מְעַטִּים נִרְאִים יָמֵינוּ
וּמָה יַגִּיד עָלֵינוּ הַחֹל
מָה יְסַפֵּר אוֹדוֹתֵנו

יום ראשון, 14 בפברואר 2021

על ספרו של ישראל כץ: בין יהודים לשומרונים במקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


ישראל כץ, בין יהודים לשומרונים: אידאולוגיה ומציאות בספרות הפולמוסית שבמקרא, כרמל, ירושלים תשפ״א 2020, 237 עמודים

מוצאו של הספר, בין יהודים לשומרונים: אידאולוגיה ומציאות בספרות הפולמוסית שבמקרא, הוא בעבודה סימינריונית על מל״ב יז שישראל כץ הגיש לשמריהו טלמון במסגרת חובותיו לתואר הראשון. מאז הוא עמל על העמקת ופיתוח התזה שלו והספר הוא פירות השקעתו.

יום שלישי, 9 בפברואר 2021

בצפון הארץ נתגלה מטבע משנת 158-9 לספירה הנושא את דמותו של הקיסר הרומי אנטוניוס פיוס


מימין האל הסורי "מן" וסביבו הכתובת "של אנשי גבע פיליפי". 

משמאל דיוקן הקיסר הרומי אנטונינוס פיוס. 

צילום: ניר דיסטלפלד, רשות העתיקות


 "המטבע הזה מתווסף רק ל-11 מטבעות דומים, שמוצאם ידוע באוצרות המדינה. כל המטבעות האלה נמצאו בצפון הארץ: ממגידו וציפורי, עד טבריה והארבל״ (ד"ר דונלד צבי אריאל, ראש ענף מטבעות ברשות העתיקות). המטבע הזה, שמצב השתמרותו טוב, ניטבע במיטבעת העיר גבע. הוא נושא על חזיתו את דיוקן הקיסר הרומי אנטונינוס פיוס, אשר שלט בשנים 138-161 לספירה, ועל גבו את אל הירח הסורי "מן" (Men) (אלוהות ירח) וסביבו הכתובת "של אנשי גבע פיליפי", שנת 217.

על ׳ירושלים שלי׳ של שוקי לבנון

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


שוקי לבנון, ירושלים שלי: זכרונות ילדותי, בחרותי ובגרותי, הוצאה עצמית, תשפ״א 2021, 125 עמודים

׳ירושלים שלי׳ הוא ספר מרגש עמוס זכרונות על השלבים הפורמטיביים בחייו של מחברו: ילדותו, בחרותו ובגרותו, שהם גם שלבי הילדות והבחרות של המדינה. הספר הוא אוטוביוגרפיה שמדלגת בסערה בין עברים שונים בחייו של שוקי לבנון, המתערבבים בדרכים מסתוריות בהווה שלו, מזינות ומעצבות אותו. מערבולת העברים נתנה את אותותיה במבנה הספר שכולו ״הבזקים... בליל של אורות וצללים ללא סדר או הגיון״ (עמ׳ 6), ובכותרות שניתנו לפרקיו (אין תוכן עניינים).