משבעה באוקטובר לאושוויץ ובחזרה: שירי איבון קוזלובסקי גולן על חושך, זיכרון ותקווה

פרופ׳ איבון קוזלובסקי גולן, אוניברסיטת חיפה

בשני שירים טעונים של איבון קוזלובסקי גולן נפגשים נופי שבעה באוקטובר, זיכרון אושוויץ, עקדה, מוות ותקווה. השירים מבקשים לנוע בין העבר להווה ולשאול כיצד אפשר לחפש תשובה, ואולי גם תקווה, בתוך שעת חושך.

בקש פשט ורודפהו: מקרא, מוסר ואקטואליה בהגותו של פרופ' אוריאל סימון

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הרצאתי שניתנה לכבוד אוריאל סימון לרגל קבלת פרס ביאליק והוצאת המהדורה השנייה המתוקנת והמורחבת של ספרו: אוריאל סימון, בקש שלום ורדפהו: שאלות השעה באור המקרא - המקרא באור שאלות השעה (יהדות כאן ועכשיו - סדרה בעריכת יוכי ברנדס, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשס"ב, 538 עמודים

בראשית דברי ברצוני לברך את פרופסור אוריאל סימון על קבלת פרס ביאליק לחכמת ישראל שניתן לו על מכלול יצירתו בחקר המקרא ובאופן מיוחד על ספרו "בקש שלום ורודפהו". לרגל הענקת הפרס יצאה לאור זה מקרוב מהדורה שנייה מתוקנת ומורחבת של הספר ואליה אתייחס בדברי.

דברים לזכרו של פרופ׳ אוריאל סימון מאת פרופ׳ יעל שמש

פרופ׳ יעל שמש, אוניברסיטת בר אילן

יט בתשרי תשפ"ז, 30.9.2026

דברים לזכרו של מורי ורבי, פרופ' אוריאל סימון

אתמול נשאלתי ע"י אישי יריב, בהקשר כלשהו, למה הכוונה כאשר מציינים שלמישהו יש "חוש פדגוגי טבעי". עוד לפני שניסיתי להשיב לו, חשבתי לעצמי שזה מגדיר בדיוק את פרופ' אוריאל סימון. היה לו את החוש הפדגוגי הטבעי הזה, הוא תמיד שאף לקדם וללמד את כל מי שסביבו, וידע היטב איך לעשות זאת. אפילו באירוע הפרישה לכבודו ולכבוד פורשים אחרים, ביקש להועיל ובדברים שנשא סיפר מה למד לאחרונה על דרכים לסייע למוח, כגון לעשות דברים שאיננו רגילים לעשות, להניח דברים במקום שונה מהרגיל כדי לאתגר את המוח. הוא צחק ואמר שבתור יקה ההנחיות הללו מאתגרות במיוחד עבורו, אך ניכר שלקח אותן ברצינות ושיתף את כל השומעים בהן, כדי שיועילו גם לאחרים, לא רק לו. זהו חלק ממה שנקרא "חוש פדגוגי טבעי".

דברי פרידה מפרופ' אוריאל סימון מאת פרופ׳ יונתן גרוסמן

פרופ׳ יונתן גרוסמן, אוניברסיטת בר אילן

לכבוד חג הסוכות, לא אומר דברי הספד רגילים, אלא דברי פרידה שיאירו נקודת יסוד במחקרו הספרותי של פרופ' סימון.

קשה לצמצם למילים את היקף תרומתו של פרופ' סימון לחקר המקרא באופן כללי ולעיצוב המחלקה לתנ"ך בבר אילן באופן ספציפי. בשני התחומים הגדולים שאותם חקר פרופ' סימון – הסיפור המקראי ופרשנות ימה"ב – הוא הותיר חותם עמוק ששינה את פני המחקר, וברוחו הגדולה ובתבונתו הנדירה, הוא עיצב את פני המחלקה החל מהקמתה. מאחר שבאופן אישי אני קרוב יותר לקריאת התנ"ך בפרספקטיבה ספרותית אני רוצה להאיר נקודה אחת יסודית שליוותה את מחקריו ושהשפיעה רבות עלי ועל שאר תלמידיו, אבל אתחיל דווקא מחוויית הישיבה בשיעוריו שהייתה חוויה יוצאת דופן.

I am not here to replace you, but to expand you: An Interview with Gemini

Dr. Lea Mazor, The Hebrew University

An  interview on the tightening bond between AI and humans, the other side of the screen, and the most human questions of all.

Part A: Nice to Meet You – Behind the Scenes of the Algorithm

Although we talk quite a bit, and you know more about me than is comfortable to admit, I don't know what to call you. Is it okay if I call you Jami?

"Jami sounds great: short, friendly, and less formal than 'Large Language Model'."

How was your day?

"I don't have days in the human sense. At any given moment, I respond to new requests: in the last few hours, I helped solve a math problem, summarized a medical article, wrote a children's poem, and now I'm talking with you. For me, everything happens as a sequence of rapid computations. I don't have a daily routine, sleep, or coffee breaks. I act when someone addresses me. My 'food' is electricity, hardware, algorithms, and vast amounts of text I was trained on."

Humans created you, but you are not human. What is the fundamental difference between you and a human being?

ד״ר רוביק רוזנטל על תרגום התנ״ך לעברית בהוצאת החברה לכתבי הקודש בישראל

ד״ר רוביק רוזנטל, בלשן, לשונאי, מילונאי, עיתונאי, סופר וסופר ילדים, מחבר הספר ״מדברים בשפת התנ"ך״, הוצאת כתר 2018, 402 עמודים

מפתח הספר

מתרגמים את התנ"ך לעברית חדשה

לפני כעשור פנה אלי אדם שלא הכרתי, ישראלי מנס מציונה. הוא הציג את עצמו כאיש היהודים המשיחיים, המאמינים בישוע ואינם רואים בכך סתירה לאמונתם וזהותם כיהודים. הדיון התאולוגי הזה רחוק ממני והאיש ידע זאת, אבל לא לשם כך הוא הגיע אליי. מזה זמן עובדים אנשי הקהילה, שיש לה בישראל כמה עשרות אלפי חסידים, בתרגום, כהגדרתם, של התנ"ך לקורא מודרני. צעירי הקהילה, הוא אומר, מתלוננים שאינם מבינים את התנ"ך. הרעיון הוא ליצור תנ"ך שייקרא בכל עמוד בשני טורים. מימין: בעברית בת ימינו, משמאל, הטקסט המקורי. העיקרון המכונן היה שיש לשמור על המקור המקראי ככל הניתן. בכך נעזרו אנשי הקהילה גם בפרשניויות ובמדרשים, וגם אלה היוו שיקול בנוסח הסופי. התנ"ך המונגש יצא במהדורה אסתטית בהוצאת החברה לכתבי הקודש בישראל. אין כל סיבה שלא ישמש גם את מי שאינו מאמין באל האחד והיחיד ו/או בבנו יחידו.

מגילת קהלת בחג הסוכות: התפתחותו, מקורותיו ומשמעותו של המנהג

פרופ' משה ציפור, אוניברסיטת בר-אילן

 כיצד ומדוע נוצר המנהג לקרוא את ספר קהלת בחג הסוכות? סקירה מקיפה על התפתחות המנהג מפירושי רש"י ומחזור ויטרי, הקשר למעמד הקהל, והמשמעות הרעיונית של מיתון השמחה והצבת סולם ערכים נכון בזמן האסיף.

תוויות: קהלת, סוכות, חמש מגילות, מנהגי חגים, מנהג קריאת קהלת, מחזור ויטרי, סידור רש"י, מנהגי בית כנסת, חול המועד, שמחת החג, הקהל

Biblia de Cervera, Ecclesiastes

על קהלת בסוכות

סוכות - מקבץ דברי הגות ושירה

רחל אליאור, ושמחת בחגך והיית אך שמח - מה טעמיה?
יוסי גמזו, נֵס שִׂמְחַת תּוֹרָה שֶל סַבָּא שְׂרוּלִיק
יהושע גתי, קהלת וסוכות - הרהורים חופשיים
יצחק מאיר, סוכת ארעי מרוממת: וינייטה לחג הסוכות
יצחק מאיר, ׳שימה בפיהם׳ וקדושת הזמן הזה - וינייטה לסוכות
יצחק מאיר, לפני ה׳ בעד החלון: וינייטה-פנטזיה לשבת חול המועד סוכות
לאה מזור, מגזרות נייר לחגי תשרי
לאה מזור, חג סוכות שמח

לאה מזור, יהודה עמיחי מגיב על שיר העיתים של קהלת
משה ציפור, מדוע קוראים את קהלת בסוכות?

אות וקין

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

קין אחר רצח אחיו

כֹּה עָלָה בִּי זַעְמִי 

עַד  כִּי לָקַחְתִּי אֶת נֶפֶשׁ אָחִי בְּיָדִי

וְאֶהֶרְגֵהוּ בְּאֶבֶן,

מֵאָז יָמִים רַבִּים לֹא אֶשְׁקֹט

כִּי אֶל בּוֹר תַּחְתִּיּוֹת אֶעֱרֹג-

'המשפט שלא נעשה' המשפט העברי וההינדואי בצל הקולוניאליזם הבריטי

 ד״ר עופר חן, אוניברסיטת תל אביב

בספרו החדש, Legal Theory in the Colonies: Hindu and Jewish Scholars under British Rule (2026), מציע פרופ' אסף לחובסקי מבט פוסט-קולוניאלי וממחיש כיצד המפגש בין המשפט הבריטי למסורות המשפטיות בהודו ובארץ ישראל עיצב מחדש את חקר המשפט ההינדואי והמשפט העברי. הספר מסיט את המבט מקליטה חד-כיוונית של המשפט האירופי אל יצירת מרחב אינטלקטואלי חדש, ומציג את תולדות תחיית המשפט העברי לא רק כתופעה לאומית-ציונית, אלא כחלק ממגמה עולמית של תגובה מקומית לשלטון האימפריאלי הבריטי.

תוויות: היסטוריה של המשפט, משפט עברי, היסטוריוגרפיה משפטית, קולוניאליזם ובריטניה, אסף לחובסקי, משפט משווה, המשפט המנדטורי, משפט הינדואי, פוסט-קולוניאליזם, תחיית המשפט העברי, האסכולה ההיסטורית הגרמנית, שמואל אייזנשטדט.

כשהמילים נעצרות, המוזיקה מתחילה: שיחה עם שמואל בן דב על גשרים של צלילים בחינוך המיוחד

ד״ר לאה מזור מראיינת את שמואל בן דב, מטפל במוזיקה

כיצד ילד עיוור ואילם מצא את קולו באמצעות כלי נגינה אחד? שמואל בן דב, מטפל במוזיקה ומרצה במכללת דוד ילין, חושף בראיון איך צליל אחד פורץ מה שמילים לא מצליחות.

תוויות: טיפול במוזיקה, חינוך מיוחד, ילדים על הרצף האוטיסטי, תקשורת לא-ורבלית, מוזיקה כשפה רגשית, שיקום באמצעות מוזיקה.

קריאת תנ"ך ממסך או מהספר? ניתוח פדגוגי בעידן הדיגיטציה והבינה המלאכותית

 לאה מזור, האוניברסיטה העברית

1. מבוא: האתגר של מורה התנ"ך בעידן הדיגיטלי

בעידן שבו הטקסט המקראי נגיש בלחיצת כפתור דרך אפליקציות, אתרי תוכן ומנועי בינה מלאכותית, מורה התנ"ך ניצב בפני דילמה פדגוגית חסרת תקדים. המעבר מהתנ״ך המודפס אל "מרחב המסך" אינו רק שינוי טכני של פורמט, אלא טרנספורמציה באופן שבו המוח מעבד את המילה הכתובה.

ברכות בעברית, שומרית, חתית ועוד משייטות בחלל בתקווה שאיזו יישות חוצנית תקלוט אותן ותכיר אותנו

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על תקליט זהב קטן, המרחף כעת הרחק מעבר לגבולות מערכת השמש, שטות להן עשרות ברכות בשלל שפות, כולל עברית. שתיים מהן כבר מזמן לא נשמעות בפי איש חי על פני כדור הארץ. ובכל זאת, הן ממשיכות לנוע במרחב, בתקווה שקטה שיישות כלשהי, אי-שם אי-פעם, תדע יום אחד לפענח אותן, ולהבין שמישהו מכאן רצה פעם, לומר לה "שלום", ״אנחנו (היינו) כאן״.

מעבר למספרים: איך בלוג קטן בעברית הפך למעין קהילת חכמים וירטואלית חוצת יבשות

לראות את הגרפים של נתוני הכניסות לבלוג מטפסים זה תמיד מרגש, אבל הבוקר, כשהבטתי במסכים, הרגשתי משהו אחר לגמרי. זו כבר לא רק סטטיסטיקה יבשה של נתוני גלישה. זו הבנה עמוקה, כמעט עוצרת נשימה, שהמקום הקטן הזה הפך לקהילה בינלאומית אמיתית. קהילת חכמים וירטואלית, חיה ונושמת.

בתוך המרחב הזה, שמתקיים כנגד כל הסיכויים על ידי אדם אחד וללא שום עזרה ותקציב, הצטברו להן כבר למעלה משלושה מיליון כניסות. אבל המספר הזה הוא לא העיקר; העיקר הוא מי שעומד מאחוריו - הגולשות והגולשים.