ד״ר עופר חן, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב
מה עובר בראשו של אדם ברגע שהוא מנצח והאם הניצחון הזה תמיד מרגיש כמו חגיגה?
כולנו מכירים את הסיפור התנ"כי על דוד וגוליית: הנער הקטן, חלוקי האבן בקלע, והניצחון המוחץ על הענק הפלישתי. אבל מסתבר שלאורך ההיסטוריה, האופן שבו אמנים ראו את הרגע הזה השתנה מקצה לקצה, והשינוי הזה אומר הרבה עלינו כבני אדם.
במאמר המרתק של עופר חן, אנחנו יוצאים למסע בזמן בין שתי תקופות גדולות באמנות: הרנסנס והבארוק. ברנסנס, דוד הוא סמל לשלמות, הרמוניה וניצחון הרוח; הוא נראה כמעט כמו אל, וגם המעשה האלים שלו נתפס כחלק מסדר עולם נכון וצודק. אבל ככל שהשנים עוברות והעולם הופך למורכב וכואב יותר, גם דוד משתנה. באמנות הבארוק אנחנו כבר פוגשים דוד אחר לגמרי: אדם שמרגיש את כובד האשמה, את המתח שלפני הקרב ואת המלנכוליה שאחריו.
בעולם שמרגיש לפעמים שברירי ומעורער חזרתי לשאול שאלה פשוטה:
האם התנ״ך הוא באמת ספר של אמונה ותקווה?
בפוסט הזה בבלוג אני מציעה קריאה שמדגישה לא את האסונות והחורבן אלא את כוח ההתחדשות, את האפשרות להתחיל מחדש, ואת המבט קדימה שטמון בטקסטים העתיקים.
אם אתם אוהבים לחשוב מחדש על המקרא, ולגלות בו עומק ורלוונטיות לזמן הזה אשמח שתיכנסו לקרוא ולהגיב.
 |
| התמונה מפלאי הבינה המלאכותי |
 |
| ציור השער אברהם אופק |
DR. lea Mazor, The Hebrew University
Tablet with the text of the "Enuma elish " poem, 7th century B.C. copy
London, British Museum, inv. K3567
Sh. Shifra (the pen name of Shifra Shipman Shmuelovitch) was a poet, writer, translator, and researcher. Her formal academic education foreshadowed her extensive future creative fields. She studied Hebrew Literature, Education, and Kabbalah (at the Hebrew University, Tel Aviv University, and Levinsky College) and Sumerian and Akkadian at Bar-Ilan University.
ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
חומרי הוראה על נושא הצומח במקרא: עצים, פרחים, שיח השדה, וגם... מנורת המשכן כעץ של אור.
ראו מאמרי על הנושא וגם סרטון של 5 דקות עליו.
ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
הדברים להלן עוסקים בזיקות בין דימויי טבע (עצים, שיחים ופרחים) לבין מעמד האדם בעולם ומול האלהים. בשיר השירים מתוארים הדוד והרעיה באמצעות שפה עשירה של צמחייה וחומרים יקרים, תוך הדגשת "שכרון חושים" של אהבתם. החיבור עוסק בהמשך בהיררכיה תזונתית ותאולוגית, המדגישה את עליונותם של עצי הפרי על פני עשב השדה בסיפורי הבריאה, כסמל לסטטוס קוסמי. חלקו האחרון של החיבור מוקדש לבחינת מנורת המשכן כסמל מורכב, המקושר לעץ החיים ולעץ השקד המבטא סימטריה ושלמות אלוהית. החיבור עוקב אחר הפיכת המנורה לסמל לאומי ודתי מרכזי, כפי שהיא מופיעה ממטבעות היסטוריים ועד לסמל מדינת ישראל המודרני.
 |
| או׳דות הבלוג |
החוקרים והמעמיקים, המורים שמחפשים זווית חדשה לשיעור, אנשי הספר ואנשי החינוך שלא מפסיקים לשאול שאלות,
המספר הזה הוא לא רק סטטיסטיקה, הוא הוכחה שחינוך איכותי ותוכן עמוק הם בדיוק מה שהעולם שלנו צריך עכשיו.
ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
סרטון של 5 דקות שעוסק בזיקה שבין עולם הטבע, פרחים, עצים וצמחייה, לבין עולם הרוח, האהבה ומעמד האדם במקרא. ואם תרצו את כל הרעיונות שבסרטון כטקסט כתוב? אין בעיה! יש בהמשך!
דניאל צ'וררו, סטודנט לרפואה, הדסה עין כרם
 |
| דניאל צ'וררו |
דניאל צ'וררו מציע ניתוח פסיכיאטרי מודרני לדמותו המקראית של שאול המלך ומפרש את "הרוח הרעה" שפקדה אותו כביטוי לדיסרגולציה רגשית וחרדה עמוקה. המחבר מתאר כיצד המעבר מהצלחה צבאית לאובדן לגיטימציה דתית ערער את זהותו השברירית של שאול והוביל להידרדרות נפשית הדרגתית. לאורך הכתוב מוסבר כיצד המצוקה הנפשית הופכת לחשיבה פרנואידית ותוקפנות אימפולסיבית, המתבטאת בניסיונות פגיעה בדוד, ביהונתן בנו ובטבח כהני נוב. המקור מדגיש כי קריסת המנטליזציה והשיפוט המוסרי של שאול נבעה מחוסר יכולת לווסת רגשות תחת לחץ השלטון. לסיכום, היצירה מציגה את סיפורו של המלך כטרגדיה אנושית של אובדן שליטה עצמית אל מול כוח בלתי מוגבל.
 |
| הילה פולק |
* איזו זיקה קיימת בין מוסד השפחות המקראי לשאלות אתיות בפונדקאות מודרנית?
חיבורה של הילה פולק, שהיה במקור הרצאת Ted, בוחן את סיפורי האימהות והשפחות בספר בראשית מנקודת מבט ביקורתית-פמיניסטית, תוך השוואתם לסוגיות מודרניות של פונדקאות וזכויות נשים. המחברת מנתחת כיצד הגוף הנשי שימש ככלי לפתרון בעיות עקרות או כנשק בתוך מאבקי כוח פנים-משפחתיים, תוך מחיקת הזהות של דמויות כגון הגר, בלהה וזלפה. בעוד שהפתרון המקראי הבטיח את המשכיות השושלת, הוא גבה מחיר אנושי כבד שכלל אלימות, השתקה וניצול של נשים מוחלשות. דרך ניתוח המקרים של שרה, רחל ולאה, המקור מדגיש את החפצת הגוף ואת פערי המעמדות המלווים את המערך המשפחתי. לסיכום, הטקסט מקשר בין העבר להווה ומעלה שאלות אתיות נוקבות בנוגע להסכמה חופשית ולשליטה חברתית על גוף האישה.
***
ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
קנאי, רות. רופאת הכפר. חיפה: פרדס הוצאה לאור, תשפ"ה 2025 (229 עמ').
חיבור זה סוקר ומנתח את ספרה של ד"ר רות קנאי, "רופאת הכפר" (2025), כביטוי מובהק לסוגת האוטוביוגרפיה הרפואית והרפואה הנרטיבית. הוא בוחן את המתח המובנה שבין "שפת הרשומה הרפואית" – המאופיינת באובייקטיביות, תמציתיות ודיוק קליני – לבין "שפת הספרות", המבקשת להכיל את חוויית החולי הסובייקטיבית ואת העמימות האנושית. דרך המקרה של הליווי הפליאטיבי של המטופלת אורה, החיבור מדגים את יישום המודל הביו-פסיכו-סוציאלי ואת חשיבות הענווה המקצועית אל מול האוטונומיה של המטופל ומשפחתו. לסיכום, נבחנת תרומתו הסגולית של הספר לחינוך הרפואי בישראל כעוגן הומניסטי בעידן של רפואה מבוססת טכנולוגיה.
מילות מפתח: רפואה נרטיבית, רפואת משפחה, המודל הביו-פסיכו-סוציאלי, רפואה פליאטיבית, חינוך רפואי, ענווה קלינית.
פרופ׳ מאיר בר-אילן, אוניברסיטת בר-אילן
פרופ׳ מאיר בר-אילן, אוניברסיטת בר-אילן
 |
| הוצאת כרמל, |
 |
| ד״ר יגאל בן-נון |
טובי סופר
 |
| טובי סופר. צילום: איתי מירוז |
"רחובות" - ספר שיריו הרביעי של המשורר טובי סופר יראה אור בקרוב בהוצאת "ספרי עיתון 77". בספר כונסו 43 שירים שכתב המשורר בחמש השנים האחרונות. הספר כולל אחרית דבר מאת ד"ר צדוק עלון. לפני הגעת הספר לחנויות הספרים, "על מקרא הוראה וחינוך" מפרסם מתוכו שירים חדשים.
