כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם

ד“ר אדולפו רויטמן, מנהל היכל הספר והאוצר של מגילות מדבר יהודה

מהפכה בחקר המגילות

אחרי חצי שנה של עבודה מאומצת מצד מהנדסי תוכנה, אנשי מדיה, עורכים ואנשי מדע, הועלו לפני יומיים חמש מגילות שבאוסף של היכל הספר (מגילת ישעיהו השלמה, מגילת סרך היחד, מגילת פשר חבקוק, מגילת סרך המלחמה ומגילת המקדש) ברשת האינטרנט, במסגרת פרוייקט משותף של מוזיאון ישראל, ירושלים, וחברת גוגל. בעזרת הטכנולוגיה הדיגיטלית, כל אדם על הגלובוס שברשותו מחשב או אפילו טלפון סלולרי של הדור החדש יוכל עכשיו לקרוא את המגילות בקלות יתירה, להגדיל את הטקסט, למצוא במהירות קטע מסוים, ואף לקבל מידע בסיסי על המגילות וכת קומראן. לאלה שהם לא דוברי השפה העברית (רוב העולם) העמדנו אפשרות נוספת. כל קוראי מגילת ישעיהו השלמה (מסתבר שכבר ב24 השעות הראשונות, כ150,000 אנשים נכנסו לאתר המוזיאון כדי להסתכל במיוחד על אותה מגילה) יוכלו לקרוא את תרגום הטקסט של מגילת ישעיהו על פי נוסח המסורה [JPS Electronic Edition]). אולם מאחר ואין זהות מושלמת בין נוסח המסורה לבין נוסח המגילה, אף העלנו לרשת את תרגומם לאנגלית של הפרקים הראשונים של מגילת ישעיהו שנעשה על-ידי אחד מגדולי החוקרים בימינו, פרופ' פיטר פלינט מTrinity Western University, שבקנדה, מתוך מטרה שהקוראים יוכלו בעצמם להתרשם מההבדלים הקיימים שבין נוסח המסורה של ספר ישעיהו לבין נוסח המגילה. לפי תכניות הפיתוח של האתר בעתיד, יש בכוונתנו לצרף תרגומים סמכותיים של המגילות האחרות בשפות השונות, ואף להוסיף מידע רב נוסף על עולם המגילות.

מן הכד אל המרשתת: "ככול הנגלה עת בעת" (סרך היחד ממערה 1 ח, טו)

ד"ר יונתן בן-דב, אוניברסיטת חיפה

עוד רבה הדרך

הזדמן לי השנה לקרוא פפירוסים ביוונית ממצרים העתיקה. האמת היא שרציתי לבדוק אם יש להם – לפפירולוגים – טריקים חדשים שאנחנו, חוקרי המגילות, איננו מכירים. ובכן... אין להם. הם מביטים בתמונות, משבצים את הפרגמנטים ומשחזרים את צורות האותיות בדיוק כמונו. להוציא הבדל אחד: כל קוראי הפפירוסים מצויידים בתמונות צבעוניות באיכות גבוהה, שניתן בקלות להזין אותם לפוטושופ ולעבד אותם במגוון אדיר של אפשרויות. השפע הזה נמצא באתרים כמו Duke Databank of Documentary Papyri (http://www.papyri.info) ואתרים רבים אחרים, מפוארים ומשופעים במידע, שלינקים אליהם מופיעים בעמוד הראשי של האתר הנ"ל. החוקר של מצרים הרומית ימצא באינטרנט חינם תמונות באיכות גבוהה, ולצידן גם כל הכלים הנחוצים לו למחקר. כך למשל, באתרים Perseus  ו TLG (בתשלום סביר דרך האוניברסיטה) הוא ימצא קונקורדנציה מקיפה ומשוכללת לכל הספרות הקלסית, וכן חיפוש במילון LSJ. באתרים אחרים יש שפע של מידע על כל פפירוס, כולל המקום המדויק שבו נמצא, הפפירוסים שנמצאו יחד איתו, תיארוך ורקע היסטורי, ביבליוגרפיה, וכמובן תעתיק של הטקסט, והכל בלחיצת כפתור. סמינרים לתלמידים מתקדמים בפפירולוגיה מתנהלים בחדר עם מקרן, שבו האתר מוצג על הקיר והכיתה מעצבת את הצילום כדי לקרוא טוב יותר את הקטעים.

על חשיבותן העצומה של מגילות מדבר יהודה

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

אין ערוך לחשיבות המגילות

מגילות מדבר יהודה הן התגלית הארכיאולוגית החשובה ביותר שנמצאה בארץ ישראל במאה העשרים שכן הן מגלות לנו עולם שלם שטבע בתהום הנשייה ונעלם בתהפוכות ההיסטוריה. אלף קטעי מגילות מדבר יהודה זורות אור חדש על העבר של העולם המקראי, על התפתחות השפה העברית, על מחשבת ישראל לדורותיה ועל ראשית המיסטיקה היהודית. המגילות מאירות פינות לא ידועות בהיסטוריה של המאות האחרונות לפני הספירה, וזורות אור על חילופי הגמוניות בשלהי העת העתיקה, על עריכת המקרא בשלביו השונים, על שאלות של קאנון וצנזורה, על מקומם של כוהנים ומלאכים ביצירה המיסטית, ועל מגוון רחב של היבטים הקשורים לחקר המקרא ולהיסטוריה היהודית בארץ ישראל. המגילות כולן הן כתבי קודש שנכתבו בשפה העברית או בשפה הארמית בחוגים שונים לאורך האלף הראשון לפני הספירה והועתקו ונוצרו בחלקן במאות האחרונות לפני הספירה בקרב חוגים שקראו לעצמם "הכוהנים לבית צדוק ואנשי בריתם".

יפה מאוד, מרגש, אבל אינטרנט זה לא הכל

עדיין זקוקים לספרים המודפסים

פרופ' עמנואל טוב, לשעבר עורך כללי, פרוייקט פרסום מגילות מדבר יהודה

תגובה ראשונה, שעה אחרי פרסום המידע על פרסום צילומי המגילות של היכל הספר באינטרנט.

מגילות באינטרנט זה דבר גדול, מקסים ומרגש. עצם המראה של המגילות הזכיר לי את ההרגשה שהיתה להרבה אנשים לפני שלושים שנה כשנוסח המקרא הופיע בפעם הראשונה על גבי צגי המחשבים. ברם, עם שוך ההתרגשות לאט לאט הבינו הבריות שההתקדמות יפה וטובה לאנושות אבל יש לעשות משהו עם נוסח זה כדי לקדם את הכרת המקרא ובמיוחד את חקר המקרא. אז נרתמו אנשים שונים למשימות של חקר המקרא הממוחשב.

הוא הדין למצב הנוכחי. כותבים לי ממקומות שונים בעולם בהתרגשות שאפשר לראות את המגילות באינטרנט. איכרי סין יוכלו עכשיו לראות את המגילות באייפון שלהם בשדות האורז. ברם, קודם כל, אלה לא כל המגילות, כי אם המגילות השלמות והיפות ביותר, שחלקן מוצגות בהיכל הספר. הצילומים יפים ואפשר להגדיל אותם, אפשר לשחק איתן. עכשיו הקהל הרחב יוכל לקרוא בהן, אפילו ילדי ישראל שיגלו כי קל לקרוא את מגילת המקדש, ושיש כתיבים משונים במגילת ישעיהו הגדולה כמו כיא, רואש, זות וכיו"ב.

המגילות - ממדבר יהודה אל הרשת

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מלמדים את את החזון של ישעיהו בן אמוץ על קץ המלחמות? רוצים להראות

לתלמידיכם את ’וכתתו חרבותם לאתים‘ במגילת ישעיהו השלמה? מעתה אין קל מזה. אין יותר צורך ללכת לספריות ולנבור בספרים כדי למצוא צילום שלה, ובוודאי ובוודאי שאין יותר צורך להגיע פיסית להיכל הספר בירושלים כדי לחזות במגילה המקורית (אם וכאשר היא תוצג לרבים. מה שרואים היום במרכז היכל הספר הוא העתק פקסמיליה שלה). צילום המגילה נמצא מעתה ב'ענן' והגישה אליו היא דרך המחשב. אתם נכנסים לאתר של היכל הספר שבמוזיאון ישראל, מגיעים למגילה מציינים את הפרק והפסוקים המבוקשים, והם יופיעו במסגרת אדומה על גבי המגילה. תוכלו להגדיל או להקטין את הכתוב על פי רצונכם ולבחון את הכתוב לפרטי פרטיו. מדובר בצילום צבע באיכות העולה על זו של כל צילום אחר של המגילה. הוא התבצע ברזולוציה גבוהה של 1200 מגה פיקסל (!) ומאפשר להבחין בפרטים שאינם ניתנים לראיה בעין בלתי מצויידת. אם תרצו תוכלו גם לקרוא את התרגום לאנגלית של הכתוב.

מגילות מדבר יהודה ברשת

(1) חוכמת אנוש בעולמו של הקדוש ברוך הוא

הרב פרופ' יהוידע עמיר, היברו יוניון קולג'

החידה שמציב כפל בריאת האור שבסיפור הבריאה המקראי, העסיקה את הפרשנות
היהודית לדורותיה. המדרש קובע שהאור שנברא ביום הראשון גנוז "לצדיקים לעתיד לבוא" (למשל חגיגה יב ע"א). פירוש זה מעניק משמעות רעיונית דתית עמוקה לסיפור הבריאה ולכן גם להתבוננות האנושית בעולם. עוד לפני שנברא ה'מצוי', היינו המאורות המקיימים את סדרי−היסוד של עולמנו הפיסיקלי והתרבותי, הוצב בעולם ה'רצוי', היינו פוטנציאל השלמות של העולם הנגאל. רעיון זה דומה ביסודו לזה המובא בבריתא, המונה את 'שמו של משיח' בין הדברים שנבראו קודם בריאת העולם (פסחים נד, א).

(2) תחומי ידע פרוגרסיביים וסטאטיים

פרופ׳ צחי וייס, האוניברסיטה הפתוחה

ישנם תחומי ידע שהם במהותם פרוגרסיביים, ובראשם המדעים המדויקים. הידע האנושי אודות תחומים אלו מצטבר ובניין הידע נבנה נדבך על גב נדבך. ישנם לעומתם תחומי עניין סטאטיים - אלו הם ענייני הרוח. נושאים אלו אינם מתבהרים עם הזמן וכל אדם בכל דור עשוי לבחון מחדש את אותן שאלות ובעיות.

(3) התנ"ך מעניק את עצמו לפרשנות בכל דור ודור

פרופ׳ יונתן בן-דוב, מקרא, אוניברסיטת חיפה

כוחו של התנ"ך, שעמד לו לאורך אלפי שנים, שהוא מעניק את עצמו לפרשנות ולעיצוב מחדש
בכל דור ודור. בעיני המאמינים הדתיים של אותו דור מדובר כמובן בדבר חיובי: אפשר למצוא במקרא את הפשטות המתחדשים בכל דור, ולגזור ממנו "פשט קיומי" (בלשונו של אוריאל סימון). אולם המחקר ההיסטורי מעמיד את הדברים בפרופורציה. הנה, למשל רעיון נפלא אחר. בקוסמולוגיה שלפני אריסטו סברו מדענים-פילוסופים אחדים כי בניגוד למקובל בימינו, המאורות אינם גופים של אור הנעים על רקע חשוך, אלא להיפך: השמים הם כיפה אטומה הנעה בתוך חלל מואר, ומה שנראה לנו כמאורות אינו אלא נקבים באותה כיפה חשוכה. הכיפה (כדור?) מסתובבת ומכאן מה שנראה לנו כמו תנועת המאורות. והנה, התפיסה הקוסמולוגית הזו משתלבת עם התיאור של ספר בראשית אפילו טוב יותר מן ההצעה של פרופ' אביעזר: ביום הראשון נברא האור המקיף את העולם, וביום הרביעי נעשו הנקבים בכיפה החשוכה – היינו המאורות. ממש נפלא! ההצעה הזו לא עלתה מעולם (למיטב ידיעתי), משום שאתרע מזלה והפרשנות היהודית-הלניסטית התחילה אחרי שהקוסמולוגיה של אריסטו כבר הכתה שורש. אבל היא בהחלט היתה עשויה לעלות. אחרות כמוה, ברוח אריסטוטלית, עלו גם עלו, והן נמצאות לרוב בכתבי הרמב"ם למשל. כל ההצעות הללו ליישב את התורה עם ממצאי המדע מתיישבות עם הכתובים בצורה סבירה (כחוקר מקרא נראה לי: סבירה ולא יותר).

(4) נצחיותה של התורה נמצאת בסמכותה הנורמטיבית

פרופ׳ ברוך יעקב שורץ, מקרא, האוניברסיטה העברית

לדעתי אין מקום לנסות ולתאם בין התפיסות המדעיות, הנובעות ממה שידוע כיום,
ובין התפיסות המתבטאות בסיפורים המקראיים, הנובעות כמובן ממה שהיה "ידוע," ליתר דיוק, מה שהסופרים יכלו לשער על פי הנראה להם ומה שיכלו ליצור ברוחם ועל פי אמונתם, מגמותיהם וההקשר הספרותי, הכל בכפוף למצב הידע והחכמה בזמנם שלהם. הציפייה, או הדרישה, שהתורה תתאים מבחינה אינפורמטיבית למה שידוע לדורות מאוחרים אין לה על מה שתסמוך; התורה דיברה בלשון בני אדם, וכיוון שניתנה באחת הלשונות (כדברי רס"ג) כל האמור בה משקף אך ורק את מה שבני אדם ידעו ויכלו להבין בעת העתיקה. נצחיותה של התורה נמצאת בסמכותה הנורמטיבית, היינו בתקפותן של המצוות שבה – כפי שפירשו אותן חז"ל וחכמי ההלכה כמובן – אך בשום אופן לא במידע ההיסטורי והקוסמולוגי המצוי בה. ואכמ"ל.

(5) התורה נכתבה בידי בני אדם לפני למעלה מאלפיים שנה

פרופ‘ יאיר הופמן, מקרא, אוניברסיטת תל-אביב

אני דוחה לחלוטין את גישת פרופ‘ אביעזר. מקורה באמונה שהתורה היא ספר אלוהי, שלא נכתב על ידי אנשים בשר ודם, ואי לכך כל שכתוב בה חייב להיות אמת לאמיתה, ממקור אלוהי. כיוון שכך נעשים כל מיני ניסיונות לישב את ה“אמת“ של התורה עם ה“אמת“ המדעית, המשתנה מדי פעם לפי התפתחות המדע. אני סבור שהתורה היא ספר שנכתב בידי בני אדם לפני למעלה מאלפיים שנה, היא משקפת את אמונותיהם אז, את ניסיונותיהם המעניינים להבין את היקום וראשיתו. זהו מסמך תרבותי מופלא, אך לא מסמך מדעי, וכל יומרה למצוא בו אמת מדעית נראית לי מופרכת מעיקרה.

(6) תפיסת בראשית זהה לתפיסת איש המדע המודרני

הרב אביה הכהן

שאלת ההתאמה בין התאוריות המדעיות והכתוב בתורה כמעט ולא העסיקה אותי מעולם.
דיבורים על כך שהתורה/התלמוד הקדימו את המדע המודרני חשודים כאפולוגטיקה סרת טעם. בכל אופן יש משהו מדליק ומדהים בדברי נתן אביעזר ויורשה לי לכתוב מספר מילים על פרק א בספר בראשית.

(7) פוטנציאל לקרע מאיים

אדוה הכהן, מחנכת ומורה

מבעד לכאבי הסתירה בין תורה למדע ומאמצי הגישור ביניהם, בולטת שבריריות שמחת ההתאמה.

כל יישוב סתירה נקודתית טומן בחובו פוטנציאל לקרע מאיים, וחושף מאליו כי רבים הפערים מפתרונותיהם. אין זה מדד עבורי להערכת התנ"ך, ולפיכך הן ההתאמה והן הפערים אינם מוכיחים את עוצמת המקרא או לחלופין מערערים אותה. גדולתו של התנ"ך אינה נפגמת ואינה מתאשרת בעיני מתוך השוואתה למחקר המדעי. אולם לצד תפיסתי כי יש להרפות ממאמצים מעין אלו ולהקשיב לכל תחום כשלעצמו, אוסיף רק שהתיאוריה הפיזיקאלית זורה אור מעניין על תיאור הבריאה המקראי. כך, בולטת הדרגתיות תהליך הבריאה, המעבר מן האור הראשוני שנולד באחת לכדי קיום של ממש, יקום הנפרש במרחבי זמן ומקום. כפרשנות אפשרית נקודתית היכולה להפרות את העיון הספרותי - ולא כצורך רגשי בלכידות תפיסתית ובהרמוניה - רק כך אקרא פירושים מעין אלו אשר בבסיסם תקווה שאין לי חלק בה.

(8) אני חי בין שני הכיוונים

הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר "אורות שאול" פתח תקוה

נקודת המוצא שלי היא שאת פרשת הבריאה אין אנו מסוגלים להבין. חוסר ההבנה
אינו נובע מפסוק זה או אחר, אלא מהשאלה העקרונית האם פרשת הבריאה באה לתאר אירוע היסטורי ממשי במונחי ההיסטוריה הקרובים לתפיסת עולמנו, או שמלכתחילה היא לא כתובה במילים היסטוריות, אלא ערכיות ורוחניות, ואין בה מידע כלשהו על בריאת העולם, גיל העולם או כל עניין הקרוב לכך. בשל כך, אני אוסף אפשרויות. האפשרות שמדובר במפץ הגדול היא אפשרות נאה, והיא משמחת, אולם לא עליה אני בונה את אמונתי או את ההוכחות לאמיתות המקרא; האפשרות שכלל לא מדובר בתיאור היסטורי אלא בתיאור רוחני אף היא אפשרות נאה מאוד, ואני לומד את הפרשה בדרך זו, ומסיק מסקנות רחבות היקף מתיאור בריאת האדם (כתבתי על כך ספר, "בצלמו: האדם הברוא בצלם" (2009),  וכך אני חי בין שני הכיוונים האלה, ולא קובע דבר וודאי, אלא מתברך משניהם. אני חושב שזו הדרך היותר נכונה, מאשר קביעות בלשון וודאי, שאין להן בסיס משמעותי.

(9) סיפור הבריאה מבקש לכונן משמעות ודפוסי מחשבה

פרופ‘ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

סיפור הבריאה בספר בראשית לא התכוון להיות חלק מתיאוריה מדעית הניתנת לאישוש או להפרכה אלא חלק מתפיסה דתית המבקשת לכונן משמעות ודפוסי מחשבה. כוונת תיאור הבריאה היא לתאר תפיסה עקרונית הקובעת את היחס בין הבורא לנברא שעניינה הוא שאין בנמצא דבר ניטרלי מסוג טבע אלא השמים והארץ וכל אשר בם נבראו בחסד אלוהים וברצונו.

(10) הטענה אינה עונה לעקרון של הינתנות להפרכה

הרב ד"ר דוד מיכאל אברהם, המכון הגבוה לתורה, אוניברסיטת בר-אילן

אני אישית לא מתעניין בשאלות אלה ודומותיהן, משתי סיבות: הן לא חשובות (אין להן
השלכות), ולפחות לגביי הן גם לא מעניינות. אסביר זאת בקצרה. אם לוקחים את המקרא כפשוטו, קשה לקבל טענה שיש התאמה בינו לבין התיאור המדעי של הבריאה (אולי חלקית, אבל ודאי לא מלאה). על כן אדם מאמין (כזה שאינו דוחה את ממצאי המדע, כמובן) חייב לאמץ את האפשרות של הפרשנות היצירתית לפסוקים. אבל בגישה שמוכנה לפרש את המקרא בצורות יצירתיות (כדברי הרמב"ם הידועים במו"נ ח"ב פכ"ה על הקדמות וההגשמה של הא-ל), אז אפשר להתאים את המקרא כמעט לכל תיאוריה מדעית שתוצע בפנינו. לשון אחר: טענת ההתאמה אינה עונה לקריטריון הפופריאני של הינתנות להפרכה.

(11) גישת הבריאתנים

פרופ‘ אליה ליבוביץ, אסטרופיזיקה, אוניברסיטת תל אביב

פרקים רבים בתנ"ך, ביניהם ספר בראשית כולו, הם לדעתי מן היצירות הספרותיות הגדולות
ביותר של העולם המערבי. ככאלה, הם או חלקם ניתנים לפרשנויות שונות ואף סותרות זו את זו.
אם פרופ' אביעזר קורא בפסוק ג בפרק א בספר בראשית את תיאורית המפץ הגדול, אי אפשר לומר שהוא מסלף בזאת את השפה העברית ולכן פרשנותו יכולה להתקבל כלגיטימית. האם על סמך הפרשנות  שהוא מייחס לטקסט מותר לו להניח שמחבר הטקסט ידע דבר או חצי דבר על המפץ הגדול, כפי שהמושג מובן ע"י קוסמולוגים בני זמננו, זוהי שאלה אחרת לחלוטין. נדמה לי שהתשובה עליה שלילית, אם כי כמובן אי אפשר להוכיח אי ידיעה של מישהו. אינני מכיר אישית שום אדם שמפרש את הפסוק הנ"ל באופן זהה. עם זאת, להערכתי יש מיליונים רבים של בני אדם, יהודים, נוצרים וכפי הנראה גם מוסלמים, בארץ וברחבי העולם, שקוראים את פסוקי פרק א בספר בראשית ברוח דומה לקריאתו של פרופ' אביעזר. בז'רגון הפילוסופי-פוליטי אנשים אלה קרויים "בריאתנים".

ירמיהו א ואורות הכרך: תהליך חקר ויטלי ותנובתו הפרשנית

ד“ר יוספה רחמן, מכללת לוינסקי והמכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון

בהרצאה זו יוצג תהליך חקר ויטאלי שעבר עליי כשחקרתי את חזון ההקדשה של ירמיהו. התהליך כלל שלושה שלבים עיקריים: א. שלב הצמיחה של המחקר השגרתי. שלב זה דרש לא יותר מאשר חדר, ספרי עזר, נייר ועט. ב. שלב הדריכה במקום ופריצת "אורות הכרך" אל שדה התודעה. כשהמחקר דרך במקום,  המשיכה לפענוח יצירות ערקה מהבית אל שלטי הפרסומת המוארים שבכרך. באותה תקופה, הרצון של חברות הפרסום לצוד מה שיותר נפשות, הניב פרי, והן עברו מהפרסום החד פעמי לפרסום בהמשכים הבנוי על סדרה של תמונות  מתוך מגמה לרתק את המתבוננים. בתקופה הראשונה של מהפך תקשורתי זה, המתבונן הממוצע בתמונה הראשונה  שבסדרה, לא יכול היה לתפוס שמדובר בטכניקה שכזאת. במקרה הטוב הוא נותר תמה נוכח הפרסומת שדמתה יותר לתמונה במוזיאון מאשר לפרסום חוצות. ג. בשלב  האחרון, השלב הפילולוגי-חוויתי, השתלב חקר שלטי החוצות עם החקר הפילולוגי של ירמיהו, הפך אותו לחווייתי יותר והביאו לידי גמר.

"דמות במחול": זיקות לשיר-השירים והרהורים אישיים

יותם מיכאל בן משה, אמירים, האוניברסיטה העברית

א. תרגום שירו של עזרא פאונד Dance Figure
ב. הזיקות לשיר-השירים
ג. הרהורים על מלאכת השיר
ד. Ezra Pound: Dance Figure

א. תרגום השיר