Avigdor (Victor) Hurowitz: In Memoriam

Prof. Shalom M. Paul, The Hebrew University

Victor Avigdor Hurowitz was born in Philadelphia, Pennsylvania on April 19, 1948. Summoned to the “Academy on High” on January 20, 2013, he is survived by his loving wife Ann Roshwalb Hurowitz; his devoted son Daniel Hurowitz; his three sisters Julia Bornstein, Leah Sherman, and Rachel Durlacher, and his brother Joseph Hurowitz. The second of six children whose parents were both schoolteachers, Victor was raised in a Conservative Jewish home,  later adopting Modern Orthodoxy. While attending a public high school that groomed its students for academic excellence, he also studied in the Hebrew High School at the Har Zion Temple in Philadelphia, where the late Moshe Greenberg’s father, Simon Greenberg, had been the rabbi for many years.

הספד לאביגדור (ויקטור) הורוויץ

21 בינואר 2013 (י' בשבט תשע"ג)
מפי פרופ' שלום מ' פאול, האוניברסיטה העברית

ויקטור, ידידי היקר, צער גדול נפל על כולנו, "ונָהָה נְהִי נִהְיָה" (מיכה ב, ד). המומים אנו, אבֵדה קשה, ואספד עליך "הוי אחי" (מל"א יג, ל). הלכת לעולמך טרם זמנך, בלוא עת.

בהזמנה שנשלחה לקראת יום שמחתך, שהפכה ליום אֵבֶל, הייתי אמור לשאת דברים לכבודך, והכותרת הייתה "מִשְׁוַלְיָה (כך צריכים לבטא ולא 'שׁוּלְיָה') לשָכֵן לעמית", ולחוט המשולש שמעולם לא במהרה יינתק, ועל-פי התבנית הספרותית "שלוש-ארבע", אוסיף גם את החשוב מכולם – "חבר".

Eulogy for Avigdor (Victor) Hurowitz

Eulogy for Avigdor (Victor) Hurowitz^*

Delivered on January 21, 2013

by Prof. Shalom M. Paul, The Hebrew University

Victor, my dear friend, a great sorrow has fallen upon all of us. We bitterly lament and are distraught – the loss is overwhelming to us all: “Woe, my brother!” (1 Kings 13:30).You have gone to the next world before your time. Your sun should not have set so quickly.

In the invitation that was sent for the day of your simchah (on the publication of your commentary on Proverbs), that has now sadly turned into a day of mourning, I was invited to say some words in your honor. The title was to be, “From Apprentice, to Neighbor, to Colleague.” To this triple-cord that cannot swiftly be severed I must add – upon the literary model “on three and four” – the most important of them all: “Friend.”

עיון בעקבות איון: מחשבות על ערך החיים

שראל פכטר, רפואה, הדסה עין-כרם

הולדת כוכבים

“ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך, שעל כרחך אתה נוצר; ועל כרחך אתה נולד; ועל כרחך אתה חי; ועל כרחך אתה מת; ועל כרחך אתה עתיד לתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא” (משנה, אבות ד, כב). באופן אירוני, דווקא הדברים בעלי המשקל וההשפעה הגדולים ביותר הנוגעים לאדם, יצור רצוני כביכול, אינם נתונים כלל לבחירתו. המשפחה אליה הוא נולד, סביבתו, תכונותיו הפיסיות ויכולותיו האינטלקטואליות, כולם מושלכים עליו כתסריט על השחקן. אך מעל כל אלה הרי שעצם קיומו, ההשתתפות במרתון הקוסמי, מבליח מן האין ומסתיים כהרף עין, ללא תלות והתחשבות ברצונו.

אם להשתמש בעקרון הקרטיאזני הראשוני, הרי שאותו קיום, הוא למעשה הדבר הוודאי והמוחשי היחיד שיכול להשיג האדם עם התפתחות תודעתו. משלב זה ואילך, העבודה וההשלמה עם אותו נתון ראשוני הינה תהליך מורכב ומבלבל. בהינתן קיומו, האדם מנסה להמציא לו הצדקה, לברר נחיצות, אשר יסבירו אותו כיחיד מובדל בתוך סבך אנושי בלתי נדלה על פני מליוני שנות היסטוריה. אם נשאיל את שם ספרו של ויקטור פרנקל, "האדם מחפש משמעות" (1946).

שנים שאין בהן חפץ: בעקבות קהלת יב

סטודנט לרפואה, הדסה עין-כרם

'ויאנץ השקד', קהלת יב 5

הגיעו העת, הזמן, השעה,

חיי כבר עברו ארוכים.

אין מאור בעיני, נשארה רק דמעה,

של חיי בריאות רחוקים.

כל שומריי מתקשים להגן,

גם רגליי כבר אינן כתקנן,

נעצב על מות עוד שכן,

ובקרוב יאספוני לגן.

אביגדור ויקטור הורוויץ 2013-1948

פרופ' אביגדור הורוויץ
מחזיק את כרכי פירושו למשלי

פרופ’ אביגדור ויקטור הורוויץ, חוקר מקרא ואשורולוג, מהמחלקה למקרא, ארכיאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת בן גוריון בנגב, הלך היום לעולמו אחרי מחלה קשה. פועלו המחקרי האדיר היה בתחום היחס בין המקרא והמזרח הקדום ובכל אחד מהתחומים הללו באופן עצמאי. הוא תרם תרומות יקרות ערך לחקר ספרות החכמה המקראית עם דגש על ספר משלי; מקדשים, פולחן, אלילות, פסילים, קסם והגדת עתידות במקרא ובתרבויות הסביבה; הספרות האכדית ולשון המקרא. פירסם לאחרונה את פירושו לספר משלי, בשני כרכים, בסדרה ‘מקרא לישראל’ (מאגנס ועם עובד). 

ספריו הנוספים הם:

דוד מאחורי המסכה והדילמה החינוכית של המורים

עבי קלדרון, מחנך ומורה

קרוואג'יו, דוד עם ראש גולית

הפרשנות המודרנית עושה הערכה מחדש של דמותו של דוד המלך, ומנסה לקלף את העטיפה הצבעונית שבה עטפו אותו עורכי המקרא. [1] התמונה שמתגלה מטרידה ושונה לחלוטין מהתמונה שמצטיירת בסיפור המקראי. 

לדעת הפרשנות המודרנית, לא דוד "נעים זמירות ישראל" כתב את ספר תהלים. זהו ספר שנכתב לאורך תקופה של כאלף שנים על ידי משוררים רבים. 
בספר דברי-הימים ההערצה לדוד אינה יודעת גבול. סיפור דוד ובת שבע, למשל, נעלם בו, ואילו היה נשאר לנו רק מקור זה, לא היינו יודעים כלל על הסיפור. [2]

סופר מטעם חצר המלוכה של דוד כתב את ה"היסטוריה" של חלק מספרי שמואל ומלכים, וניסה באמצעותה להציג את שאול בצורה שלילית, ולכסות על חשדות כבדים שהסתובבו בעם לגבי מעשים מכוערים שנעשו על ידי דוד. 

סופר שהוא תועמלן פוליטי של המלך ומשכתב ההיסטוריה, היה דבר מקובל באותה תקופה. לדוגמא, סנחריב השמיד את בבל בשנת 689 לפני הספירה, ועשר שנים מאוחר יותר סופר מטעם חצר אסרחדון בנו כותב שבבל נהרסה בגלל מבול וזאת כדי לפאר את אסרחדון ששיקם את בבל. אם מתבוננים בתבליטים שהתגלו בארמון המלוכה האשורי, האויב נראה תמיד מובס, האשורים בדרך קבע מנצחים והמלכים אף פעם אינם נפצעים.

דמות הבוגר הרצוי - איזו דמות אדם צריכה לכוון את מערכת החינוך שלנו

"וביום ההוא ירימו קול אחד וברכו ושבחו ועלו ברוח אמונה וברוח

חוכמה וברוח אורך אפים וברוח רחמים וברוח משפט ושלום וברוח חסד..."

פרופ’ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

צילום: יואב מזור

האדם הרצוי בכל חברה הוא אדם המקדש את זכות החיים של כל אדם, המאמין בחופש הבחירה של כל אדם ללא הבדל דת, גזע ומין, לאום או מגדר, לנהל את חייו כרצונו או כרצונה בגבולות החוק והסדר, המאמין בדעת, אמת וצדק, שוויון וחירות כזכות שווה לכל אדם. האדם הראוי הוא אדם המכבד את החוק ואת המשפט המוטלים בארצו בידי הרשויות שנבחרו כחוק בבחירות דמוקרטיות המקובלות על רוב הציבור מרצונו החופשי, ולוקח חלק בחובות המוטלות עליו כחוק, כאזרח במדינה חופשית דמוקרטית שוחרת שלום ושוויון. האדם הראוי הוא אדם המכיר ברבגוניות אפשרויות הקיום של המין האנושי ובדרכי מחשבה שהתפתחו במשך אלפי שנים, ומכבד אותן כתחום בחירה, גם אם איננו מזדהה איתן. האדם הראוי הוא זה שאיננו כופה את דעתו על זולתו ובוודאי שאינו משתמש באלימות כדי לכפות את עדיפויותיו, זה המגלה סקרנות לגבי הריבוי והגיוון התרבותי-לשוני, דתי-חברתי, אזרחי-קיומי, ומכיר בצורך להיות פתוח למגוון אנושי רחב זה ולנהוג בו ברוחב דעת, בכבוד, בסקרנות, בפתיחות, באיפוק, בפשרה ובסובלנות. החופש לבחור בחירה אינדיבידואלית עצמאית בכל הקשור לאורחות חיים ולאמונות ודעות, לדתות תרבויות והשקפות, בגבולות חוק אזרחי, הומני, ריבוני, דמוקרטי פלורליסטי, והאיסור לכפות מאומה בתחומים אלה השמורים כולם לבחירה החופשית של כל פרט בחברה, הוא מהות החברה החופשית שצמחה אחרי מלחמת העולם השנייה, שבה טעם העולם את טעמה המר של הטוטליטריות המבטלת את כבוד האדם וחירותו בשמה של אידיאולוגיה כוחנית ומוחקת את אנושיותו ומכלול זכויותיו. החברה החופשית הבתר-מלחמתית מכירה באחריות משותפת בתחומים חיוניים לקיום ברשות הרבים, כחלק מחובות האדם, ובחופש בחירה מוחלט בתחומי הפרט, כחלק מזכויות האדם, וכל בוגר בית הספר ראוי לו שיזדרז ויפנים הכרה זו והבחנה זו על כל המשתמע ממנה בחיי הפרט ובחיי הכלל.

הארכיון הארכיאולוגי של ארץ ישראל נסרק ועולה לרשת

תוכנית מורשת במשרד ראש הממשלה: המידע מהווה תשתית עיקרית למחקר הארכיאולוגי של 100 השנים האחרונות

רשות העתיקות:  ננגיש את המידע הנדיר לציבור הרחב בארץ ובעולם

תמונה מתוך הארכיון: ירושלים בשלג, צילום פנורמי משנת 1941

הארכיון הארכיאולוגי של ארץ ישראל, המנוהל ע"י רשות העתיקות והמרכז את הנתונים מפעילות כל הגופים הארכיאולוגיים בארץ, ממוחשב ובימים אלה עולה לרשת. זאת, במימון משותף של תוכנית מורשת במשרד ראש הממשלה – "ציוני דרך", ורשות העתיקות. ראשיתו של הארכיון המדעי במחלקת העתיקות הבריטית, המשכו באגף העתיקות הישראלי, ורשות העתיקות מטפלת בו היום תוך השקעת מחשבה ומשאבים רבים.

השלב הראשון, המכיל עשרות אלפי מסמכים, צילומים, מפות ותכניות מהשנים 1919-1948 מעכו ומירושלים, כבר ניתן לצפייה ברשת בכתובת www.iaa-archives.org.il. חומרים אלה נכתבו ברובם בשפה האנגלית.

קברים בני למעלה מ-3000 שנה נחשפו במצרים

אמנחותפ השני מגיש מנחה

 רשות העתיקות המצרית מודיעה שארכאולוגים חשפו שורת קברים  בני למעלה משלושת אלפים שנה בעיר העתיקה של לוקסור. התגלית נמצאה במתחם מקדש הקבר של אמנחותפ השני, אבל הקברים היו חלק ממתחם קבורה מאוחר יותר. הדבר מעיד כי מקדש הקבר של אמנחותפ השני המשיך להיות אתר חשוב גם שנים רבות לאחר מותו של המלך. אמנחותפ השני היה הפרעה השביעי בשושלת הי”ח. שלט משנת 1427 עד 1401 לפנה”ס והיה ידוע במסעות המלחמה שלו לכנען ולסוריה. מקדש הקבר שלו  מצוי בגדה המערבית של הנילוס, מקום שקיעת השמש שהיה באמונת המצרים הקדמונים ארץ המתים. בגדה המערבית של הנילוס  מצוי הנקרופוליס הגדול המכיל את קברי המלכים והאצילים.

ספרות החכמה במקרא ובמזרח התיכון הקדום - בית מקרא חוברת נז

נילי שופק ויאיר הופמן (עורכים), ספרות החכמה במקרא ובמזרח התיכון הקדום, בית מקרא נז (תשע"ב), חוברת ב, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים.

מוסד ביאליק

ראשיתה של חוברת זו בכנס מדעי שארגנה פרופ' נילי שופק באוניברסיטת חיפה בשנת תשע"א 2011. כל המחקרים בחוברת למעט אחד מבוססים על ההרצאות של מחבריהם בכנס. חוברת זו ממשיכה את מסורת 'בית מקרא' לפרסם מדי פעם חוברות נושאיות.
ספרות החכמה המקראית, שמרוכזת בעיקר בספרי משלי, איוב וקהלת, מבטאת את החיפוש הבלתי נלאה אחר החוקיות בעולם (בין האדם לאל, בינו לבין זולתו ובינו לבין העולם הסובב אותו) כדי לנצלה לתועלתו. ספרות חכמה פרחה גם בתרבויות שסבבו את ישראל, אך המיוחד לחכמה המקראית היא האכסיומה ש'יראת אדני היא חכמה' (איוב כח 28). החוברת כוללת שבעה מאמרים. ואלו הם:

משה גרסיאל, דיאלקטיקה אינטרטקסטואלית בבעיית הגמול: הדגמה מתהלים א וירמיהו יב; יז;

איתמר כסלו, קהלת והתמודדותו עם המוות לאור התפישות במקרא ובספרות המזרח הקדום;

טובה פורטי, לשאלת הסידור והעריכה בקהלת: הפתגם כחוליה מגשרת;

אליעזר (אד) גרינשטיין, החכמה בשפה האוגריתית;

אביגדור ויקטור הורוויץ, 'פגוש דב שכול באיש': טיפוסים שליליים בספר משלי ובכתבים מסופוטמיים;

יעקב קליין ונילי סמט, דת ומוסר בספרות הפתגמים השומרית;

נילי שופק, 'הוראה לפתיים כדי לדעת': תורת פתחחתפ וספרות החכמה המקראית. 

שיחת רדיו על פרשת 'שמות', הוראת המקרא ועוד

רדיו ECO99fm

להשמעה לחצו על המשולש בצד שמאל.

ראו גם: לאה מזור, פריון ונשים בעיצוב ראשית ישראל במצרים - עיון ספרותי-רעיוני בשמות א-ב

על הוראה משמעותית: ראיון עם ד”ר ענבר גלילי-שכטר

ד"ר לאה מזור מראיינת את ד"ר ענבר גלילי-שכטר, מנהלת מכון ‘כרם’ להכשרת מורים 

ד"ר ענבר גלילי-שכטר

בציבור נשמעת שוב ושוב הטענה שסר חינם של מקצועות היהדות בחברה הישראלית בת ימינו. האם את מסכימה עם הטענה הזאת?

 הדבר נכון לגבי לימודי היהדות באוניברסיטאות, אולם במקביל יש פריחה חסרת תקדים של בתי מדרש פלורליסטים, מדרשות ומכינות קדם צבאיות, וגם בבתי הספר התיכוניים ובחטיבות הביניים יש תנופה של לימודי יהדות. 

ארגון כי"ח, שמכון כרם שייך אליו, מקדם את לימודי היהדות בבתי הספר ובבתי מדרש לסטודנטים ולמגוון אוכלוסיות, עם דגש מיוחד על היבטים של צדק חברתי, ועל מורשת חכמי יהדות המזרח.

פריחתם של בתי המדרש החילוניים היא תופעה חברתית מעניינת. על איזה צורך הם עונים לדעתך?

אני מתרשמת שהם עונים על הצורך בלימוד רלבנטי ומשמעותי, שיש לו נגיעה לחיים של צעירים ישראלים היום. ברבים מבתי המדרש הללו, הנושאים החברתיים והערכיים הם מאוד מרכזיים.