איך אדם הראשון שיקר, התחמק, הצטדק. ואת?

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

אדם וחוה, וויליאם בלייק

שִׁקַּרְתָּ

 

שִׁקַּרְתָּ לִי,  בְּנִי!

שִׁקַּרְתְּ לִי, אִמִּי!

שִׁקַּרְתָּ לִי שׁוּב, אֲהוּבִי!

הַקַּרְקַע רוֹעֶדֶת, נִבְקַעַת

מִתַּחַת בִּרְכַּיִם פָּקוֹת.

תִּקְרַת הָעוֹלָם מִתְמוֹטֶטֶת פִּתְאֹם

עַל רֹאשׁ מִתְפּוֹצֵץ מִבִּפְנִים.

הַגָּרוֹן מִתְיַבֵּשׁ, נֶחְנָק.

ד״ר לאה מזור מראיינת את חוקר נוסח המקרא פרופ׳ עמנואל טוב

הראיון התקיים באולם בבניין האקדמיה הישראלית למדעים ביום 14.9.2020. עמנואל טוב, איש החוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל במקרא וחבר האקדמיה, מספר על מחקריו בתחום תרגום השבעים ומגילות מדבר יהודה. מקיף את סוגיות היסוד בחקר נוסח המקרא, מספר על אישים בולטים בתחומי המחקר שלו, על חידושים בתכנים ובשיטות המחקר, במיוחד על השימושים בטכנולוגיות הממוחשבות, ותוך כדי כך נחשפים פרקים מרתקים מקורות חייו. 

אז מה הקשר בין נהלל לאומן? התלם של סבא יוסף ושל רבי נחמן היה שונה לגמרי – בין גלות לגאולה

אוריאל בן עמי, סופר, משורר ואיש תקשורת

נהלל מהאוויר. צילום: אלברטרוס

אמי זכרונה לברכה היתה מודאגת. שמחה מצד אחד שבנה חוזר בתשובה, אך חשה אי נוחות שמשהו הולך שם לאיבוד. זה קרה לפני כמעט חמישים שנה.

היא ידעה מאחי דדי, שהוא נמצא בקשר עם איזה רב ברסלבי, ששמו אליעזר ברלנד ואשתו תהילה.

אמי הנבונה ידעה לקרב רחוקים ופעלה בכל מאודה, לא לוותר על מתרחקים. היא הזמינה עם אבי את הרב ברלנד ורעייתו לסעוד על שולחן ביתנו בנהלל. ברלנד היה מאושר לבוא. הוא רק החל אז לצוד נפשות טובות ותועות, מההתיישבות העובדת ולנכס אותם לעצמו. ובכך לקנות לעצמו לגיטימציה מלב הציונות, שאינה שייכת אליו.

הופיע בית מקרא כרך סה (תש״ף), חוברת ב

מוסד ביאליק

סינגוגה ואקלזיה: הריב

אלי יונה, משורר

Gothic Statues "Ecclessia" and "Synagogue"Notre-Dame

בַּכְּנִיסָה לְקָתֶדְרָלָה נוֹרְאַת הוֹד
נִתְקַלְתִּי בִּשְׁתֵּי מְלָכוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת,
אַחַת, בְּגִיל הַזָּהָב, עִם כִּסּוּי עֵינַיִם
וּמֵקֵל שָׁבוּר, נִסְּתָה בְּדֵי עָמָל
לְהָרִים אֶת הַכֶּתֶר שֶׁהִפִּילָה לָהּ
הַמַּלְכָּה הַשְּׁנִיָּה, אֶל נָכוֹן, לְפִי
אֲרֶשֶׁת הַזָּדוֹן שֶׁעַל פָּנֶיהָ הַקָּרִים.

דברים שנשא פרופ׳ ברוך יעקב שורץ בערב הגשת ספר היובל לפרופ׳ שלום פאול

פרופ׳ ברוך יעקב שורץ, האוניברסיטה העברית

Eisenbrauns

Birkat Shalom: Studies in the Bible, Ancient Near Eastern Literature, and Postbiblical Judaism Presented to Shalom M. Paul on the Occasion of His Seventieth Birthday, Edited by Chaim Cohen, Victor Avigdor Hurowitz, Avi M. Hurvitz, Yochanan Muffs, Baruch J. Schwartz, and Jeffrey H. Tigay, Winona Lake 2008

הזכות שנפלה בחלקי להצטרף אל קבוצת החברים שנטלה על עצמה להוציא לאור ספר יובל לכבוד שלום, יחד עם הזכות הנוספת שזכיתי בה בעצם ההזמנה לברך את שלום הערב בשמה של אותה הקבוצה, היא בשבילי אחד השיאים של היסטוריה לא קצרה.

על דמותו של פרופ' שלום פאול ז"ל כמורה וכחבר: דברי שלום ואמת

פרופ׳ שמחה קוגוט, האוניברסיטה העברית

מימין: פרופ׳ מנחם הרן. משמאל: פרופ׳ שלום פאול
צולם בארוע לכבוד פרישתו של פרופ׳ פאול לגמלאות 

פרופ' שלום פאול, שהלך השבוע לעולמו (16.11.2020), היה חוקר ומרצה למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. על תרומתו לחקר המקרא עמדו ועוד יעמדו אחרים. אני אתמקד כאן בדיוקנו כמורה וכחבר.

שלום פאול היה מורה מעולה שידע והצליח להאהיב את המקרא על תלמידיו, אולי משום שמעולם לא חדל להיות תלמיד. הוא לָמַד על מנת ללַמֵד והתעדכן תמיד בחידושי המחקר על מנת שיוכל להביאם לפני תלמידיו. אין זה אפוא מקרה ששלום זכה להימנות ברשימת המורים המצטיינים פעמים רבות.

לזכרו של פרופ׳ שלום מ׳ פאול

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ביום שני, כ"ט בחשוון תשפ"א, 16 בנובמבר 2020, הלך לעולמו שלום מורטון פאול, פרופ׳ אמריטוס בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים (1936 - 2020). היה חוקר מקרא ומזרח קדום, פרשן ובלשן שידו רב לו גם בספרות חז״ל.

Congratulations to Prof. Shalom Paul

Prof. Shalom Paul

Shalom M. Paul, Isaiah 40–66: A Commentary

Shalom M. Paul, Isaiah 40–66: A Commentary

Paul examines Isaiah 40–66 through a close reading of the biblical text, offering thorough exegesis of the historical, linguistic, literary, and theological aspects of the prophet’s writings. He also looks carefully at intertextual influences of earlier biblical and extra-biblical books, draws on the contributions of medieval Jewish commentators, and supports the contention that Second Isaiah should include chapters 55–66, thus eliminating the need to demarcate a Third Isaiah.

במשעולי התנ״ך עם עמית דרבקין

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על: עמית דרבקין, במשעול התנ“ך, הוצאת "ספרי ניב", תש״פ 2020, 188 עמודים

׳אני צועדת איתם / במשעול התנ״ך… / מבקשת משמואל לדעת את כל קורותיו / מתכתבת עם מרדכי על כל זכרונותיו / ושומעת משאול על כל חששותיו / אני צועדת עם רות ויעל באותו נתיב / ונשים רבות מצטרפות אלינו׳. כך מתארת דרבקין חן את מטרות ספרה, בשיר הפותח אותו, והן שלוש: לספר את ׳כל׳ הקורות והזכרונות, כלומר, גם דברים שלא נודעו לנו מן התנ״ך, לתאר את חיי הנפש של הדמויות, וגם לומר אמירות פמיניסטיות. 

לפני כל שיר ושיר ישנה מובאה מהמקרא, קצרה או ארוכה, שהשיר מתייחס לדמויות ולארועים המסופרים בה.

מתחם מבוצר מתקופת הברזל ואבן שעליה חרותות דמויות בעלות קרניים נחשפו בגולן

האבן החרותה שנחשפה בחפירה. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

מתחם מבוצר (מצודה?) מתקופת הברזל (מאות 10-11 לפסה"נ) התגלה בחפירות של רשות העתיקות ביישוב חיספין שבגולן. ייתכן שהמצודה נבנתה על ידי ממלכת גשור לצורך שליטה אזורית. 

האסטלה הפולחנית מבית ציידה, שנמצאה בחפירות משלחת אונ' נברסקה.

צילום: יבגני אוסטרובסקי, רשות העתיקות