שיר ללא שם על אשת איוב

צבי עצמון, משורר

שיר ללא שם

כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ אֵלֶּה בָּנַי וְהַבָּנוֹת שֶׁנָּשָׂאתִי

בְּרַחְמִי, תַּחַת הַלֵּב, כֹּה רַבּוֹת מִשְּׁנוֹתַי

וְהֵנַקְתִּי בַּחֲלָבִי, בְּחֶלְבִּי וְדָמִי, מִשָּׁדַי אֵלֶּה,

וּכְאִלּוּ לֹא הָיָה זֶה בֵּיתִי.

קורונה, נזר הבריאה

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה

קורנה - עולם חדש. ציור: סבינה סעד

קורונה, נזר הבריאה

נִגַּף הָעוֹלָם וְאוֹבֵד עֵצוֹת

מוּל נָגִיף מְנַצֵּחַ בְּרֹאשׁ חוּצוֹת.

מֵצִיף בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה

בְּגַלִּים שֶׁל פֶּגַע וָחֶנֶק וּמַכָּה טְרִיָּה.*

וימימה קציעה וקרן הפוך... שיר על הבת השלישית, סבב א׳

צבי עצמון, משורר

הבת השלישית, סבב א'

אֶת הָאֱמֶת אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת,

אוֹתָהּ בִּלְבַד, שֶׁנִּחוּמִים אֵין לִי:

נוֹתְרָה אֵיזוֹ תְּמוּנָה,

וְלוּ קְטַנָּה, וְלוּ בַּעֲלִיַּת הַגַּג,

לְמַזְכֶּרֶת, מָקוֹם זָעִיר בִּלְבָבְךָ?

המילים כיסוד הבריאה בשירו של יוסף באו ״החריבו את מגדל בבל״

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

צילום: התאומים חקק

היום (13.2.2022) ימלאו 76 שנה לחתונתם בסתר של רבקה ויוסף באו במחנה הריכוז פלאשוב שבפולין. החתונה הונצחה בסרט ״רשימת שינדלר״ של סטיבן שפילברג.

על פורים ועל מגילת אסתר: מאמרים בבלוג

סבינה סעד, ונהפוך הוא

לקט הגות, ספרות ושירה על פורים ועל מגילת אסתר

ד״ר אורית אבינרי, מי את אסתר? שייכת? זרה?
פרופ' רחל אליאור: פורים - מסכות, תחפושות, רדיפות והמרות
ד"ר שלמה בכר, קונספירציה! מסר חתרני במגילת אסתר
שולה ברנע, השתוללות לפורים

פרופ׳ גלעד ברעלי, מרדכי המן ועמלק
פרופ׳ יונתן גרוסמן, אסתר - מגילת סתרים
פרופ' יהושע גתי, מגילת אסתר - המניפסט הציוני הגדול
עדינה הכהן-זבלוקי, סיפורו של אלאדין וסיפורם של מרדכי ואסתר
פרופ' יאיר זקוביץ ופרופ' אביגדור שנאן, תפילת אסתר בתרגום השבעים למגילת אסתר
הרצל ובלפור חקק, המאבק על הזהות היהודית: מה מסתתר במגילת אסתר
פרופ' עמנואל טוב, מגילות אסתר אחרות (ביוונית)
ליקה טוב, איורי המגילה

יצחק מאיר, תחפושת של פלדה על עוצמה מחלידה: עוד מבט על פורים
יצחק מאיר, מרדכי ואסתר, אימיגרנטים יהודים בשושן הבירה: פנטזיה פרשנית לפורים
יצחק מאיר, המן היה זריז וידע לעוץ למלך מה שהמלך אהב לשמוע - פנטזיה פרשנית לחג הפורים
יצחק מאיר, גוססת אף על פי שהיא תוססת למראה: על פורים

ד"ר לאה מזור, מה בין 'שושן הבירה' לשושן כבירה? 

נהרדעה, ימי פורים ושאול המלך
סבינה סעד, זכרונות מחג הפורים - כתובים על ניירות אריזה של הדרים
פרופ' שלום צבר, פורים, חינוך, וילדים בחברה היהודית בימי הביניים
זאב קינן, מגילת מרדכי ומגילת בעז
פרופ׳ יעל שמש, פרנואיד ונרקיסיסט על ספת הפסיכיאטר: על ספרו של עזגד גולד, מגילת אחשוורוש

איך אנו מגינים על עצמנו בעולם שבו רק המספרים מדברים ולא נודע שום ערך לכבוד האדם ולזכויותיו

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

בעקבות הידיעה על הכוונה 

לבטל את בחינות הבגרות

 במקצועות ההומניסטיים. 

לערכים החשובים ביותר בחיי אדם אין שום ייצוג חזותי ואין שום ביטוי מדיד.

לדעת, לאמת ולצדק, לחכמה, לחסד, לחירות, לשוויון, לחמלה, לעזרה ההדדית, לכבוד האדם ולשלום, להגינות וליושר, לחדוות החיים או לאהבה, לאחריות, לזכויות האדם או למוסר ולמצפון, אין אף סמל או ציור אחיד המייצג אותם, אין ביטוי חומרי אחד המסמל או מדובב אותם, ואין מדד מספרי היכול להעריך את ערכם, אין חנות שאפשר לרכוש אותם ואין ביטוי מוחשי המאפשר לנו לקנות אותם ולהפכם לקנייננו הבלעדי, אבל יש למושגים מופשטים אלה, הקיימים רק בשפה ובלשון, בספרים, במאמרים, בשירים ומחקרים, בהיסטוריה, בפילוסופיה, בדת ובמיתולוגיה, בעולם האל והמלאכים, או בספרי החוקים והמשפטים, הסיפורים, הספרים והשירים, בספרי עיון ובספרי מחקר, ערך רב ומשקל מכריע בתולדות האדם, ביצירתו, באנושיותו, בהתפתחותו ובתרבותו.

על הפגיעה בלימודים הומניסטיים בתיכון ועל התועלת

עמיקם יסעור, מסאי, סופר ומשורר

על הפגיעה בלימודים הומניסטיים בתיכון ועל התועלת

אריסטו טוען כי העיסוק בפילוסופיה הוא עשייה בלתי תכליתית. לדידו היא נעלה על עשייה תכליתית. אריסטו מאכזב בעניין אחר. לעומת הסטואיקנים אשר דגלו בשוויון. הוא מצדיק את העבדות כטבעית ומדבר על התועלת שבה.

דומה, כי התועלת מודגשת יותר החל מתקופת הרנסנס , עם עליית מעמד הסוחרים והבנקאים. התועלת מונחת גם בבסיסם של ניצול, של אגואיזם ושל ניכור.

עפר אדם וחוה

אלי יונה, משורר

William Blake Elohim Creating Adam

קודש וחול

אֱלֹהִים יָצַר אָדָם מֵעָפָר

וְאֶת חַוָּה מֵאָדָם

לָכֵן רוֹדֵף כָּל גֶּבֶר אַחַר הַחוֹל

וּתְשׁוּקַת אִשָּׁה — לְאִישָׁהּ.

תגובה לביקורת של מיכאל אביעוז על ספר הפירוש של מרדכי כוגן למלכים

פרופ׳ טובה פורטי, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

תגובה לביקורת של מיכאל אביעוז על ספר הפירוש של מרדכי כוגן למלכים שהתפרסמה בבית מקרא כרך סו (תשפ"א), חוברת ב, עמ' 453-464

מרדכי כוגן, מלכים עם מבוא ופירוש, כרכים א-ב, מקרא לישראל (בעריכת שמואל אחיטוב), עם עובד, תל אביב תש"ף, 766 עמודים

בדף הפותח של כל ספר פירוש ב"מקרא לישראל" מופיעה 'הקדמת העורך' שמביאה את 'האני מאמין' של סדרה פרשנית זו. לנגד עיניהם של עורכיה, משה גרינברג ז"ל ושמואל אחיטוב יבל"ט עמדה המטרה להציע פירוש מדעי עדכני לקורא המשכיל בשפה העברית. המדדים שהוצגו לאיכותה המקצועית של סדרה זו נפרשים על פני מניפה רחבה של תחומי חקר. על כתפי הפרשן מוטלת משימה כבדת משקל החל מהדרישה להתחשב באלפיים שנות מסורת פרשנית ואף יותר, התוודעות לתרגומים הקדומים ומסורות הנוסח השונות ועד שליטה בלשונות השמיות, מילונאות מודרנית, כלי ביקורת ספרותיים וממצאים אפיגרפיים וארכיאולוגיים. לצד אלו אין לזנוח את תולדות המחשבה המקראית והחוץ מקראית וסוגיות הגותיות ו/או היסטוריות המיוחדות לכל ספר. אמות מידה אלו משרטטות דמות נשגבה של פרשן משכיל, איש רנסנס אשר ניתן לדמותו למלחין שביצירתו בוחר לפרוט על כל מנעד הצלילים מבלי להותיר תו או רווח.