שיר ללא שם
כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ אֵלֶּה בָּנַי וְהַבָּנוֹת שֶׁנָּשָׂאתִי
בְּרַחְמִי, תַּחַת הַלֵּב, כֹּה רַבּוֹת מִשְּׁנוֹתַי
וְהֵנַקְתִּי בַּחֲלָבִי, בְּחֶלְבִּי וְדָמִי, מִשָּׁדַי אֵלֶּה,
וּכְאִלּוּ לֹא הָיָה זֶה בֵּיתִי.
אֵלַי גַּם חֲבֵרוֹת לֹא הִגִּיעוּ
לְחַבֵּק, לְנַחֵם בְּדִבּוּר,
לִבְכּוֹת עַל צַוָּאר. בְּשִׁבְרִי
נָשָׂאתִי חֶרֶשׁ, לְבַדִּי.
רַק הַשְּׁחִין וְהַחֶרֶשׂ נֶחְשְׂכוּ מִמֶּנִּי
וּשְׁמִי שֶׁבִּכְלָל לֹא נִזְכַּר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה