יום שישי, 29 בנובמבר 2019

למה זה לעולם - מחשבות על בראשית כה, כב

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר



למה זה לעולם

"וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם-כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת-יְ.ה.וָ.ה " (בראשית כ"ה, כ"ב)
פרשנים הרבה אמרו דברים הרבה על דבריה הסתומים של רבקה. יש שראו בה אישה צעירה, שנדהמה להיוודע אחרי תקופה של עקרות כי לא עובר אחד בבטנה, אלא שניים, "והיא שאלה לנשים שילדו  אם אירע להן ככה, והן אומרות לא, ותאמר אם כן הדבר, למה שה אנוכי בהריון משונה" (רש"י, ואבן עזרא בניסוח של הרמב"ן). " לָמָּה זֶּה" על פי פרשנות זאת משמע, "אם כן". הרמב"ן עצמו דוחה  תוכנם של פירושי קודמיו ואומר כי מה שרבקה הלכה לשאול את ה' הוא  " אם כן למה זה אני בעולם, הלוואי ומתי או שלא חייתי". רש"י ואבן עזרא כמו אומרים כי רבקה לא יכלה לשאת את העובדה כי גורלה אינו כגורל כל אישה מצויה, והרמב"ן כמו אומר כי לא יכלה לשאת את  עצם עובדת היותה היא. "לָמָּה זֶּה" נשאר 'על כן', בשני הפירושים, ובעצם בכל הפירושים המצויים בכאן, ורק סיבת השאלה על הייסורים משתנה.

אֲנִי אַנְטִי-גִּבּוֹר: הרהורים על גבריות, אלימות ומיניות או: מיתוס שמשון כמיתוס מסרס

משׁה שׁפריר


שמשון ודלילה, ואן דייק

מוֹדֶה אֲנִי וִּמְתְוַדֶּה:
לֹא יָכֹלְתִּי כְּמוֹ הַגִּבּוֹר שִׁמְשׁוֹן

יום שני, 25 בנובמבר 2019

דברי הספד ללאה קוגוט

פרופ׳ שמחה קוגוט, בעלה


דברי הספד ללאה (י"ט מרחשוון תש"ף 17.11.2019)
לאה יקרה שלי,
קרוב לששים שנה חלפו מאז שפגשתיך לראשונה ונפשי נקשרה בנפשך. נפלאות דרכי הבורא ובהן שיטת "מחורבותייך אבנך". היכרותי את לאה צמחה על רקע התייתמותה משני הוריה, בזה אחר זה, בהיותה בת 16 ו-17 (יום הזיכרון של אביה יהיה בעוד יומיים). בהיותה גם בת יחידה, הנסיבות הוליכו אותה מבית הוריה בבני-ברק אל בית דודהּ, בתל-אביב. הדוד, ר' דוד הדרי – אביו של הרב ישעיהו הדרי הנודע, שניהם מנוחתם כבוד – התפלל באותו בית-כנסת שהוריי ואני התפללנו בו ולאה באה לבית כנסת זה לאמירת "יזכור" על הוריה. היא הייתה נערה בת 17 וחצי, מהממת וכובשת, תחילה ביופיה, ומשהיכרתיה גם באישיותה. היה בה שילוב נדיר של יופי פיזי עם בגרות נפשית, חכמת חיים ותושייה. בטרם מלאה שנה להיכרותנו – נישאנו. מאז שהיכרנו, לאה, עָמַדְתְּ במרכז חיי והשתדלתי ככל האפשר להיטיב עִימך. אני מקווה שהשתדלותי עלתה יפה.

פרופ׳ יאיר הופמן 2019-1937



-----, התאנים הטובות, גלות יהויכין ומורשתה: ספר חדש של פרופ׳ יאיר הופמן
לאה מזור, פירוש לספר מיכה מאת פרופ׳ יאיר הופמן
----, השקת פירושו של יאיר הופמן לספר מיכה
דן לאור, דברים לכבודו של יאיר הופמן לרגל הופעת פירושו לספר מיכה
יאיר הופמן, מבט רפלקטיבי על מלאכת הפירוש לספר למיכה
דלית רום-שילוני, על מיכה בין ספרי הנביאים ועל פירושו של הופמן למיכה
יאיר הופמן, על המקרא בימינו: מחקר וחינוך
יאיר הופמן, עמוס ונבואותיו על רקע תקופתו
יאיר הופמן, מה לתבן את הבר - תגובה לעמדתו של זנד




יום שני, 18 בנובמבר 2019

השמים נשאו אותם לשבת יחדיו: וינייטת ההולכים והמתהלכים

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר


המסע של ישראל בעולם הזה, במרחב הזמן ובמרחב המקום, בהיסטוריה ובאיי הים, מתחיל  ב" וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" ( בראשית י"ב,א'). לאמת, הוא מתחיל לפני כן. המשפחה המייסדת, משפחת נחור ותרח, שמולדתה באור כשדים, אינה מוצאת שם, מטעמים שאין המקרא מונה אותם,  בקעה להתגדר בה, והיא עוקרת עצמה ללכת אל ארץ כנען "וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-הָרָן בֶּן-בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד-חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם" ( שם, י"א,ל"א). אין יודע מתוך הכתוב איזה מוניטין יצאו לארץ כנען עד שמשפחה רואה בה ממולדתה אור כשדים, יעד להגירה. אין רמז להבטחה. אין ציון של סגולה הקשורה לכנען. אך יש תחושה כי באור כשדים היה לה לארץ כנען מעמד של חלופה מיטיבה,  כמו שיש להניח כי משפחת נחור ותרח נחשבה בעיני הכשדים כזרה , כשונה, כאחרת, כמשפחת גרים, והחליטה לחפש גורלה בכנען הרחוקה, יחסית. אבל, כפי שיארע במשך הדורות שיבואו, מהגרים שיצאו ללכת 'ארצה חלומותיהם', לא הגיעו. חנו בדרך. לא מצאו כוח, או אולי אף לא סיבה טובה, להשלים את המסע אל ארץ היעד, ויתד זמני שתקעו בחנייה, היה ליתד אמיץ. הארעי היה לקבע.

יום שבת, 16 בנובמבר 2019

כשרוח אלהים רחפה על פני המים היא ראתה אותנו

אלי יונה, משורר




נרקיסים
                                             "בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ..." בראשית א' 27

כְּשֶׁרוּחַ אֱלֹהִים רִחֲפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם
הִיא רָאֲתָה אֶת הָאָדָם
וְהִתְאַהֲבָה בָּאָדָם
וְשָׁקְעָה בָּאָדָם
וּפָרְחָה בָּאָדָם

יום שלישי, 12 בנובמבר 2019

דו-שיח מסוג אחר

פרופ׳ עדנה אפק, חוקרת ספרות, תרבות ולשון, משוררת ואשת חינוך


דּוּ-שִׂיחַ



תְּחִלָּה הָיוּ שְׁנָיִים


גְּבֵהִים אֵל מוּל שָׁמַיִם.


דּוּ-שִׂיחִים.


צְמֵחִים, שְׂמֵחִים.


עַד שֶׁהִתְחִילוּ הַטְּרוּנְיוֹת


תְּלוּנוֹת, תָּמִיד תְּלוּנוֹת:


מַסְתִּיר לִי אֶת הָאוֹר


גּוֹזֵל מִמֶּנִּי מַיִם


לֹא רוֹאִים אֶת הַשָּׁמַיִם.

יום ראשון, 10 בנובמבר 2019

האם החרוב וגרעיניו נזכרים במקרא?

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


הארץ הטובה שה' מביא אליה את בני ישראל היא ארץ נחלי מים שעינות ותהומות יוצאים בה בבקעה ובהר. זוהי 'ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון. ארץ זית שמן ודבש' (דברים ח 8). החרוב, שהוא עץ ארץ-ישראלי נפוץ, אינו נזכר כאן. השם ’חרוב‘ אינו נזכר גם בשום כתוב מקראי אחר. אבל...

יום שלישי, 5 בנובמבר 2019

קול על אשה

ד״ר רות למדן, אוניברסיטת תל-אביב

קול באשה

קול על אשה
השימוש שנעשה כיום בביטוי 'קול באשה ערוה' (בבלי, ברכות, דף כד ע"א) הוא תוצאה של פרשנות משובשת ומגמתית. 'הוצאת קול' בעברית – משמעה להלך רכיל, להוציא שם רע או להפיץ שמועות לא מבוססות על מישהו. משהו מסוג "אשה אחת אמרה...", ואם כך, ניתן לפרש שהכוונה ב 'קול באשה ערוה' היא להוצאת קול על אשה, ולא איסור על האזנה לקולה. כלומר: הביטוי אוסר באיסור חמור להלך רכיל ולהפיץ שמועות על אודות נשים. ולפיכך, הוצאת שם רע לאשה – היא בבחינת ערווה, מעשה בל יעשה.

יום שני, 4 בנובמבר 2019

פתרון תשבץ הטעמים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מורים המעוניינים להקנות לתלמידיהם ידיעה בסיסית בטעמי המקרא לצורך שיפור היכולת שלהם לקרוא אל נכון את הפסוקים יכולים להעזר לצורך חזרה על החומר בתשבץ הטעמים. פתרון התשבץ מצ״ב. 
הקליקו על התמונה להגדלה או הורידו אותה למחשביכם.


יום ראשון, 3 בנובמבר 2019

Homework: Causing More Problems Than it Solves

Maya
Grade 8

After slaving away at one or more desks all day, the last thing students want to do is sit down at yet another table and complete more work. As of late, it seems as though schools are assigning more than their fair share of homework to students. Some parents approve, but others are very concerned about the amount of homework their children do.  Schools in the United States should assign less homework.  Excessive homework causes a nearly comical level of stress on students, giving too much homework is simply ineffective, and homework is as much a nuisance to parents as it is to their children. Teachers should be assigning their students less homework.

טעמי המקרא - תשבץ לתלמידים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

למורים המעוניינים להקנות את יסודות טעמי המקרא לתלמידיהם לצורך שיפור הקריאה הרהוטה.
הקליקו על התמונה להגדלה או הורידו אותה למחשביכם. פתרון התשבץ מצוי כאן.
בהצלחה!

יום שישי, 1 בנובמבר 2019

שפה אחת ודברים אחדים

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר


א וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים.  ב וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.  ג וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.  ד וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ שֵׁם  פֶּן-נָפוּץ עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.  ה וַיֵּרֶד יְהוָה לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם.  ו וַיֹּאמֶר יְהוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת.  ז הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.  ח וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר.  ט עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ.