מעבר למספרים: איך בלוג קטן בעברית הפך למעין קהילת חכמים וירטואלית חוצת יבשות

לראות את הגרפים של נתוני הכניסות לבלוג מטפסים זה תמיד מרגש, אבל הבוקר, כשהבטתי במסכים, הרגשתי משהו אחר לגמרי. זו כבר לא רק סטטיסטיקה יבשה של נתוני גלישה. זו הבנה עמוקה, כמעט עוצרת נשימה, שהמקום הקטן הזה הפך לקהילה בינלאומית אמיתית. קהילת חכמים וירטואלית, חיה ונושמת.

"כמה מעייף לשמור סוד": על האמנות המהפנטת של ההסתרה ברומן של חוויאר מריאס

עבי קלדרון, איש מקרא, חינוך ותרבות

הוצאת כתר

חוויאר מריאס, מחר בקרב חשוב עלי, תרגום: יערית טאובר בן יעקב, הוצאת כתר, 2006, 332 עמודים

"איש אינו מעלה על דעתו שיום אחד ימצא אישה מתה בין זרועותיו"...

כך נפתח ״מחר בקרב חשוב עלי״, רומן המופת הסוחף של חוויאר מריאס, שנחשב לגדול הסופרים בספרד כיום. הספר שנפתח במוות פתאומי ומפתיע והופך למסע פילוסופי ופסיכולוגי מרתק אל תוך עולם של סודות, שקרים, הסתרות וזהויות חבויות. ״מחר בקרב חשוב עלי״ הוא אחד הרומנים החשובים בספרות המודרנית.

על "הסיפור המופלא של כוכבי השמים וכוכבי הארץ" מאת סבינה סעד

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הסיפור המופלא של כוכבי השמים וכוכבי הארץ" מאת האומנית סבינה סעד הוא ספר מאויר, המתווך את זיכרון השואה לגיל הרך באמצעות אלגוריה קסומה. יצירה המשלבת פנטזיה, רגישות ומסר אופטימי של תקומה ונחמה.

סבינה סעד, הסיפור המופלא של כוכבי השמים וכוכבי הארץ, הוצאת המשפחה, ינואר 2025

תגיות: ספרות שואה לילדים, טלאי צהוב, דגל ישראל

מבוא: האתגר והמורכבות של ספרות שואה לגיל הרך

כתיבת ספרות ילדים העוסקת בשואה מציבה בפני יוצרים ומחנכים דילמה מורכבת ושאלות עקרוניות כבדות משקל: האם בכלל נכון לספר לפעוטות ולילדים רכים בשנים על זוועות השואה? כיצד ניתן לתווך נושא מחריד כל כך הכולל שכול, עינויים, רציחות ומאבקי הישרדות בעולם אכזר, ללא פגיעה בנפשם הרכה? ומצד שני, האם אנו רשאים שלא להנחיל את זכר השואה לדור הצעיר?

הצורך הבלתי נמנע להתמודד עם שאלות אלו הוליד בספרות הילדים סוגה ייחודית – ספרות שואה לגיל הרך (עבור גילאי 4 עד 7), אשר החלה להתפתח משנות התשעים של המאה העשרים ועד ימינו. ספרות זו נדרשת ללכת על חבל דק: לגעת בזיכרון היסטורי כאוב, אך לעשות זאת ברגישות ובעדינות המותאמות להבנתם של ילדים.

שיחה בין הספינקס, המראָה והמחבר. אמיר אור בריאיון מבעד למראָה. על ספרו: זְנח כל תקְוה: היֵה

אמיר אור, משורר, סופר, מתרגם, עורך ואיש רוח רב-תחומי

הוצאת הקיבוץ המאוחד

על: אמיר אור, "זְנח כל תקְוה: היֵה", הוצאת הקיבוץ המאוחד 2026, 90 עמ'.

 שיחה בין הספינקס, המראָה והמחבר
אמיר אור בריאיון מבעד למראָה. על ספרו: זְנח כל תקְוה: היֵה

אמיר אור, משורר, סופר, מתרגם ועורך, חתן "זר הזהב" 2020, זכה על שירתו בפרסים בינלאומיים רבים. האחרונים שבהם – מדליית הומרוס האירופית (בריסל 2019), פרס ויניציוס ופרס ולדיסלב ריימונט (פולין, 2021), פרס שאבְּדה גוּצְ'הה (ניו יורק, 2022) ופרס אורפיאוס (בולגריה, 2026). פרסם 15 ספרי שירה, שני רומנים ו־12 ספרי תרגום. יצירתו תורגמה ליותר מ־50 שפות וראתה אור ברחבי העולם ב־48 ספרים. אור הוא מייסד כתב העת הליקון, בית הספר העברי־ערבי לשירה ופסטיבל 'שער'.

אמיר אור

"זְנח כל תקווה: היֵה" הוא ספר של מראות, גלגולים, יורדי שאוֹל ופותרי חידות. גיבוריו מחליפים צורה, זהות, לשון ואף מגדר; בו מיתוסים יווניים והודיים משוחחים עם נביאים, מיסטיקנים ומשוררים מרחבי הזמן. הוא נע בין שירה, סיפור, מחזה, מסה ותרגום, כשם שדמויותיו נעות בין פנים שונות של עצמן. גם הריאיון שלפניכם אינו ריאיון רגיל: אין כאן מראיין ספרותי אלא הספינקס – שומרת־הסף המיתית, שחדה לעוברי אורח את חידתה, וטרפה את מי שלא ידע להשיב; לצידה מופיעה המראה, לא כפרשנית, אלא כהשתקפות מתוחה של מה שנאמר. מולן – המחבר.

אזהרת קריאה: הספר שיגרום לכם להישאר ערים כל הלילה - על ״מאבק כוחות״ של בראד תור

 אבי מזור, גרפיקאי ואיש ספר

ספרי מתח וריגול כבשו מקום של כבוד בצמרת עולם הספרות העולמי, ולא במקרה. ההצלחה הפנומנלית שלהם, כפי שניתן לראות בסדרות מצליחות כמו זו של סקוט הרוואת, המונה עשרות רבי-מכר, נשענת על היכולת הייחודית שלהם להציע לקורא שילוב מושלם של אסקפיזם טהור יחד עם רלוונטיות אקטואלית מבהילה. ז'אנר זה מצליח ללכוד את החרדות העמוקות ביותר של החברה המודרנית, מטרור גלובלי ועד קונספירציות פוליטיות, ולתרגם אותן לרכבת הרים קצבית של אקשן, תפניות חדות ומתח פסיכולוגי בלתי פוסק. במציאות מורכבת שבה קווי הגבול בין טוב לרע מטושטשים, ספרי המתח מעניקים חוויית קריאה ממכרת, "מגנט של דפים", שמחזיקה את הקוראים ערים אל תוך הלילה ומספקת להם גיבורים נחושים שמצליחים, כנגד כל הסיכויים, לעשות סדר בכאוס העולמי.

בראד תור, מאבק כוחות, דני ספרים הוצאה לאור, תשע"ח 2018, 416 עמודים

סערה משתוללת בים התיכון. קריאת חירום מצמררת מתקבלת במשמר החופים האיטלקי. מספר ימים לאחר מכן, גופה נשטפת אל החוף.

על ספרה של שולה ברנע, "קנאה ירוקת עיניים“ וראיון מדומיין עם הסופרת

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שולה ברנע, קנאה ירוקת עיניים, עורך: יגאל שוורץ, הוצאת בית הסופרים ע"ש עמוס עוז ומכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשפ"ו 2026

תגיות: שולה ברנע, דרמה משפחתית, קנאה, בגידה, רומן פסיכולוגי, שכונת התקווה, יחסי אחיות, ספרות מקור.

הנחש מתחת לשטיח של שכונת התקווה: 

כשהקנאה המשפחתית מנפצת את האשליה

בין הבנלי לנשגב: עיון בסיפור "חלומו של מר מנור" מאת אמציה פורת

חגי קמרט, סופר, משורר וצייר

ניתוח ספרותי על אהבה בלתי אפשרית, זיכרון והשתקה, דרך כתיבתו הייחודית של חתן פרס ראש הממשלה ללשון עברית ודמויותיהם המורכבות של המורה מנור ורחל סתוי.

מתוך הספר: "אגדת הבקעה וההר ועוד סיפורים" מאת אמציה פורת ז"ל

פרטי המהדורה: ספריית תרמיל, הוצאת קצין חינוך ראשי – ענף השכלה, משרד הביטחון, יוני 1969, 106 עמודים

תגיות: אמציה פורת, חלומו של מר מנור, אגדת הבקעה וההר, מורה בדימוס.

היחיד והשַיירה: על מקומה של השִירה

הרצל חקק, משורר

מהו סוד החירות של היוצר בתוך משמעת השיירה? המשורר הרצל חקק בעקבות 'פארן', שירו הארספואטי המפעים של אריה סיון. קראו על הניגוד שבין הכלל לפרט ועל השיח של הגר.

בעקבות עיון בשירו של אריה סיוון על מדבר פארן. ׳פארן׳ שיר מתוך הקובץ 'כף הקלע׳, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1989.

תגיות: ארספואטיקה בשירה, השיח של הגר, כף הקלע אריה סיון, היחיד מול הקבוצה, בדידות המשורר, שירה וקולקטיב, הגר ומדבר פארן.

מה סודה של השירה, מה פשר העצמאות שלה כשהיא לפותה במסלול של השיירה?

תה אנגלי בירושלים: בין אהבה, זמן וזהות עירונית ביצירתו של בן־ציון יהושע

 חגי קמרט, סופר, משורר וצייר

בן ציון יהושע, תה אנגלי בירושלים, הוצאת ירון גולן 1998, 224 עמודים

קובץ הסיפורים תה אנגלי בירושלים מציג פסיפס אנושי עשיר של ירושלים בשנות החמישים, על מפגשיה התרבותיים והדתיים.

בן־ציון יהושע טווה סיפורי אהבה, זיכרון וזהות בשפה צלולה ובמבט רגיש על האדם והעיר.

זוהי יצירה המשלבת נוסטלגיה, מורכבות חברתית ואסתטיקה ספרותית מדויקת.

תגיות:

ספרות עברית, בן־ציון יהושע, ירושלים, סיפורים קצרים, אהבה, זהות, רב־תרבותיות, שנות החמישים, נוסטלגיה, ביקורת ספרות

נציב המלח ואשת לוט: פגישה מיטלטלת בין אלבר ממי למקורות

הרצל חקק, משורר

המשורר הרצל חקק מתאר מפגש דמיוני-סמלי בין הסופר אלבר ממי לבין אשת לוט. השיר מעמת את דמותה הקפואה של אשת לוט, שהפכה לנציב מלח בגלל מבטה לאחור, עם לבטיו המודרניים של ממי לגבי זהות יהודית, גלות, התבוללות והחיפוש אחר מוצא בתוך עולם משתנה. ממי מוצא באשת לוט שיקוף טרגי למצב הגלותי, בעוד היא מזהירה אותו מאובדן הזהות ומפצירה בו לשמור על המורשת כעוגן לעתיד.

אלבר מָמי התוודה בפניי:

"יש לי כּמה מילים על נציב המֶלח...ועל אשֵׁת לוט"

אַלְבֵּר מָמִי בֶּאֱמֶת פָּגַשׁ אֶת אֵשֶׁת לוֹט,/ וְיֵשׁ לוֹ עַל כָּךְ מִלִּים וְגַם קַבָּלוֹת./ בָּרָצִיף רָאִיתִי אוֹתוֹ עֵת חָזַר מִמֶּנָּה,/ עַל פָּנָיו רָאִיתִי כַּמָּה יֶשְׁנָהּ, וְגַם אֵינֶנָּה./ מָה אֲסַפֵּר לָכֶם, אֲנִי מַרְגִּישׁ עֵד, עוֹדֶנִּי רוֹעֵד.

מעשייה על זמן שאול: הזמנה למסע בזמן הפנימי

ד״ר עופר חן, אוניברסיטת תל אביב

בין סדקי התודעה לכוס תה של דמדומים, ד״ר עופר חן מזמין אתכם למסע פיוטי בתוך הזיכרון. בשיר 'מעשייה על זמן שאול', הרגעים הופכים לניחוח וחמקמקים כמו צל על קיר. האם אפשר באמת לעצור את השעון, או שאנחנו רק אורחים בתוך מרוץ של דממה?

מעשייה על זמן שאול: הזמנה למסע בזמן הפנימי

בֵּין סִדְקֵי תּוֹדַעְתִּי, הַזְּמַן שׁוֹקֵעַ,

כְּטִפָּה בְּכוֹס תֶּה בְּעֵת דִּמְדּוּמִים.

לֹא קוֹל נִשְׁמָע רַק הֵד בּוֹקֵעַ,

וּדְמוּת נִמְהֶלֶת בִּצְלָלִים רְחוֹקִים.

ואלמלא הצרות שתקפו אותנו היינו שמחים: ש״י עגנון, תהלה

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

כיצד המבנה המקראי של "על שלושה וארבעה" מעצב את הפער שבין יופיה של ירושלים לבין המציאות האנושית המורכבת? קראו על ניצני האביב, מוטיב האור והמתח שבין גאולה לגלות ביצירתו של ש"י עגנון, תהלה. 

"כבר יצא רוב החורף ונראו ניצני האביב. 

השמים עמדו בטהרם והאדמה נתערטלה מעגמימותה. 

החמה שיחקה ברקיע והעיר צפה באורה. 

ואלמלא הצרות שתקפו אותנו היינו שמחים."

ש״י עגנון/תהילה

תגיות: עגנון, תהלה, ירושלים, על שלושה וארבעה

לאן היא הולכת? על ספר שיריה החדש של נילי דגן: לשם אני הולכת

ענף שקד בתוך השכול: על הדיאלוג החי של נילי דגן עם מתיה

הביקורת של טובי סופר מדגישה את הניגוד המרתק שבין נושא השכול והשיח עם המתים לבין הבהירות, ה"פשטות" והבחירה הסופית בחיים.

מאת טובי סופר

לשם אני הולכת, נילי דגן. עורך: אמיר אור. ספרי עיתון 77, 60 עמודים, 2025

"לשם אני הולכת", ספר שיריה החדש של נילי דגן מקיש על החלונות, דופק על הדלתות. 

הספר, חרף נושאו, שיחות שמנהלת המשוררת עם בני משפחתה ויקיריה, שעזבו את העולם, איננו "נופל" על הקורא כמשקולת כבדה. יכולתה של הדוברת לשוחח עם מתיה על חייהם ועל חייה, השזורים זה בזה, מפתיעה בדרך שבה היא מוגשת לקורא. השיחות הן על החיים, על כאן ועכשיו, וגם על מה שהיה ומה שיהיה.

ברחובות ברזל ריקים וארוכים: על ספרו של טובי סופר - רחובות

 ברחובות ברזל ריקים וארוכים

שיריו של טובי סופר נולדים במרחב הציבורי, בהמולת הכרך, והם מחוז של השתהות והיסוס. הם מתמקדים בהרהור, בהתבוננות ובחיפוש אחר תובנות. שפתו תקשורתית, ומעליה – הרים של רגש

מאת שרית זמיר-שפיר

רחובות, שירים, טובי סופר. אחרית דבר: ד"ר צדוק עלון. ספרי עיתון 77, 90 עמודים, 2026 

טובי סופר הוא משורר התבוננות. ההתבוננות הולכת וקונה נחלה מרכזית בשיריו. 

אלה ספרי השירה שלו עד כה: "להיות עץ" (אל"ף, 1980) ראה אור בהיותו חייל בשירות חובה, בסיועה של המשוררת דליה רביקוביץ, "עם כל הכבוד לגשם" (פואטיקה, 2014), "רפסודה" (צבעונים, 2021) ו"רחובות" (ספרי עיתון 77, 2026). 

כותרות הספרים מלמדות על התכנסות: מהטבע - הצומח והנברא, עץ וגשם, שאינם בידי אדם, אל מעשי ידי אדם כמו רפסודה  ורחוב.