יום שבת, 25 בדצמבר 2021

סיפור המיילדות (שמות א, טו-כא) - כוחה הפועל של המזימה שמעולם לא בוצעה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


פורסם לראשונה בדברי תורה, פירוש נשים לתורה, עורכת א׳ ליסיצה, הוצאת היברו יוניון קולג וכרמל, ירושלים 2021

עם הוא קהילת זכרון, והסיפורים שהוא מספר על שורשיו העתיקים נועדו להבנות את ההווה שלו, להעניק לו משמעות ולתרום לעיצוב אמונותיו וערכיו. כאלה הם הסיפורים על ניצני התגבשותו של ישראל לעם על אדמת מצרים בשמות א - ב.

חוליה מיוחדת במסכת הזאת היא סיפור המיילדות בפרק א, טו-כא. על פניו נראית החוליה הזאת תמוהה. מה צורך בה אם כל כולה מזימה סמויה שמעולם לא בוצעה וממילא לא השפיעה על מהלך המאורעות? הרי אף יולדת לא נפגעה, אף תינוק לא נגרע מישראל ואיש למעט המלך ושתי המיילדות לא ידע על קיומה. למרות זאת זוכה הסיפור לבולטות מיוחדת. היא ניכרת מזמן הסיפר הארוך שלו, מעיצוב דמותן של המיילדות כ׳דמויות מדברות׳ נקובות שם, ועל הכל מהעובדה שזו החוליה היחידה בשמות א, א - ב, כב שבה נזכר האלהים! מהי ובכן מטרת הסיפור? את התשובה לכך יש למצוא במסריו האמוניים והערכיים, אבל אלה לא מועברים לקוראיו באופן מופשט וישיר הפונה אל השכל אלא בדרך עלילתית המפעילה את הסקרנות, הדמיון והרגש, ומשלבת את המהנה עם המועיל.

יום חמישי, 16 בדצמבר 2021

מתקפה על השמים - מסע אומנותי ורעיוני בעקבות מגדל בבל


צחי רולניק, מחנך ומורה לתנ״ך. בית הספר הכפר הירוק

מסע בעקבות מגדל בבל שמתחיל בסקוטלנד, עובר בבבל ובגרמניה, ממשיך באנגליה וברוסיה הסובייטית ומסתיים בחלל.

יום שבת, 11 בדצמבר 2021

דַּג זָהָב שָׁב מִן הָרֶשֶׁת אֶל הַיָּם שֶׁאֵין לוֹ סוֹף: על שירתו האחרונה של יצחק מאיר

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


על: יצחק מאיר, יש נבו בשמים - שירים, הוצאת כרמל, ירושלים 2021

״אין עושין נפשות לצדיקים, דבריהם הן הן זיכרונם״ (ירושלמי, שקלים פרק ב)

אני מחזיקה בידי ובנפשי את ספר שיריו האחרון של המשורר, הסופר, המחזאי, הוגה הדעות והפובליציסט, יצחק מאיר. רבים מכירים, זוכרים ומוקירים את ספריו האוטוביוגרפיים ״אישה אחת״ (תל אביב 2010) ו״אל חוף מבטחים״ (תל-אביב 2013), ואת ספרו ״בין ערביים: ערכי יסוד על פי חז“ל במבחן הזמן - פרקי עיון והגות״ (ירושלים 2014). עתה משנקרא מאיר לישיבה של מעלה הוא ממשיך לשורר דרך ספרו האחרון, ״יש נבו בשמים: שירים״ (הוצאת כרמל 2021), שהוא אח לספר שיריו הקודם, ״יש אררט מתחת למים: שירים״ (ירושלים 2019). 
גילוי נאות: יצחק מאיר נהג במשך שנים רבות לשלוח אלי שירים ומאמרים, שאותם כינה ״וינייטות״ (שכיות חמדה), לפירסום בבלוג שלי, ועתה, אללי, לא נותר לי לצערי אלא רק לספר לרבים על הופעת שירתו האחרונה האצורה בין דפי ספרו ״יש נבו בשמים: שירים״ שיצא בהוצאת ״כרמל״.

יום חמישי, 9 בדצמבר 2021

מה בין "תנ"ך" ל"מקרא" - מבט על כינויי האסופה המקראית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
בבתי הספר מלמדים את תלמידי ישראל 'תנ"ך' אבל ברוב המוסדות להשכלה גבוהה בישראל מכונה המקצוע 'מקרא'. מה פשר ההבדל בשם? האם משתמע ממנו ש'מקרא' ו'תנ"ך' אינם היינו הך? מה היחס בין 'מקרא' ו'תנ"ך' לבין הכינויים האחרים של הספר כמו: כ"ד הספרים, אסופת הכ"ד, אסופת המקרא, כתבי הקודש, ספר הספרים והקאנון העברי? וכיצד נתרגם את שם הספר לאנגלית - האם נכנה אותו Bible, Old Testament או אולי נשתמש בכינוי אחר?

יום שני, 6 בדצמבר 2021

'בריאת האדם' של מיכאלאנג'לו

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מיכאלאנג'לו, בריאת האדם
’בריאת האדם‘ היא חלק מהפרסקו של מיכאלאנג'לו (1564-1475), ’הבריאה‘, המצוייר על תקרת הקפלה הסיסטינית שבוותיקן. מיכאלאנג'לו התחיל לצייר את התקרה בשנת 1508 וסיים את מלאכתו כעבור ארבע וחצי שנים. ’בריאת האדם‘ צוייר בסביבות שנת 1511, והוא הלוח הרביעי מתוך סדרת הלוחות המתארים פרקים מספר בראשית.
מיכאלאנג‘לו צייר את אלהים בדמות אדם, עם גוף ופנים. הוא מעוצב כמלך וכאב. האדם מצוייר כעלם צעיר וחסון שעירומו מבליט את שריריו ויפה תוארו. אלהים מלא הוד מלכות. הוא מעוצב כ’עתיק הימים‘ שבשערו זרקה שיבה (דניאל ז 9), מזוקן, שרירי, גופו מכוסה בכותונת דקה. הוא בא לכיוון האדם בסערה, מלא עוצמה וסמכותיות שאין עליה עוררין. כותנתו מתבדרת ברוח. הוא מרחף בין ענני שמיא מוקף במלאכיו הצעירים למראה. ידו הימנית מושטת לכיוון האדם כדי להעניק לו את נשמת החיים שתעשה אותו לנפש חיה. האל הוא הנותן והאדם המקבל. כל המתח של מתן החיים טמון בכמעט נגיעה בין אצבעו ההחלטית והתקיפה של הבורא לבין אצבעו הרופסת של האדם (המנוגדת לגופו השרירי). ’ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה‘ (בראשית ב 7). הכמעט מפגש בין הידים מצביע מצד אחד על הדמיון בין האדם לאל, על זה שהאדם נברא בצלם אלהים, וגם על השוני ביניהם.

יום שישי, 3 בדצמבר 2021

היאך אעז להמרות פי הנחש?

שולה ברנע, לשונאית ומשוררת

פול גוגן, חוה - אל תקשיבי לשקרן

חַוָּה

כֹּה אָמְרָה חַוָּה אֵם כָּל חַי:

"הֵיאַךְ אָעֵז לְהַמְרוֹת פִּי הַנָּחָשׁ?