יום שבת, 30 במרץ 2024

שרה אמנו: הספד על פרופ׳ שרה יפת מאת פרופ׳ נילי ואזנה

29.3.2024

פרופ׳ נילי ואזנה, האוניברסיטה העברית

שרה אמנו. הספד

כמו קֹהֶלֶת, ביקשה שרה אמנו כל חייה לִמְצֹא דִּבְרֵי-חֵפֶץ; וְכָתוּב יֹשֶׁר, דִּבְרֵי אֱמֶת. (קה' יב, י)



שרה: מורתי, אמי, המנטורית שלי וחברתי, היא האדם החכם ביותר שאני מכירה, הישר והישיר ביותר. שני תארים עולים בדעתי כשאני חושבת על שרה: 'הכהנת הגדולה' ו'אמא אדמה'. היה בה שילוב מופלא של סמכותיות מזה ודאגה כנה לתלמידיה מזה, מתוך הכרה שאיננה מובנת מאליה שמחקר וכתיבה אקדמים כרוכים ללא הפרדה ברווחת הגוף והנפש הכלליים של הסטודנטית, מצבה הנפשי, הבריאותי, המשפחתי ואפילו הכלכלי. היא ידעה עלי הכל, וראתה אותי כפי שאני באמת. כשם שהיא מעולם לא מיחזרה מחקר, או כיסתה על חולשת טיעון בכתיבה צעקנית, היא ידעה לזהות בחוש מיוחד זיוף ומסכות, שקרים לבנים, ואפילו שקרים שאדם מספר לעצמו כשהוא משוכנע שהם אמת. בכל מעשיה ניכרה היושרה והמחויבות העמוקה למחקר המקרא ולתרבות המדעית בארץ, הן האקדמית, הן בקרב הציבור הכללי.

פרופ' שרה יפת ז"ל - הספד מאת פרופ׳ מזרחי

פרופ׳ נועם מזרחי, ראש החוג למקרא, האוניברסיטה העברית



ציפי, גלעד וחגית, מיכל ושלומית; בנות ובני המשפחה, חברות וחברים,

נפלה בחלקי הזכות להיפרד משרה יפת לא רק בשמי בלבד אלא גם בשם החוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, אשר היא הייתה מן הדמויות המרכזיות ואף הנערצות בו – במחקר, בהוראה ובשירות לקהילה האקדמית והציבורית.

החוג למקרא היה ביתה האקדמי והאינטלקטואלי של שרה במשך כשבעים שנה, והביוגרפיה האקדמית שלה שזורה לבלתי התר בתמורות העצומות שחלו באוניברסיטה ובמדינה במהלך התקופה הארוכה הזאת. את ראשית לימודיה עשתה בשנות החמישים, בעוד האוניברסיטה גולה מביתה המקורי בהר הצופים, אורחת נוטה ללון בין מנזרים הפזורים ברחבי ירושלים המערבית. את התואר השני והשלישי השלימה בשנות השישים והשבעים בקמפוס האלגנטי של גבעת רם, שנבנה בתנופת יצירה מודרניסטית. ואת רוב הקריירה שלה בדרגות האקדמיות הבכירות ביותר עשתה מאז שנות השמונים, לאחר השיבה הכפויה להר הצופים, שטולטל עד יסודותיו ונוצק מחדש בתבנית של בונקר ברוטליסטי. בשנים אלו השתנה גם יחסה של החברה הישראלית אל המקרא: מתשתית הכרחית לכלל התרבות העברית המתחדשת על כל היבטיה – הלשון, הספרות, התודעה ההיסטורית וההשראה הרוחנית – הפך המקרא לספר חתום ולעתים קרובות סתום. חברותיי וחבריי לחוג פגשו בשרה בנקודות שונות בחייה ובחייהם, ולכל אחד ואחת מהם מצטייר בהתאמה דיוקן שונה במקצת. יתר על כן, לאלה מאיתנו שזכו להכירה לאורך עשרות שנים נתגלו בהדרגה פנים שונות ולעתים אף מפתיעות של דמותה. בנסותי לסכם לעצמי מהם קווי היסוד העוברים כחוט השני בכל חוויותיי במחיצתה וזיכרונותיי ממנה, מתבלטות ועולות שתי תכונות השלובות זו בזו: חתירה נחושה ובלתי מתפשרת להשגת האמת, והבנה עמוקה של מלוא הכובד של האחריות הכרוכה בכך.

יום חמישי, 28 במרץ 2024

פרופ' שרה יפת ז"ל 1934–2024

פרופ׳ נועם מזרחי, ראש החוג למקרא, האוניברסיטה העברית

י"ז באדר ב תשפ"ד (27 במרץ 2024)


פרופ' שרה יפת ז"ל (1934–2024)




החוג למקרא מרכין ראש עם פטירתה של מורתנו ועמיתתנו, פרופ' שרה יפת, כשהיא מוקפת בבני משפחתה.

פרופ' יפת הייתה מעמודי התווך של חקר המקרא ופרשנותו. מאז עבודת הדוקטור שלה (שראתה אור בספר 'אמונות ודעות בספר דברי הימים', תשל"ז) פרסמה סדרת מחקרים פורצי דרך אשר שינו מן היסוד את תפיסת המחקר לגבי היבטיה השונים של ספרות שיבת ציון שנכתבה בראשית ימי הבית השני. שיאם בפירושים מקיפים לספר עזרא ונחמיה (בסדרת 'מקרא לישראל', תשע"ט) ולספר דברי הימים (התפרסם במקור באנגלית בסדרת Old Testament Library, 1993; נוסח מעודכן ומעובד בעברית בסדרת 'מקרא לישראל' נמצא כעת בדפוס). בד בבד פיתחה תחום מחקר נוסף: פרשנות הפשט של המקרא בימי הביניים, ובמיוחד יצירתו הפרשנית הנועזת של רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם), נכדו של רש"י. גם בתחום זה פרסמה מחקרים רבים, לרבות מהדורות מדעיות לפירושי רשב"ם לספרי קהלת, איוב ושיר השירים.

יום שני, 18 במרץ 2024

מערכת מסתור תת-קרקעית מימי מרד בר כוכבא נחשפת בחוקוק

The hiding comlex. Photograph: Emil Aladjem, Israel Antiquities Authority


בחוקוק שליד הכנרת התגלו מקלטים תת-קרקעיים שהוכנו כנראה לקראת פרוץ המרד היהודי כנגד השלטון הרומי בהנהגת בר כוכבא, בשנת 132 לספירה. תושבי היישוב הסבו את בורות המים שנחצבו עוד בימי בית שני למערכות מסתור, ביטלו מקווה טהרה, ובמקומו - חצבו מערכת מסתור מסועפת, שאפשרה התניידות בטוחה מתחת לבתים, בתוך מחילות מפותלות, צרות ונמוכות במיוחד. במערכת תת-קרקעית זו, אשר הינה הגדולה והמרשימה שהתגלתה בגליל, כשמונה חללי מסתור, ומחילותיה נפתלות בעלות זוויות של תשעים מעלות (על מנת להקשות על האויב הרומאי החמוש בציוד כבד, במרדף אחר הנמלטים). בחפירות התגלו מאות שברי כלי חרס וזכוכית, טבעת שעוטרה בגמה (אבן חן שהוצמדה לטבעת אך לא נמצאה) של אישה או נערה שנראה שנשמטה מידה, וממצאים נוספים שמספקים הצצה לרגעים הדרמטיים מהמאה ה-2 לספירה.

יום חמישי, 14 במרץ 2024

הסתרה במגילת אסתר

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה



מגילת אסתר מסתירה פרטים רבים הנדרשים להבנת העלילה. בראש וראשונה הסתרת אלוהים ושמו. היא מסתירה גם את הקשר בין מרדכי ואסתר למלך שאול, בכך שהיא מביאה מתוך שושלת היוחסין שלהם שמות אישים המקושרים לשאול אך תוך התעלמות מכוונת לשם שאול. יש בה הסתרות רבות נוספות, כגון ציון מועד תענית אסתר שהוא ערב פסח,1 מבלי להזכיר את החג.

יום חמישי, 7 במרץ 2024

על פורים ועל מגילת אסתר: מאמרים בבלוג


סבינה סעד, ונהפוך הוא

לקט הגות, ספרות ושירה על פורים ועל מגילת אסתר
פרופ׳ גלעד ברעלי, מרדכי המן ועמלק
פרופ׳ יונתן גרוסמן, אסתר - מגילת סתרים
פרופ' יהושע גתי, מגילת אסתר - המניפסט הציוני הגדול
עדינה הכהן-זבלוקי, סיפורו של אלאדין וסיפורם של מרדכי ואסתר
פרופ' יאיר זקוביץ ופרופ' אביגדור שנאן, תפילת אסתר בתרגום השבעים למגילת אסתר
הרצל ובלפור חקק, המאבק על הזהות היהודית: מה מסתתר במגילת אסתר
פרופ' עמנואל טוב, מגילות אסתר אחרות (ביוונית)
ליקה טוב, איורי המגילה

יום שני, 4 במרץ 2024

הָעֵת והָאֵת או: הזמן והקבר


משה שניצר, משורר



בְּבוֹא הָאֵת
לֹא הַמַּרְאָה תְּקַמֵּט פָּנֶיךָ
 פֶּשַׁע הַזְּמַן חָרַשׁ תְּלָמֶיךָ 
הָעֵת חוֹמֶסֶת עֲלוּמִים 
הָאֵת תַּחְפֹּר הַקְּבָרִים
 כְּצֵל עוֹבֵר כָּלִים חַיִּים
 עוֹד חֶסֶד אֶחָד וְנֹאהַב, 
אַחַר עִם אֲבוֹתַי אֶשְׁכַּב.

מטבע ועליו השם "אלעזר הכהן" בכתב עברי קדום, התגלה במדבר יהודה

מטבע אלעזר הכהן. צילום אמיל אלג'ם רשות העתיקות

מטבע ברונזה שמתוארך לשנת 132 לספירה, היא השנה הראשונה של מרד בר כוכבא, התגלה בשמורת הטבע מצוק ההעתקים. בצידו האחד של המטבע מוטבע עץ התמר, ומשני צידי גזע העץ מופיע הכיתוב "אלעזר הכהן" ובצידו השני של המטבע מופיע אשכול ענבים וסביבו הכיתוב "שנה אחת לגאלת ישראל". כל הכיתובים הם בכתב עברי קדום. בנוסף לו התגלו שלושה מטבעות נוספים מימי המרד, הנושאים את השם "שמעון".

מטבע אלעזר הכהן. צילום אמיל אלג'ם רשות העתיקות