'המשפט שלא נעשה' המשפט העברי וההינדואי בצל הקולוניאליזם הבריטי

 ד״ר עופר חן, אוניברסיטת תל אביב

בספרו החדש, Legal Theory in the Colonies: Hindu and Jewish Scholars under British Rule (2026), מציע פרופ' אסף לחובסקי מבט פוסט-קולוניאלי וממחיש כיצד המפגש בין המשפט הבריטי למסורות המשפטיות בהודו ובארץ ישראל עיצב מחדש את חקר המשפט ההינדואי והמשפט העברי. הספר מסיט את המבט מקליטה חד-כיוונית של המשפט האירופי אל יצירת מרחב אינטלקטואלי חדש, ומציג את תולדות תחיית המשפט העברי לא רק כתופעה לאומית-ציונית, אלא כחלק ממגמה עולמית של תגובה מקומית לשלטון האימפריאלי הבריטי.

תוויות: היסטוריה של המשפט, משפט עברי, היסטוריוגרפיה משפטית, קולוניאליזם ובריטניה, אסף לחובסקי, משפט משווה, המשפט המנדטורי, משפט הינדואי, פוסט-קולוניאליזם, תחיית המשפט העברי, האסכולה ההיסטורית הגרמנית, שמואל אייזנשטדט.

כשהמילים נעצרות, המוזיקה מתחילה: שיחה עם שמואל בן דב על גשרים של צלילים בחינוך המיוחד

ד״ר לאה מזור מראיינת את שמואל בן דב, מטפל במוזיקה

כיצד ילד עיוור ואילם מצא את קולו באמצעות כלי נגינה אחד? שמואל בן דב, מטפל במוזיקה ומרצה במכללת דוד ילין, חושף בראיון איך צליל אחד פורץ מה שמילים לא מצליחות.

תוויות: טיפול במוזיקה, חינוך מיוחד, ילדים על הרצף האוטיסטי, תקשורת לא-ורבלית, מוזיקה כשפה רגשית, שיקום באמצעות מוזיקה.

קריאת תנ"ך ממסך או מהספר? ניתוח פדגוגי בעידן הדיגיטציה והבינה המלאכותית

 לאה מזור, האוניברסיטה העברית

1. מבוא: האתגר של מורה התנ"ך בעידן הדיגיטלי

בעידן שבו הטקסט המקראי נגיש בלחיצת כפתור דרך אפליקציות, אתרי תוכן ומנועי בינה מלאכותית, מורה התנ"ך ניצב בפני דילמה פדגוגית חסרת תקדים. המעבר מהתנ״ך המודפס אל "מרחב המסך" אינו רק שינוי טכני של פורמט, אלא טרנספורמציה באופן שבו המוח מעבד את המילה הכתובה.

ברכות בעברית, שומרית, חתית ועוד משייטות בחלל בתקווה שאיזו יישות חוצנית תקלוט אותן ותכיר אותנו

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על תקליט זהב קטן, המרחף כעת הרחק מעבר לגבולות מערכת השמש, שטות להן עשרות ברכות בשלל שפות, כולל עברית. שתיים מהן כבר מזמן לא נשמעות בפי איש חי על פני כדור הארץ. ובכל זאת, הן ממשיכות לנוע במרחב, בתקווה שקטה שיישות כלשהי, אי-שם אי-פעם, תדע יום אחד לפענח אותן, ולהבין שמישהו מכאן רצה פעם, לומר לה "שלום", ״אנחנו (היינו) כאן״.

מעבר למספרים: איך בלוג קטן בעברית הפך למעין קהילת חכמים וירטואלית חוצת יבשות

לראות את הגרפים של נתוני הכניסות לבלוג מטפסים זה תמיד מרגש, אבל הבוקר, כשהבטתי במסכים, הרגשתי משהו אחר לגמרי. זו כבר לא רק סטטיסטיקה יבשה של נתוני גלישה. זו הבנה עמוקה, כמעט עוצרת נשימה, שהמקום הקטן הזה הפך לקהילה בינלאומית אמיתית. קהילת חכמים וירטואלית, חיה ונושמת.

בתוך המרחב הזה, שמתקיים כנגד כל הסיכויים על ידי אדם אחד וללא שום עזרה ותקציב, הצטברו להן כבר למעלה משלושה מיליון כניסות. אבל המספר הזה הוא לא העיקר; העיקר הוא מי שעומד מאחוריו - הגולשות והגולשים. 

על הסרט ׳עצמאות׳. נקודת המפגש בין שני צירי דיכוי : זהות מינית להטבי״ת ועוני מצמית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הפוסטר הרשמי של הסרט

עצמאות: כמה חופש צריך אדם כדי להיות מי שהוא?

״עצמאות״ (2026) הוא סרט על משפחה ישראלית ממעמד סוציו-אקונומי נמוך שנקלעת למשבר נפשי, משפחתי, כלכלי וחברתי גדול עקב חשיפת זהותו ההומוסקסואלית של אבי המשפחה. את הסרט כתב וביים משה רוזנטל ומככבים בו יאיר מזור (הבן בועז המתכונן לחגיגת בר המצווה שלו), עידו טאקו (הבן בועז החוסך ללימודי הפסיכולוגיה באוניברסיטה) , אסי כהן (האב), קרן צור (האם), ומור דימרי ונטע אורבך (בתפקיד האחיות). הסרט זכה בעשרה פרסי אופיר, בהם הפרס לסרט הטוב ביותר ופרסי התסריט והבימוי, וייצג את ישראל בתחרות האוסקר על פרס הסרט הבין-לאומי.

ברכת שנה טובה לכל באי הבלוג

 שהשנה הבאה תהיה מלאה בהשראה וסקרנות, הצלחה והגשמה. שנגלה עולמות חדשים של תובנות וידע, רעיונות מרעננים וזוויות ראייה מפתיעות. שנזכה לבריאות איתנה ושנדע למצוא את הרוגע גם בגלים גועשים.

שנה טובה ומתוקה! 🍎🍯

על דבורים ואנשים - ספרה של מור קדישזון

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מאגנס

מור קדישזון, טיול בכוורת: מבט קוסמולוגי על דבורים ואנשים, הוצאת מאגנס, ירושלים 2024, 324 עמודים

כשאתם שומעים את המילה ׳דבורים׳ מהי המחשבה הראשונה העולה בדעתכם? "בעיית הדבורים העולמית״? הפאניקה שאוחזת בעולם עקב סכנת ההיעלמות של דבורי הדבש? ברור! וזו נקודת המוצא של ספרה של מור קדישזון המונח עתה לפנינו - טיול בכוורת: מבט קוסמולוגי על דבורים ואנשים.

לנאוף או לא לנאוף זו השאלה! טעויות העתקה תמימות או כוונות זדוניות?

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

 Wicked bible Ex 20.14 - Wicked Bible, Cambridge University Library BSS.201.C31.6

במקרא יש איסור גורף ומוחלט על ניאוף. בויקרא כ 10 כתוב: וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ, אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ, מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת (וראו גם במדבר ה 13; יחזקאל טז 32) ובספר משלי ישנן אזהרות מפורטות החוזרות ונשנות נגד הניאוף: ב 19-16; ה; ו 35-24; ז 27-5. הנואף והנואפת חוטאים לאלהים ואדם ועל כן דינם מוות.