יום רביעי, 28 בספטמבר 2022

על גבורת המיילדות העבריות וחכמתן - שפרה ופועה והמזימה שמעולם לא בוצעה - שמות א

שמות א:
טו וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה. טז וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת-הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל-הָאָבְנָיִם אִם-בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם-בַּת הִוא וָחָיָה. יז וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת-הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת-הַיְלָדִים. יח וַיִּקְרָא מֶלֶךְ-מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת וַיֹּאמֶר לָהֶן מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה וַתְּחַיֶּיןָ אֶת-הַיְלָדִים. יט וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל-פַּרְעֹה כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת כִּי-חָיוֹת הֵנָּה בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ. כ וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד. כא וַיְהִי כִּי-יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת-הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים.

הסרטון מצוי ביוטיוב. כאן

הוראת נביאים אחרונים ביישוב בארץ ישראל בתקופה שלפני קום המדינה

ד״ר תמר למפרום, המכללה האקדמית לחינוך ע״ש דוד ילין

קולות שונים בהוראת נביאים אחרונים ביישוב בארץ ישראל בתקופה שלפני קום המדינה*


בחינוך הציוני במחצית הראשונה של המאה ה-20 בארץ ישראל התחזקה הוראת נביאים אחרונים באופן מיוחד, ואף הועדפה על פני הוראת חוקי התורה. הדברים השתקפו בתכניות הלימודים של הזרמים הלא אורתודוכסים: "הזרם הכללי" ו"זרם העובדים", ובהתייחסות הנלהבת של מורים להוראתם. היו שטענו כי הסיבה להעדפתם הייתה אידיאולוגית, וקשורה בהתרחקות מאורח החיים הדתי. לאחר קום המדינה פחתה חשיבות נביאים אחרונים בחינוך הממלכתי, והיקף הוראתם הצטמצם מתכנית לתכנית.

יום שלישי, 27 בספטמבר 2022

ספרות דתית ומורשת תרבותית בבית-הספר הכללי-הממלכתי

משה אילן, איש מקרא, מחנך, מנהל האגף לתכניות לימודים (עד 2001)

המקרא כתוב מתוך השקפת עולם דתית מובהקת. התאולוגיה המקראית מניחה כי ה' אלוהי ישראל הוא בורא העולם, שלטונו (דינו) והשגחתו (חסדו) חלים על עולם ומלואו, על האדם, על עם ישראל ועל כל החי והדומם. קיומו של עם ישראל מעוגן בברית שכרת עמו ה' בחורב, ברית שנכרתה לפני כן עם האבות. שמירת תנאי הברית היא המבטיחה את קיום העם. ועוד, גם כאשר הנושא הוא הוא אישי חברתי, כגון: היחסים שבין אדם לחברו או התייחסות מיוחדת לחלש ולעני - גם אז פועלים על מערכת יחסים זאת עקרונות תאולוגיים של שכר ועונש. הדמות הראשית בהיסטוריוגרפיה המקראית היא אלוהים. הסיבתיות ההיסטורית היא סיבתיות דתית, מקורה באלוהים ומהותה מתן גמול – שכר ועונש – לתבל, ליושבי בה ולעם ישראל.

על בריאת העולם במחשבת המקרא - חמשה שיעורים


הנה הקישורית לחמש ההרצאות שלי על בריאת העולם במחשבת המקרא שניתנו ב׳בית אביחי׳.

יום שישי, 23 בספטמבר 2022

יפת באהלי שם ושם באהלי יפת: הוראת תנ״ך ללא הדתה

משה אילן, איש מקרא וחינוך, מנהל האגף לתכניות לימודים במשרד החינוך (עד 2001)


בבראשית ט' 27 אנו קוראים בברכת נח לבניו אחרי המבול "יפת אלוהים ליפת וישכון באהלי שם". על כך נאמר במסכת מגילה ט' ב': "יפיותו של יפת יהא באהלי שם". לאמור: תרבות העולם (צאצאיו של יפת) תהא משולבת עם תרבות ישראל (צאצאיו של שם}. דברים אלו נאמרו בתקופה שבה זוהתה תרבות ישראל עם עולם אמוני. דת ישראל נתפסה כמחייבת את בני העם היהודי ותופעת האפיקורסות ושלילת האמונה בבורא הייתה שולית ביותר.

יום רביעי, 21 בספטמבר 2022

"עובדות" ו"ערכים" בתכניות הלימודים במקרא ובהסטוריה

משה אילן, מנהל האגף לתוכניות לימודים עד 2001


הערה: מאמר זה נכתב בשנות ה-90 של המאה הקודמת וחל גם על תכנית המקרא משנת תשס"ג. נראה לי שהאבחנה העקרונית בין עובדות לערכים צריכה לחול על כל תכנית לימודים.

תכניות הלימודים בכל מקצועות ההוראה בבית הספר הישראלי שהוכנו במשרד החינוך הם פרי שיתוף פעולה הדוק של מומחים מתחום המחקר האקדמי לכל מקצוע ומקצוע מחד גיסא ושל מומחים לחינוך ולהוראה מאידך גיסא. אנשי המדע המלומדים ונציגי האקדמיה מציעים את המושגים הבסיסיים ואת הרעיונות המרכזיים והמשמעותיים בכל מקצוע ומקצוע ומולם אנשי החינוך מציגים את האפשרי מבחינת התפתחותם הנפשית, הקוגניטיבית והחברתית של התלמידים בכל גיל , מבחינת הזמן שאפשר להקדיש לכל מקצוע ומבחינת התנאים הבית-ספריים הנתונים. תכנית הלימודים היא אפוא הפשרה בין הראוי לבין האפשרי.

יום שלישי, 20 בספטמבר 2022

The world’s earliest evidence of opium use


A joint study by the Israel Antiquities Authority, Tel Aviv University and the Weizmann Institute of Science:



reveals the world’s earliest evidence of opium use

Opium residue was found in pottery vessels excavated at Tel Yehud, dating back to the 14th century BC.
According to the researchers, the Canaanites used the psychoactive drug as an offering for the dead.

יום שני, 19 בספטמבר 2022

זכרון ושכחה - מה עדיף?

עמיקם יסעור, מאסאי, סופר ומשורר


על הזיכרון

כאשר הייתי תלמיד כיתה י"ב בבית הספר "הריאלי" באמצע שנות השישים, למדנו את מאמרו של ברל כצנלסון, "מקורות לא אכזב", בו כתב בצורה נפלאה על שני כוחות שניתנו לנו: הזיכרון והשכחה, ועל הצורך לאזן ביניהם.

כמה מאפיינים של הזיכרון

שרירותי.

לא תמיד נעים.

לפעמים ברור לפעמים לא.

מערת קבורה מתקופת רעמסס השני נתגלתה בפלמחים

הכלים כפי שנתפשו במערה
צילום: אמיל אלגם, רשות העתיקות

בגן הלאומי פלמחים נתגלתה (אמצע ספטמבר 2022) מערת קבורה מהמאה ה-13 לפנה״ס (תקופת הברונזה המאוחרת 2ב'). אז התקיים בארץ מינהל מצרי, ובמצרים שלט רעמסס השני, בן השושלת ה-19.

יום שלישי, 13 בספטמבר 2022

מטבע כסף מהמרד הגדול הושב לישראל

זר צמחי ובמרכזו האות ״ד״
המציינת את השנה הרביעית למרד בה נטבע המטבע.
צילום: באדיבות רשות העתיקות

בתום מבצע מודיעיני חוצה יבשות: ארה"ב החזירה היום לידי ישראל מטבע נדיר ביותר – הרביעי מסוגו הידוע בעולם, שנשדד מאדמתה לפני 20 שנה. המדובר ברבע שקל עשוי כסף, מהשנה הרביעית למרד הגדול, שהיווה הצהרת עצמאות של היהודים למול הרומאים.

שלוש כפות תמרים והכיתוב: רבע שקל
צילום: רשות העתיקות

מעמד האדם בבריאה


 הוקלט ביום 13 במאי 2012


יום רביעי, 7 בספטמבר 2022

פפירוס ישמעאל מימי בית ראשון הושב לישראל

במאמץ מודיעיני, הצליחה היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, בשיתוף פרופ' שמואל אחיטוב, חתן פרס ישראל למקרא, ובסיוע משרד התרבות והספורט ומשרד ירושלים ומורשת, להחזיר לחזקתה של מדינת ישראל תעודה כתובה על גבי פפירוס מימי בית המקדש הראשון, כתובה בכתב עברי קדום, שמקורה המשוער באחת ממערות מדבר יהודה.

פפירוס ישמעאל.
צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

יום שני, 5 בספטמבר 2022

עיטורי שנהב מתקופת בית ראשון התגלו בחפירות בירושלים

השנהבים שובצו לתוך רהיט. 
צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

בחפירות רשות העתיקות ואוניברסיטת תל-אביב בחניון גבעתי שבעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים נחשף מבנה גדול שנמצאו בו פרטי יוקרה רבים: שנהבים, חותם עשוי אגת (אבן חצי יקרה), קנקנים שהיו מלאים ביין מתובל בווניל, טביעת חותם עם השם "נתנמלך עבד המלך", פריטי אבן מעוטרים, ופריטי עץ, שהיו, כנראה, חלק מרהיטים גדולים נוספים.

יום ראשון, 4 בספטמבר 2022

ראינו כי ערומים הננו

פרופ׳ אבינועם מן, האוניברסיטה העברית

שיר שלישי


רָאִינוּ כִּי עֵרוֹמִים הִנֵּנוּ,

וְהָעוֹלָם מֻפְלָא וְזָר,

וּבוֹ רַק אָנוּ שְׁנֵינוּ.

הן לא נדע מאין באנו

פרופ׳ אבינועם מן, האוניברסיטה העברית

שיר רביעי


הֵן לֹא נֵדַע מֵאַיִן בָּאנוּ

לְעוֹלָם כָּל כָּךְ מֻפְלָא וְזָר,

אֶת אֲוִירוֹ בְּרָעָב נָשַׁמְנוּ.

כי מן הדעת טעמנו פרי

פרופ׳ אבינועם מן, האוניברסיטה העברית

שיר שני



מִן הַדַּעַת טָעַמְנוּ פְּרִי,

וַנֵּרְא כִּי עֵרוֹמִים הִנֵּנוּ,

וְכָךְ אָמַרְנוּ: לוּ יְהִי.