הלחם במקרא - מצגת

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

לגלול כדי לעבור מדף לדף

ראו גם בבלוג: הלחם בתקופת המקרא: מדריך לימוד

הלחם במקרא: הבטים אמוניים ואידאולוגיים

הלחם בתקופת המקרא: שאלות, תשובות, דיונים ומילון מושגים להוראה

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הלחם באינפוגרפיקה

כיצד שימש הלחם במקרא ככלי לביטוי מעמד חברתי, מוסרי ומגדרי?

איך משקף הלחם את גבולות הזהות בין ישראל לעמים? בין קודש לחול ובין חיים למוות?

מהן המשמעויות הרחבות והמטפוריות של המילה ׳לחם׳, למעבר למזון בסיסי, בספרות המקרא?

מאמרי בבלוג זה, הלחם במקרא: הבטים אמוניים ואידאולוגיים, מציג את הלחם כראי העולם בתקופת המקרא, ומדגים כיצד מזון בסיסי זה חרג בהרבה מסיפוק צורך ביולוגי והפך למרכיב מהותי בתרבות, בזהות ובאמונה של עם ישראל. הדיון מתפרש על פני היבטים לשוניים, כאשר מילה 'לחם' מתארת מגוון מאפים וכן מזון באופן כללי, ומדגיש את תפקידו של הלחם בשיקוף מצבי נפש (אכילה מסמלת שמחה והימנעות – עצב) וביצירת אחווה או ניכור בין בני אדם. יתרה מזאת, המאפה משקף מגדר ומעמד חברתי וכלכלי, מסמן גבולות בין עשירים לעניים ובין קודש לחול, ומשמש כציון דרך במסע הגדול הלאומי ליציאה ממצרים. לבסוף, המאמר מציב את היחס ללחם כבסיס למוסר ואמונה, תוך הצהרה שהקיום תלוי לא רק בלחם הפיזי אלא גם בדבר האל.

מצגת על הלחם במקרא - כאן

החיים ככיתה: על חינוך, מודעות ולמידה מתמשכת. עקרונות פדגוגיים מתוך גישת החינוך לאלף השלישי

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת אינישן

פטריציו פאולטי, ארבעת הצעדים של החינוך המודע, מתרגמת: רוני שרי פרייז, הוצאת אינישן, 2026, 256 עמודים

במציאות חינוכית רוויית שינויים, עומס מידע והאצה מתמדת, הולכת ומתחדדת תחושה של פער: בין ידע לבין משמעות, בין הוראה לבין למידה, בין כיתה לבין חיים.

הטקסט של פטריציו פאולטי מציע מבט אחר על המעשה החינוכי – מבט שבו החינוך אינו מתחיל בתוכנית לימודים, אלא בחיים עצמם. "החיים הם הכיתה, הרגע הנוכחי הוא המורה ומי שמבקש לגדול הוא התלמיד."

מתוך תפיסה זו עולה מערך פדגוגי המבקש להחזיר את תשומת הלב אל היסודות: התבוננות, קשר, יישום ושינוי פנימי מתמשך. עבור אנשי חינוך, זוהי הזמנה לחשוב מחדש על מהות ההוראה ועל תפקידו של המחנך בתוך מציאות שבה הלמידה אינה מסתיימת בשיעור.

---

תגיות

חינוך, פדגוגיה, הוראה, למידה מתמשכת, מודעות, חינוך עצמי, אנשי חינוך, חדשנות בחינוך, תהליכי למידה, התפתחות אישית

המקאמות של שלמה בכר: בין מקרא לביקורת חברתית נוקבת

כָּל הַנְּכָלִים הוֹלְכִים אֶל הָעָם וְהָעָם בָּהֶם מִתְמַלֵּא.  כך, בווריאציה מושחזת על קהלת, תיאר ד"ר שלמה בכר נשמתו עדן (2026-1933), את המציאות הישראלית דרך משקפי המקרא. לפניכם טעימה מפירות רוחו הגדולה, קובץ מקאמות מקראיות שבו התנ"ך הופך לכתב אישום חריף נגד עוולות שלטוניות, מניפולציות של כוח וצביעות דתית. 

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

כשהתנ"ך פוגש את מהדורת החדשות

 המקאמות המושחזות של ד"ר שלמה בכר

שלמה בכר, תמיד עכשווי 2: מקאמות מקראיות, תל אביב תשע״ט 2019, 55 עמודים

דוד המלך: נעים זמירות ישראל או רוצח בדרך לכס המלוכה? הדילמה החינוכית של המורים והמחנכים

עבי קלדרון, מחנך ומורה

רבים מתייחסים לדוד כרועה הצאן שניצח את הענק, כמשורר שכתב את התהילים וכמלך שהקים שושלת נצח. אבל מה אם אגיד לכם שמאחורי הדימוי הזה מסתתר אסטרטג קר רוח, 'חתרן בלתי נלאה' ואולי אפילו אדם שלא בחל בחיסולים כדי להגיע לצמרת? עבי קלדרון מקלף את העטיפה הצבעונית שעורכי המקרא עטפו בה את דוד, ומגלה מלך שונה לחלוטין - מורכב, מסוכן ומבריק בהרבה ממה שמקובל לחשוב. ושאלה להורים: האם הייתם רוצים שילדיכם ילמדו את הגרסה המיופה של דברי הימים או את הדרמה הפוליטית המדממת של ספרי שמואל?

הצומח במקרא - חמרים להוראה וללמידה עצמית

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

חומרי הוראה על נושא הצומח במקרא: עצים, פרחים, שיח השדה, וגם... מנורת המשכן כעץ של אור.

ראו מאמרי על הנושא וגם סרטון של 5 דקות עליו. 

"הרוח הרעה" של שאול - מבט פסיכיאטרי מודרני

דניאל צ'וררו, סטודנט לרפואה, הדסה עין כרם

דניאל צ'וררו

* כיצד משפיעים אובדן הזהות והיעדר הוויסות הרגשי על קריסתו המנהיגותית של שאול המלך?

* מהן ההשלכות של הפיכת דמויות קרובות לאיומים קיומיים בתוך תהליך של הידרדרות נפשית?

דניאל צ'וררו מציע ניתוח פסיכיאטרי מודרני לדמותו המקראית של שאול המלך ומפרש את "הרוח הרעה" שפקדה אותו כביטוי לדיסרגולציה רגשית וחרדה עמוקה. המחבר מתאר כיצד המעבר מהצלחה צבאית לאובדן לגיטימציה דתית ערער את זהותו השברירית של שאול והוביל להידרדרות נפשית הדרגתית. לאורך הכתוב מוסבר כיצד המצוקה הנפשית הופכת לחשיבה פרנואידית ותוקפנות אימפולסיבית, המתבטאת בניסיונות פגיעה בדוד, ביהונתן בנו ובטבח כהני נוב. המקור מדגיש כי קריסת המנטליזציה והשיפוט המוסרי של שאול נבעה מחוסר יכולת לווסת רגשות תחת לחץ השלטון. לסיכום, היצירה מציגה את סיפורו של המלך כטרגדיה אנושית של אובדן שליטה עצמית אל מול כוח בלתי מוגבל.

Effective learning strategies in the age of artificial intelligence (the AI era)

Which learning strategy do you find most effective

 in the age of AI?

Dr. Lea Mazor, The Hebrew University

Introduction: "The beginning of wisdom is to acquire wisdom" (Proverbs 4:7)

The Book of Proverbs praises wisdom and its dissemination (Proverbs 1:20). The beginning of wisdom is knowing how to acquire it, and the following constitutes a toolkit for improving one's ability to acquire wisdom through the judicious use of generative AI tools (Artificial Intelligence that can create new content instead of just analyzing or classifying existing information). This content is intended for learners across the entire educational continuum—from elementary school to high academic education and beyond—and for teachers who can draw principles from it to benefit their students. The learning strategies proposed below are based on well-tested pedagogical principles and consider the unique challenges and opportunities presented by the current technological revolution.

Tags: Artificial Intelligence (AI), Learning Strategies, Prompt (Prompt Engineering), Learning Styles, Critical Thinking, Time Management, Tips for Successful Learning.

אסטרטגיות למידה אפקטיביות בעידן הבינה המלאכותית

אסטרטגיות למידה אפקטיביות בעידן הבינה המלאכותית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית בירושלים

מבוא: ״רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה״ (משלי ד, ז)  

ספר משלי מדבר בשבח החכמה והפצתה, "חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה" (משלי א, כ). ראשית החכמה היא לדעת כיצד לרכוש חכמה, והדברים להלן הן מאין ארגז כלים לשיפור היכולת לרכוש חכמה תוך ניצול מושכל של כלי בינה מלאכותית גנרטיבית (בינה מלאכותית שיכולה ליצור תוכן חדש במקום רק לנתח או לסווג מידע קיים). הדברים מיועדים ללומדים הנמצאים לאורך כל הרצף החינוכי - מבית הספר היסודי ועד לחינוך האקדמי הגבוה ואף מעבר לו. יש להדגיש שדרכי הלמידה המוצעות כאן מיועדות ללומדים בכל מקום ובכל עת: בבית, בספריה או בכל סביבת למידה רלוונטית אחרת. אין זו למידה המונחת מבחוץ אלא למידה המונחת על ידי ׳מערכת ההפעלה הפנימית׳ של הלומדים. אסטרטגיות הלמידה המוצעות כאן נשענות על עקרונות פדגוגיים שנבחנו היטב, ומתחשבות באתגרים ובהזדמנויות הייחודיים שמציבה המהפכה הטכנולוגית הנוכחית. 

תוויות: בינה מלאכותית (AI), אסטרטגיות למידה, פרומפט (הנדסת הנחיות), סגנונות למידה, חשיבה ביקורתית, ניהול זמן, טיפים ללמידה מוצלחת.

דיבייט: פיתוח תרבות הדיון והקשב לזולת ו... ישעיהו כאמן הרטוריקה

רענן אייכלר, אלוף דיבייט בינלאומי

* כשהפוסט התחבר (2011) היה מחברו, רענן אייכלר, דוקטורנט במקרא באוניברסיטה העברית, אלוף דיבייט בינלאומי ומרצה על רטוריקה במכללות. כיום (2025) הוא פרופ׳ למקרא באוניברסיטת בר אילן.

רענן אייכלר (ימין) וד"ר הרן פלפל (היום הרן טלמון), לאחר אליפות העולם בדיבייטינג לאוניברסיטאות 2008.

'שמעו, שמים! והאזיני, ארץ!' כך פתח ישעיהו בן אמוץ (ישעיה א, ב), וכבר בארבע מילים אלו ניכרים ארבעה כלים רטוריים שבהם השתמש הנביא על מנת להעצים את המסר שלו ולהבטיח את קשב שומעיו.

הזמנה למחשבה מקראית בעקבות ספרם של קבאנאס ואילוז, ׳שלטון האושר: איך מדע האושר שולט בחיינו׳

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית בירושלים

אדגר קבאנאס ואווה אילוז, שלטון האושר: איך מדע האושר שולט בחיינו, מאנגלית: יוסי מילא, בן שמן 2022, 216 עמודים

הספר החדש המונח לפנינו, ׳שלטון האושר׳, עוסק בסוגיה שקשה להגזים בחשיבותה - האושר - והוא בוחן אותה בחברה המערבית המודרנית מכיוון סוציולוגי ופסיכולוגי. מילות מפתח בספר הן:

אושר, מדע האושר, רגשות, חשיבה חיובית, אינדיווידואליות, בחירות אישיות, עצמיות מאושרת, הנורמלי, הסדר הפוליטי והכלכלי, אינטרסים של חברות וממשלות, קפיטליזם, מיתוג ומיסחור.

מה לספר כזה ולמקרא? הרי מדובר לא בשתי גלקסיות נפרדות אלא בשני יקומים שלמים השונים מהותית זה מזה מבחינה רעיונית ותרבותית. המקרא מייצג עולם עתיק על אמונותיו, ערכיו וסדריו, והספר שלפנינו את העולם הקפיטליסטי המודרני בן זמננו. יחד עם זאת, הקורא המודרני במקרא, שהוא בן העולם הקפיטליסטי המערבי נושא עימו בהכרח  את ערכיו ודרכיו, והם משמשים לו עדשות סמויות דרכן הוא רואה את הפסוקים הקדמוניים. וגם אם ינסה בכל כוחו לאיין את השפעתם, איון מוחלט לא יימצא לו. 

על השמות המשונים של החלוצים ובני נהלל הראשונים

כל החלומות, הפנים והשמות

על השמות המשונים של החלוצים ובני נהלל הראשונים

אוריאל בן עמי, בן נהלל, סופר, משורר ומרצה לתולדות הארץ ותנ"ך.

משה דיין היה מופתע. התקשרתי אליו, לפני כ- 40 שנה, במלאת 60 שנה ליסוד נהלל, שבה גדל, בבקשה לראיין אותו לרדיו ב"קול ישראל", שם עבדתי.

- "תגיד, שם דודתך הוא "מזהירה"? הוא שאל בטלפון. זה היה אחרי כ-60 שנה שלא ראה אותה, בת כתתו, בבית הספר היסודי בנהלל. למזלי, זכרתי שסבא וסבתא החלוצים, העניקו את השם המוזר הזה לדודה שלי. כשהייתה בת 16 ברחה ממנו ושינתה את שמה ל"רות". משה דיין כבר לא היה מעודכן, ובכל זאת נתן לי ראיון ל"קול ישראל". לשמות המשונים שקיבלו האחרים, בני הדור השני לחלוצים, נגיע בהמשך.

על מוסיקה ושאר רוח: ראיון עם המוסיקאית סמדר כרמי-גיברמן

ד״ר לאה מזור מראיינת את המוסיקאית סמדר כרמי-גיברמן

למנצחת סמדר כרמי-גיברמן שיר מזמור!

סמדר ליד בית המורה - בית וילקומיץ' בראש פינה

סמדר היקרה, מודה לך על הסכמתך להתראיין לבלוג שלי בשפעת פעילויותיך המוסיקליות, התרבותיות והחינוכיות כנגנית פסנתר ועוגב, מחנכת ומורה, מרצה בארץ ובעולם, מלחינה ומנצחת מקהלה.

א. המילה ׳מוסיקה׳ נגזרת מיוונית ומשמעותה ׳(האומנות של) המוזות׳. המיתולוגיה היוונית מספרת על אורפיאוס, בנו של אפולו, שנגינתו היתה כל כך מופלאה עד שהיא היפנטה את חיות הבר, נהרות סטו ממסלולם ואפילו העצים והאבנים הקשיבו לו!

בספר בראשית מסופר על גיבורי הקדם שייסדו את ענפי היסוד של התרבות האנושית וביניהם המוסיקה. אחד מגיבורי הקדם, יובל שמו, הָיָה אֲבִי כָּל-תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב (בראשית ד, כא).

מהו לדעתך סוד הקסם של המוסיקה ומדוע חשוב להעניק לילדים חינוך מוסיקלי.

מפתחות להקניית קריאה מושכלת של סיפור מקראי

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

 

מוקדש לזכרו המבורך של ד"ר שמעון בר-אפרת,
מורי לתנ"ך בתיכון ליד האוניברסיטה*

כל מורה טוב לתנ"ך רוצה להקנות לתלמידיו בבית הספר את התובנה שיש זיקה עמוקה בין דרכי עיצובו של סיפור מקראי לבין מסריו הרעיוניים. אך כיצד יעשה זאת? אילו עקרונות ירצה להקנות לתלמידיו כדי שאלה יפתחו רגישות לדרכי עיצובו של הסיפור המקראי? איזו רגישות תרצו אתם להקנות לתלמידיכם כדי שהם יוכלו בבוא היום לפענח בכוחות עצמם סיפורים מקראיים, גם כאלה שלא למדו או ילמדו בשיעוריכם (unseen)? הנה צרור מפתחות (תכניים, לשוניים וצורניים-מבניים) הפותח דלתות לעולמו של הסיפור מקראי. לגבי כל אחד מהם בנפרד ולגבי כולם כמכלול יש לשאול תמיד מהי תרומתו/תרומתם לחשיפת צפונותיו של הסיפור המסוים, מסריו ועמדותיו הערכיות. ברור שאין כל צורך להקנות לתלמידים את כל הצרור (שזו הרמה המחקרית האקדמית). לפעמים די במפתחות בודדים, ואפילו מפתח בודד עשוי להתגלות לפעמים כמפתח קסם הפותח צוהר לעולמות שלמים של משמעות. במתן המפתח(ות) יש להתחשב, כמו תמיד, בגילם של התלמידים, בכישוריהם, ברמתם ובידיעותיהם. 'ישמע חכם ויוסף לקח, ונבון תחבולות יקנה. להבין משל ומליצה, דברי חכמים וחידותם' (משלי א 5-6).

בין מנהיגות בית ספרית לבין מנהיגות מקראית – מנהיגות משה – המאומץ שהפך למאמץ

ד״ר גלי דינור, מרצה בכירה ומדריכה פדגוגית למקרא, מכללת לוינסקי לחינוך

"המבחן האמיתי של מנהיג הוא בהשאירו בנפשם של המונהגים

את השכנוע והרצון להמשיך" (וולטר ליפמאן)

 מבוא

"אוי לו לעולם שאבד מנהיגו" (בבא-בתרא, צא). דברי חז"ל משקפים את טבעה של החברה האנושית הנזקקת למנהיג. מקדמא-דנא עלו השאלות: מדוע זקוקה חברה למנהיג? מהן תכונות המנהיג הראוי?

היש בכוחה של הוראת הספרות לעודד את אהבת הספרות?

עמיקם יסעור, מסאי, סופר ומשורר

מוקדש לד"ר לאה מזור

הרהורים על הוראת הספרות

הוראת הספרות בבתי ספר תיכוניים מעוררת שאלות כבר שנים רבות. כבר לפני כחמישים שנה פרסם ס. יזהר ברבעון "החינוך" את מאמרו מעורר המחלוקת, " להפסיק ללמד ספרות", בו העמיד במרכז את ההוראה החווייתית. כיום נעשית הוראה זו בעייתית עוד יותר בשל הנטייה של השנים האחרונות להחליש את מעמדם של מדעי הרוח.

אציג כאן כמה שאלות חתרניות: 

1. האם הרפרטואר של תוכנית הלימודים בספרות מעניין דיו?

2 . עד כמה בינונית היא רמתם של רוב מורי המקצוע הזה והאם ניתן להעלותה?

3.האם הקצב האיטי של הוראת יצירות שונות מגביר את השעמום? 

4. עד כמה משפיעה לרעה הרוח של ניתוח מדעי נוסח תורת הספרות?

5. מה צריך להיות האיזון בין כמות ואיכות בהוראת הספרות?

6. היש צד חווייתי בהוראה זו? 

על סיפור על טרקטור גדול לילדים קטנים מאת מאיר שלו

יונה ברטל, מחברת הספר "יונה על שטיח אדום"

 הוצאת עם עובד

מאיר שלו, הטרקטור בארגז החול: סיפור על טרקטור גדול לילדים קטנים, 

צייר: יוסי אבולעפיה, הוצאת עם עובד, תל אביב תשנ״ה 1995 

גילוי נאות: בתיה שלו אמו של מאיר שלו הייתה המחנכת המיתולוגית שלי. היא עיצבה את ילדותי הקסומה בירושלים. היא נהגה ללמד אותנו בחוץ, בשדה, הסתובבנו עם מגדיר צמחים ולמדנו את שמות הפרחים, העצים ואפילו הציפורים. ואחותו של מאיר, רפאלה, הייתה איתנו בשכבה. ועתה לספר עצמו:

על ספר הילדים של חווה צוטרין נתן: הסיפור על וירוס ופאפירוס

 חגי קמרט, סופר משורר וצייר

חווה צוטרין נתן, הסיפור על וירוס ופאפירוס, הוצאת "צור אות", ירושלים 2020

מפי עוללים ויונקים יסדת עֹז

"מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ-עֹז" נאמר בתהילים ח ג ואמנם הילדים הקטנים שלנו הם הטוהר האנושי בהתגלמותו. שאין לך דבר טהור יותר, ישר יותר וכן יותר מהטף. ההתפעלות וההנאה מהם גורמת לנו המשוררים לתת להם משהו מנשמתנו, וזאת מעבר להרעפת האהבה הפיסית והמתנות לנכדים. ומה נכון ויפה יותר למשורר מלכתוב משהו מעומק לבו לילדיו לנכדיו, לילדי העולם ? וכך אכן באים ספרי הילדים לעולם התרבותי והאומנותי שלנו.

יעדים בהוראת המקרא

משה אילן, איש מקרא, מחנך ומנהל האגף לתוכניות לימודים (עד 2001)

לימודי המקרא (=תנך) מתקיימים במערכת החינוך בישראל במשך

שנות בית הספר היסודי והעל-יסודי כביטוי לתפיסה שספרות המקרא מהווה את הרובד הבסיסי שעליו נבנתה התרבות הלאומית היהודית והישראלית לדורותיה. השאיפה החינוכית המשתמעת היא שתרבותו הרוחנית המתפתחת של עם ישראל לדורותיו תהווה מרכיב חשוב בזהותו של כל בוגר משכיל בישראל.

הרהורים דידקטיים בהוראת מקרא: מיקוד הלמידה, כישורים ללמידה עצמית, פרשנות

משה אילן, איש מקרא, מחנך ומנהל האגף לתכניות לימודים (עד 2001)

מיקוד הלמידה

נפתח את דברינו במובאה מתוך מאמרו של משה גרינברג – "הוראת התנ"ך בבתיה"ס בישראל" המנסה לתאר את הנחות היסוד של תפיסת העולם המקראית:

"אופי המקרא הוא לתאר את תולדות ישראל ומוסדותיו כמעוצבים על ידי שילוב רצון האדם ברצון האלוהים. רצון האלוהים הוא הקובע את כללי ההוויה, והאדם מרצונו מקבל את הכללים האלה או מואס בהם. היחס המיוחד של אלוהים לישראל עומד על ברית מלך – הוא קנה אותם לו לעם בגואלו אותם מיד פרעה באותות, כרת להם ברית שבה נהיו לו לעם והוא היה להם לאלוהים. ציווה להם חוקים לדבוק בו לבדו, הביאם אל הארץ שייעד להם ונטעם שם בשלום. תפקידו של העם הוא להיות לו ממלכת כוהנים וגוי קדוש. תפקידו של היחיד הוא להגשים בחייו את דרך ה' – צדקה ומשפט – ולדאוג שהציבור שבו הוא יושב ישאף להגשימה אף הוא. בעשיית רצון האלוהים כרוכה הברכה ליחיד ולציבור. בהפרת רצונו כרוכים הקללה והחורבן... התפיסה המקראית היא אפוא מסכת הארוגה ממושגי הברית והתורה, חובות היחיד והרבים וגורל לאומי התלוי באלה". (פתחים ד' עמ' 40, 1977)