ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
ברכות לך יונה, בת דודי היקרה, לרגל הופעת ספרך ׳יונה על שטיח אדום׳ (עורכת: מרים קוץ, ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2022, 176 עמודים).
על הכריכה האחורית של ספרך כתוב שהוא מתאר ׳מסעות אל ארמונות ובתים פרטיים של נשיאים ומלכים, שבמהלכם פגשה את הגדולים שבמנהיגי העולם, בהם הנשיאים בוש, קלינטון, אובמה, פוטין ומקרון, האפיפיור והמלכה אליזבת, וכוכבי-על כג'ורג' קלוני, בונו ומדונה. ברטל זכתה לקחת חלק באירועים היסטוריים ובמפגשים גורליים שלא מעט מהם חסויים עד ימינו אלה׳.
ספרך משרטט יריעה רחבה שבה כרוכים זה בזה החזון והמעש, המעוף ומלאכת יישומו במציאות. הוא זווית ראיה מיוחדת על קורות המדינה.
א. שם ספרך מודפס על דימוי השטיח האדום בתצלום הכריכה הקדמית באותיות זהב מובלטות. מדוע בחרת בשם ׳יונה על שטיח אדום׳? מה תפקיד השטיח האדום בעולמך המקצועי?
תמונת הכריכה הקדמית אופיינית כל כך לתקופת הפעילות הציבורית רבת השנים שלי. תמיד הייתי בדרך לביקור ממלכתי או חזרה ממנו. פרשו לכבוד שמעון פרס והפמליה, שטיחים אדומים במקומות רבים על הגלובוס ולא משנה מה היה הטייטל שהיה לצד שמו, נשיא, ראש ממשלה או רק ראש אופוזיציה. בבית הנשיא בירושלים תמיד עמדתי על השטיח האדום לקבל את פני האורחים החשובים, חלק מלחם חוקי, הפרוטוקול היה התנך השני שלנו, טכסי היציאה והכניסה מישראל, נגינת ההמנונים, תחושת השליחות, ההתרגשות לקראת, האחריות והזכות הגדולה לשרת את ישראל ולייצג אותה. כאן בתמונה, בדרך לעלות למטוס שייקח אותנו לפגישה עם הנשיא המצרי מובארק בארמונו בשארם א שייך.
ב. הספר מתאר בפירוט רב את קורות חייך. מקורות הוריך שקדמו להיוולדך ועד היום הזה. מדוע על כן את כותבת בפירוש בספרך שאין לראות בו אוטוביוגרפיה?
בחרתי בספרי להאיר באור גדול את החלקים אותם רציתי להנחיל לדורות הבאים. לספר על הורי הנפלאים שבזכותם אני כאן, אשר השפיעו עלי והקנו לי ערכים ודרך ומעטפה חמה ואוהבת למרות מה שעברו, לקפוץ לילדותי בירושלים, להתרכז בפעילות הציבורית האינטנסיבית הטוטלית, להעביר את התחושות, את ההשפעה של הענקים שצעדתי לאורם על ראיית עולמי, לגלות צפונות לב וגם להכניס אתכם לתוך חדרים פרטיים, לשכות מאובטחות, ודילמות ויצרים של מנהיגים וידוענים, לא ממש לפי הסדר הכרונולוגי.
ג. מתחת לתצלום של הכריכה האחורית מצוטטת הקדשה חמה שכתב לך שמעון פרס. הקשר הבלתי רגיל ביניכם שוטף את כל דפי הספר. כבר בהתחלה כתבת שהוא היה לך ׳למנטור, למורה דרך, לחבר נפש, לדמות מעוררת השראה והשתאות אין-קץ׳ (עמ׳ 9). איך את מסבירה את ההתאמה הנדירה הזאת ביניכם ובמה היא התבטאה הלכה למעשה?
אכן זכיתי לצעוד לצד מנטור, מורה דרך, ואישיות מיוחדת. זכיתי משום שפרס שיתף בחזונו לא רק בתמונה הגדולה, גם בלבטים, גם בדרך כמו שקיסינג'ר אמר לי פעם אחת שנפגשנו כששמע שעבדתי עם פרס כשני עשורים : זכית ללמוד באוניברסיטה לחזון. הייתי שותפה למפגשים גורליים, גלויים וחסויים. הוא סמך עלי וידע שאני מבינה את גודל הרגע והאחריות. בתצלום הכריכה האחורית אני יושבת לצידו של פרס במסוק שמלך ירדן שלח לנו, בדרכנו לכנס השנתי המיוחד של חתני פרס נובל בעקבה. הציטטה הזו היא אחת מיני רבות מאד. יש לי אוסף של פניני חוכמה של פרס וכל הספרים שלו עם הקדשות ייחודיות מהן מפתיעות.
ד. אפשר לתאר את מבנה והספר ותוכנו כמין מעבר אישי ולאומי משואה לתקומה. האם את מסכימה עם ההתרשמות הזאת?
התרשמותך מדויקת – שורשי נטועים עמוק בארץ בישראל למרות שנולדתי בנכר, בוילנה, היא ירושלים דה-ליטא. אולם אי אפשר לנתק את ההשפעה החזקה של מה שעבר על משפחתי על ראיית עולמי. על החשיבות שאני מייחסת לישראל חזקה, מחבקת, מדינה של תיקון עולם, שתרמה ותורמת בעזרת חדשנותה לעולם טוב יותר. התקומה בעיניי היא ישראל פתוחה, חזונית, משפיעה טוב ועומדת בגאון על זכותה להיות מקום פלורליסטי חוזה פני עתיד.
ה. ספרך בנוי משלושה חלקים: חלק ראשון אישי - ׳איך הכל התחיל׳, חלק שני תעסוקתי ופוליטי - ׳מסעותי עם פרס׳ וחלק שלישי, שהוא חלק הדרכה ועצות טובות - ׳החיים על פי יונה׳. התכנים הללו מתאימים, על פי תוכניהם וטיבם לקהלי יעד שונים. מהם קהלי היעד שאת חשבת עליהם?
כשכתבתי את ספרי לא חשבתי על קהלי יעד, אלא כהרגלי, רציתי לשתף בכמה שיותר חוויות, רשמים ומידע מניסיוני ארוך השנים. אולם כשאני מביטה לאחור בהחלט ניתן לזהות קהלים שיוכלו לקנות ערך מהטיפים והאפיזודות השונות. אלה שעוסקים בדיפלומטיה, נבחרי ציבור, מי שרוצה ללמוד על תהליכים מדיניים, בילטרליים, מי שרוצה לאמץ אורח חיים בריא ואפילו אלה שרוצים לדעת להתנהל, להתלבש, לארח ולהפתיע. לא אחת אני מוזמנת ללשכות של מנהיגים חדשים להנחות את הצוותים שלהם ואני עושה זאת ברצון ובשמחה.
ו. אין ספק שהחלק שיסקרן במיוחד את הציבוריות הישראלית הוא החלק האמצעי והמרכזי של הספר העוסק בשלל תפקידיך הציבוריים, תחילה לצד יצחק רבין, ואחרי הירצחו - לצד שמעון פרס, עד פטירתו בשנת 2014. קשה מאד לכתוב על השנים הסוערות של פרס וללכת בדיפלומטיות ׳בין הטיפות׳ הפוליטיות ׳בלי להרטב׳ אף שאת כותבת שחשוב לך להיות א-פוליטית ושלא התפקדת לשום מפלגה.
על תוצאות בחירות 1996 כתבת ׳כולנו היינו המומים׳. למחרת הבחירות עסקת באריזה ׳והנה הגיעה משלחת מכובדת ללשכה: ראש הממשלה הנבחר [אינך נוקבת בשמו], ראש המטה שלו, אביגדור ליברמן, ראש לשכתו, רוחמה אברהם… כולם באו לראות את הלשכה. הם נכנסו בצהלה ועברו בחדרים, מעין סיבוב ניצחון׳ (עמ׳ 45).
איזו דמות מנהיג מתאימה לדעתך לישראל היום?
הפוליטיקה תמיד נראית בעיניי מאתגרת במיוחד. אנשים נפלאים שנכנסים לתוך גלגלים חדי שיניים ומוצאים עצמם מופתעים מחוסר לויאליות, מתהליכים אכזריים. לכן מעולם לא התפקדתי לשום מפלגה, וכשהוצעו לי מיני תפקידים פוליטיים השבתי – המפלגה שלי היא מדינת ישראל. ושאני לוקה בממלכתיות יתר.
ובאשר לדמות המנהיג: מנהיג צריך חזון, צריך תוכנית, כמו שפרס אמר, צריך שידע שהוא בא לשרת. וכמובן, צריך שיעשה מה שהמדינה זקוקה לו גם אם זה לא פופולרי, גם אם הוא ישלם על זה מחיר אישי.
ז. יונה היקרה, הצעירה הנצחית, מה תרצי לעשות ׳כשתהיי גדולה׳?
אני די גדולה כבר, אמשיך לקדם את הדור הבא, אני עושה את זה במרכז פרס לשלום ולחדשנות, אני עושה את זה כנשיאת המועדון המסחרי תעשייתי בחלוקת מלגות עידוד ליזמים צעירים, אני עושה את זה כחברת הנהלה בקרן רעננה שם אנו תומכים בבנות ובני נוער שתורמים לקהילה ומצטיינים בתחומם כלומר אמשיך לשרת את המטרות הגדולות, כי אימצתי את האמרה של פרס: ׳אתה גדול כגודל המטרה אותה אתה משרת׳.
היה לי לכבוד ולעונג לקחת חלק בדו שיח איתך לאתי היקרה, את בור מלא חוכמה ואני תמיד משתאה מהידענות שלך ומנסה ללמוד ולהעשיר את עולמי.
גם לי היתה שיחתנו לעונג ולא אוכל לסיימה מבלי לצטט את הדברים הנכוחים שכתב לך שמעון פרס:
׳ליונה היודעת לאהוב וכולם אוהבים אותה.
היודעת לעוף בין בדי העצים ומעל צמרות היער.
ובמעופה משיבה רוח טובה ופורצת דרכים לחדש׳.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.