יום חמישי, 31 באוקטובר 2019

הד.נ.א. של יעקב - פסל סביבתי של סם פיליפ

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

יצירת סם פיליפ, שדרות אלורוב, ירושלים 2019

פיסול חוצות הוא תרומה אמנותית לשיפור איכות החיים ברשות הרבים. הוא תורם לסביבה ממד עומק אמנותי שמרומם אותה מעבר ליום-יום וצרכיו המעשיים. 
האומנות הסביבתית היא דמוקרטית באופיה. היא אינה מבחינה בין מביני דבר, חובבים והקהל הרחב. היא אינה ספונה בהיכלות שהכניסה אליהם חסומה בדמי כניסה, אלא פתוחה בנדיבות לכל. אין לפרט צורך לכתת רגליו למקום מוגדר ומגודר כדי להנות ממנה, אין לו צורך להקדיש לה זמן מיוחד, הוא פשוט פוגש בה בהולכו בדרך. במפתיע. כשהיא באה לקראתו, נטו, ללא לבוש של הדרכות וקטלוגים. מכת יופי עוצמתית. היא לא חלק מתרבות הפנאי. להפך, היא חלק מתרבות האין-פנאי. של הריצה ׳להספיק׳. היא פוגשת אותו ׳על הדרך׳. רכיב המשולב בחיים העירוניים הפעלתניים. 
הופעתה מחלצת את הסביבה מאופיה ההרגלי. היא מעניקה לה מוקדי עניין ומשיכה, ולצופה בה - חוויה רוחנית-תרבותית המלמדת אותו שפת רזים חדשה.

יום שלישי, 29 באוקטובר 2019

והנערה רצפה בת איה יפת תואר

ד״ר דן אלבו, משורר והיסטוריון

וְהַנַּעֲרָה רִצְפָּה בַת-אַיָּה יְפַת-תֹּאַר 


וְהַנַּעֲרָה רִצְפָּה בַת-אַיָּה יְפַת-תֹּאַר
וְטוֹבַת מַרְאֶה וּפָנֶיהָ לְבָנוֹת כִּבְדֹלַח,
וּבְמוֹת שָׁאוּל בָּא אַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר-צְבָאוֹ אֵלֶיהָ.
"מַדּוּעַ בָּאתָה אֶל-פִּילֶגֶשׁ אָבִי"? הִתְפָּרֵץ, אִישׁ-בֹּשֶׁת
בִּצְעָקוֹת מְטֹרָפוֹת, לְעֶבְרוֹ

יום ראשון, 27 באוקטובר 2019

תגובה למאמרו של יצחק מאיר - ממלכת כהנים: מגדל עץ של מלכות

ד״ר ישראל כץ, חוקר מקרא ומחנך

תגובה למאמרו של יצחק מאיר, ממלכת כהנים: מגדל עץ של מלכות
קשה לקבל את הרושם שמחבר המאמר, יצחק מאיר, סבור כי שיבת ציון היא המאורע היחיד שהתרחש מאז הצהרת כורש. מכול מקום זה הרושם המתקבל ממאמרו. לדעתי היה מקום לציין כי שבי ציון המבטאים געגועים לציון, עשו זאת בהיותם בגלות, אך בארץ היו יהודאים וישראלים רבים שלא יצאו לגלות. הם לא היו צריכים להתגעגע, הם חיו בארץ. מכיוון ששבי ציון הגדירו עצמם "זרע קודש" כדברי ישעיהו, הם ראו בנשארים בארץ אנשים בעלי דת מעורבת, סינקרטיסטית, כפי שהנביאים עשו בנבואות התוכחה שלהם.

יום שבת, 26 באוקטובר 2019

וינייטת ממלכת כהנים: מגדל עץ של מלכות

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר


שיבת ציון אחרי שבעים שנות גלות בבל הייתה בנויה על הסנטימנט הלאומי של "עטרה ליושנה".  על פי מספר השבים, ועל פי מעמדם החברתי, השלימו רוב הגולים עם גורלם החדש ותהליכים של טמיעה בתוך בבל, תרבותה, אמונותיה, כלכלתה, עתידה, פעלו פעולה מכרעת על רוב ישוב הגולים "שִׁירוּ לָנוּ    מִשִּׁיר צִיּוֹן-  אֵיךְ נָשִׁיר אֶת-שִׁיר-יה'  עַל אַדְמַת נֵכָר" ( תהלים קל"ז,ג'-ד'), היא געגועי משוררים, אולי אפילו ריטואל של ערגה לשוב לציון שמאופסן מלכתחילה לתוך מדור של הלכתא דמשיחא שאינו מחייב הלכה למעשה להתכחש למציאות. הדברים ידועים.

יום רביעי, 23 באוקטובר 2019

בית מקרא סד (תשע״ט), חוברת א

הוצאת מוסד ביאליק

בית מקרא סד (תשע״ט), חוברת א. הוצאת מוסד ביאליק. 

תוכן העניינים

שמריהו אזרחי,  מות שאול ומעשי אנשי יבש גלעד בעקבותיו: עיון מחודש בשמ"א לא; בדה"א י ובשמ"ב כא  

אבראהים בסל, שני כתבי יד מזרחיים לתורה בערבית-נוצרית – האמנם שתי מסורות שונות?  

עדנה הילביץ', האישה החכמה ויואב (שמ"ב כ 22-13), מודלים רטוריים לנאום שכנוע
                                
נאוה כהן, מזמור ל – מזמור התודה ה'אבוד' של חזקיהו המלך 

יצחק סטרשינסקי, פירושו של ר' דוד קמחי (רד"ק) לסיפור יהוא (מלכים ב' ט-י) 
                          
נילי שופק, 'איוב' המצרי: דמותו של הגיבור הסובל בספרות החכמה המצרית הקדומה בזיקה לאיוב המקראי
                    
דוד שפירא, ים הנחושת – עיון מחודש

כנסיה ביזנטית נחשפה ברמת בית שמש ותערוכת ׳המרטיר המהולל׳ במוזיאון ארצות המקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מימין: צילום הפסיפס על רצפת המוזיאון.
משמאל: פסיפס העיט. צילום: אסף פרץ - רשות העתיקות 

מזה שלוש שנים מנהלת רשות העתיקות (בעזרת רבים וטובים) חפירת הצלה ארכיאולוגית מדרום לשכונת רמת בית שמש, בהנהלתו של בנימין סטורצ׳ן. בחפירות נחשף מכלול אדריכלי מורכב ששטחו כ-1.5 דונם. במרכזו נחשף מבנה של כנסייה מפוארת בתבנית של בסיליקה – מבנה מאורך, שלאורכו ניצבו שני טורים מקבילים של עמודים שחילקו אותו לשלושה:  אולם תווך מרכזי ושני אולמות מצידיו (סיטראות). לפני חזית הכנסייה משתרעת חצר רחבת ידיים (אטריום). בחלקה המזרחי של הכנסיה היה האפסיס ובו עמדה הבימה עם שולחן המזבח. מתחת למזבח היתה הקריפטה שבה הוצפנו כנראה שרידי המרטיר. האזור הזה הופרד מאולם התווך על ידי סורגי שיש מעשה תחרה. ממזרח לאפסיס נמצא חדר הטבילה ובו אגן טבילה בצורת צלב. מאוחר יותר נוספה למבנה קפלה צדדית עם רצפות פסיפס עם תיאור עיט, שהיה סמל האימפריה הביזנטית. מעל ראש העיט היתה כתובת יוונית ׳המשיח מנצח׳. 


אגן טבילה בצורת צלב. צילום: רשות העתיקות

יום ראשון, 20 באוקטובר 2019

על המחקר הספרותי של המקרא - ראיון עם פרופ׳ יונתן גרוסמן

ד״ר לאה מזור מראיינת את פרופ׳ יונתן גרוסמן.



שלום לך, פרופ׳ יונתן גרוסמן, 

הופעת ספרך השישי, יעקב – סיפורה של משפחה (ידיעות ספרים, 2019), היא הזדמנות מרנינה לשוחח אתך.  

אתה איש אוניברסיטת בר-אילן אך מלמד גם במכללה האקדמית הרצוג בגוש עציון. מהו לדעתך ההבדל בין חקר המקרא והוראתו במוסדות בעלי אוריינטציה דתית לבין מוסדות אחרים להשכלה גבוהה בישראל? אם אכן קיים הבדל כזה לדעתך, במה הוא מתבטא הלכה למעשה? 

זו שאלה מורכבת למדי, שיש לה היבטים מגוונים, אבל אנסה לשרטט איזה קו תיאורטי שמבחין בין חקר מקרא אקדמי לבין פרשנות דתית. כדי לשרטט הבחנה תיאורטית שיש בה ממש, עלינו להשתחרר תחילה מזיהוי עמדות הקריאה עם מוסדות לימודיים. אוניברסיטת בר אילן ניצבת כמובן לצדן של שאר האוניברסיטאות שבצד האקדמי, אך למעשה, גם במכללת הרצוג – שהיא באמת מכללה למורים בעלת אוריינטציה דתית מובהקת – מורים רבים אימצו מתודות מחקריות מובהקות. אם נבודד את השאלה העקרונית מהמימושים המוסדיים שלה, יקל עלינו לשרטט גבול בין שתי עמדות הקריאה.

יום שבת, 12 באוקטובר 2019

האם אתה יאשיהו מלך יהודה? בחן את עצמך!

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

רעיון למבחן בקיאות לתלמידים. על אותו דגם ניתן לנסח מבחני בקיאות לגבי אישים מקראיים אחרים. 


האם אתה יאשיהו מלך יהודה?


יום שלישי, 8 באוקטובר 2019

ברכת גמר חתימה טובה לכל גולשי הבלוג


כל נדרי של אבי

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת סופרת וחוקרת



כָּל נִדְרֵי שֶׁל אָבִי

אָבִי עָלָה לְיִשְׂרָאֵל
בֶּאֱמוּנָה,

אַךְ לֹא בָּאֵל.

אילו היית באמת אלהים

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת, סופרת וחוקרת


בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים

בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים
מֵנִיף "יוֹשֵׁב מְרוֹמִים"
אֶת חַלְלֵי הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים:

אַתֶּם לְמִיתָה וַאֲנִי לְחַיִּים.

והַם לוֹ עוֹנִים:
אִלּוּ הָיִית בֶּאֱמֶת אֱלֹהִים
הָיִינוּ עֲדַיִן בֵּין הַחַיִּים.

בין זרועותיה הפתוחות של הארץ שלנו הזאת - פואמת מיטת הברזל

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות


מיטת ברזל

יד  לזכרה  של אולגה

יָדֶיהָ שֶׁל הָאָרֶץ הַזֹּאת הָיוּ כְּפוּתוֹת,
אֲבָל זְרוֹעוֹתֶיהָ הַקְּשׁוּרוֹת הָיוּ פְּתוּחוֹת.
מִגְדְּלֵי הַשְּׁמִירָה סָבִיב לְעַתְלִית

דָּמוּ לְהַפְלִיא לְכָל מִגְדְּלֵי

הַשְּׁמִירָה אֲשֶׁר נִנְעֲצוּ סְבִיב

יום שבת, 5 באוקטובר 2019

לא ביקשה בנים, שרה, אברם בן לה

אסתר ח"ג ויתקון, משוררת, מרצה לספרות וציירת


Giovanni Battista Tiepolo (1726-1728)
וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה־לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן  (בר׳ יח, ב)

שרי אשת אברהם
לֹא בִּקְּשָׁה בָּנִים, שָׂרָה אַבְרָם לָהּ בֵּן, יוֹנֵק שָׁדֶיהָ וְאָדוֹן לְכָל מַעֲשֶׂיהָ, עֵינֶיהָ נָשְׂאָה לֵאלֹהֵי לֵךְ לְךָ, שֶׁיִּנְצְרֵהוּ מִכָּל רָעָה, שֶׁטּוֹב הוּא לָהּ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים. בִּרְבוֹת הַשָּׁנִים, כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת אַבְרָם מְיַחֵד יִחוּדִים לֵאלֹהָיו, הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב, לֹא טוֹמֵן עוֹד רֹאשׁוֹ בְּחֵיקָהּ, לֹא מְצַחֵק עִמָּהּ לִפְנֵי הַשֵּׁנָה, נִכְמְרוּ גַּעְגּוּעֶיהָ לְיֶלֶד, עַד בְּלוֹתָהּ

יום שישי, 4 באוקטובר 2019

תשליך

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת סופרת וחוקרת

תשליך

תַּשְׁלִיךְ



כְּמוֹ יוֹסֵף לַבּוֹר

כְּמוֹ הַבָּנִים לַיְּאוֹר

תַּשְׁלִיךְ



יום רביעי, 2 באוקטובר 2019

האימפריה המצרית בכנען - מפגשים בין-תרבותיים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

עידו קוך, צִלה של מצרים: מפגשים בין-תרבותיים בדרום-מערב כנען בתקופת הברונזה המאוחרת ובראשית תקופת הברזל, הוצאת יד בן צבי, ירושלים תשע״ח 2018, 244 עמודים


המסגרת הכרונולוגית של הספר שלפנינו היא תקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל 1. מהמחצית הראשונה של המאה ה-16 לפנה״ס ועד אמצע המאה ה-10 לפנה״ס.  
תולדות ארץ ישראל בתקופה זו מתאפיינים במגעים תדירים בין האוכלוסיה המקומית לבין קבוצות זרות, ובראש ובראשונה בינה לבין האימפריה המצרית ששלטה בכנען במשך כ-400 שנה. הספר חוקר אותם לאור ממצאי התרבות החומרית בדרום-מערב כנען: בשפלה ובמישור החוף הדרומי של ארץ ישראל, שהוא האזור הקרוב ביותר למצרים. ואכן נמצאו בו העדויות הרבות ביותר לנוכחות המצרית. לאורך החוף הוקמו מרכזים אימפריאליים שנועדו לשמש תחנות אספקה לצי ולצבא המצריים כחלק מביסוס האחיזה המצרית לקראת ההתמודדות עם ממלכת מיתני (עמ׳ 135).