יום חמישי, 31 באוקטובר 2013

עמנואל טוב, ביקורת נוסח המקרא, מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת

פרופ' עמנואל טוב, ביקורת נוסח המקרא, מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת, מוסד ביאליק, ירושלים תשע"ד
כל המעמיק בלימוד המקרא נדרש בצורה כלשהי לנתונים טקסטואליים, ואלה נמצאים במגילות עבריות קדומות, בכתבי־יד עבריים מימי הביניים או בתרגומים עתיקים. חשיבות מרובה נודעת למגילות עבריות מקומראן שליד ים המלח ולתרגום השבעים היווני, אך החשוב מכולם הוא נוסח המסורה המוכר מתוך מקורות רבים מימי בית שני ומימי הביניים. מקורות אלה ואחרים, בעברית ובתרגום, מוצגים בספר זה בהרחבה. נוסח המסורה, המיוצג בכל מהדורות המקרא, יישאר לעולם המקור המרכזי ללימוד המקרא, אך ספר זה יציג בהרחבה גם את המקורות האחרים. בין היתר ימצא בו הקורא דיון בשאלה כיצד להתייחס לריבוי ההבדלים בין המקורות השונים של נוסח המקרא.

כפיה תודעתית - מאמר דעה

תמיר סגל
תמיר סגל, האוניברסיטה העברית

כולם לפתוח שופטים פרק יז 1–6, הבה נלמד על המתרחש בארצנו . הפסוקים מספרים לנו באופן פארודי ביותר על משפחה המתפקדת באופן מעוות. היה היה איש ושמו מיכה. מיכה גנב לאמו כסף אך הוא אץ רץ להחזיר לה את כספה מפחד קללה שתרדוף אותו. האם הרחומה והצדיקה מחליטה להקדיש את הכסף הגנוב לעשיית פסל לה'. בפועל היא הקדישה פחות מחמישית מן הכסף. שקרנית? אתם אמרתם... הסיפור ממשיך ומספר אודות מעלליו של מיכה העושה חפצי קודש לבית האלוהים הפרטי שלו וממנה את בנו לכהן אי שם על גבעה בשומרון. האם חדי העין שבינכם שמו לב לבעייתיות כאן?
לפני מלוך מלך בישראל אבוי. משפחה של חוטאים בני חוטאים בני בניהם של חוטאים. שקרים, גניבות, קללות והגרוע מכל: עבודת ה' לא חוקית. מילא, פסל לה' אבל בית אלוהים שאינו בירושלים אלא על גבעה בשומרון? כהן שאינו משבט לוי? שאלתי את תלמידי, קבוצת נערים ונערות איכותית וחושבת, מה קורה כאן? מי הם האנשים הללו? אמירה אחת דרשה תשומת לב מיוחדת: 'מה זה?! הם  ר פ ו ר מ י ם'. תחילה לא יכולתי לעצור את צחוקי, בהחלט מדובר בבדיחה מעולה, אך מאחוריה עומד מצב עגום.

יום רביעי, 30 באוקטובר 2013

כתב קללה עתיק מלפני 1700 שנה התגלה בחפירות רשות העתיקות בעיר דוד

בחפירות ארכיאולוגיות שמנהלת רשות העתיקות בחניון גבעתי שבעיר דוד במימון ידידי עיר דוד,  התגלתה לאחרונה לוחית עופרת מגולגלת הנושאת כתובת ביוונית. זוהי לוחית מאגית נושאת קללה, שנכתבה ככל הנראה ע"י קוסם/מכשף מקצועי.

לדברי ד"ר דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "הלוחית התגלתה באחד מחדריו של בניין עצום מימדים מהתקופה הרומית, שנחפר באתר במהלך השנים האחרונות. 

יום שני, 28 באוקטובר 2013

The Names on the Hebrew Bullae from the Time of Jeremiah

Mitka Ratzaby Golub, The Hebrew University of Jerusalem

Over a period of several months beginning October 1975, a large group of bullae reached the antiquities market. These bullae were described by Nahman Avigad in 1986 as a single assemblage from the time of Jeremiah, .e., the last quarter of the seventh century and the early sixth century B.C.E. bullae belonged to about 238 individuals with 132 different names. In a separate study I conducted in 2010 on personal names in Israel during the First Temple period, Judean names on artifacts were found to have a specific distribution of theophoric elements that distinguishes them as a group from other regions. The present study shows that the names on the unprovenanced hoard of bullae from the time of Jeremiah have a strikingly similar distribution of theophoric elements. similarity is even stronger when the focus is narrowed to the same type of artifact, i.e., when names on bullae from Jerusalem are compared to the names on the hoard of bullae. This similarity not only supports the Judean origin of the hoard but also suggests that it originated in Jerusalem. addition, this similarity supports the authenticity of the unprovenanced hoard of bullae as a group.


השמות באוצר הבולות העבריות מימי ירמיהו

מיתקה גולוב-רצהבי, האוניברסיטה העברית

במשך מספר חדשים, החל באוקטובר 1975, הופיעו בשוק העתיקות מספר רב של בולות. נ' אביגד ב-1986 תיאר את הבולות כאוסף אחד מימי ירמיהו - מן הרבע האחרון של המאה השביעית ותחילת המאה השישית לפנה"ס. הבולות היו שייכות ל-238 אנשים שנשאו 132 שמות שונים. בעבודת מחקר אחרת שערכתי ב-2010 על שמות פרטיים בארץ ישראל מתקופת בית ראשון נמצאה התפלגות יחודית של אלמנטים תיאופוריים בשמות יהודאיים מממצאים ארכיאולוגיים המבדילה אותם כקבוצה משמות מאזורים אחרים. המחקר הנוכחי מראה כי בשמות מאוצר הבולות מימי ירמיהו שמקורו אינו ידוע נמצאה התפלגות של אלמנטים תיאופוריים דומה ביותר לזו של שמות מממצאים ארכיאולוגיים ביהודה. יתירה מזו, הדמיון בהתפלגויות גדל כאשר ההשוואה נעשית בין שמות מאותו סוג של ממצא, היינו כאשר השמות מאוצר הבולות מימי ירמיהו מושווים לשמות מבולות מירושלים. דמיון זה לא רק תומך במקורו היהודאי של אוצר הבולות אלא גם מציע את ירושלים כמקום הימצאו. בנוסף, דמיון זה מחזק את האותנטיות של אוצר הבולות כקבוצה


יום ראשון, 27 באוקטובר 2013

המסר החברתי בנבואת המקדש, ירמיה ז 15-1

ענת שמיר, כרם - מכון לחינוך הומניסטי-יהודי

במקרא יש תפיסה המדגישה את המצוות הפולחניות ורואה בהן
מיכאלאנג'לו, ירמיהו
את תמצית הדת ('דת המקדש') ותפיסה הרואה במילוי הצווים המוסריים את העיקר, ורואה את הפולחן כמשני להם.
הגישה השניה מתבטאת ביר‘ ב 33-35; ה 29-28; כא 12; כב 3-19 והיא מתבטאת גם בחלקה הראשון של נבואת המקדש - פרק ז 15-1.
הפרק נפתח בציון מקום ההתרחשות וקהל השומעים, ואחריו תמצית הנאום (קריאה לחזרה בתשובה ששכר בצידה), שבראשה נוסחת השליחות הנבואית (פס‘ 3-1). אחרי התמצית בא מה על העם לעשות, ממה עליו להמנע ומה יהיה גורלו הצפוי.

יום שלישי, 22 באוקטובר 2013

תערוכת "ספר הספרים" במוזיאון ארצות המקרא

התנ"ך הוא היצירה הספרותית הגדולה ביותר שידעה האנושות ומיליוני אנשים ברחבי העולם רואים בו עד היום את דבר האל. בהיותו מקור השראה ובסיס רעיוני למשפט וחוק, מוסר וצדק, דעת וחוכמה, גאולה ונחמה, הוא תורם לעיצוב דברי ימי האנושות ומשפיע עליה מזה אלפי שנים.
התנ"ך, המהווה את הבסיס התיאולוגי של היהדות והנצרות, הנו הספר המתורגם והנדפס ביותר בהיסטוריה האנושית ולא בכדי זכה לכינוי "ספר הספרים".
מגילת אסתר מאויירת
צילום: ארדון בר חמא
מחר, יום רביעי 23/10/2013 תיפתח במוזיאון ארצות המקרא בירושלים התערוכה "ספר הספרים". לכבוד פתיחת התערוכה מובא כאן ראיון עם ד"ר פיליפ ווקוסבוביץ, אוצר המוזיאון. ד”ר ווקוסבוביץ הוא אשורולוג המתמחה בחוק ומשפט במזרח הקדום, והוא משמש כאוצר במוזיאון מזה עשר שנים. הוא אצר מספר תערוכות שהבולטות שבהן הן "לכל הרוחות והשדים" – תערוכה שעסקה במאגיה בעולם העתיק ו"שופרא דשופרא" – על השופר בהיסטוריה היהודית. 

ד”ר ווקוסבוביץ, מהי מטרת התערוכה ומה היא כוללת?

המימוש הפיזי של ההבטחה: משמעות קניית מערת המכפלה

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת חיי שרה (בראשית כג1 -  כה 18)
מערכת המכפלה חברון 1906
ובכן יש סוף לכול, ושרה בת לווייתו של אברהם מתה. ומעניינת הסמיכות. פרק כג, הפותח את הפרשה, בא מיד אחרי פרק העקדה. ניסיון העקדה אמנם לא מזכיר את האם שרה, אך הוא מהווה את שיא השיאים, שאחריו תבוא ההרפיה המגולמת במותה של שרה. אבל כמו כל אירוע, אין כאן כרוניקה גרידא אלא אירוע קשור באירוע מכונן, שהוא קניית מערת המכפלה כמקום קברה של שרה וקברי האבות והאמהות.

יום שני, 21 באוקטובר 2013

Fleeting Dreams and Possessive Dybbuks

Fleeting Dreams and Possessive Dybbuks
On Dreams and Possession in Jewish and Other Cultures
Edited by: Rachel Elior, Yoram Bilu, Yair Zakovitch, Avigdor Shinan
Jerusalem 2013

Abstracts


A Woman’s Dream (Song of Songs 5:2–6:3): Real or Imagined?

Yair Zakovitch

Many of the poems in the Song of Songs have the character of daydreams, and two explicitly describe night dreams (3:1-5; 5:2–6:3), resulting in the reader often being left to wonder what is real and what is fantasy. All dreams in the Song, whether reverie or deep-night dream, are women’s dreams (this corresponds with the spirit of the book, in which the central role is filled by women), in contrast to all other dreams in the Bible, which are the imaginings of men. The dreams outside the Song of Songs, in biblical narrative, are different in one further respect: they are of a prophetic nature and give us glimpses of the future. Women’s dreams in the Song, on the other hand, are personal and lend themselves—as do all personal dreams—to being interpreted and analyzed by readers throughout the ages, each according to the theories he or she prefers, whether Freudian or otherwise. 

יום ראשון, 20 באוקטובר 2013

בראשית ברא - תורה אורה כגירסתא דינקותא

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מחשבות על הספר:
מיריק שניר (הוגה, מעצבת ועורכת ראשית), בראשית ברא: לקרוא תנ”ך מגיל רך ואילך, עמק חפר, תשע”ג 2012


עם ישראל היה עם הספר כבר בתקופת המקרא. המלך הצטווה לקרוא בספר התורה ’כל ימי חייו‘ (דב‘ יז 19), העם היה חייב לשמוע את קריאת התורה אחת לשבע שנים (לא 13-10) ועזרא הסופר קרא את ’ספר תורת משה‘ לפני שבי ציון (נחמ‘ ח 12-1). דרך חדשנית ל‘ושננתם לבניך‘ (דב‘ ו 7) מציע ספר הילדים, ’בראשית ברא‘, שראה אור בימים אלה. הספר מביא את תיאור הבריאה בשבעה ימים במלואו וכלשונו תוך שימוש בדרכים יצירתיות לקרבו אל הגיל הרך.

בראשית א' כספרות (גם) לילדים

מיריק שניר, סופרת ילדים

קדיה מולודובסקיה אמרה: "ספרות ילדים אינה קיימת למעשה בעולם. יצירה שיש בה חן ודמיון ותום במדרגה כזאת שהיא יכולה להיות מובנת גם לילד, הרי היא נעשית ממילא ספרות ילדים".
'בראשית ברא' של מיריק שניר
 פרק א בבראשית הוא בעיניי ספרות כזאת. אני משוכנעת שפתחו את התנ"ך עם הסיפור הזה מתוך הנחה נכונה בעיניי, שזה הסיפור הראשון שראוי לספר לקהל המגוון שהכיל גם ילדים. זאת התשתית. כדי שאפשר יהיה בכלל לספר ולשמוע סיפור ולהבין אותו, צריך בראשית לכונן שפה משותפת. לקרוא בשמות לדברים. בדומה לכך, אנחנו מתחילים לספר לילדים עם ספר שהוא בעצם מילון מאויר של הדברים שקיימים בעולמם. כדור. ציפור. בית וכד'. זה בסיס הכרחי ליכולת לספר דברים מורכבים יותר בהמשך. (אגב, מדבריה של קדיה אני מסיקה שלדידה אין ערך לספרות המיועדת לילדים בלבד. אני מסכימה איתה.)

יום רביעי, 16 באוקטובר 2013

פני האמונה: החתירה לצדק האלוהי מול הציות המוחלט

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת וירא
פרשת וירא מקפלת בחובה לפחות שני אירועים מסעירים מעוררי צמרמורת. הראשון עוסק בסדום ועמורה. תושבי הערים האלה מושחתים. נראה זאת בפרק יט, עת באים המלאכים לסדום לביתו של לוט המזמין אותם להתארח בביתו, והנה תושבי העיר צרים על ביתו בתביעה לאנוס את האורחים: "הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדְעָה אֹתָם" (פס' ה). עד כדי כך.
ג'ון מרטין, סדום ועמורה

זוהי סדום אליה פנה לוט עת נפרד מאברהם (בפרק יג) מכיוון שהייתה אזור פורה מאוד. אבל כאן טמון לקח: לוט הלך לפי מראה עיניים, החומריות הנחתה אותו, והוא לא בחן מי הם האנשים שהוא עומד לחיות בחברתם. מכל מקום, אלוהים גילה לאברהם את תכניתו להשמיד את תושבי סדום ועמורה בגלל פשעיהם הכבדים. והנה אברהם איננו מקבל את החלטת אלוהים כפשוטה, והוא מבקש לרכך או אף לבטל את תכנית האלוהים להשמיד את תושבי שתי הערים.

יום שלישי, 15 באוקטובר 2013

כחלום יעוף וכדיבוק יאחז: על חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים

עורכים: רחל אליאור, יורם בילו, יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן

תוכן עניינים
הוצאת מאגנס
פתח דבר
  1. כחלום יעוף
 מבוא
יאיר זקוביץ: חלום של אישה: ההיית אם חלמתי חלום? עיון בשיר השירים ה, ב – ו, ג
ורד לב כנען: שערי החלום: כפילות ושניוּת בספרות החלום בעולם היווני והרומי
רחל אליאור: חלומות בספר היובלים ובמגילות מדבר יהודה
אביגדור שנאן: חולמים וחלומות בתרגומי התורה הארמיים
גילה וכמן: בין חלומו של פרעה לחלומו של נבוכדנצר: לדרכי עיבודה של מסורת דרשנית
חיים וייס: מה מונח על פי החבית? דיון בסדרת חלומותיהם של אביי ורבא על חביות (בבלי, ברכות נו ע"א)
יורם בילו: בין וינה לבגדאד: על מסורת קבלית של פירושי חלומות 'פסיכואנליטיים'
חוי דרייפוס: 'אני חי בחלום בלהות מחריד': סיוטי מלחמה וחלומות משאלה בתקופת השואה

יום שני, 14 באוקטובר 2013

חלום יעקב בבית אל (בראשית כח) - ריבוי משמעויות וממדים סמליים

 יצחק (איציק) פלג, לך לך: מסעי האבות בסיפורי המקרא, הוצאת רסלינג, תל אביב 2013, 328 עמודים
הוצאת רסלינג

הניגש אל ספרו של יצחק (איציק) פלג פוגש הפתעות. הכותרת הראשית של הספר, ’לך לך‘, צופנת הבטחה שהספר ידון במסעו של אברהם לכנען, אבל היא מיד מתפוגגת למקרא כותרת המשנה של הספר המצביעה על תופעה רחבה בהרבה - ’מסעי האבות בסיפורי המקרא‘. אבל כשהקורא פותח את הספר ומגיע לתוכן העניינים שלו, הוא שוב מופתע, משום שתוכן העניינים מראה שהספר עוסק לא באבות אלא ביעקב, ולא בנדודיהם הדינמיים ממקום למקום אלא בחלומו של יעקב בהיותו במצב סטטי, ישן בבית אל. והיכן האבות ומסעותיהם? הוא שואל את עצמו, כיצד מתקשרים זה לזה תוכן הספר ושמו?

יום שישי, 11 באוקטובר 2013

שושנת הדמים

גוסטב דורה, בת יפתח
הרצל חקק, משורר, יושב ראש אגודת הסופרים העברים

בהשראת  שופטים י"א
והציור של גוסטב דורה

הַזִכָּרוֹן הַזֶּה
יָאִיר. הַמַּרְאֶה הַזֶּה כְּמוֹ צִיּוּר,
כְּמוֹ לִבּוֹ שֶׁל הַשִׁיר.

אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר צוֹפָה. הַמַּלְכָּה עַל הַגִּבְעָה
מְשׁוּחָה בִּצְבָעִים, בְּמַיִם.
כָּךְ צִיֵּר אוֹתָהּ גּוּסְּטַב דּוֹרֶה:
נְשָׁמָה חַפָּה, רַגְלָהּ יְחֵפָה.
צִיּוּר מַזִּיל דִּמְעָה.
גִּבְעוֹלֵי נָשִׁים וְגִבְעָה, שׁוֹשַׁנָּה שׁוֹתְתָה:
פִּרְחֵי חֵן, הַבָּנוֹת בִּמְחוֹל מוֹתָהּ, הַלֵּב 
מְלַבְלֵב בְּצָהֹב נִפְצָע, נִפְלָא,
זוֹ בַּת יִפְתָּח, נְזִירִית מִכְּאֵב, זוֹ אַיָּלָה,
אֵיךְ נִגְזַר גּוֹרָלָהּ,
עֲווֹן לֹא נִסְלַח.

יום חמישי, 10 באוקטובר 2013

הקסם הספרדי והניחוח הירושלמי של אורציון ישי

אוריציון ישי איש ירושלים
צילום: הרצל חקק
הרצל חקק, משורר

אורציון ישיהסופר הירושלמי הלך השבוע לעולמו. במהלך השנה, הוציא לאור קובץ סיפורים חדש "ספר כתום". לפני כשנה נפגשתי איתו כדי להבין את המניעים לכתיבתו, לתהות על הקסם הספרדי בין השורות, על הלחן הירושלמי המפעים את סיפוריו. אורציון ישי מספר על חייו, על כתיבתו, על חדוות היצירה.
דבריו מאירים דמות של יוצר מרתק, סופר שהיטיב לספר את סיפורה של ירושלים, סיפורם של האנוסים, סיפורה של הקומדיה האנושית שכה משכה אותו.
יהי זכרו ברוך.
הרצל חקק

ביום ראשון, ג' מרחשוון תשע"ד , 6 באוקטובר 2013 הובא למנוחות הסופר אורציון ישי. הוא נפטר בשבת, לאחר ייסורים ממחלה קשה. קהל רב הגיע לבית ההלוויות בהר המנוחות בירושלים. חבריו הספידו אותו, תלמידים, מורים שעבדו עמו, ובאתי להספידו כיושב ראש אגודת הסופרים העברים. מותו השרה על כולנו צער כבד. אבידה גדולה לספרות העברית, חבר יקר שלנו הלך לעולמו, הסופר אורציון ישי.
לאחרונה הוציא ישי לאור קובץ סיפורים חדש "ספר כתום" – ספר שמצטרף לספרו הקודם –  "לשתוק עם פרננדו"  -גלריה של ספרים מרתקים. לא שכחנו את "חבצלות לקצין צעיר" ואת קובצי סיפוריו הקצרים. היקף יצירתו היה מרשים, והמשוב החיובי מן הביקורת ומן הקהל שווה התייחסות מיוחדת. 
לפני שנה הלכתי לראיין אותו. רציתי להבין את דרכו, לעקוב אחר מסלול יצירתו. למי שלא מכיר, אורציון הוא סופר ומחנך – ומשורר בנשמה. עטור פרסים ספרותיים – ובין היתר - זוכה פרס היצירה של ראש הממשלה.

יום שלישי, 8 באוקטובר 2013

התפנית: אברם איש האמונה מחולל ציר העם והארץ

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת לך לך - בראשית יב-יז

ראינו שהאדם חי עד כה על פי תגובות ספונטניות, והתוצאות של התנהגותו טרגיות. פרשת לך לך מכניסה ממד חדש והוא הציות לסמכות עליונה, כלומר, ממד רוחני שמעבר לאדם. זהו למעשה עיקרון תפיסת הדת. הממד העל אישי, הטרנסנדנטלי, המצמצם את הממד האישי האגוצנטרי המעמיד את האדם במרכז. הנרטיב המקראי הוביל אותנו לכישלון הממד האישי של פיתוח האגו.

יום שני, 7 באוקטובר 2013

אורציון ישי ז"ל

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

אורציון ישי היה רב-מג. מורה בחסד-עליון לתנ"ך, סופר ואיש לדינו, איש סקרן שליבו מלא באהבת האדם.
יהי זכרו ברוך!
אורציון ישי
מולי פתוח הרומן שחיבר, עידן השמש החמישית (תל אביב תשנ“ט), ואני מתבוננת בכתב ידו שבהקדשה החמה שזיכני בה. הנה קטע מהספר, שבו משתקפת דמותו של אורציון בדמות הספרותית שיצר:
’...מרגע שפתח הרב קלונימוס את דבריו בהסבר מקיף על אודות כוחות האופל, השחור והטומאה, הליליות והדמונים, מלאכי החבלה ואלפי השדים למיניהם, המשתחררים מדי לילה, ופושטים בעיקר על גופות הנרדמים המסכנים חסרי ההגנה, נשמע הנושא מפחיד ומרתק כאחד. הוא גם הדגים זאת בסיפורים מן המקרא, שקודם לכן לא נתן דעתו עליהם, כמו בסיפור ”חתן הדמים“ בפרק ד‘ שבספר שמות, המספר על ההתקפה הלילית המסתורית של דמון לילי על משה רבנו, בהיותו בפונדק דרכים, בדרך שבין מדיין למצרים...
בדרכו לביתו כשניתח את שיעורו של הרב ניתוח דידאקטי מקצועי, החליט שקולינימוס זה הוא רב-מג ומורה בחסד-עליון...‘ (עמ‘ 105-104).

* ראו גם: הרצל חקק, הקסם הספרדי והניחוח הירושלמי של אורציון ישי

יום ראשון, 6 באוקטובר 2013

ללמוד תנ"ך בתיכון כי זה כיף או: איך מלמדים תנ"ך בלי בגרות

נדב חרובי, מורה ומחנך

סצינות מחיי כתה
נתחיל מהסוף: אני מאמין ששום אסון לא יקרה אם תבוטל הבגרות בתנ"ך, יתרה מכך, ביטולה יכול להיות דבר מרענן לטווח הקרוב ונפלא לטווח הרחוק. למרות שמעולם לא "הגשתי" לבגרות בתנ"ך, לימדתי בכיתה יו"ד את "החומר" לבגרות וכאשר לימדתי ספר שמואל בחטיבת הביניים אמרתי לעצמי לא פעם: "הממ, זה יכול להופיע בקטע שלא נלמד" בבגרות (ששמו הרי צריך להיות, "קטע שלא נלמד בתיכון"). כלומר, אני מכיר את בחינת הבגרות, ולא – היא לא כל כך נוראית ולא כל כך מזעזעת, הסיבה שצריך לבטל אותה היא שהחלופה יותר טובה.

יום שישי, 4 באוקטובר 2013

כלים ממוחשבים לחקר ביקורת הנוסח: רשימה

פרופ' עמנואל טוב, האוניברסיטה העברית

כלים ממוחשבים לחקר ביקורת הנוסח: נספח למבוא
I. Source Texts of the Hebrew Bible
MT, Codex Leningrad B19A/Biblica Hebraica Stuttgartensia
1. Accordance [10.2]* (OakTree Software) (BHS-W4 and HMT-W4 [codex L])
http://www.oaksoft.com/
                2. BibleWorks for Windows [9]*
http://www.bibleworks.com/
                3. Jewish Classics Library* (Davka Company)
http://www.davka.com/

יום חמישי, 3 באוקטובר 2013

ממתי יהודים קוראים ספרים?

הופיע מאמרו של פרופ' אהרן דמסקי, 'ממתי יהודים קוראים ספרים? - ידיעת ספר בתקופת המקרא' בכתב העת עתמול גליון 230 של יד בן צבי. אתם מוזמנים לקרוא ולהנות.


יום רביעי, 2 באוקטובר 2013

כלים ממוחשבים לחקר ביקורת הנוסח: מבוא ורשימה

פרופ' עמנואל טוב, האוניברסיטה העברית

כלים ממוחשבים לחקר ביקורת הנוסח: מבוא ורשימהi

המבוא
מאז הרבע האחרון של מאה כ' נעזר חקר ביקורת הנוסח רבות בכלים וחקירות ממוחשבים. על כלים אלה נמנים מאגרי נתונים גמישים ואינטראקטיביים וכן חקירות המתבצעות בעזרת מחשב. המאגרים מסייעים בידי החוקר להשיג ולנתח מידע, ובגלל היותם אינטראקטיביים הם שומרים על מידה זו או אחרת של גמישות. מצד אחר, חוקרים גם מפרסמים את תוצאות מחקריהם שהתבצעו בעזרת חקירות ממוחשבות, אבל אלה אינן גמישות, שכן החוקרים מגישים רק את תוצאות מחקריהם ולא את הנתונים האלקטרוניים עצמם. מחקר זה לא ידון בסוג אחרון זה של מחקרים. במאה כ"א מתבקש לנהל מחקר בביקורת הנוסח בסיוע כלים ממוחשבים, אבל לא בכל תחום קיימים נתונים ממוחשבים מספיקים; מחקרים מעולים נכתבים על יסוד מהדורות מודפסות ונתונים לא־ממוחשבים. קיומם של מספר הולך וגדל של מאגרים ממוחשבים מאפשר לנו להגיע לנתונים שאי אפשר להגיע אליהם באמצעים המקובלים. במחקר זה ימצא הקורא תיאור קצר של הכלים הממוחשבים העומדים לרשותנו, אבל יש לזכור שהנתונים משתנים כל העת.