יום חמישי, 31 באוקטובר 2013

כפיה תודעתית - מאמר דעה

תמיר סגל
תמיר סגל, האוניברסיטה העברית

כולם לפתוח שופטים פרק יז 1–6, הבה נלמד על המתרחש בארצנו . הפסוקים מספרים לנו באופן פארודי ביותר על משפחה המתפקדת באופן מעוות. היה היה איש ושמו מיכה. מיכה גנב לאמו כסף אך הוא אץ רץ להחזיר לה את כספה מפחד קללה שתרדוף אותו. האם הרחומה והצדיקה מחליטה להקדיש את הכסף הגנוב לעשיית פסל לה'. בפועל היא הקדישה פחות מחמישית מן הכסף. שקרנית? אתם אמרתם... הסיפור ממשיך ומספר אודות מעלליו של מיכה העושה חפצי קודש לבית האלוהים הפרטי שלו וממנה את בנו לכהן אי שם על גבעה בשומרון. האם חדי העין שבינכם שמו לב לבעייתיות כאן?
לפני מלוך מלך בישראל אבוי. משפחה של חוטאים בני חוטאים בני בניהם של חוטאים. שקרים, גניבות, קללות והגרוע מכל: עבודת ה' לא חוקית. מילא, פסל לה' אבל בית אלוהים שאינו בירושלים אלא על גבעה בשומרון? כהן שאינו משבט לוי? שאלתי את תלמידי, קבוצת נערים ונערות איכותית וחושבת, מה קורה כאן? מי הם האנשים הללו? אמירה אחת דרשה תשומת לב מיוחדת: 'מה זה?! הם  ר פ ו ר מ י ם'. תחילה לא יכולתי לעצור את צחוקי, בהחלט מדובר בבדיחה מעולה, אך מאחוריה עומד מצב עגום.

ההשתלטות האורתודוקסית על כל גווניה אינה רק השתלטות כלכלית ומעשית. מדובר על מצב עמוק הרבה יותר מחוסר היכולת לעלות על תחבורה ציבורית בשבת, להתחתן בחתונה אזרחית או החיוב לשלשל לכיסם של כוללים ומרכזי לימוד תורה עוד ועוד מכספנו.
התודעה של רבים מהחברה החופשית בארצנו עוברת דרך המסננת האורתודוקסית. רפורמים? קונסרבטיביים? חופשיים? - זה יהודי זה?! יהודי טוב הוא אך ורק יהודי המקבל את השקפת העולם האורתודוקסית. השקפות עולם יהודיות נוספות אינן באות בחשבון. אם כך, הבה כולנו נהייה 'חילונים' לפי בית הכנסת האורתודוקסי שאנו פוקדים במקרה הטוב אך ורק ביום כיפור, מעוטרים כיפה לבנה ושק חטאים תלוי באמתחתנו.
המגזר היהודי החופשי צריך לשאת קולו: אנו יהודים ואנו חופשיים. עולם הדעות והערכים שלנו יכול ואף רצוי שיבוא במגע עם העולם האורתודוקסי אך לא עוד לעבור דרך מסננת האישור שלו. כניעה למצב זה מסוכנת לא פחות מכניעה לכפייה המעשית. יתרה מכך, על מנת להתמודד עם הכפייה המעשית עלינו קודם כל להשתחרר מן הכפייה התודעתית בה אנו שרויים. האורתודוקסיה הינה חלק מהיהדות אך היא אינה היהדות כולה.
דבריהם של תלמידי שכינו את מיכה ואמו 'רפורמים' נותנים ביטוי לכפייה התודעתית של קבוצה אחת מסוימת המנסה להגדיר את כולנו לפי כלליה ואכן חלק גדול מאיתנו שבוי בהגדרות אלה. מיכה ואמו אינם 'רפורמים' (כינוי גנאי) והיהודים החופשיים, הקונסרבטיביים והרפורמים אינם 'רפורמים'. על כל אדם בעל זיקה לתרבות ישראל מוטלת המשימה לבחור בגוונים המתאימים לו דרך עיניו שלו עצמו ולא דרך היסחפות במערבולת האורתודוקסית השוטפת אותנו בימים אלה.





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה