יום שני, 29 ביולי 2019

תמונות למצגת על שיר השירים - חלק 1

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)

תוכלו להכין מצגת מהתמונות דלהלן.
חלק 1 של התמונות למצגת

1

תמונות למצגת על שיר השירים - חלק 2

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)

תוכלו להכין מצגת מהתמונות דלהלן.
חלק 1 של התמונות למצגת
חלק 2 של התמונות למצגת 

11
12

תמונות למצגת על שיר השירים - חלק 3

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)

תוכלו להכין מצגת מהתמונות דלהלן.
חלק 1 של התמונות למצגת
חלק 3 של התמונות למצגת

26

יום רביעי, 24 ביולי 2019

תפילתי תפילת כל אדם - וינייטת הנאה והיאה

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר


מסכת סופרים קושרת קשר נאה בין האסתטי לבין האתי, בין הנאה לבין היאה. מן הפסוק "זֶ֤ה אֵלִי֙ וְאַנְוֵ֔הוּ ", שפשטו קשה, כי איך מיפים את הקדוש ברוך הוא, איך עושים אותו לנאה  יותר משהנו כשאין לו דמות הגוף, והוא ישות שכולה פנים ואין לה חיצוניות כלל, - לומדת מסכת סופרים כי יש להקנות למצוות שציווה האלוהים לקיים - ממד של יופי. "חייב אדם לעשות ציצית נאה, ומזוזה נאה, ולכתוב לו ספר תורה נאה, בדיו נאה, בקולמוס נאה, ובלבלרין נאין, ובקלפים נאין, ועורות צבועין, ויעטפנו בשיראים נאין, שנאמר 'זה אלי ואנוהו', עשה לפניו מצות נאות"..  ( מסכת סופרים ג', הלכה י"ז) .לא מדובר בהדר. הדר יכול לגלוש לעודפי כסף וזהב ומשי שקהילות עניות אינן יכולות להרשות לעצמן, תפארת לבעל היכולת יותר מאשר למצווה במה שיפה  לה על פי חיבור העושה גם את החיצוני לתוכן פנימי, באמצעים מדודים, צנועים וממוצעים. רק רוח האגדה, נועזת וחדשנית ויצירתית , יכולה להרשות לעצמה ללמדנו כי היופי המוקנה לקיומה של מצווה, גולש ממנה אל מי שציווה אותה, שאפשר גם אפשר בכך  ליפות את הקדוש ברוך הוא, שאפשר לעשות אותו לנאה כביכול, שההשתדלות להוסיף לקיום המצווה  את ממד היופי - אומרת כי זה רצונו של הקדוש ברוך הוא, היופי , כשלעצמו, הוא רצונו, הוא צורך נפש שלו כשם שהוא צורך נפש של האדם - ואין יודע מה קדם למה, צורך נפש האדם - כי כן צורך נפשו של אלוהיו, או צורך נפש האלוהים - כי כן צורך נפש של בן האדם, יצירו. אלה  דברי רבי ישמעאל.

יום שלישי, 23 ביולי 2019


 כתובות בעברית נחשפו בחפירות 
בבית הכנסת הגדול בוילנה שבליטא

                                                        
לוחית המושב של מנהל אגודת 'צדקה גדולה'
מפעל חשיפת בית הכנסת העתיק בוילנה הינו חלק מתפישת ״מורשת ללא גבולות״ של רשות העתיקות, ובמסגרתה נחפרים ומתועדים גם אתרים מחוץ לגבולות מדינת ישראל, אשר יש להם ערך בתולדות העם היהודי.
החפירה השנה, בהשתתפות צוות של חופרים ישראליים, ליטאיים ובינלאומיים, גילתה חלקים נרחבים של בימת בית הכנסת המפוארת.  הבימה, שהתנשאה לגובה של שתי קומות, נבנתה במאה ה-18, באמצעות תרומה מהנדבן היהודי הידוע - היסו"ד. הבימה המעוטרת, אשר תועדה בצילומים מתחילת המאה ה-20, היתה מבנה דו-קומתי בין ארבעה עמודים מפוארים שתמכו בתקרה. השנה התגלו חלקים מעמודים אלה, וחזית הבימה ממנה הקריא החזן את התורה לקהל במשך 300 שנה. גילוי מעניין הייתה רצפת הבימה, שהיתה צבעונית ומהודרת. כמו-כן, התגלה מרתף מתחת 

לבימה, שאף הוא לא היה מוכר לחוקרים. בנוסף, במהלך החפירה התגלו גם ספר תפילה ששרד את השואה, מאות מטבעות מהמאות ה-16 עד ה-20 וכפתורים של צבא נפוליאון, שעבר בוילנה בדרכו לתבוסה במוסקבה, בשנת 1812. 

הכתובת המנותצת מבימת בית הכנסת הגדול בוילנה.

יום שני, 22 ביולי 2019

פרופ׳ יעקב מלכין 2019-1926 - קווים לגישתו למקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת כתר
כמה מילים על:
יעקב מלכין, יהדות ללא אל: יהדות כתרבות, תנ"ך כספרות, הוצאת כתר ויהדות חופשית, ירושלים
2003, 248 עמודים

בהקדמה לספרו כתב מלכין: ׳הספר מציע גישה חילונית ליהדות כתרבות, לתנ״ך כספרות ולאלוהים כגיבור ספרותי בספרות התנ״ך… הספר דן בספרות התנ״כית מנקודת המבט של ביקורת התרבות. ספרות התנ״ך מילאה תפקיד מכונן בכל תרבויות העם היהודי, ובייחוד בהתחדשותה של התרבות העברית בישראל במשך מאה ועשרים השנים האחרונות. כמו כל ספרות יפה בעולם מהווה גם ספרות התנ״ך עדות היסטורית למציאות חברתית, רוחנית ותרבותית של גיבוריה ויוצריה בעידן בו נוצרה ספרות זו. הארת היצירות התנ״כיות כיצירות ספרות בעיני הקורא המודרני וכעדות היסטורית למציאות רוחנית בעידן היווצר העם היהודי, אינה מותנה בהוכחת או בהפרכת האותנטיות הכרונולוגית והעובדתית של האירועים בעלילותיה׳ (עמ׳ 11).

יום שישי, 19 ביולי 2019

׳בין שני זוגות אישים במקרא׳ מאת ישראל כץ

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת כרמל

על: ישראל כץ, בין שני זוגות אישים במקרא: אברהם ודוד - זה בצלמו של זה. שאול ודוד - פילגש בגבעה, הוצאת כרמל, ירושלים תשע״ט 2019, 219 עמודים

הספר עוסק בסוגיות מתודולוגיות הכרוכות בחקר הסיפור המקראי, ובראשן חקר המוטיבים,  וביישומן הלכה למעשה בניתוח טקסטים ספציפיים. 
ישראל כץ הולך בעקבות שמריהו טלמון שהצביע על שלושה מקורות ששימשו בית יוצר למוטיבים במקרא: מקור מיתולוגי, מקור היסטורי (הנסיון ההיסטורי של עם ישראל), ומקור גאוגרפי (הארץ ועולם הטבע).  כץ טוען שבחקר המוטיבים ׳מסוכן לנסות לקבוע רצף כרונולוגי והתפתחות׳ (עמ׳ 30), ודרכם של מוטיבים לנוע באופן דו-סטרי, ממסורות מאוחרות לקדומות מהן, ולהפך.

יום חמישי, 18 ביולי 2019

וינייטה מהי?

אחד הגולשים שאל: וינייטה מהי?
יצחק מאיר, המרבה לחבר ולפרסם וינייטות, משיב:

גפן עם קנוקנות

וינייטה בתעתיק העברי מן הצרפתית Vignette הקטנה של שם העצם Vigne שמשמעו גפן. ( מן הצרפתית נדדה הגפן לאנגלית והייתה ביו היתר ל Vineyard – ברם) . הצרפתים ראו בזלזל – או בקנוקנות- מעין גפן מיניאטורית, וכינו את העיטורים בהם עיטרו ראשי עמודים עיטורי זלזלים – vignette. . מכאן התפתחה השפה וכינתה בשם וינייטה מעשה אמנות שלימה אך קטנה-הרבה יותר ממיניאטורה, אבל גם הרבה פחות מרומן, או מנובלה, ובלבד שהיצירה תשאף לשמור על האסתטי, על האמנותי, רב יתר מאשר על האינפורמטיבי. היו שהעריכו, והיו שביקשו לומר שליציר ערך דקורטיבי יותר מאמנותי. אלוהים יודע איך הבחינו...


מסגד כפרי מהתקופה האיסלמית הקדומה נחשף ברהט



המסגד והחפירה ברהט
צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות

בחפירה ארכיאולוגית בעיר רהט שבנגב (צפונית לבאר שבע) נחשפו בשבועות האחרונים שרידים של מסגד מהקדומים ביותר המוכרים מתקופת ראשית הגעת האסלאם לארץ ישראל, לאחר הכיבוש הערבי של שנת 636. זמנו מתוארך לתקופה האסלמית הקדומה. לפני כ-1200 שנה.

יום רביעי, 17 ביולי 2019

לי נקם ושילם: וינייטת בריתי שלום

יצחק מאיר, סופר, משורר והוגה דעות

הקשת בענן - מפגש המראות הנהדר

העולם המקראי שטוף יותר בחטאים ובאלימות מאשר בצדקה ובחסד. באבן הראשה של הבריאה נמצאת עצם האבחנה בין הטוב לבין הרע. לשם כך נברא האדם. אמנם הנחש, הסמל  האלמותי כי גם בגן עדן יכול הרעל לפעפע והנחש להסית, הוא האחראי לאמירה "וִהְיִיתֶם֙ כֵּֽאלֹהִ֔ים יֹדְעֵ֖י ט֥וֹב וָרָֽע" ( בראשית ג', ה') , אך אין פסול בעצם הדבר כי יש לשמוע אמת מפי מי שאמרה. ומה אמר? אמר כי ביום בו יאכל האדם מפרי עץ הדעת תיווצר זיקת אחריות לטוב ולרע בין האדם לבין הקדוש ברוך הוא. אין משמעות לעולם בו רק האלוהים יודע מה טוב ומה רע, ואין משמעות לעולם בו רק האדם יודע מה טוב ומה רע. העבירה על המצווה הראשונה משלימה את הבריאה. לולי אכל האדם מעץ הדעת, לא היה לאדם אלוהים ולאלוהים לא היה אדם. אי הציות הראשון הוא גם הביטוי הראשון לעובדה כי האדם- פותה או לא פותה- הוא בעל רצון אוטונומי, מציית לאדונו מרצונו, לייצרו אם הוא רוצה. זה האדם.

שימושי וורדל (Wordle) בהוראת המקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


מבוא
המקרא הוא הנכס התרבותי המשותף לעם ישראל לדורותיו. הוא מקור הסמכות וההשראה לתרבותו, הוא ׳ספר הספרים הנצחי׳ שהוריש עם ישראל לעולם כולו. דא עקא הוראתו הבית-ספרית נתקלת בקשיים מרובים מבחינת הלשון, הסגנון, האמונות, הדעות, הערכים והרקע ההיסטורי-תרבותי השונה. מסיבה זו מורי התנ״ך מחפשים כל העת דרכים חדשות ויצירתיות לרענון ולמינוף הוראתם.

מעל מליון כניסות לבלוג!


יום שלישי, 16 ביולי 2019


 יישוב ענק מהתקופה הניאוליתית נחשף ליד ירושלים


פני אדם, צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות


יישוב מהתקופה הניאוליתית (בן 9000 שנה), התגלה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות כ-5 ק"מ מערבית לירושלים, על גדת נחל שורק (סיבוב מוצא), ליד מעיינות ובסמוך לעמק פורה ולדרך הקדומה שהובילה מהשפלה לירושלים. התנאים האופטימליים אלה, היוו גורם מרכזי להתיישבות ארוכת טווח באתר, כבר מהתקופה האפיפלאוליתית – לפני כ-20,00 שנים - ועד היום. באתר חיו 3,000-2,000 תושבים לכל הפחות, מה שעושה אותו לגדול ביותר המוכר בארץ מתקופת האבן החדשה ולאחד מהגדולים בעולם. 

יום שני, 8 ביולי 2019

האם נמצאה צקלג המקראית?



בחורבת אל-ראעי שבשפלת יהודה - בין קרית גת ללכיש - החלו החפירות בשנת 2015, ומאז ועד היום נערכו בה שבע עונות חפירה, ונחפרו בה כ-1,000 מ”ר. באתר נמצאו עדויות להתיישבות מהמאות 11-12 לפנה”ס. נחשפו בו מבני אבן רחבי ידיים ומאסיביים, ובהם ממצאים האופייניים לתרבות הפלשתית. ממצא מיוחד שנתגלה, הן קערות ונר - מנחות שהונחו מתחת לרצפות המבנים מתוך אמונה שאלה יביאו מזל טוב בהקמת המבנה. בנוסף, נמצאו כלי אבן וכלי מתכת. ממצאים דומים מתקופה זו, התגלו בעבר בחפירות אשדוד, אשקלון, עקרון וגת, שהיו לפי המקרא מקומם של סרני הפלישתים. מעל לשרידי היישוב הפלשתי התגלה יישוב כפרי מתחילת המאה ה-10 לפנה"ס. היישוב בא לקיצו בשריפה עזה, שהחריבה את המבנים. עשרות כלי חרס שלמים נמצאו בחדרים השונים. כלים אלה, זהים לאלו שנמצאו בעיר היהודאית המבוצרת של חורבת קיאפה שהתגלתה בשפלת יהודה ומזוהה עם שעריים המקראית. בדיקה בשיטת פחמן 14 מתארכת את אתר חורבת אל-ראעי לתקופה המתאימה לתקופתו של דוד. המגוון הגדול של כלי החרס מעיד על חיי היום-יום באותה תקופה. במהלך החפירה התגלו כמויות גדולות של קנקנים, בינוניים וגדולים, אשר שימשו לאגירת שמן ויין. כן נמצאו כלים להגשת מזון, פכים וקערות, אשר היו מעוטרים בצבע אדום, ובסגנון שנקרא "מירוק פרוע", האופיני לתקופת דוד.

יום ראשון, 7 ביולי 2019

ותבוא חנה לשאת תפילתה לאל

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

וְתָבוֹא חַנָּה לָשֵׂאת תְּפִלָּתָהּ לָאֵל

חנה אשת אלקנה
וְתָבוֹא חַנָּה לָשֵׂאת תְּפִלָּתָהּ לָאֵל,
כִּי יְבָרְכָהּ בִּפְרִי בֶּטֶן וְתֹאמַר:
"שָׁטַחְתִּי תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ,
לְתִתִּי בֵּן לְמַעַן אֶשְׂמַח בּוֹ,
לְמַעַן לֹא אֶהִי לְבוּז בְּעַמִּי,
וּלְמַעַן אלקנה אִישִׁי אֲהוּבִי,
לָמָּה נְתַתַּנִּי אֶת שְׁמוּאֵל
וּלְקַחְתָּהּ אוֹתוֹ מִמֶּנִּי לָעַד!?
הֲלִצְחוֹק שַמְתַּנִי בְּקֶרֶב בְּנוֹת עַמְך,
אוֹ לְהוֹתִירֵנִי עֲקָרָה בַּלֵּב פְּנִימָה? "

Translated by Prof. Eitan Medini
And Hannah came to say her prayer to God
Hannah Elkana’s wife
~~~~~~~~~~~~~~~~

יום חמישי, 4 ביולי 2019

מתי המדבר - מתים מהלכים

נדב גרשון, עורך ומגיה


מתי מדבר

מִלָּה לֹא אָמַרְנוּ, פֶּה לֹא פָּצָה
בָּעֶרֶב בַּבּוֹר, בַּבֹּקֶר קְבוּרָה
בְּצִלּוֹ חָסִינוּ, עֲנַן הַשְּׁכִינָה

יום רביעי, 3 ביולי 2019

יפתח - הוא חרד לה

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

אוֹיָה
יִפְתָּח
הוּא חָרַד  לָהּ
וְיָרֵא עֲבוּרָהּ,
אוֹיָה  לַגּוֹרָל שֶׁזִּמֵּן  לָהּ,
לְמַפָּלָה הָפַךְ נִצְחוֹנוֹ,
מָה לוֹ מִלְחָמָה
לְלֹא בִּתּוֹ מַחְמַל לִבּוֹ?!
 מָה אֵרַע לו הָאַכְזָר ?