גרפיקאי מחפש בית חדש

 מהמסך אל הנייר: גרפיקאי ודפס תותח מחפש את האתגר הבא בירושלים!

מחפשים מישהו שלוקח קובץ ריק ויודע להפוך אותו למוצר מושלם ביד? הגעתם למקום הנכון.

נעים להכיר, אני מעצב גרפי ואיש דפוס עם המון ניסיון, ואני מחפש להשתלב בסטודיו, בית דפוס או חברה ירושלמית שרוצה להעלות את הרמה.

מה אני מביא איתי לשולחן?

הלחם במקרא - מצגת

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

לגלול כדי לעבור מדף לדף

ראו גם בבלוג: הלחם בתקופת המקרא: מדריך לימוד

הלחם במקרא: הבטים אמוניים ואידאולוגיים

הלחם בתקופת המקרא: שאלות, תשובות, דיונים ומילון מושגים להוראה

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הלחם באינפוגרפיקה

כיצד שימש הלחם במקרא ככלי לביטוי מעמד חברתי, מוסרי ומגדרי?

איך משקף הלחם את גבולות הזהות בין ישראל לעמים? בין קודש לחול ובין חיים למוות?

מהן המשמעויות הרחבות והמטפוריות של המילה ׳לחם׳, למעבר למזון בסיסי, בספרות המקרא?

מאמרי בבלוג זה, הלחם במקרא: הבטים אמוניים ואידאולוגיים, מציג את הלחם כראי העולם בתקופת המקרא, ומדגים כיצד מזון בסיסי זה חרג בהרבה מסיפוק צורך ביולוגי והפך למרכיב מהותי בתרבות, בזהות ובאמונה של עם ישראל. הדיון מתפרש על פני היבטים לשוניים, כאשר מילה 'לחם' מתארת מגוון מאפים וכן מזון באופן כללי, ומדגיש את תפקידו של הלחם בשיקוף מצבי נפש (אכילה מסמלת שמחה והימנעות – עצב) וביצירת אחווה או ניכור בין בני אדם. יתרה מזאת, המאפה משקף מגדר ומעמד חברתי וכלכלי, מסמן גבולות בין עשירים לעניים ובין קודש לחול, ומשמש כציון דרך במסע הגדול הלאומי ליציאה ממצרים. לבסוף, המאמר מציב את היחס ללחם כבסיס למוסר ואמונה, תוך הצהרה שהקיום תלוי לא רק בלחם הפיזי אלא גם בדבר האל.

מצגת על הלחם במקרא - כאן

הלחם במקרא - הבטים תרבותיים חברתיים, נפשיים ואמוניים

  ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הלחם כראי העולם; הוראת המילה; מצבי נפש; לחם ואחווה; לחם ומגדר; לחם ומעמד; לחם במסע הגדול אל ארץ הלחם; לחם מוסר ואמונה.

מדריך להוראת הנושא - כאן.

1. הלחם כראי העולם

הלחם היה מזונו העיקרי של האדם בתקופת המקרא. ההתעסקות היומיומית בהכנתו והתלות הקיומית בו עשו אותו לרכיב מהותי של החיים. במרוצת הזמן נתלו במגוון אופני הכנתו וצריכתו משמעויות עמוקות שחרגו בהרבה מסיפוק הצורך הביולוגי במזון. מי אפה את הלחם? באיזו צורה הכינו אותו? מה היו הרכבו ואיכותו? מתי אכלו אותו ומתי נמנעו מאכילתו? היכן אכלו אותו? מי הוכל ומי הודר מאכילת הלחם המשותפת? התשובות לכל השאלות הללו מראות שבישראל של תקופת המקרא רווחה תרבות לחם, ושהיא הייתה מאפיין יסוד בזהותו האתנית והאמונית של העם. באמצעות שליטה על הגוף וצרכיו: עינויו מזה (באמצעות צומות למשל) ועינוגו מזה (באמצעות איכות וכמות של הלחם) הביע האדם מישראל את נאמנותו לאלוהיו, לחוקי מועדיו ולזיכרונות מעברו. הלחם הפך לצומת של גבולות: לסמן המבחין בין ישראל לבין האחר, בין העשיר לבין העני, בין קודש לבין חול, בין האלוהי לבין האנושי, בין מלחמה לבין שלום, ובין השמחה לבין היגון. הלחם היה עשוי להיות גורם שמקרב בני אדם – יחידים, קבוצות ועמים – ולהפך, גורם שמבדל ומסכסך ביניהם. הלחם, כפי שיבואר להלן, נעשה לאספקלריה שבה משתקפים סדרי עולם כולו על היבטיהם האישיים, הפסיכולוגיים, החברתיים, הכלכליים, הלאומיים, ההיסטוריים, המוסריים והאמוניים.

יום ירושלים: היפוך מחורבן לגאולה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ירושלים במרכז העולם, מפת בינטינג, ככר ספרא, ירושלים

בשנת תשנ״ח (1998) חוקקה הכנסת את ׳חוק יום ירושלים׳. וכך כתוב בסעיף הראשון של החוק: הכנסת מכריזה בזה על יום כ"ח באייר כעל יום ירושלים שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה וייקרא בשם "יום ירושלים”. 

השם שקבעה הכנסת, ׳יום ירושלים׳, הוא היפוך מחורבן לגאולה של הצירוף המקראי ׳יום ירושלים׳. שהרי במקרא הצירוף ׳יום ירושלים׳ מציין את חורבן ירושלים. וכך נאמר במזמור קל״ז בתהלים:

מנהרה קדומה נחשפה סמוך לרמת רחל

התגלית המפתיעה נחשפה במהלך הקמת שכונה שמקדמת רשות מקרקעי ישראל, בחפירות של רשות העתיקות, וצפויה להשתלב בגן ארכיאולוגי

.אחת הכניסות לחלל התת קרקעי שנחשף בחפירות בירושלים.
 צילום יולי שוורץ רשות העתיקות⁩

מנהרה קדומה, חצובה בסלע לאורך של כ-50 מ', התגלתה במפתיע בסמוך לקיבוץ רמת רחל בירושלים. התגלית יוצאת הדופן נחשפה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות לפני הקמת שכונה חדשה, צפונית לרמת רחל.

‎⁨המנהרה הקדומה שנחשפה בירושלים.
צילום יולי שוורץ, רשות העתיקות⁩.

הכניסה למתחם הקדום מפני השטח נעשתה באמצעות גרם מדרגות אשר ירד אל פתח חצוב והוביל לתוך המנהרה. זו, התגלתה כשהיא מלאה באדמת סחף אשר נכנסו אליה, כנראה, במשך מאות ואולי אלפי שנים.חפירה במספר מוקדים בתוך המנהרה, הראתה שגובה המנהרה הוא עד 5 מ' ורוחבה כ-3 מ'. "החציבה נעשתה למשעי, וברור שמי שחצב את המנהרה השקיע רבות, תכנן, והייתה לו היכולת והמשאבים הדרושים על מנת להשיג את המטרה.

ממקדש למסחר: המנורה החשמונאית והטטרדרכמה מאשקלון – הבטים נומיסמטיים ותרבותיים

בעקבות חקירה משותפת: מטבעות עתיקים נדירים הוחזרו מארה"ב לידי ישראל

‎⁨מטבע ממטבעת אשקלון. מימין למעלה: אלף ונון בכתב פיניקי = קיצור לאשקלון.
צילום: היחידה למניעת שוד רשות העתיקות

מטבעות אינם רק אמצעי תשלום, אלא גם "מדיה" תקשורתית. שני המטבעות שהושבו לישראל מראים זאת: האחד (אשקלון) מעיד על השתלבות כלכלית גלובלית בעת העתיקה, והשני (אנטיגונוס) משמש ככלי להצהרה זהותית ודתית בתקופת סערה פוליטית.

תגיות: נומיסמטיקה (חקר המטבעות), התקופה החשמונאית, התקופה הפרסית, מתתיהו אנטיגונוס, מנורת שבעת הקנים.

המטבע נושא סמל המנורה. צילום איתן קליין רשות העתיקות.

מגילת רות וחג השבועות בהגות בשירה

מבחר קטעי הגות ושירה על מגילת רות ועל חג השבועות

ד״ר אורית אבנרי, עומדות על הסף: שייכות וזרות במגילת רות ואסתר
פרופ' רחל אליאור, חג השבועות הנעלם

פרופ' רחל אליאור, עגנון וחג השבועות במסורת המיסטית
פרופ׳ עדנה אפק, לְנָעֳמִי - בֶּן יֻלָּד
ד"ר שלמה בכר, הנאמנות כמפתח להבנת מגילת רות
ד"ר שלמה בכר, מחבלי קליטה לחבלי גאולה

שולה ברנע, ותדבק רות בנעמי
אוסי דרורי, הנשים במגילת רות, חסד או התחסדות?
שושנה ויג, רות המואביה: האם אהבת אותה כאשה לאשה?

שמות המקומות על מפת מדינת ישראל שנשאבו מהמקרא

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

המאמר עוסק בבחינת שמות המקומות על מפת מדינת ישראל שנשאבו מהמקרא, הן כשמות היסטוריים שהוקמו לתחיה והן כשמות סמליים חדשים. בתחילה, מציג הטקסט את התפיסה המקראית שבה לשם יש משמעות עמוקה המבטאת זהות, קיום, ואף טענת בעלות על המרחב. עיקר הדיון מתמקד בעשור הראשון לקום המדינה, שבו בוצע תהליך עיברות נמרץ של המפה על ידי ועדת השמות הממשלתית. תהליך זה כלל מתן אלפי שמות עבריים חדשים, כאשר בלט השימוש בשמות מקראיים מסוגים שונים, כולל שמות זיכרון פסאודו-מקראיים שנועדו לחבר את העברי החדש ישירות לעבר הקדום. באמצעות יצירת אשכולות שמות סמוכים המבוססים על סיפורים מקראיים משותפים, הפכה המפה לכלי רב-עוצמה להנכחת המקרא, הבלטת השורשים בארץ, וחיזוק הזהות הלאומית המחודשת.

ראו גם, לאה מזור, בין מקרא לציונות: התפיסה השבטית של המרחב המשתקפת בשמות יישובים מהעשור הראשון למדינה, קתדרה 110, טבת תשס״ד עמ׳ 122-103

תוויות: שמות מקומות בישראל, ועדת השמות הממשלתית, עיברות המרחב, שמות מקראיים, העשור הראשון למדינה, גאוגרפיה היסטורית, מדיניות שיום, שמות זיכרון פסאודו-מקראיים, דוד בן-גוריון.

תה אנגלי בירושלים: בין אהבה, זמן וזהות עירונית ביצירתו של בן־ציון יהושע

 חגי קמרט, סופר, משורר וצייר

בן ציון יהושע, תה אנגלי בירושלים, הוצאת ירון גולן 1998, 224 עמודים

קובץ הסיפורים תה אנגלי בירושלים מציג פסיפס אנושי עשיר של ירושלים בשנות החמישים, על מפגשיה התרבותיים והדתיים.

בן־ציון יהושע טווה סיפורי אהבה, זיכרון וזהות בשפה צלולה ובמבט רגיש על האדם והעיר.

זוהי יצירה המשלבת נוסטלגיה, מורכבות חברתית ואסתטיקה ספרותית מדויקת.

תגיות:

ספרות עברית, בן־ציון יהושע, ירושלים, סיפורים קצרים, אהבה, זהות, רב־תרבותיות, שנות החמישים, נוסטלגיה, ביקורת ספרות