יום חמישי, 19 בספטמבר 2019

ראיון עם ד״ר חיים חיון - המורה, המחנך, החוקר והאדם

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית (מראיינת)



 תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים (משלי יג, יד)

ד״ר חיים חיון מלמד במכללת סמינר הקיבוצים ומעת לעת באוניברסיטה העברית. מחבר הספר ותצא דינה - קריאה בסיפור המקראי ועיון בזיקותיו, מאגנס, ירושלים 2011

1. המקרא הוא ספר אמונה עתיק שבמרכזו ה׳ אלהי ישראל. מורי התנ״ך בבית הספר הממלכתי חיים במאה ה-21 בתרבות מודרנית השונה לחלוטין מהתרבות של ימי המקרא. יש ביניהם חילוניים, מסורתיים ודתיים. איך היית מנחה אותם להתייחס בהוראתם לאל המקראי?
מורי התנ"ך יכולים להיות מאמינים בני מאמינים או כופרים בני אפיקורסים ובלבד שיבינו את מקומו של האלוהים במקרא ויתייחסו לאמונה המקראית של קדמונינו ברגישות. גם אם אלוהים איננו קיים יש לתת לו מקום של כבוד, הרי בזה האמינו אבותינו ואמותינו. הניסיונות שנעשו להוציא את האלוהים מהתנ"ך מגוחכים לכן בעיני. רוח אלוהים מרחפת מעל פני הספר כי היא שוכנת בקרב כותביו, וכדי להיטיב להבין את דבריהם אנחנו חייבים להבין את עולם אמונותיהם ודעותיהם.

יום שני, 16 בספטמבר 2019

׳ ומלך אין בישראל - משפט ופוליטיקה בסיום ספר שופטים׳ מאת עומר מינקה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת רסלינג

עומר מינקה, ומלך אין בישראל - משפט ופוליטיקה בסיום ספר שופטים, הוצאת רסלינג, תל אביב 2019, 282 עמודים

הטענה המרכזית בספר היא שפרקים יז-כא בספר שופטים נושאים ערך פוליטי-חברתי-חינוכי ייחודי שמבקש לעצב את החברה של עם ישראל הקדום. גישתו היא אינטרדיסציפלינרית. ׳באמצעות שימוש חדשני במתודולוגיה רב-תחומית, המשלבת תובנות מתחומי הספרות הכללית, חקר המזרח הקדום, המשפט ומדעי החברה, מוארים הסיפורים בסוף ספר שופטים באור חדש היאה לתפקידם הספרותי כשלב ביניים בין תיאורי השופטים לבין סיפורי הממלכה הישראלית׳ (מן הכריכה האחורית).

יום ראשון, 15 בספטמבר 2019

יעקב - סיפורה של משפחה. ספרו של יונתן גרוסמן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


על: יונתן גרוסמן, יעקב - סיפורה של משפחה, הוצאת מכללת הרצוג - תבונות * ידיעות אחרונות * ספרי חמד, ראשון לציון תשע״ט 2019, 543 עמודים

׳יעקב - סיפורה של משפחה׳ הוא ספרו שלישי של פרופ׳ יונתן גרוסמן, בסדרת נועם המוקדשת לקריאה ספרותית בספר בראשית. הכרך הראשון הוקדש לסיפורי הראשית, הכרך השני למחזור סיפורי אברהם, והשלישי, המונח עתה לפנינו - למחזור סיפורי יעקב. ומדוע אין כרך על סיפורי יצחק? מאחר ש׳ההכרעה המקראית היא לפתוח את מחזור סיפורי יעקב מיד בתום מחזור סיפורי אברהם, וסיפורו של יצחק בלוע בתוך מחזור סיפורי בנו׳ (עמ׳ 11).

יום שישי, 13 בספטמבר 2019

כה רב הדמיון ביני ובין שמשון!

אלי יונה, משורר

ברוך וינד, שמשון

ותחל רוח ה׳ לפעם בי... ורוח האהבה... והגבורה.

*בסוף השיר תוכלו למצוא את תרגומו לאנגלית שנעשה על ידי פרופ׳ איתן מדיני.

יום רביעי, 11 בספטמבר 2019

בין עיבל לבין גריזים בשביל הבחירה: וינייטה על תנאי

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר


בטרם ימסור  לזקני העם דרכם דיבר אל כלל ישראל ביום האחרון לחייו, ביום האחרון לקללת ארבעים שנות מדבר, ביום האחרון להליך ההבשלה מהיות המון עבדים משוחררים שלא טעם טעם עצמאות ריבונית מעולם, להיות עם נוחל ארץ בה יחיה קוממיות - את תסריט מעמד הכניסה בעסק מרהיב לארץ - מקדים משה ואומר," רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם  בְּרָכָה וּקְלָלָה.  אֶת-הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם.  וְהַקְּלָלָה אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל-מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם  לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם "(דברים י"א,כ"ו-כ"ח)

מערת קבורה מהאלף השלישי לפנה״ס נתגלתה בגליל


אחמד נסאר יאסין והכלים שמצא בעראבה. צילום: ניר דיסטלפלד, רשות העתיקות

בעראבה (עיר בבקעת סכנין שבגליל) נתגלתה מערת קבורה מתקופת הברונזה הביינימית (האלף השלישי לפנה״ס). במערה נתגלו קנקני איחסון ואגירה, וכלי למזיגה. מתאר הכלים עגלגל, דבר המאפיין את כלי החרס הצפוניים של התקופה. ביחד עם כלי החרס, נמצא גם להב של פגיון מנחושת, שהיה מחובר בעבר לידית עץ בעזרת מסמרות. היה מקובל לצרף את כלי הלחימה לקברם של בעליהם כדי שיוכלו לשמש אותם בעולם הבא. 
המוצא הישר שהעביר את המידע לרשות העתיקות הוא אחמד נסאר יאסין. 



יום שלישי, 10 בספטמבר 2019

׳התנ״ך כמקור לשפה העברית׳ ניבון מאת מנשה ביננפלד

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



מנשה ביננפלד, התנ״ך כמקור לשפה העברית: מטבעות לשון ופתגמים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשע״ט, 517 עמודים

בימים אלה נוסף עוד ניבון מקראי למדף הספרים, ספרו של מנשה ביננפלד (רכז תנ״ך בישיבת בני עקיבא, ״הדרום״, ברחובות), ׳התנ״ך כמקור לשפה העברית: מטבעות לשון ופתגמים׳. זה שם הספר על הכריכה, אבל בעמוד השער כותרת המשנה רחבה ומפורטת יותר: ׳התנ״ך כמקור לשפה העברית: סיור ולימוד תנכ״י דרך הניבים הפתגמים ומטבעות הלשון בשפה העברית שמקורם בתנ״ך׳.

יום חמישי, 5 בספטמבר 2019

אבשלום - רגלי כמהות לקרקע מוצקה

 אלי יונה, משורר


הוֹ רֹאשִׁי 
רֹאשִׁי
תָּמִיד מְסֻבָּךְ

בְּעוֹד רַגְלַי
אַי אַי אַי
כַּמָּה כְּמֵהוֹת הֵן

לְקַרְקַע מוּצָקָה

יום ראשון, 1 בספטמבר 2019

שני שירים: ׳מכתב׳ ו׳אל הנפש אני מדבר׳

טוּבִי סוֹפֵר


טובי סופר
מכתב
אֱלוֹהִים, שָׁלוֹם,
אֲנִי פּוֹנֶה אֵלֶיךָ בִּלְשׁוֹנְךָ:
אָנָּא, הוֹשִׁיעָה נָא,
כִּי כְּבָר זְמַן אֲנַחְנוּ
בְּתוֹךְ בֵּירָא עֲמִיקְתָא,
וְאֵין לָנוּ שָׁמַיִם.

אָנָּא, וְתוֹדָה.

כרם היה לו... בקיץ בצר ושר שירו

נדב גרשון, עורך ומגיה


משל הכרם  

כֶּרֶם הָיָה לְדוֹדִי
כֶּרֶם וּמַעְיָן בָּהָר
הָהָר רוּחוֹת וְתַנִּים
עֵירֹם, קוֹצִים וְדַרְדַּר

יום שבת, 31 באוגוסט 2019

אבני דרך ואבני זיכרון: וינייטת הכניסה לארץ

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

חציית הירדן. בנג׳מין ווסט 1800
הכוריאוגרף התנכ"י הגאוני העלה על במת דברי ימי ישראל מחזה עוצר נשימה של כניסת העם לארץ המובטחת. את 'הליברטו' כתב משה ביום בו נפרד מעל עמו. הוא הגה אירוע משולש, שתכליתו הייתה אחת " שָׁמֹר אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם". ( דברים כ"ז, א').  לתכלית זאת נכנסו לארץ. לתכלית זאת נעשו בני חורין.

יום חמישי, 29 באוגוסט 2019

האם דוד ושלמה הם דמויות מדומיינות?

ד״ר יגאל בן-נון, היסטוריון, מחבר הספר ׳קיצור תולדות יהוה׳ בהוצאת רסלינג

האם דוד ושלמה הם דמויות מדומיינות?*


ד״ר יגאל בן-נון. צילום: אלכס צייטלין

כתיבת היסטוריה היא תופעה חדשה יחסית בתולדותיהם של עמים. האגדה, השירה, הפיוט, הפתגם, המשל, החידה והפולמוס קדמו לה. גם כאשר עמים החליטו מאוחר יותר לספר את קורות עמיהם, הם כתבו אותם בצורת אגדות-עם שיכולות לרתק את דמיונו של הקורא. האובייקטיביות הייתה פחות חשובה מאופיו הסיפורי. הטבע האנושי זקוק יותר מכול, אז והיום, לאגדה, לפיקציה, לרומן ולסיפור הצפוי מראש בזכות תבניות מוכרות. רק הרצון להנחיל לדורות הבאים אירועים ציבוריים, בעיקר מלחמות ואסונות, הוליד את הכתיבה האובייקטיבית. גם כאשר התעורר הרצון בחברה מפותחת לתאר את עברה היא עשתה זאת לא רק בצורת כרוניקה יבשה אלא שילבה בו אגדות-עם שהפכו למסורות לאומיות הנקראות היום נרטיבים. בכתיבה היסטורית על החוקר לדעת אם המספר היה עד ראייה לאירועים שהוא מתאר, אם החומר מקורו מעדותו של אדם שנטל בהם חלק, או אם המחבר מסתמך על מקור כתוב. לאור בירור זה אפשר לבדוק את מידת היסטוריותו של מחזור הסיפורים, מה שהמחקר כינה "הממלכה המאוחדת".

יום רביעי, 28 באוגוסט 2019

"כצפור בודד על גג": לשאלת הקשרם ואופן שיבוצם של דימויי בעלי חיים במזמורי תהלים

פרופ׳ טובה פורטי, אוניברסיטת בן גוריון 

Forti, Tova L. 2018, “Like a Lone Bird on a Roof”: Animal Imagery and the Structure of Psalms, Critical Studies in the Hebrew Bible 10 (eds. A.C. Hagedorn, N. McDonald, and S. Weeks); University Park, Pennsylvania: Eisenbrauns/Pennsylvania University Press


ספר זה מתווסף לסדרה של מונוגרפיות Critical Studies in the Hebrew Bible  שמציגות מחקר עדכני במגוון נושאים מן ההיבט המחשבתי-ספרותי של עולם התנ"ך.  
דימויי בעלי חיים משמשים בתפקידים רטוריים שונים. מחקרים רבים שעסקו בתפקידי הדימוי או המטפורה במזמורי תהלים עמדו על השימוש בבעלי חיים להמחשת האיום של האויב (כלבים, אריות, דבורים) או לחלופין לתיאור מצב סבלו של המתפלל (צפור/דרור, תולעת). ספר זה בוחן דימויים מעולם החי בספר תהלים ומתמקד בשתי תופעות ספרותיות – תפקיד הפזמון החוזר במזמור ותופעת ה'תחיבה המשנית'. שתי התופעות תורמות להבנת תפקידו הרטורי של הדימוי ומקומו הפואטי-ספרותי במבנה של כל אחד מבין המזמורים הנדונים. 

מהו ׳רעיון׳ ביצירה?

יואב בר חיים, סופר

 ׳המושג "רעיון" אין כוונתו ל"מסר", במשמעות הצרה של המלה, אלא לסדר פנימי הנובע מתוך האמנות עצמה, המוצא את ביטויו בסידור קומפוזיציה ייחודית לו ובסדר צבעים מתאים ובתפרושתם.׳

* יואב בר חיים הוא שם העט של הסופר והחוקר יואב בן חיים גל-פאר (גלפר). הרומן הגדול שלו, ׳חזרה׳ ראה אור בשנת תשע״ג 2013.




יום שלישי, 27 באוגוסט 2019

אוכל. קדימה אוכל! על ספרו של אביעד קליינברג, בטן מלאה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת כתר

על: אביעד קליינברג, בטן מלאה: מבט אחר על אוכל וחברה, הוצאת כתר, ירושלים 2005, 238 עמודים

בימים אלה שוטפות את המרקע אינספור תוכניות בישול, תוכניות על אוכל ותכניות על מסעדות, בתי קפה, מרכולים, שווקים ודיאטות פלאים. אינספור שעות מסך על הצורך הבסיסי הזה - לאכול. האם אנו אוכלים כדי לחיות או חיים כדי לאכול? מה משמעות האכילה לגבינו מבחינה תרבותית, דתית, היסטורית, יהודית, ציונית, פילוסופית, ביולוגית, מעמדית, מגדרית ופוליטית? בנושאים אלה עוסק ספרו של אביעד קליינברג, בטן מלאה: מבט אחר על אוכל וחברה. הספר אמנם הופיע בשנת 2005 אך דומה שהיום הדברים נדרשים אף יותר מאשר  בעת פירסומם. המזון שאנו צורכים הוא ראי לנפשנו ולחברתנו, ובו משתקף הכל, אפילו הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

יום שני, 26 באוגוסט 2019

פינת חמד בעמק הצבאים

בשנת תשע״ט (2019) יצרה קבוצת מתנדבים פינת חמד בעמק הצבאים בירושלים. כאנשי ירושלים הם שמחו לתרום ליופיו של המקום ולנוחיות המבקרים בו. הנה כמה מנקודות החן שבאותה פינת חמד.

עמק הצבאים
בול העץ שממנו ייעשה הספסל

יום שישי, 23 באוגוסט 2019

כשנהיה זקנים נצא לרחוב וביחד נמכור סידקית

גיורא גריפל, משורר ומדען 


כְּשֶׁנִּהְיֶה זְקֵנִים תַּחְזְרִי.
נֵצֵא לָרְחוֹב,
וּבְיַחַד נִמְכֹּר סִדְקִית.
סִדְקִית נִמְכֹּר, סִדְקִית:
גּוּמִיּוֹת, כַּפְתּוֹרִים,
קְרֶם יָדַיִם, שְׂרוֹכִים,
רְגָעִים אֲבוּדִים וּשְׁכוּחִים.
עוֹבְרִים וְשָׁבִים יַעֲצְרוּ,
יִסְתַּכְּלוּ בְּמַבָּט שׁוֹאֵל.
מִין צֶמֶד רוֹכְלִים שֶׁכָּזֶה,
כְּפוּפִים כְּעָצֵי בָּכוּת.
גַּם אָתְּ, גַּם אֲנִי,
כַּאֲשֶׁר תַּחְזְרִי,
וְנֵצֵא לָרְחוֹב לְרַכֵל.

יום רביעי, 21 באוגוסט 2019

וזכרת את כל הדרך: וינייטת מותר האדם

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר


בין יציאת מצרים לבין הכניסה לארץ המובטחת יצאו ארבעים שנה. על דרך הסיפור הקוהרנטי, לא נדונה הדרמה הזאת מלכתחילה. בין מצרים לבין כנען לא מפרידה אלא ארץ פלישתים בלבד, ובמהלך ימים  אחדים יכול היה המחנה העצום לעשות את כל הדרך ממחוזות העבדות אל מרחב הפדות, אבל,  ".... וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא  כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה.  וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת-הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם-סוּף..."  ( שמות י"ג,י"ז-י"ח). על דעת הרמב"ן, המלחמה שהייתה מייראת את ישראל עד כדי החלטה לשוב מצרימה, היא המלחמה בארץ פלישתים בדרך, ועל כן הוליכם ה' בדרך ארוכה שפסחה על הפלישתים הלוחמניים.  על דעת הרשב"ם, " לא רצה ה' להנחותם דרך ארץ פלשתים ...ולכשיבואו לטורח מלחמות ארץ כנען יתנו ראש וישובו למצרים ". והסבת הדרך הכשירה את צבא ישראל לעמוד במלחמות העתידות במלכי כנען.   שני הפרשנים נבדלים רק בהערכה  לגבי השאלה מתי עלולה השיבה לשבי מצרים להפוך לברירה ישימה. לגבי עצם העובדה כי בירכתי כל גאולה אורבת הגולה – הם הם מנבאאותה נבואה. 

יום שבת, 10 באוגוסט 2019

״אני בוכיה״: על האני-הנשי במגילת איכה

"אֲנִי בוֹכִיָּה": עַל הַאֲנִי-הַנָּשִׁי בִּמְגִלַּת אֵיכָה


עדי אביטל-רוזין, סופרת וחברה מן המניין באגודת הסופרים העבריים בישראל

עדי אביטל-רוזין
לפני תפילת ערבית בליל תשעה באב, נהוג לקרוא מספר קינות. בקרב הקהילות הספרדיות, לרבות קהילת יהודי תימן אומרים את מזמור קל"ז בספר תהילים ("על נהרות בבל"),  ויש המוסיפים את מזמור ע"ט. בתפילת שמונה עשרה של ערבית מוסיפים, על פי רוב נוסחי התפילה, את תפילת "עננו". לאחר תפילת העמידה נהוג לקרוא את מגילת איכה, שבמרבית הקהילות היא נקראת ללא ברכה, ובחלק אחר, היא נקראת בשקט, כל אחד בקהל קורא לעצמו, והחזן לא מגביה את קולו.

יום שישי, 9 באוגוסט 2019

מאימתי שרים ישראל את שירי ציון: וינייטת שירו לנו משירי ציון

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

תהלים קלז

על פי המקובל בקהיליית חכמי העיתים חרב הבית הראשון שהקים המלך שלמה סמוך לשנת האלף לפני הספירה בשנת 586 לפני הספירה. היום , 2019 לספירה, 2605 שנים אחרי נבוזראדן, שר צבאו של הקיסר נבוכדננאצר הבבלי היכה את העיר ירושלים, הפך אותה לעיי חורבות, החריב את המקדש והגלה את יהודה בבלה, מצרפים צום תשעה באב, מגילת 'איכה' ושני פרקים בספר שירת תהלים, את הקהילות היהודיות בעולם לאגודה אבלה אחת, המבכה את אשר אירע לה עמוק בתוך עבר רחוק, כאילו לא חדל לקרות, כאילו עודו נמשך. מי לא משתאה למקרא  סעיף ב' ,  סימן א' בספר "שולחן ערוך הרב" שכתב רבי שלמה זלמן שניאור ( 1745-1813)   מייסד תנועת חב"ד,  " ראוי לכל ירא שמים וכל החיל אשר נגע ה' בלבו לקום בחצות הלילה ולקונן מעט במזמור 'על נהרות בבל' וכיוצא בו (כגון  תהלים ע"ט) על חורבן בית המקדש וגלות השכינה כמו שכתוב 'קומי רוני בלילה לראש אשמרות וגו', וכמו שהקדוש ברוך הוא מקונן בעת ההיא ואומר 'אוי לי שהחרבתי את ביתי...". לא רק בתעשה באב. בחצות כל לילה מלילות השנה, מחלילות 2605 השנים, זוכרים ב'על נהרות בבל' שזוכרים את ציון.

יום שלישי, 6 באוגוסט 2019

יום שבת, 3 באוגוסט 2019

׳הנערה ששיחקה באש׳ או המסתורין האפל של ספרות המתח

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מודן

על: סטיג לרסון, הנערה ששיחקה באש, משוודית: רות שפירא, מודן הוצאה לאור, 2010

אני ממש לא מאמינה שאני כותבת את זה. מה פתאום שאכתוב על הספר הזה? שבוע הספר העברי, כבר עבר חלף לו, וממילא אני מפרסמת בבלוג רק המלצות על ספרים שהטביעו את חותמם על התרבות, או לפחות ראוי שיטביעו, ואם לא על התרבות אז לפחות על כמה אנשים, ואם לא על כמה אנשים אז לפחות על איש אחד. אבל על הספר הזה? על ספר כזה? איך בכלל הגעתי אליו? 
פגשתי אותו מונח על הגדר סמוך למיכל מיחזור הנייר. כאילו מישהו החליט לתת לו הזדמנות אחרונה לפני שילך בדרך כל נייר, ויגרסוהו ויהפכוהו לעיסה מבעבעת. הוא הביט בי במבט מתחנן, אבל אני הקשחתי את לבי. ׳588 עמודים׳, אמרתי לו, ׳אתה יודע כמה שעות זה? ואני אין לי זמן לנשום! אבל הוא התחנחן ואמר. ׳מה אכפת לך? ממילא את הולכת לספריה הלאומית. תניחי אותי בכוננית הספרים לכל דורש, אולי מישהו יאמץ אותי׳. ידי נשלחה לכיוונו. טעות ראשונה. רפרפתי בעיני על המשפט הראשון. הטעות הפטאלית! הוא לקח אותי בשבי, ולא יכולתי להתנתק ממנו, עד שבלעתי אותו על כרעיו ועל קרבו. עד תומו. עד השורה האחרונה.

יום שני, 29 ביולי 2019

תמונות למצגת על שיר השירים - חלק 1

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)

תוכלו להכין מצגת מהתמונות דלהלן.
חלק 1 של התמונות למצגת

1

תמונות למצגת על שיר השירים - חלק 2

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)

תוכלו להכין מצגת מהתמונות דלהלן.
חלק 1 של התמונות למצגת
חלק 2 של התמונות למצגת 

11
12

תמונות למצגת על שיר השירים - חלק 3

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)

תוכלו להכין מצגת מהתמונות דלהלן.
חלק 1 של התמונות למצגת
חלק 3 של התמונות למצגת

26

יום רביעי, 24 ביולי 2019

תפילתי תפילת כל אדם - וינייטת הנאה והיאה

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר


מסכת סופרים קושרת קשר נאה בין האסתטי לבין האתי, בין הנאה לבין היאה. מן הפסוק "זֶ֤ה אֵלִי֙ וְאַנְוֵ֔הוּ ", שפשטו קשה, כי איך מיפים את הקדוש ברוך הוא, איך עושים אותו לנאה  יותר משהנו כשאין לו דמות הגוף, והוא ישות שכולה פנים ואין לה חיצוניות כלל, - לומדת מסכת סופרים כי יש להקנות למצוות שציווה האלוהים לקיים - ממד של יופי. "חייב אדם לעשות ציצית נאה, ומזוזה נאה, ולכתוב לו ספר תורה נאה, בדיו נאה, בקולמוס נאה, ובלבלרין נאין, ובקלפים נאין, ועורות צבועין, ויעטפנו בשיראים נאין, שנאמר 'זה אלי ואנוהו', עשה לפניו מצות נאות"..  ( מסכת סופרים ג', הלכה י"ז) .לא מדובר בהדר. הדר יכול לגלוש לעודפי כסף וזהב ומשי שקהילות עניות אינן יכולות להרשות לעצמן, תפארת לבעל היכולת יותר מאשר למצווה במה שיפה  לה על פי חיבור העושה גם את החיצוני לתוכן פנימי, באמצעים מדודים, צנועים וממוצעים. רק רוח האגדה, נועזת וחדשנית ויצירתית , יכולה להרשות לעצמה ללמדנו כי היופי המוקנה לקיומה של מצווה, גולש ממנה אל מי שציווה אותה, שאפשר גם אפשר בכך  ליפות את הקדוש ברוך הוא, שאפשר לעשות אותו לנאה כביכול, שההשתדלות להוסיף לקיום המצווה  את ממד היופי - אומרת כי זה רצונו של הקדוש ברוך הוא, היופי , כשלעצמו, הוא רצונו, הוא צורך נפש שלו כשם שהוא צורך נפש של האדם - ואין יודע מה קדם למה, צורך נפש האדם - כי כן צורך נפשו של אלוהיו, או צורך נפש האלוהים - כי כן צורך נפש של בן האדם, יצירו. אלה  דברי רבי ישמעאל.

יום שלישי, 23 ביולי 2019


 כתובות בעברית נחשפו בחפירות 
בבית הכנסת הגדול בוילנה שבליטא

                                                        
לוחית המושב של מנהל אגודת 'צדקה גדולה'
מפעל חשיפת בית הכנסת העתיק בוילנה הינו חלק מתפישת ״מורשת ללא גבולות״ של רשות העתיקות, ובמסגרתה נחפרים ומתועדים גם אתרים מחוץ לגבולות מדינת ישראל, אשר יש להם ערך בתולדות העם היהודי.
החפירה השנה, בהשתתפות צוות של חופרים ישראליים, ליטאיים ובינלאומיים, גילתה חלקים נרחבים של בימת בית הכנסת המפוארת.  הבימה, שהתנשאה לגובה של שתי קומות, נבנתה במאה ה-18, באמצעות תרומה מהנדבן היהודי הידוע - היסו"ד. הבימה המעוטרת, אשר תועדה בצילומים מתחילת המאה ה-20, היתה מבנה דו-קומתי בין ארבעה עמודים מפוארים שתמכו בתקרה. השנה התגלו חלקים מעמודים אלה, וחזית הבימה ממנה הקריא החזן את התורה לקהל במשך 300 שנה. גילוי מעניין הייתה רצפת הבימה, שהיתה צבעונית ומהודרת. כמו-כן, התגלה מרתף מתחת 

לבימה, שאף הוא לא היה מוכר לחוקרים. בנוסף, במהלך החפירה התגלו גם ספר תפילה ששרד את השואה, מאות מטבעות מהמאות ה-16 עד ה-20 וכפתורים של צבא נפוליאון, שעבר בוילנה בדרכו לתבוסה במוסקבה, בשנת 1812. 

הכתובת המנותצת מבימת בית הכנסת הגדול בוילנה.

יום שני, 22 ביולי 2019

פרופ׳ יעקב מלכין 2019-1926 - קווים לגישתו למקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת כתר
כמה מילים על:
יעקב מלכין, יהדות ללא אל: יהדות כתרבות, תנ"ך כספרות, הוצאת כתר ויהדות חופשית, ירושלים
2003, 248 עמודים

בהקדמה לספרו כתב מלכין: ׳הספר מציע גישה חילונית ליהדות כתרבות, לתנ״ך כספרות ולאלוהים כגיבור ספרותי בספרות התנ״ך… הספר דן בספרות התנ״כית מנקודת המבט של ביקורת התרבות. ספרות התנ״ך מילאה תפקיד מכונן בכל תרבויות העם היהודי, ובייחוד בהתחדשותה של התרבות העברית בישראל במשך מאה ועשרים השנים האחרונות. כמו כל ספרות יפה בעולם מהווה גם ספרות התנ״ך עדות היסטורית למציאות חברתית, רוחנית ותרבותית של גיבוריה ויוצריה בעידן בו נוצרה ספרות זו. הארת היצירות התנ״כיות כיצירות ספרות בעיני הקורא המודרני וכעדות היסטורית למציאות רוחנית בעידן היווצר העם היהודי, אינה מותנה בהוכחת או בהפרכת האותנטיות הכרונולוגית והעובדתית של האירועים בעלילותיה׳ (עמ׳ 11).

יום שישי, 19 ביולי 2019

׳בין שני זוגות אישים במקרא׳ מאת ישראל כץ

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת כרמל

על: ישראל כץ, בין שני זוגות אישים במקרא: אברהם ודוד - זה בצלמו של זה. שאול ודוד - פילגש בגבעה, הוצאת כרמל, ירושלים תשע״ט 2019, 219 עמודים

הספר עוסק בסוגיות מתודולוגיות הכרוכות בחקר הסיפור המקראי, ובראשן חקר המוטיבים,  וביישומן הלכה למעשה בניתוח טקסטים ספציפיים. 
ישראל כץ הולך בעקבות שמריהו טלמון שהצביע על שלושה מקורות ששימשו בית יוצר למוטיבים במקרא: מקור מיתולוגי, מקור היסטורי (הנסיון ההיסטורי של עם ישראל), ומקור גאוגרפי (הארץ ועולם הטבע).  כץ טוען שבחקר המוטיבים ׳מסוכן לנסות לקבוע רצף כרונולוגי והתפתחות׳ (עמ׳ 30), ודרכם של מוטיבים לנוע באופן דו-סטרי, ממסורות מאוחרות לקדומות מהן, ולהפך.

יום חמישי, 18 ביולי 2019

וינייטה מהי?

אחד הגולשים שאל: וינייטה מהי?
יצחק מאיר, המרבה לחבר ולפרסם וינייטות, משיב:

גפן עם קנוקנות

וינייטה בתעתיק העברי מן הצרפתית Vignette הקטנה של שם העצם Vigne שמשמעו גפן. ( מן הצרפתית נדדה הגפן לאנגלית והייתה ביו היתר ל Vineyard – ברם) . הצרפתים ראו בזלזל – או בקנוקנות- מעין גפן מיניאטורית, וכינו את העיטורים בהם עיטרו ראשי עמודים עיטורי זלזלים – vignette. . מכאן התפתחה השפה וכינתה בשם וינייטה מעשה אמנות שלימה אך קטנה-הרבה יותר ממיניאטורה, אבל גם הרבה פחות מרומן, או מנובלה, ובלבד שהיצירה תשאף לשמור על האסתטי, על האמנותי, רב יתר מאשר על האינפורמטיבי. היו שהעריכו, והיו שביקשו לומר שליציר ערך דקורטיבי יותר מאמנותי. אלוהים יודע איך הבחינו...


מסגד כפרי מהתקופה האיסלמית הקדומה נחשף ברהט



המסגד והחפירה ברהט
צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות

בחפירה ארכיאולוגית בעיר רהט שבנגב (צפונית לבאר שבע) נחשפו בשבועות האחרונים שרידים של מסגד מהקדומים ביותר המוכרים מתקופת ראשית הגעת האסלאם לארץ ישראל, לאחר הכיבוש הערבי של שנת 636. זמנו מתוארך לתקופה האסלמית הקדומה. לפני כ-1200 שנה.

יום רביעי, 17 ביולי 2019

לי נקם ושילם: וינייטת בריתי שלום

יצחק מאיר, סופר, משורר והוגה דעות

הקשת בענן - מפגש המראות הנהדר

העולם המקראי שטוף יותר בחטאים ובאלימות מאשר בצדקה ובחסד. באבן הראשה של הבריאה נמצאת עצם האבחנה בין הטוב לבין הרע. לשם כך נברא האדם. אמנם הנחש, הסמל  האלמותי כי גם בגן עדן יכול הרעל לפעפע והנחש להסית, הוא האחראי לאמירה "וִהְיִיתֶם֙ כֵּֽאלֹהִ֔ים יֹדְעֵ֖י ט֥וֹב וָרָֽע" ( בראשית ג', ה') , אך אין פסול בעצם הדבר כי יש לשמוע אמת מפי מי שאמרה. ומה אמר? אמר כי ביום בו יאכל האדם מפרי עץ הדעת תיווצר זיקת אחריות לטוב ולרע בין האדם לבין הקדוש ברוך הוא. אין משמעות לעולם בו רק האלוהים יודע מה טוב ומה רע, ואין משמעות לעולם בו רק האדם יודע מה טוב ומה רע. העבירה על המצווה הראשונה משלימה את הבריאה. לולי אכל האדם מעץ הדעת, לא היה לאדם אלוהים ולאלוהים לא היה אדם. אי הציות הראשון הוא גם הביטוי הראשון לעובדה כי האדם- פותה או לא פותה- הוא בעל רצון אוטונומי, מציית לאדונו מרצונו, לייצרו אם הוא רוצה. זה האדם.

שימושי וורדל (Wordle) בהוראת המקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


מבוא
המקרא הוא הנכס התרבותי המשותף לעם ישראל לדורותיו. הוא מקור הסמכות וההשראה לתרבותו, הוא ׳ספר הספרים הנצחי׳ שהוריש עם ישראל לעולם כולו. דא עקא הוראתו הבית-ספרית נתקלת בקשיים מרובים מבחינת הלשון, הסגנון, האמונות, הדעות, הערכים והרקע ההיסטורי-תרבותי השונה. מסיבה זו מורי התנ״ך מחפשים כל העת דרכים חדשות ויצירתיות לרענון ולמינוף הוראתם.

מעל מליון כניסות לבלוג!


יום שלישי, 16 ביולי 2019


 יישוב ענק מהתקופה הניאוליתית נחשף ליד ירושלים


פני אדם, צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות


יישוב מהתקופה הניאוליתית (בן 9000 שנה), התגלה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות כ-5 ק"מ מערבית לירושלים, על גדת נחל שורק (סיבוב מוצא), ליד מעיינות ובסמוך לעמק פורה ולדרך הקדומה שהובילה מהשפלה לירושלים. התנאים האופטימליים אלה, היוו גורם מרכזי להתיישבות ארוכת טווח באתר, כבר מהתקופה האפיפלאוליתית – לפני כ-20,00 שנים - ועד היום. באתר חיו 3,000-2,000 תושבים לכל הפחות, מה שעושה אותו לגדול ביותר המוכר בארץ מתקופת האבן החדשה ולאחד מהגדולים בעולם. 

יום שני, 8 ביולי 2019

האם נמצאה צקלג המקראית?



בחורבת אל-ראעי שבשפלת יהודה - בין קרית גת ללכיש - החלו החפירות בשנת 2015, ומאז ועד היום נערכו בה שבע עונות חפירה, ונחפרו בה כ-1,000 מ”ר. באתר נמצאו עדויות להתיישבות מהמאות 11-12 לפנה”ס. נחשפו בו מבני אבן רחבי ידיים ומאסיביים, ובהם ממצאים האופייניים לתרבות הפלשתית. ממצא מיוחד שנתגלה, הן קערות ונר - מנחות שהונחו מתחת לרצפות המבנים מתוך אמונה שאלה יביאו מזל טוב בהקמת המבנה. בנוסף, נמצאו כלי אבן וכלי מתכת. ממצאים דומים מתקופה זו, התגלו בעבר בחפירות אשדוד, אשקלון, עקרון וגת, שהיו לפי המקרא מקומם של סרני הפלישתים. מעל לשרידי היישוב הפלשתי התגלה יישוב כפרי מתחילת המאה ה-10 לפנה"ס. היישוב בא לקיצו בשריפה עזה, שהחריבה את המבנים. עשרות כלי חרס שלמים נמצאו בחדרים השונים. כלים אלה, זהים לאלו שנמצאו בעיר היהודאית המבוצרת של חורבת קיאפה שהתגלתה בשפלת יהודה ומזוהה עם שעריים המקראית. בדיקה בשיטת פחמן 14 מתארכת את אתר חורבת אל-ראעי לתקופה המתאימה לתקופתו של דוד. המגוון הגדול של כלי החרס מעיד על חיי היום-יום באותה תקופה. במהלך החפירה התגלו כמויות גדולות של קנקנים, בינוניים וגדולים, אשר שימשו לאגירת שמן ויין. כן נמצאו כלים להגשת מזון, פכים וקערות, אשר היו מעוטרים בצבע אדום, ובסגנון שנקרא "מירוק פרוע", האופיני לתקופת דוד.

יום ראשון, 7 ביולי 2019

ותבוא חנה לשאת תפילתה לאל

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

וְתָבוֹא חַנָּה לָשֵׂאת תְּפִלָּתָהּ לָאֵל

חנה אשת אלקנה
וְתָבוֹא חַנָּה לָשֵׂאת תְּפִלָּתָהּ לָאֵל,
כִּי יְבָרְכָהּ בִּפְרִי בֶּטֶן וְתֹאמַר:
"שָׁטַחְתִּי תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ,
לְתִתִּי בֵּן לְמַעַן אֶשְׂמַח בּוֹ,
לְמַעַן לֹא אֶהִי לְבוּז בְּעַמִּי,
וּלְמַעַן אלקנה אִישִׁי אֲהוּבִי,
לָמָּה נְתַתַּנִּי אֶת שְׁמוּאֵל
וּלְקַחְתָּהּ אוֹתוֹ מִמֶּנִּי לָעַד!?
הֲלִצְחוֹק שַמְתַּנִי בְּקֶרֶב בְּנוֹת עַמְך,
אוֹ לְהוֹתִירֵנִי עֲקָרָה בַּלֵּב פְּנִימָה? "

Translated by Prof. Eitan Medini
And Hannah came to say her prayer to God
Hannah Elkana’s wife
~~~~~~~~~~~~~~~~

יום חמישי, 4 ביולי 2019

מתי המדבר - מתים מהלכים

נדב גרשון, עורך ומגיה


מתי מדבר

מִלָּה לֹא אָמַרְנוּ, פֶּה לֹא פָּצָה
בָּעֶרֶב בַּבּוֹר, בַּבֹּקֶר קְבוּרָה
בְּצִלּוֹ חָסִינוּ, עֲנַן הַשְּׁכִינָה

יום רביעי, 3 ביולי 2019

יפתח - הוא חרד לה

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

אוֹיָה
יִפְתָּח
הוּא חָרַד  לָהּ
וְיָרֵא עֲבוּרָהּ,
אוֹיָה  לַגּוֹרָל שֶׁזִּמֵּן  לָהּ,
לְמַפָּלָה הָפַךְ נִצְחוֹנוֹ,
מָה לוֹ מִלְחָמָה
לְלֹא בִּתּוֹ מַחְמַל לִבּוֹ?!
 מָה אֵרַע לו הָאַכְזָר ?

יום ראשון, 30 ביוני 2019

נחשף קטע מרחובה של ירושלים בימי בית שני

הרחוב המדורג המתוארך לימי בית שני.
צילום: קובי הראתי, עיר דוד

בתום שש שנות חפירות ארכיאולוגיות נחשף היום (30.6.2019) לראשונה מקטע באורך של 350 מ’ מהדרך אשר שימשה כרחובה הראשי של ירושלים בימי בית שני. הרחוב נחפר בניהולה של רשות העתיקות, תוך שילוב עבודות הנדסיות רחבות היקף ברחוב שבעיר דוד, בגן הלאומי סובב חומות ירושלים. הפרויקט מתבצע במימון  במימון עמותת אל עיר דוד . בחודשים הקרובים תפתח הדרך לקהל הרחב. 

יום שישי, 28 ביוני 2019

יום רביעי, 26 ביוני 2019

גם אני בראתי עולם, אפילו שנים: על ׳נועזנו׳ של גלי רביץ

עדי אביטל-רוזין, סופרת וחברה מן המניין באגודת הסופרים העבריים בישראל


על: רביץ גלי, נועזנו, עורכת: טל איפרגן, 142 עמודים, הוצאת עצמית, 2019

גַּם אֲנִי בָּרָאתִי עוֹלָם, אֲפִלּוּ שְׁנַיִם

על האני-הנשי ב-"נוֹעַזנוּ" [1] מאת גלי רביץ, המציע תיקון ליצירה הנשית המקראית העתיקה ולראשית שירת הנשים העברית בישראל
"בֹּקֶר אֶחָד
לִבֵּךְ יִתְאָחֶה.
הַשְּׁבָרִים יִפָּרְדוּ מִמֵּךְ
כְּנֶשֶׁל.
וְתָקוּמִי." [2]
מאמרי מבקש להתמקד בטקסטים שנכתבו בידי נשים, ובאני-הנשי בהם, החל מהיעדרותו המוחלטת ביצירות המופת שידי הפטריארכיה כתבו, דרך חבלי לידתו, פריצתו וראשוניות-הופעתו המעומעמת ביצירת הנשית המקראית הקדומה, זליגתו אל ראשית שירת הנשים העברית בישראל וכלה בהצעה אמיצה ונועזת לתיקונו מן העת האחרונה, כפי שהיא מופיעה בשירתה של גלי רביץ. 
מילות מפתח: מרחב טקסטואלי, מרחב טקסטואלי יהודי-עברי,  אפליית נשים, ממסד ספרותי גברי, סדר עולם גברי, תפיסת עולם פטריארכלית, שירת דבורה, מגילת איכה, יצירה נשית בימי הביניים, פרקטיקה של כוח, מסורת המסירה כפולה, שליטה, היעדר קול נשי, אני-נשי, נשיות, מסורת הכתיבה הפואטית של נשים בעברית, שיפוט מוסרי נשי.

ראיון רדיו על חזון אחרית הימים בישעיה ב

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית־יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל־הַגּוֹיִם
וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל־הַר־יְהוָה אֶל־בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב
וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר־יְהוָה מִירוּשָׁלִָם
וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים
וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת 
לֹא־יִשָּׂא גוֹי אֶל־גּוֹי חֶרֶב וְלֹא־יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה

מה סוד קסמו של החזון? מדוע נואמים מרבים להשתמש בו? האם ב׳אחרית הימים׳ כאן הכוונה לקץ הזמנים (=אסכטולוגיה) או שזו נבואה שנאמרה לשעתה ומכוונת לעתיד הקרוב?
מראיין אותי: גואל פינטו
רשת: כאן תרבות
תאריך: 24.6.2019
רצועת זמן: 1:21 (שעה ועשרים ואחת דקות)
הקישורית לראיון כאן


חג הספר העברי תשע״ט 2019


רשימת הספרים שנסקרו עד כה (ועוד היד נטויה):

מחקר. הגות, ביוגרפיה
פרופ׳ רחל אליאור, על: דבורה הכהן, מנהיגה ללא גבולות: הנרייטה סאלד, ביוגרפיה
פרופ׳ רחל אליאור, על: בני מר, סמוצ׳ה: ביוגרפיה של רחוב יהודי בורשה
אלי יונה, על: אוריאל אקוסטה, דוגמת חיי אדם
מימי יעקובי, על: חנה יבלונקה, ילדים בסדר גמור
ד״ר דוד כהן צמח, על: תומס סואל, עימות בין השקפות - המקורות האידיאולוגיים למאבקים פוליטיים  
ד״ר לאה מזור, על: שרה יפת ודב ולפיש, דרך החושקים, פירוש אנונימי לשיר השירים
ד״ר לאה מזור, על: אורה שובל סודאי, אמא כואב לי הגרון
יוסף עוזר, על: עזריאל קרליבך, ספר התקומה
גלי קרפט, על: סיגלית שיר-דרזי, ציורי לשון בטעם של עוד - מבחר ציורי לשון של יהודי עיראק
ד״ר עודד תמוז, על: פבלו דה סנטיס, מדעי הרוח

ספרות יפה
פרופ׳ עדנה אפק, על: ז׳אן-פול דידילורן, הקורא ברכבת של 6:27
שמעון בארי, על: סייד קשוע, גוף שני יחיד
ד״ר ניצה דורי, על: חיים באר, בחזרה מעמק רפאים
יובל חייקין, על: גבריאל גארסיה מארקס, מאה שנים של בדידות
בלפור חקק, על: עוזיאל חזן, זה לא אותו הבית
שוקי לבנון, על: דרור משעני, שלוש
פרופ׳ אבינועם מן, על: דוד שיץ, העשב והחול
פרופ׳ אבינועם מן, על: דוד שיץ, שושן לבן, שושן אדום
ד״ר צביה רחימי שפרן, על: דויד גרוסמן, אתי החיים משחק הרבה

ספרות ילדים
ד״ר לאה מזור, על: דוקטור צביקן, למיכאלה כואבת הבטן
יוסף כהן-אלרן, על: יהודית מליק שירן, גבעת הגמדים

שירה
עדי אביטל-רוזין, על: גלי רביץ, נועזנו
חגית בת-אליעזר, על: דורית שירה ז׳אן, המגיד: שירים
הרצל חקק, על: יוסף כהן אלרן, הגדת הפרת
חגי קמרט, על: לטיף ברטוב, מאה שירים ועוד שיר של כוכבת הזמר הערבי  אֻם כֻּלת'וּם
נויה שגיב, על: לאה גולדברג, השירים הגנוזים




עוד לא בת שנתיים. מוצץ בפה ספר ביד

יום שני, 24 ביוני 2019

למיכאלה כואבת הבטן - ספר על טיפול בכאבי בטן של ילדים ופעוטות

ד״ר לאה מזור, מלמדת בתכנית ׳אדם ורפואה׳ של בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית

הוצאת סטימצקי

על: דוקטור צביקן, למיכאלה כואבת הבטן, איירה: מאיה ויצמן, סטימצקי, ישראל 2018. אין מספרי עמודים.

במשך מאות בשנים רווחה ברפואה הגישה הפטרונית-פטרנליסטית שלפיה הרופא יודע מה נכון לחולה מתוקף השכלתו ונסיונו, ועל החולה לקבל את הוראותיו ללא הרהור וערעור. פער הידע בין השניים היה כל כך עצום, עד שדומה היה שבעת השיח ביניהם ריחפו בחלל שתי שפות שאינן באמת מתחברות: שפת הרפואה המקצועית של הרופא מזה ושפת הייסורים והתקוות של החולה מזה.