פירוש לספר מיכה מאת פרופ׳ יאיר הופמן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

יאיר הופמן, ספר מיכה עם מבוא ופירוש, מקרא לישראל, עם עובד ומאגנס, תל אביב וירושלים תשע״ז 2017, 337 עמודים

הוצאות עם עובד ומאגנס

הפירוש המונח לפנינו הוא פירושו השני של פרופ׳ יאיר הופמן לספר מקראי בסדרה ׳מקרא לישראל׳. פירושו הראשון היה  פירושו לספר ירמיה, פירוש עב-כרס בעל שני הכרכים שראה אור בשנת תשס״א.

למה ספר מיכה, שואל הופמן בהקדמה לפירושו, ומשיב: בגלל הפסוק הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה־טּוֹב וּמָה־יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם־עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם־אֱלֹהֶיךָ (ו, ח) שמתמצת את תורתו המוסרית-דתית-חברתית של הנביא; בגלל התקוה לעתיד לֹא־יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל־גּוֹי חֶרֶב וְלֹא־יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה (ד, ג); ובגלל היותו ראי לסוגיות המרכזיות בספרות הנבואה: מה היתה אמונת ישראל בתקופת המקרא? מה אופייני למוסר הנבואי? מיהם הנביאים? מהו ספר נבואה וכיצד נוצר? 

׳היקפו המצומצם יחסית של ספר מיכה מזמן לפרשניו אפשרות להשיב על שאלות כלליות אלה… לעסוק בשאלות נוסח וגלגוליו, בשאלת זמנן של נבואות וזמנה של המהדורה הסופית של הספר, ועוד׳ (עמוד ז).  

המבוא לספר הוא מקיף מאד ועוסק בנושאים הבאים: ספר מיכה ומקומו באסופת ספרי המקרא; נוסח המסורה ועדי הנוסח; הרקע ההיסטורי של הספר; מבנה הספר, חיבורו ועריכתו; לשונו של ספר מיכה וסגנונו; דמותו של מיכה; המסר של הספר ותורתו של מיכה; והזיקות בין מיכה לבין ספרי ישעיה וירמיה (עמודים 46-3). אחר כך יש דברים על שיטת הפירוש ועקרונותיו ומבחר ביבליוגרפי. 

גוף הפירוש מתחלק ארבע חטיבות שמשקפות את דעתו של הופמן באשר לכוונת הספר בעריכתו הסופית ונימוקיה מופיעים במבואות לחטיבות שבגוף הפירוש:

1. נבואת פתיחה ונבואות תוכחה וחורבן לישראל (א, ב-ג, יב)
2. נבואות ישועה לישראל ולעולם (פרקים ד-ה)
3. הפרת הברית והעונש (פרק ו)
4. אפילוג מזמורי לספר (פרק ז).

בסוף הספר ישנם מפתחות, מפתח כתובים מחוץ לספר מיכה שבאו בספר ומפתח כללי, ואיורים מועילים. 

על שיטתו הפרשנית כותב הופמן: ׳לספקנות המחקרית ולהשערות שבעקבותיה ניתן ביטוי במבוא הכללי, במבואות לחטיבות וליחידות המשנה שבהן, וכן בשבעת הנספחים המשובצים לפי עניינם בתוך החטיבות. הכלל שהנחה אותי הוא שכל המוציא כתוב בספר מחזקתו של מיכה - עליו הראיה, ורק במקרים שקיימות להערכתי ראיות שכנגד יש הצדקה לייחס את הכתוב למחברים אחרים. לעומת זאת בפירוש הפסוקים גופם התייחסתי למשמעות הכתוב כפי שביקש המחבר-העורך האחרון להציגו, כנבואה (או מזמור) של מיכה, בלא להטיל בו ספקות כל עיקר׳ (עמ׳ 39).