יום שישי, 19 ביוני 2020

על ספרו של שטפן צוויג, פחד

פרופ׳ יאירה אמית, אוניברסיטת תל אביב

הוצאת תשע נשמות

שטפן צוויג, פחד, (מהדורה רביעית), הוצאת תשע נשמות, 2017

שטפן צוויג כתב: "רק ספר השומר על הרמה בכל דף ודף וסוחף אותי עד העמוד האחרון במשב אחד ועוצר את נשמתי, מסב לי הנאה שלמה". כך בדיוק חשתי כשסיימתי את קריאת ספרו "פחד", שהגירסה הראשונה שלו ראתה אור ב-1913.  כדי להדביק אתכם בתאוות הקריאה של מותחן פסיכולוגי נפלא זה, אני מעתיקה את הכתוב על הכריכה האחורית, שתואם לחלוטין את יחסי לספר.
"למן הפתיחה ועד לתום הקריאה מוביל שטפן צוויג בידו המיומנת, עוצרת-הנשימה את הקורא בתוך נבכי תודעתה, מצפונה וסודותיה של אשה הלכודה במרדף-עצמי... בחברה הווינאית הבורגנית שלך תחילת המאה העשרים...  ב"פחד" בוחן צוויג את מנגנוני השליטה, התשוקה, החרטה והסליחה הפסיכולוגיים שלנו, בעודם נקרעים בין יצרים למוסכמות החברתיות. זוהי נובלה אוניברסלית ועל-זמנית, כפי שיעידו גם חמשת העיבודים הקולנועיים להם זכתה מאז פרסומה... כהרגלו, רוקם צווייג מבוך של מערכות יחסים זוגיות בהן משמש הקורא לא רק כעד או כשופט, אלא כשותף, ממשי לסתירות אנושיות, שאת המוצא מהן יצליח למצוא, יחד עם גיבורת הנובלה, ממש בשורה האחרונה." 
הספר קצר, 70 עמודים בלבד, עם הפתעה גמורה בסיומו, שמותירה את הקורא הלום מחשבות ורצון לקריאה נוספת לאור הסיום הבלתי צפוי.
פשוט כדאי...

תגובה 1:

  1. מה שדוחף אדם לפחד לקחת אחריות, הפדיחה!
    מה שדוחף אדם לקחת אחריות ולהוביל, הדחיפה!
    מי שבונה תאוריות קונספירטיביות ופועל על פיהן
    סופו, פַּחַד וָפַחַת וָפָח. ולכן "וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה"
    מי שמבין שבלעדיו יש מי שמחליט וזה בוודאות לא הוא
    מוביל בבטחה ל- "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד" שמביא לענווה:
    גילו נאות - לא קראתי את הספר, אשמח לקרוא.

    השבמחק