יום ראשון, 31 בדצמבר 2017

תמיהות על האל האחד אשר שומע אבל...

        משה שפריר, משורר
  


         
   
אֵין דָּבָר יוֹתֵר תָּמוּהּ מֵאֲשֶׁר הָאֵל הָאֶחָד אֲשֶׁר שׁוֹמֵעַ... אֲבָל 
         

יום שישי, 29 בדצמבר 2017

אין גלמוד יותר מקבר ישראל בניכר: וינייטת השבועה

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות


וְהַעֲלִתֶ֥ם אֶת־עַצְמֹתַ֖י מִזֶּֽה, בראשית נ, כה

יום רביעי, 27 בדצמבר 2017

ספר ישעיה בקליפת אגוז: תמצית הרעיונות העיקריים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית




‏מִי־שָׁמַע כָּזֹאת מִי רָאָה כָּאֵלֶּה?

החפצה של נשים צעירות - וְאֶבְכֶּה עַל בְּתוּלַי

מתן מורג, מורה ומחנך



בת יפתח, עלמה צעירה ודעתנית, בתו של המנהיג הצבאי של העם במשך שש שנים (שופ' יב 7), הועלתה קורבן. ואף אחד לא התנגד. שתיקתו של אביה ושל העם נוכח הקרבתה מחייבת אותנו להניח כי היה בבת יפתח מרכיב שאִפשר לקבל את הקרבתה בשלוות נפש, שכן מספר דורות אחריה, כאשר נדרש המלך הראשון להרוג את בנו כיון שהפר את איסור האכילה, היה זה העם שמנע את הרצח (שמ"א יד). ובכן בת יפתח הייתה בת. ובתולה.

יום שבת, 23 בדצמבר 2017

יום שישי, 22 בדצמבר 2017

יוסף ממצרים ועד הנה: וינייטת ישראל בארץ גושן

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר


שני פתרונות פתר יוסף את חלום פרעה. בעומדו לפניו אמר לו כי שבע הפרות הרזות  שבלעו את השמנות  ולא נודע כי באו אל קרבנה, היו נמשלן של שבע שנות רעב במצרים בהן ייאלצו אוכלוסי הממלכה לאכול כבר בשנה שנתיים הראשונות  את השפע שנצבר בשבע שנות השובע שקדמו לאסון. 'שבע הפרות דקות הבשר כבר עומדות על היאור', פתר יוסף, 'איש לא רואה אותן. בשפע נראות רק השמנות. זכית כי בחלומך פתח האלוהים עיניך, והנה אתה רואה מה שאיש שבע לא רואה, ולא יחדל לא לראות עד שהשמנות תיאכלנה.  אתה מלך. עכשיו שאתה רואה עתידות, קבל על עצמך אחריות היום לגורל שיבוא את ממלכתך מחר'. 

יום חמישי, 21 בדצמבר 2017

׳בשוב ה׳ את שיבת ציון היינו כחולמים׳ - אסופת מחקריה של פרופ׳ שרה יפת על תקופת שיבת ציון

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


על: ש׳ יפת, ׳בשוב ה׳ את שיבת ציון היינו כחולמים׳: מחקרים בתקופת שיבת ציון: תולדותיה, ספרותה, לשונה, השקפותיה ועולמה הדתי, א-ב, אסופות יג, מוסד ביאליק, ירושלים תשע״ז 2017, 796 עמודים

יום רביעי, 20 בדצמבר 2017

מנזר וכנסיה מהתקופה הביזנטית נחשפים בבית שמש

במקום התגלו רצפת פסיפס צבעונית מרשימה ופריטי שיש מיובאים.


צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות


יום שני, 18 בדצמבר 2017

איש היה בארץ עוץ איש ישר תמים חרוץ

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת סופרת וחוקרת



איש היה בארץ עוץ
איש ישר תמים, חרוץ
ואלהים ברך אותו בכל
כי אלהים הוא כל יכול

יום ראשון, 17 בדצמבר 2017

על המקל/המטה כסמל במקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


על: מאיר חרמון, סמלים בתנ״ך: עיון בתנ״ך בדרך הסמל. המקל-המטה: על מרוץ שליחים ערכי-רוחני בתנ״ך, הוצאת ראובני ספרי צמרת בע״מ, אזור, תשע״ב 2012, 72 עמודים

יום רביעי, 13 בדצמבר 2017

האירוניה החכמה מחייכת בין בור לבור: וינייטת בעל החזון

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות



האירוניה החכמה מחייכת בין בור לבור: וינייטת בעל החזון

יום שלישי, 12 בדצמבר 2017

נר חרס מתקופת יהודה המכבי התגלה באזור בית שאן

נר שמן מתקופת יהודה המכבי התגלה בעמק בית שאן. הנר אופייני לתקופה ההלניסטית, תחילת המאה ה-2 לפנה״ס. בתקופה זו, התחילו ליצר נרות חרס בתבניות: החלק העליון והחלק התחתון יוצרו בנפרד והם חוברו  יחד. הטכניקה החדשה איפשרה ייצור המוני של נרות, וכן הוספה של מגוון עיטורים. ניתן לייחס את השינוי הטכנולוגי לחדשנות שהגיעה בהשפעת המערב. בתקופות מאוחרות יותר, הופיעו לעיתים על הנרות עיטור המנורה ועיטורים יהודיים אחרים.

נר החרס. צילום: מיקי פלג, רשות העתיקות
================================

יום שני, 11 בדצמבר 2017

יום ראשון, 10 בדצמבר 2017

I am Ruth the Moabites

Ruth 
Prof. Eitan Medini


Judith Mehr: Ruth Gleaning in the Fields
I have walked with you to your land

יום חמישי, 7 בדצמבר 2017

יום שני, 4 בדצמבר 2017

התחדשות: תמר שלבשה את כתונת הפסים שלה

ר. מיפו, משוררת וסופרת




תָּמָר, שֶׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁלָָָָָבשָׁה אֶת כְּתוֹנֶת הפַּסִים שֶׁלָה, חִיְיכָה.
אִמָהּ הַיָפָה בַּנָשִׁים אָרגָה לְמַעֲנָה
וְתָּמָר עָמְדָה וְעָזְרָה לְיָדָה.
תָּמָר, הַיָפָה בִּבְנוֹת הַמֶלֶךְ, כֹּּּּּּּּּּּּּּה נָאוָוה,
לְמִִִִי הוֹעִיד אוֹתָה אָבִיהָ?
אִמָהּ אָרְגָה שִׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁידוּכִים לְמַעֲנָה,
וּלְאָחִיהָ אָמְנוֹן רְגָשׁׁוֹת עָזִים וְתַַַַַַַַַּאֲוָה.

יום שבת, 2 בדצמבר 2017

מזמור לתנ״ך - של נאוה סמל עם תרגום לאנגלית של שירה ׳אני רוצה להכנס לספר התנ״ך׳

מזמור לתנ"ך, ספרה של נאוה סמל,  בהוצאת ׳אבן חושן - ספרים לאוהבי ספרים׳ ובעריכת המשורר יקיר בן משה, הוא ספרה ה-19 של היוצרת המחוננת ועטורת הפרסים. הספר הוא פרשנות מקורית ומודרנית לאירועים ולאישים בתנ"ך ונכתב כולו בחריזה. זוהי נקודת מבט היונקת מהמציאות בת-זמננו, ומציגה את הרלוונטיות של התנ"ך למי שמבקש להנות מהטקסט המקראי, אך גם לבחון את משמעותו ואת מידת האקטואליות שבו. הדמויות שבחרה מוצגות בהומור, בחמלה ומזוויות בלתי-שגרתיות.
מצ״ב המבוא שכתבה לספר והשיר ׳אֲנִי רוֹצָה לְהִכָּנֵס לְסֵפֶר הַתנ"ך׳. 

הוצאת ׳אבן חושן - ספרים לאוהבי ספרים
לחיי החוטא, לחיי הנידח – מלה אישית
נאוה סמל, משוררת, מחזאית, סופרת ומתרגמת

אברהם ושרה, דוד ומיכל, יוסף ואשת פוטיפר, קהלת ומִישָׁאֵל, ודמויות תנ"כיות נוספות, מציצים מבין דפי ספר הספרים בקריצה ובחיוך. "התנ"כיים" הם בני אדם תוססים, מוּנָעִים מיְצרים ותשוקות, נתונים לגחמות ולתהפוכות גורל. חוטאים ונידחים – כמונו בדיוק.

סיפור יוסף במקרא ובמדרש מול הסיפור בקוראן

ד"ר בת-שבע גרסיאל, אוניברסיטת בר-אילן

סיפור יוסף מופיע בקוראן בסורה י"ב הנקראת "סורת יוסף". סיפור יוסף בקוראן דומה לסיפור המקראי אך חלו בו מספר שינויים. חלומו הראשון של יוסף על האלומות המשתחוות לאלומתו מושמט בקוראן, אולי מפני שהחברה השבטית הנוודית בחצי האי ערב לא עסקה בגידול תבואה. הקוראן מספר שיוסף גילה לאביו את חלומו השני המופיע במקרא: "אבי, ראיתי את אחד עשר הכוכבים ואת השמש ואת הירח משתחווים לי" (סורה י"ב 4). במקרא לעומת זאת, יוסף סיפר את שני חלומותיו לאחיו ורק אחר כך לאביו. לדעתי, במקרא מוצג יוסף כנער מתנשא ומתרברב על אחיו. מוחמד לא רצה לתאר את יוסף באור שלילי לכן סיפר שיוסף גילה לאביו את חלומו ולא לאחיו. סיפור כתונת הפסים מושמט בקוראן מסיבה דומה. מוחמד לא רצה לתאר את יוסף כנער המפונק על ידי אביו.