יום שני, 4 בדצמבר 2017

התחדשות: תמר שלבשה את כתונת הפסים שלה

ר. מיפו, משוררת וסופרת




תָּמָר, שֶׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁלָָָָָבשָׁה אֶת כְּתוֹנֶת הפַּסִים שֶׁלָה, חִיְיכָה.
אִמָהּ הַיָפָה בַּנָשִׁים אָרגָה לְמַעֲנָה
וְתָּמָר עָמְדָה וְעָזְרָה לְיָדָה.
תָּמָר, הַיָפָה בִּבְנוֹת הַמֶלֶךְ, כֹּּּּּּּּּּּּּּה נָאוָוה,
לְמִִִִי הוֹעִיד אוֹתָה אָבִיהָ?
אִמָהּ אָרְגָה שִׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁידוּכִים לְמַעֲנָה,
וּלְאָחִיהָ אָמְנוֹן רְגָשׁׁוֹת עָזִים וְתַַַַַַַַַּאֲוָה.

ר. מיפו, מתוך סדרת הבובות על כתונת הפסים
הַשֶׁמֶש חָמִימָה וּנְעִימָה עַל הָרֵי יְרוּשָׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁלַיִם, סְבִיבָה.
וְתָּמָר הַלְכָה לְבֵית אָחִיהָ
לְְְְְְְְְְְְלָבֵב הַלְבִיבוֹת, סְגֻלָּה לְהַחְלָמָה.
לִבָּּּּה נִיתָר  בָּהּ יָדָיו כְּפָתוּהָ  צָעֲקָתָה, זְעֲקָה
חָנוּקָה, בִּגְרוֹנָה. הַדָף תְּשׁוּקָתוֹ לְגוּפָה.

חֲפוּיָת  רֹאשׁ, אֵפֶר פִּזְרָה  בִּזְהָב שְׂעֲרָה,
קְרוּעָה הַַכֻּתוֹנֶת  הַחָדָשָׁה.
וַאֲפִילוּ אִישׁ לֹא אָמַר לָה הִתְחָדְשִׁי,  וְלֹא הִתְקָדְשִׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁי.
כִּי יַַַַַַַַַד זְדונִית קָרְעָה יוֹפִי, זַרְעָה  פּוּרְענוּת

וְהַשֶׁמֶשּׁ מֶבוּיָשָׁה קִמְעָה,
סָבְבָה צָלְלָה, לַיְלָה  וְרוּחַ קְרִירָה.

©    כל הזכויות שמורות

ר. מיפו.

אין תגובות:

פרסום תגובה