אבא קובנר: אחריות לתיקון עולם גם לנוכח פני המוות

 ד״ר עופר חן, אוניברסיטת תל אביב

קריאה קיומית ומוסרית בפואמה האחרונה של אבא קובנר, "סלון קטרינג". כיצד מתמודד המשורר עם חובת האחריות ותיקון העולם דווקא ברגעיו האחרונים בבית החולים?

תגיות: אבא קובנר, סלון קטרינג, שירת השואה, אחריות מוסרית, תיקון עולם.

הבימה המרכזית של בית הכנסת הגדול של וילנה נחשפה במלואה

בימת בית הכנסת הגדול. צילום:  ג'ון זליגמן רשות העתיקות

החרם על ברוך שפינוזה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית בירושלים

שפינוזה לפני שופטיו. המוזיאון היהודי באמסטרדם
צילום: יואב מזור

ברוך שפינוזה (24 בנובמבר 1632 – 21 בפברואר 1677) היה מגדולי הוגי הדעות שקמו לעם ישראל ולעולם כולו. שפינוזה היה פילוסוף רציונליסט יהודי-הולנדי שעסק במטפיזיקה, תורת ההכרה, אתיקה ותורת המדינה. נחשב לאחד מאבות ביקורת המקרא המודרנית. על חיבור התורה הוא כתב: ”ברור כשמש בצהריים שחמשת חומשי התורה לא נכתבו בידי משה, אלא בידי אדם שחי שנים רבות אחריו” (מאמר תאולוגי-מדיני, עמ' 96).  לדעתו, לתורה ולספרי נביאים ראשונים יש מחבר אחד, והוא היה עזרא. דהיינו, מחבר שחי אחרי גלות בבל, במאה ה-5 לפנה״ס.  בגלל דעותיו על כתבי הקודש, היהדות (היהדות לדעתו אינה דת אלא תורה וחוקה מדינית) ועל האלוהות (פנתאיזם, האל הוא מעבר לטוב ולרוע), הוא הוחרם על ידי הקהילה היהודית באמסטרדם בהיותו בן 24 שנים. יש אומרים שהסיבה העיקרית לנידויו היה חששה של הקהילה היהודית באמסטרדם, שמקורה בפליטים יהודים מספרד ומפורטוגל, מזעמה של החברה הנוצרית שדעותיו של שפינוזה קוממו אותה. 

היכן יוצרו ונכתבו מגילות מדבר יהודה? מחקר חדשני יוצא לדרך המשלב בדיקות כימיות ובינה מלאכותית

מקור מידע - רשות העתיקות

הן נחשבות לתגלית הארכיאולוגית הגדולה ביותר של המאה ה-20: פיסות קלף ופפירוס בנות אלפיים שנה, ששרדו כנגד כל הסיכויים במערות היבשות של מדבר יהודה.

כ-25,000 קטעי מגילה מטופלים ביחידת מדבר יהודה של רשות העתיקות בירושלים

שאלה גדולה שנותרה פתוחה כבר יותר מ-70 שנה: היכן הן באמת נכתבו?

האם קהילה יהודית מבודדת שחיה בקומראן כתבה אותן במדבר? האם הן הובאו בכלל ממרכזי ידע אחרים ביהודה, אולי מירושלים הגדולה, והוסתרו במערות ברגע האחרון שלפני החורבן? ואולי המערות הללו שימשו בכלל כספרייה או כגניזה עתיקה?

על "הסיפור המופלא של כוכבי השמים וכוכבי הארץ" מאת סבינה סעד

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הסיפור המופלא של כוכבי השמים וכוכבי הארץ" מאת האומנית סבינה סעד הוא ספר מאויר, המתווך את זיכרון השואה לגיל הרך באמצעות אלגוריה קסומה. יצירה המשלבת פנטזיה, רגישות ומסר אופטימי של תקומה ונחמה.

סבינה סעד, הסיפור המופלא של כוכבי השמים וכוכבי הארץ, הוצאת המשפחה, ינואר 2025

תגיות: ספרות שואה לילדים, טלאי צהוב, דגל ישראל

מבוא: האתגר והמורכבות של ספרות שואה לגיל הרך

כתיבת ספרות ילדים העוסקת בשואה מציבה בפני יוצרים ומחנכים דילמה מורכבת ושאלות עקרוניות כבדות משקל: האם בכלל נכון לספר לפעוטות ולילדים רכים בשנים על זוועות השואה? כיצד ניתן לתווך נושא מחריד כל כך הכולל שכול, עינויים, רציחות ומאבקי הישרדות בעולם אכזר, ללא פגיעה בנפשם הרכה? ומצד שני, האם אנו רשאים שלא להנחיל את זכר השואה לדור הצעיר?

הצורך הבלתי נמנע להתמודד עם שאלות אלו הוליד בספרות הילדים סוגה ייחודית – ספרות שואה לגיל הרך (עבור גילאי 4 עד 7), אשר החלה להתפתח משנות התשעים של המאה העשרים ועד ימינו. ספרות זו נדרשת ללכת על חבל דק: לגעת בזיכרון היסטורי כאוב, אך לעשות זאת ברגישות ובעדינות המותאמות להבנתם של ילדים.

שורשי אוויר באירופה, מדרך רגל בעמק: על מכתבי היהדות של שטפן צוויג והאנשים שביניהם

פרופ׳ מינה רוזן, אוניברסיטת חיפה

הוצאת כרמל

על: שטפן צוויג, מכתבים על יהודים ויהדות, ערך וההדיר :שטפן ליט. תרגמה מגרמנית: קטיה מנור, הוצאת כרמל, ירושלים תשפ"ד 2024, 286 עמודים 

בעקבות צאת הספר "מכתבים על יהודים ויהדות" מאת שטפן צוויג (הוצאת כרמל), פרופ' מינה רוזן יוצאת למסע אישי והיסטורי מרתק. דרך סיפורה של חנה יעקובסון בת ה-100 ומזוודת המכתבים הסודית שהגיעה לספרייה הלאומית, נחשף הוויכוח העמוק על מהות הקיום היהודי. בין אהבת הגלות של צוויג לבין מציאות ההגירה בארץ ישראל, עולה השאלה: האם סוד ההישרדות טמון בגיל שבו אנו נאלצים להשתנות?

תגיות: שטפן צוויג, מכתבים על יהודים ויהדות, אהבת הגלות, הנס רוזנקרנץ, חנה יעקובסון, קיום יהודי, ההגירה בארץ ישראל, הספרייה הלאומית בירושלים.

***

במקום שבו אני נמצאת בחיי, ספר מדבר אלי משום שהוא קשור למשהו בעברי שלי , בחוויותי, באנשים שפגשתי. את ספרו של שטפן צוויג , מכתבים על יהודים ויהדות, קיבלתי בתורת שי מחברתי עו"ד פנינה פריצקי. היא כמובן לא ידעה שזה מכבר התכוונתי לרכשו בעצמי, אבל ניחשה בחושיה החדים שהספר ואנוכי נועדנו זה לזו. הסיבה שמיום שנודע לי עליו מאחד המוספים הספרותיים ביקשתי לרכשו הינה כפולה. חצייה האחד קשור לאהבתי את שטפן צוויג, וחצייה האחר קשור לעובדה שחלק חשוב מן המכתבים בספר נמסרו לספריה הלאומית על ידי אשה שהכרתי היטב ואשר עמה הייתי בקשר אינטלקטואלי מתמשך תקופה ארוכה, ואשר על אודותיה אספר בהמשך.

ירושת הלשון ומשמעות הזיכרון: על ״הירושה״ ספר שיריה של קרן אלקלעי-גוט

ד״ר עופר חן, אוניברסיטת תל אביב

קרן אלקלעי-גוט, ירושה: ספר שירים דו לשוני יידיש - עברית, ה. לייוויק פארלאג, תל אביב תשע״ח 2018, 75 עמודים

ספר שיריה של קרן אלקלעי-גוט, ירושה, שנכתב במקורו ביידיש, מציב כבר בכותרתו את רעיון המסדר של האסופה כולה: ירושת הדורות. אולם אין זו ירושה במובן המקובל של המילה - היא איננה מסורת יציבה העוברת בשלמותה מדור לדור ואף לא סִפר משפחתי קוהרנטי הנמסר כעדות סדורה לאירועי העבר.

חננאל מאק כותב על ״נתן ועמוס״ מאת אסף ענברי

פרופ׳ חננאל מאק, המחלקה לתלמוד, אוניברסיטת בר-אילן

 הוצאת משכל ידיעות אחרונות

על: אסף ענברי: נתן ועמוס, הוצאת משכל ידיעות אחרונות, 2026, 256 עמודים

זהו סיפורם של שני אנשי הרוח המשפיעים ביותר שחיו בארץ במאה העשרים, וזהו גם סיפורו של הוויכוח שקורע עד היום את החברה הישראלית.

אלתרמן ועוז. נתן ועמוס. האחד עמד בראש התנועה למען ארץ ישראל השלמה. השני עמד בראש מחנה השלום.

יום ירושלים: היפוך מחורבן לגאולה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ירושלים במרכז העולם, מפת בינטינג, ככר ספרא, ירושלים

בשנת תשנ״ח (1998) חוקקה הכנסת את ׳חוק יום ירושלים׳. וכך כתוב בסעיף הראשון של החוק: הכנסת מכריזה בזה על יום כ"ח באייר כעל יום ירושלים שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה וייקרא בשם "יום ירושלים”. 

השם שקבעה הכנסת, ׳יום ירושלים׳, הוא היפוך מחורבן לגאולה של הצירוף המקראי ׳יום ירושלים׳. שהרי במקרא הצירוף ׳יום ירושלים׳ מציין את חורבן ירושלים. וכך נאמר במזמור קל״ז בתהלים:

מגילת רות וחג השבועות בהגות בשירה

מבחר קטעי הגות ושירה על מגילת רות ועל חג השבועות

ד״ר אורית אבנרי, עומדות על הסף: שייכות וזרות במגילת רות ואסתר
פרופ' רחל אליאור, חג השבועות הנעלם

פרופ' רחל אליאור, עגנון וחג השבועות במסורת המיסטית
פרופ׳ עדנה אפק, לְנָעֳמִי - בֶּן יֻלָּד
ד"ר שלמה בכר, הנאמנות כמפתח להבנת מגילת רות
ד"ר שלמה בכר, מחבלי קליטה לחבלי גאולה

שולה ברנע, ותדבק רות בנעמי
אוסי דרורי, הנשים במגילת רות, חסד או התחסדות?
שושנה ויג, רות המואביה: האם אהבת אותה כאשה לאשה?

מה דוד בן-גוריון ידע שאנחנו שכחנו? על הצהרת בן גוריון אחרי ההצבעה באו״ם על הקמת מדינה יהודית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

תודה לתאומים חקק על השאלת העתון לצילום

בן-גוריון מציין בהתרגשות את שיתוף הפעולה בין ארצות הברית לברית המועצות. זהו פרט מרתק, כי "המלחמה הקרה" כבר החלה אז. העובדה ששני האויבים המושבעים (אמריקה ורוסיה) הסכימו על דבר אחד – הקמת מדינה יהודית – נתפסה כמעט כמעשה נסים פוליטי. בן-גוריון ראה בזה הוכחה שהעולם יכול להתאחד למען צדק מוסרי.

על השואה - לקט דברי הגות, שירה ואומנות

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

סבינה סעד, אור הנר

להלן אוסף של דברי הגות, ספרות, שירה ואומנות על השואה שהתפרסמו בבלוג זה. 

האם גרמניה "החלימה" מהאשמה? על המעבר מברית גורל לניהול סיכונים פוליטי

ד״ר עופר חן, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב

הוצאת מאגנס

כשהשואה הופכת לביורוקרטיה: מדוע היחסים עם גרמניה כבר לא מה שהיו?
על: טיבור שלו שלוסר, אחרי נפילת החומה: היחסים המיוחדים בין ישראל לגרמניה, הוצאת מאגנס בשיתוף המרכז להיסטוריה גרמנית ע"ש קבנר, ירושלים 2025, 448 עמודים

המחבר: ד"ר טיבור שלו שלוסר הוא שגריר ישראל בשווייץ ובליכטנשטיין, פתח שתי קונסוליות כלליות בגרמניה, בברלין ב-1991 ובמינכן ב-2011 כקונסול כללי. משמש עמית מחקר במרכז קבנר להיסטוריה גרמנית באוניברסיטה העברית.

תגיות: יחסי ישראל-גרמניה, השואה, אנטישמיות חדשה, פוליטיקה של זיכרון, טיבור שלו שלוסר.

ואלמלא הצרות שתקפו אותנו היינו שמחים: ש״י עגנון, תהלה

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

כיצד המבנה המקראי של "על שלושה וארבעה" מעצב את הפער שבין יופיה של ירושלים לבין המציאות האנושית המורכבת? קראו על ניצני האביב, מוטיב האור והמתח שבין גאולה לגלות ביצירתו של ש"י עגנון, תהלה. 

"כבר יצא רוב החורף ונראו ניצני האביב. 

השמים עמדו בטהרם והאדמה נתערטלה מעגמימותה. 

החמה שיחקה ברקיע והעיר צפה באורה. 

ואלמלא הצרות שתקפו אותנו היינו שמחים."

ש״י עגנון/תהילה

תגיות: עגנון, תהלה, ירושלים, על שלושה וארבעה

להדליק עששית בלילה אפל: האם הספרות יכולה לרפא את פצעי המציאות?

 ד"ר צביה רחימי שפרן, חוקרת ואשת חינוך

בתקופה שבה המציאות הישראלית מסנוורת ומכאיבה, בין הממ"ד למקלט, מצאתי את עצמי חוזרת אל העיירה קרט שבטרנסילבניה. ספרו החדש של יניב איצקוביץ', "ההתחלה של כל הדברים", הוא הרבה יותר מתיעוד היסטורי של השואה או ראשית המדינה – הוא מראה שבורה שדרכה אנחנו מנסים להבין את ה"למה" של חיינו כאן ועכשיו.

יניב איצקוביץ', ההתחלה של כל הדברים, הוצאת כתר, 2024

יש הטוענים, שאין מקריות בעולם. לקרא את הספר הזה בעת שכזו, מבחינתנו כעם, כתושבים במדינת ישראל, כיושבים בממדים, במקלטים, כהווים מלחמה נוספת בתולדותינו – לאו מילתא זוטרא היא!

הספר הזה הוא גם תיעוד של עבר לא רחוק, גם היסטוריה של פרק כאוב בתולדות עמנו בתקופת השואה, גם פרק בתולדות ישראל הצעירה, גם קורות משפחות מגלויות שונות בניסיון שלהן להתערות בארץ ולהשתלב בקהילות הוותיקות בארץ. איך יתכן שיניב איצקוביץ מצליח ליצור יצירה כל כך אוטנטית, כל כך אמינה (האומנם?), ספרות, אמת(??), בדיה (??). סימני שאלה רבים, שאינם פוגמים בחווית הקריאה.

על פורים ועל מגילת אסתר: הגות, אומנות, סיפורת ושירה

סבינה סעד, ונהפוך הוא

מאחורי המסכה: מה באמת קרה בשושן הבירה?

פורים הוא החג הכי מתעתע בלוח השנה העברי. תחת מעטה של רעשנים, תחפושות ויין, מסתתרת דרמה פוליטית ואנושית שרלוונטית היום יותר מתמיד. האם מגילת אסתר היא בכלל מניפסט ציוני מוקדם? איך נראית הפסיכופתולוגיה של אחשוורוש על ספת הפסיכיאטר? והאם מרדכי ואסתר הם בסך הכל מהגרים יהודים שנאבקים על זהותם בשושן המנוכרת?

בפוסט הנוכחי ריכזתי עבורכם נבחרת של מיטב המוחות – חוקרים, הוגים ואנשי ספרות – שקולפים את השכבות של המגילה. מחידות היסטוריות וקונספירציות חתרניות, ועד לזיכרונות ילדות מתוקים-מרירים ואיורי זהב עתיקים.

מוזמנים לצלול לתוך המבוך של שושן. ראו הוזהרתם: אחרי הקריאה הזו, כבר לא תסתכלו על המגילה באותו אופן.

דברי גד החוזה: אנתולוגיה או יצירתו של מחבר אחד?

פרופ׳ מאיר בר-אילן, אוניברסיטת בר-אילן

מאיר בר-אילן (מהדיר ומפרש), דברי גד החוזה: מתוך כתב-יד קיימברידג O0.1.20 שהועתק בקוצ'ין במאה ה-18, הוצאת המחבר, רחובות ה׳תשע״ה (2015)

דברי גד החוזה: אנתולוגיה או יצירתו של מחבר אחד?

1 הקדמה

מגמת הדברים להלן לבחון את השאלה האם הספר דברי גד החוזה התחבר על ידי אדם אחד כיצירה אחת, או שמא מדובר באנתולוגיה, ולפנינו יצירה בעלת אופי קולקטיבי: אסופת סיפורים שיצאה מידי כמה מחברים. שאלה זו תיבחן באמצעות מחקר ספרותי בדברי גד החוזה, מחקר אשר לו שני ממדים: תוכן וצורה. בחינת התוכן תתייחס לשאלת הסוגות השונות המתגלות בספר כמו גם לאיכות הספרותית השונה של הפרקים השונים, ובחינת הצורה תתייחס לספר מנקודת הראות של הסגנון – אבחנה בין מחבר אחד למשנהו באמצעות שימושי לשון ייחודיים. להלן יתברר כי השאלה האם טקסט מסוים הוא אנתולוגיה עשויה להתברר בכמה צורות, והצד השווה שבהן הוא שאין אפילו תשובה אחת המניחה את הדעת.

היעדר שיוכו של מחבר דברי גד החוזה לתרבות הרבנית

 פרופ׳ מאיר בר-אילן, אוניברסיטת בר-אילן

מאיר בר-אילן (מהדיר ומפרש), דברי גד החוזה: מתוך כתב-יד קיימברידג O0.1.20 שהועתק בקוצ'ין במאה ה-18, הוצאת המחבר, רחובות ה׳תשע״ה (2015)

היעדר שיוכו של מחבר דברי גד החוזה לתרבות הרבנית

זיקתו של מחבר דברי גד החוזה לעולמם של חז"ל ניכרת כמה פעמים בספרו, אף כי חובה להודות שפעמים אלו אינן רבות. לדוגמה: מחבר הספר הכיר את ההלכה 'מואבי – ולא מואבית', ובנוסף לכך הוא תיאר את הקורה בבית המשפט של ה' בראש השנה בסגנון הדומה לדבריו של ר' יוחנן [ראש השנה ט''ז ע''ב]. ברם, גם אם ניתן למצוא מספר נקודת השקה בין דברי גד החוזה לספרות הרבנית הרי שאין זה מלמד בהכרח שהמחבר השתייך לעולם הרבני שהרי, לדוגמה, עיון בספרי הקראים מלמד שחכמיהם הכירו את ספרות חז"ל בצורה מעמיקה למדי, ועדיין לא השתייכו לעולם הרבני. כיוצא בכך, העובדה שהמחבר השתמש בלשון חכמים, גם כאשר השתדל להציג את עצמו כגד שהיה הנביא של דוד המלך במאה ה-10 לפנה"ס, אינה יכולה לשמש הוכחה כאילו השתייך המחבר לעולם הרבני, שכן מדובר בשפה שהיא אמצעי-תקשורת וציין-זמן יותר מאשר שיקוף של עמדתו הדתית של הכותב.

ובכן, למרות שנמצאה זיקה לשונית ברורה, וזיקה תוכנית מועטה, בין מחבר דברי גד החוזה לבין התרבות הרבנית, הרי שניתן להציב כמה אמות-מידה אשר עשויות ללמד כי מחבר דברי גד החוזה לא השתייך לתרבות הניכרת בעולמם של חז"ל, או בעולם הרבני של ימי הביניים ולאחריו.

פמיניזם מעשי ושבירת מעגל הדיכוי הנשי ברומן "כמו החיטה ברוח" של מאירה פפר

 פמיניזם מעשי ושבירת מעגל הדיכוי הנשי ברומן "כמו החיטה ברוח" של מאירה פפר 

עדי אביטל-רוזין, סופרת וחוקרת ספרות נשים, חברה מן המניין וחברת הוועד המנהל באגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל

מאירה פפר, כמו החיטה ברוח, הוצאת כנרת-זמורה, 2025, 271 עמודים

הרומן "כמו החיטה ברוח" מאת מאירה פפר משרטט את מסע חייה המטלטל של הגיבורה, רומיה/ראומה, מילדותה הענייה בתימן שם היא נמכרת למעשה לנישואי כפייה מתוך כורח כלכלי. עם עלייתה לישראל ושינוי שמה לראומה, היא מתמודדת עם דיכוי פטריארכלי ואלימות בתוך נישואים כושלים בפריפריה. הסיפור מתמקד בחוסן נשי (Resilience) ובהפיכתה האקטיבית של הגיבורה מקורבן לשורדת, תוך שהיא בונה את עצמאותה באמצעות רכישת מקצוע מיומן כמיילדת ועל ידי עמל כפיים. לבסוף, ראומה מבססת אוטונומיה כלכלית מוחלטת כשהיא רוכשת את חירותה על ידי פירעון חובות בעלה, ובכך מגדירה מחדש את זהותה ומדגימה את המסר המרכזי של הרומן: היכולת "להתכופף כדי לא להישבר", כדוגמת החיטה ברוח.

תגיות: פמיניזם, חוסן נשי, ספרות נשים, סיפור הגירה, דיכוי פטריארכלי, אלימות במשפחה, סיפור התבגרות/מסע חיים.

******************

Counterpoint – In Dual-Faced Reality Dr. Sarah Melzer's Holocaust Memorial Exhibition

Dr. Lea Mazor, The Hebrew University

Keywords: Sarah Melzer, Holocaust Art, Memorial Art, Holocaust Memory, Survivor Stories, Weinfeld Family

About the Exhibition

The Holocaust memorial exhibition by Dr. Sarah Melzer (painter, artist, and educator), 'Counterpoint – In Dual-Faced Reality', was displayed in Paris (2015), in her birthplace Nowy Sącz (2022), at the Galicia Museum in Krakow (2023), and in the city of Gorlice, Poland. The exhibition addresses the dynamics of an existential reality oscillating between the power of life's continuity in a living, breathing world and the duty to remember worlds that were obliterated in the Holocaust without a trace.

The exhibition in Krakow. Photographer: Ezer Melzer