יום שלישי, 31 במרץ 2015

מְבֻקָּש הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ

משׁה  שׁפריר
 4 חמשירים לחג פסח תשע"ה, 
שהאחרון שבהם כאילו נחבא, כמו האפיקומן 
אליהו עולה בסערה השמימה

מְבֻקָּשׁ הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ
(לְחוֹלֵל נִפְלָאוֹת כֹּה הִרְבָּה הוּא)
- עַד הַיּוֹם מְצַפִּים
אָנוּ פֹּה לְנִסִּים...
אֲבָל הוּא...עִקְבוֹתָיו לֹא נוֹדָעוּ.

הוּא לָחַם בְּאַחְאָב וְאיזֶבֶל,
בִּנְבִיאֵי אֱמוּנוֹת רַבּוֹת-הֶבֶל.
וּכְשֶׁאֵשׁ מִשָּׁמַיִם
שָׂרְפָה פָּר וְגַם מַיִם
- הוּא הוֹכִיחַ דְּבָרוֹ בְּשׂוּם-שֶׂכֶל.

משה והגדי

גדי פורש מן הציבור
יוסף עוזר, משורר 

מֹשֶׁה רָדַף אַחֲרֵי גְּדִי    
הִמְתִּין לוֹ שֶׁיַגִּיעַ לַמַּטָּרָה.  
גְּדִי אַמִּיץ, פּוֹרֵשׁ מִן הַצִּבּוּר,
גְּדִי יָחִיד יוֹצֵא לָסוּר לִרְאוֹת.
נִפְרַד מִכָּל הַמִּתְלַבְּשִׁים בְּמַדֵּי הַצַּיְתָנוּת הַקְּטַנְטַנָּה
הַמְּכַפְתֶּרֶת אֶת הַנֶּפֶשׁ,
מֵהַצֶּמֶר שֶׁלּוֹ יִטְוֶה אֶת טַלִּית הַמְּעִזִּים.
לוּלֵא הוּא,
לֹא הָיָה יוֹרֵד אֵלָיו הָאֱלֹהִים.

הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ (‏שׁיר השׁירים ב 12)


 שרה מלצר, 2015, שמן על נייר (100X70 ס"מ)

יום ראשון, 29 במרץ 2015

תל אביב - עיר הבירה? הבירה כמשקה הלאומי של מצרים העתיקה

עדויות להתיישבות מצרית מלפני כ- 5000 שנה נחשפות בימים אלה במרכז תל אביב
בחפירות של רשות העתיקות בפרויקט בנייה של חברת רובינשטיין התגלו שברי כלי חרס  קדומים ששימשו להכנת בירה. דייגו ברקן,  מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות: "תל אביב עיר ללא הפסקה כבר אלפי שנים".
שבר מאחד האגנים אשר שימשו את המצרים הקדמונים להכנת בירה. 
צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות
עדויות לנוכחות של אוכלוסייה מצרית קדומה מלפני יותר מ-5000 שנה נחשפות בימים אלה ברחוב המסגר שבמרכז תל אביב, בסמוך לגשר מעריב, בחפירות הצלה ארכיאולוגיות שעורכת רשות העתיקות לפני הקמת בניני משרדים ביוזמת חברת רובינשטיין.

יום שבת, 28 במרץ 2015

אבי הורביץ, לקסיקון של העברית המקראית המאוחרת

ד״ר נועם מזרחי, אוניברסיטת תל-אביב

הופיע ספר חדש בתחום המחקר הבלשני-היסטורי של לשון המקרא מאת פרופ׳ אבי הורביץ

Brill
Avi Hurvitz, in collaboration with Leeor Gottlieb, Aaron Hornkohl and Emmauel Mastéy, A Concise Lexicon of Late Biblical Hebrew: Linguistic Innovations in the Writings of the Second Temple Period (Vetus Testamentum Supplementum 160; Leiden/Boston: Brill, 2014)

הספר מציג שיטה סדורה להפרדה בין שתי שכבות כרונולוגיות בתוך לשון המקרא: העברית המקראית הקלסית (או התקנית) של ימי הבית הראשון מכאן, והעברית המקראית המאוחרת האופיינית לימי הבית השני מכאן. המתודולוגיה מודגמת בשמונים ערכים השאובים מתחומים שונים של הלקסיקון והפרזיאולוגיה. למשל, שמות החודשים הבבליים ששימשו בצד השיטה העתיקה למנות את החודשים לפי מספרם (לדוגמה: "ניסן" כנגד "החודש הראשון"), מונחים מנהליים שנשאלו מן הארמית הממלכתית (כגון "איגרת" לציון מכתב, במקום "ספר" בלשון העתיקה), מטבעות לשון ליטורגיים (כגון "ברוך אתה ה'", עם פנייה ישירה לנוכח, במקום "ברוך ה'", כמקובל בלשון הקלסית), מבנים תחביריים ("כגון "עד ל..." במקום "עד" בלבד, כנהוג בשכבת הלשון הקדומה), ועוד. הן השיטה הן הדוגמאות בעלות ערך לא רק למחקר הבלשני-היסטורי של הלשון העברית, אלא יש להן השלכות גם לחקר המקרא ומגילות מדבר יהודה.

יום שישי, 27 במרץ 2015

שמואל ורגון, בארצות המקרא: מחקרים בנבואה, בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה נבואית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שמואל ורגון, בארצות המקרא: מחקרים בנבואה, בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה נבואית, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן,  רמת-גן תשע״ה, 450 עמודים

הוצאת אוניברסיטת בר אילן

ספרו החדש של פרופ׳ (אמריטוס) שמואל ורגון, בארצות המקרא: מחקרים בנבואה, בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה נבואית, הוא אסופה של מבחר מאמריו, שראו אור לראשונה החל משנות השבעים של המאה העשרים. ששה מהמאמרים ראו אור גם באנגלית, בדרך כלל בנוסח שונה. שבעה מהמאמרים פורסמו במקורם ב׳בית מקרא׳. המאמרים מובאים בספר בנוסח מעובד, מתוקן ומעודכן, והם מקובצים בשלושה מדורים: עיונים בספר ישעיה, עיונים בשאר ספרי המקרא והיסטוריה והיסטוריוגרפיה.

יום רביעי, 25 במרץ 2015

אוד מוצל אהבה

אורי-צבי תור, סופר ומשורר
אורי צבי תור בערב השקת ספרו

לָקַחַת מֵעִם מִזְבְּחֵךְ אוּד עָשֵׁן,
לַעֲשׂוֹתו עֵגֶל זָהָב לִמְחוֹל הַכִּסּוּפִים
וְהַחֲרָדוֹת. 

לָקַחַת מֵעִם מִטָּתֵנוּ 
אוּד מֻצַּל אַהֲבָה
לְהַנִּיחוֹ עַל לְשׁוֹנִי,
לְטַהֵר.

יום שני, 23 במרץ 2015

דורבנים בשירות הארכיאולוגיה: נר חרס בן 1400 שנה נחשף על ידי דורבן בעמק חפר

בשבוע שעבר, במהלך סיור פיקוח שגרתי של מפקחי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות ואנשי רשות הטבע והגנים בחורבת סיב - אתר עתיקות גדול ומרשים מהתקופה הרומית- ביזנטית באזור עמק חפר, נתגלה נר חרס תמים (שלם) מלפני כ- 1400 שנה, כשהוא מונח בראשה של ערימת עפר בקצה מחילת דורבן.
הדרבן הינו מכרסם גדול החי בטבע, משקלו כ15 ק"ג ועל גבו ובצדדיו קוצים ארוכים וגמישים בצבעי שחור לבן. הוא חי בטבע בזוג, ומתגורר במאורות ומחילות שאורכן מגיע ל-15 מטרים ויותר. לדברי עירא הורוביץ מהיחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, "הדרבן הינו ארכיאולוג מצטיין, מין "חפרן בלתי נלאה". המחילה נחפרת בהדרגה, לפעמים בעומק שני מטרים מתחת לפני השטח, עד להיווצרות חדר שהייה לו ולבני משפחתו במעבה האדמה. מעצם היותה של הארץ רוויה באתרי עתיקות, לא פעם קורה שהדורבן בונה את ביתו בין שרידי העבר החבויים באדמה. את העפר הוא מסלק במיומנות אל פני השטח, ויחד אתו שלל ממצאים ארכאולוגים הנקרים בדרכו".

אמא באה מן היאור

"אִיסִיס הַאֵם הַנְבוֹנָה בּוֹאִי הַבִיאִינִי נא אֶל הַמַיִם הַקְרִירִים
אֵל חֲנוּן וְרַחוּם חְנוּם צַנֵן  נָפְשִׁי הַדוֹאֵבֶת
סוֹאבֵּק קוֹרְקוֹדִיל אָב יְאוֹר
הַבא לִי זָרְעוֹ שֶׁל אוֹסִירִיס הַנַד עַל פְּנֵי הַמַיִם "

יום שלישי, 17 במרץ 2015

כי לעולם חסדו

דוד ברבי

סבינה סעד
שׁוּרָה מֵהַחֵצִי הַשֵּׁנִי.
מְעַט מִשְׁתַּתְּפִים.
הַשְּׁאָר מִתְגּוֹדְדִים,
בְּזוּגוֹת וּבִשְׁלָשׁוֹת.
מִפְגַּשׁ בְּנֵי דּוֹדִים,
מַאֲכָלִים מָסָרְתִּיִּים
כְּבָר עֻכְּלוּ.
עֲדַיִן יֵשׁ מִי שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ אֱלֹהִים,
מַמְשִׁיךְ לָשִׁיר לוֹ שִׁירֵי הַלֵּל
הַלְלוּיָה.

יום חמישי, 12 במרץ 2015

הגדי מן ההגדה נכנס לשיר השירים...

בלפור חקק

‎שיר השירים נשזר בסיפור הגדי, מבט חדש
בפולקלור רוֹוח בתרבויות השונות המוטיב של הגְדי, של הגדיים,
חד גדיא בעיצוב של זאב רבן
תרפ"ו 1926
ומתברר שילדים אוהבים סיפורים ושירים על גדיים. גם בהַגדה של פּסח מופיע הפיוט "חַד גדיא", וכולנו מבינים את המשמעות הסמלית: הגדי הוא עם ישראל, שניצל בכל הדורות על ידי ההשגחה העליונה. האֵל הוא שמשגיח על ברואיו ועל עולמו, ואינו נותן למלאך המוות לשלוט בבריאה. ייתכן גם שהשיר הותאם לחג הפּסח עקב זיקת החג לקורבּנות בית המקדש, שם הוקרבו גם גדיים ובהֵמות מן הצֹאן.
לישׂראלי כיום יש קושי בקריאה שוטפת של השיר, עקב היותו כתוּב בארמית. בדיקה היסטורית מגלה שהשיר הוכנס להגדת פראג ב-1590 ומאז הופץ והתפשט בכל העולם היהודי וברוב הנוסחים של עדוֹת ישראל. 
המאבק בין החיות השונות ובין הגורמים השונים היה קרוב ללִבּם של יהודים בגלויות השונות: הם חזו במאבקים בין עמים ובין אימפּריות, וחיכו להופעתו הגואלת של האל שישׂים קץ למלאך המשחית והממית ויגאלֵם.

יום שלישי, 10 במרץ 2015

תמרים

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוך, מרצה וחוקרת ספרות, לשון ותרבות

מניחה את הגרעין
בסירת התמר
בשר הפרי יגן על בנה.

מתיקות ריחו מכה בארמון

התרד בת פרעה לקטפו?







יום שני, 9 במרץ 2015

מטמון נדיר של מטבעות וחפצי כסף וברונזה מלפני 2300 שנה התגלה במערת נטיפים בצפון הארץ

מטבעות של אלכסנדר מוקדון, טבעות, צמידים,  עגילים ומשקולת אבן קטנה. 
צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

חודש אחרי מציאת אוצר זהב ע"י צוללים בחוף הים בקיסריה, הגיע אל רשות העתיקות דיווח נוסף על מציאת מטמון נדיר של מטבעות וחפצי כסף וברונזה בני 2,300 שנה, במערה בצפון הארץ. אנשי רשות העתיקות מעריכים כי מדובר באחת מהתגליות החשובות שנתגלו בצפון הארץ בשנים האחרונות.
אנשי רשות העתיקות ומועדון המערנות הישראלי, בעת חיפוש הממצאים במערה.
צילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות

יום ראשון, 8 במרץ 2015

אנדרטא ופסיספס למרים הנביאה בהגדה של פסח

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות
מרים, כנסיית הדורמיציון על הר ציון בירושלים
הפרשנות המדרשית דומה כמין כיכר בה בונות האסוציאציות ששבו בדרכים היוצאות ממנה והבאות אליה אנדרטאות ממה שאספו במשוט שלהן במרחקים. משל לדבר, אסוציאציה אחת שקראה בתהלים (פרק ס"ח,פסוק ד') את התיבות "אֱלֹהִ֤ים מ֮וֹשִׁ֤יב יְחִידִ֨ים בַּ֗יְתָה מוֹצִ֣יא אֲ֭סִירִים בַּכּוֹשָׁר֑וֹת..." ולא הבינה במה מדובר. לא הרחיקה אלא כדי שני פסוקים מן החידה שלפניה ומצאה כתוב "אֱֽלֹהִ֗ים בְּ֭צֵאתְךָ לִפְנֵ֣י עַמֶּ֑ךָ בְּצַעְדְּךָ֖ בִֽישִׁימ֣וֹן סֶֽלָה, אֶ֤רֶץ רָעָ֨שָׁה אַף־שָׁמַ֣יִם נָטְפוּ֘ מִפְּנֵ֪י אֱלֹ֫הִ֥ים זֶ֥ה סִינַ֑י, מִפְּנֵ֥י אֱ֝לֹהִ֗ים אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל" (שם, ח'-ט'), ואמרה לליבה, אין זה כי אם ביציאת מצרים דיבר הכתוב, בה הלך אלוהים לפני עמו במדבר, בישימון, בעמוד ענן להנחותם הדרך ובעמוד אש להאיר להם, עד שהוליכם להר סיני, והיה כמו טולטלה הארץ על הריה וגבעותיה בשעה שניתנה תורה בסערת רקיעים, והברק חרט 'חירות' בלוחות, ועשרת הדברים רעמו ועודם רועמים בעולם מאז, ועל כן, אמרה האסוציאציה, פתרון החידה הוא כי אלוהים מחזיר את עמו ישראל לארץ כנען המובטחת, ל"אשר אראך", לארץ שהיא בית מאז, ומוציא אותם, "אֲ֭סִירִים", חבושים, ממצרים, בַּכּוֹשָׁר֑וֹת המסתוריות.