דברים לזכרו של פרופ׳ אוריאל סימון מאת פרופ׳ יעל שמש

פרופ׳ יעל שמש, אוניברסיטת בר אילן

יט בתשרי תשפ"ז, 30.9.2026

דברים לזכרו של מורי ורבי, פרופ' אוריאל סימון

אתמול נשאלתי ע"י אישי יריב, בהקשר כלשהו, למה הכוונה כאשר מציינים שלמישהו יש "חוש פדגוגי טבעי". עוד לפני שניסיתי להשיב לו, חשבתי לעצמי שזה מגדיר בדיוק את פרופ' אוריאל סימון. היה לו את החוש הפדגוגי הטבעי הזה, הוא תמיד שאף לקדם וללמד את כל מי שסביבו, וידע היטב איך לעשות זאת. אפילו באירוע הפרישה לכבודו ולכבוד פורשים אחרים, ביקש להועיל ובדברים שנשא סיפר מה למד לאחרונה על דרכים לסייע למוח, כגון לעשות דברים שאיננו רגילים לעשות, להניח דברים במקום שונה מהרגיל כדי לאתגר את המוח. הוא צחק ואמר שבתור יקה ההנחיות הללו מאתגרות במיוחד עבורו, אך ניכר שלקח אותן ברצינות ושיתף את כל השומעים בהן, כדי שיועילו גם לאחרים, לא רק לו. זהו חלק ממה שנקרא "חוש פדגוגי טבעי".

דברי פרידה מפרופ' אוריאל סימון מאת פרופ׳ יונתן גרוסמן

פרופ׳ יונתן גרוסמן, אוניברסיטת בר אילן

לכבוד חג הסוכות, לא אומר דברי הספד רגילים, אלא דברי פרידה שיאירו נקודת יסוד במחקרו הספרותי של פרופ' סימון.

קשה לצמצם למילים את היקף תרומתו של פרופ' סימון לחקר המקרא באופן כללי ולעיצוב המחלקה לתנ"ך בבר אילן באופן ספציפי. בשני התחומים הגדולים שאותם חקר פרופ' סימון – הסיפור המקראי ופרשנות ימה"ב – הוא הותיר חותם עמוק ששינה את פני המחקר, וברוחו הגדולה ובתבונתו הנדירה, הוא עיצב את פני המחלקה החל מהקמתה. מאחר שבאופן אישי אני קרוב יותר לקריאת התנ"ך בפרספקטיבה ספרותית אני רוצה להאיר נקודה אחת יסודית שליוותה את מחקריו ושהשפיעה רבות עלי ועל שאר תלמידיו, אבל אתחיל דווקא מחוויית הישיבה בשיעוריו שהייתה חוויה יוצאת דופן.

על השואה - לקט דברי הגות, שירה ואומנות

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

סבינה סעד, אור הנר

להלן אוסף של דברי הגות, ספרות, שירה ואומנות על השואה שהתפרסמו בבלוג זה. 

Counterpoint – In Dual-Faced Reality Dr. Sarah Melzer's Holocaust Memorial Exhibition

Dr. Lea Mazor, The Hebrew University

Keywords: Sarah Melzer, Holocaust Art, Memorial Art, Holocaust Memory, Survivor Stories, Weinfeld Family

About the Exhibition

The Holocaust memorial exhibition by Dr. Sarah Melzer (painter, artist, and educator), 'Counterpoint – In Dual-Faced Reality', was displayed in Paris (2015), in her birthplace Nowy Sącz (2022), at the Galicia Museum in Krakow (2023), and in the city of Gorlice, Poland. The exhibition addresses the dynamics of an existential reality oscillating between the power of life's continuity in a living, breathing world and the duty to remember worlds that were obliterated in the Holocaust without a trace.

The exhibition in Krakow. Photographer: Ezer Melzer

איתמר יעוז קסט: נביא הדו-שורשיות

בלפור חקק, משורר

איתמר יעוז קסט: נביא הדו-שורשיות

איתמר יעוז קסט, להוויית הדו שורשיות בספרות הישראלית, הוצאת עקד, תשל"ט 1979, 56 עמודים 

בשנת 2021 הלך לעולמו המשורר איתמר יעוז קסט. הוא פרסם גם פרוזה, ערך את כתב העת "פסיפס" והיה מו"ל של "עקד". לפני ארבעים שנה פורסם ספרו הראשון "נוף בעשן: פרקי ברגן בלזן", ובשיריו הראשונים תיעד את חוויותיו כילד במחנות הריכוז:

יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה: מקבץ דברים

ד״ר לאה מזור, מנשרים קלו מאריות גברו

ד״ר ניצה דורי, אובדן בנים ובנות במערכות ישראל וביטויו בשבעה שירים ישראליים מתקופות שונות

מכתב לברל [כצנלסון] איש הרוח והמעשה

אוריאל בן עמי, מרצה לתולדות הארץ ותנ"ך. סופר, משורר ואיש תקשורת

מכתב לברל

ברל כצנלסון 1944-1887
הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, ממנהיגיה של תנועת העבודה בארץ ישראל, ממקימי מוסדות ההסתדרות, עורך העתון ׳דבר׳ משנת 1925 עד פטירתו, מחבר תפילת ׳יזכור׳ לזכר חללי מערכות ישראל.

ברל כצנלסון

אני כותב אליך ברל. אף שאתה מת מזה שמונים שנה. אינך מכיר אותי כמובן. נפטרת ארבע שנים לפני הקמת מדינת ישראל ו-11 שנים לפני הולדתי שלי. אני מכנה אותך "ברל" ולא בשמך המלא "ברל כצנלסון" – כי כך כינו אותך כולם, בשמך הפרטי. שם של איש שהוא שם דבר. בעוד ראשי הציונות ואישים נישאים נקראו בשם משפחתם: "הרצל", "בן גוריון", "אשכול", אתה נקראת "ברל". אפילו אניטה שפירא שחיברה את הביוגרפיה שלך בחרה בשם ״ברל״ ככותרת סיפרה (ברל: ביוגרפיה, עם עובד, תל אביב 1980; הדפסה חדשה ובה מבוא ׳ברל מקץ עשרים שנה׳, עם עובד, תל אביב 2000).

בעניין הזיכרון ותרבות הזיכרון: האוקטוברים הרודפים אותנו

אוריאל בן עמי,  סופר, משורר, מרצה לתולדות הארץ ותנ"ך

ימי הזיכרון האלה – מחייבים אותנו לחשוב מה קרה ועדיין קורה כאן. האם זהו גורל, החוזר מימי ילדותי בנהלל – או זו ישראליות, בעלת הישגים מופלאים של כוח ורוח לחימה ובה בעת – שכחה וזחיחות.

שמחת תורה שנפלה בשבת 7.10.2023 ממשיכה את יום הכיפורים שנפל בשבת, 50 שנה בדיוק קודם לכן.

אובדן בנים ובנות במערכות ישראל וביטויו בשבעה שירים ישראליים מתקופות שונות

ד״ר ניצה דורי, המכללה האקדמית הדתית לחינוך "שאנן" בחיפה

תקציר

העיסוק באובדן ובשְכול מאיים ומפחיד, אף שהוא חלק ממעגל החיים; המפגש עם ה"אין", עם המוות, מלווה בתחושות של חוסר אונים ושל אפסות האדם ותחושות קשות נוספות. כיוון שההתמודדות עם השְכול מלווה את החברה הישראלית מקדמת דנא, אין תמהּ בעובדה שמשוררים ישראלים מצאו בשירה דרך לבטא את הכאב שמחולל אובדן ילד/ילדה/חייל בעקבות נפילתם במערכות ישראל – מלחמות ופיגועים. מאמר זה יבחן שבעה שירים שחיברו משוררים ישראלים, ובהם נתנו ביטוי לכאב המייסר הזה: מגש הכסף ואליפלט מאת נתן אלתרמן, אחי הצעיר יהודה מאת אהוד מנור, ילדי איננו ילד עוד מאת יוסי גמזו, פרח מאת צרויה להב, אצלנו בגן מאת יפתח קרזנר ובית המקדש לילדים מאת תלמה אליגון רוז; ויעמוד על ההבדלים בין חוויות השכול והאֵבל כפי שהן מתוארות בשירים אלו, שנכתבו בתקופות שונות ובעקבות אירועים שונים.

מילות מפתח: שְכול, אובדן, מוות, ילדים, שירים, מערכות ישראל, מגש הכסף.

לזכרו של גיבור ישראל ארנון זמורה הי״ד

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ג בסיון תשפ״ד (9.6.2024)

ארנון זמורה הי״ד

בהר הדמעות הקרוי על שמו של חוזה המדינה, בינות הקברים המכוסים בשמיכת צמחיה ירוקה, זרמו ובאו מאות, ואלפים, ועוד אלפים, ועוד אלפי אנשים שבאו לחלוק כבוד אחרון לגיבור המופלא ארנון זמורה הי״ד. המון לובשי מדים ונושאי נשק, אנשי ימ״מ ומשטרה וחיל האויר וחיל הים, חיילים וחיילות, נושאי דרגות בכירות, אזרחים בני כל הגילים, מזקן ועד טף, חרדים, דתיים-לאומיים וחילוניים, כולם באו לומר ׳תודה׳ למי שנלחם כארי ולא זכה לראות בשוב חטופינו הביתה.

אות.חיים - מפעל הנצחה של הנופלים דרך כתב ידם

"וְדַע לְךָ שֶׁהַזְּמַן וְהָאוֹיְבִים, הָרוּחַ וְהַמַּיִם,
לֹא יִמְחֲקוּ אוֹתְךָ.
אַתָּה תִמָּשֵׁך, עָשׂוּי מֵאוֹתִיוֹת. 
זֶה לֹא מְעַט.
מַשֶּׁהוּ, בְּכָל זֹאת, יִשָּׁאֵר מִמְּךָ"

(חיים גורי, מתוך: "אף שרציתי עוד קצת עוד") 

שירו זה של חיים גורי משמש מוטו למפעל הנפלא אות.חיים להנצחת קורבנות מהשבת השחורה דרך כתב ידם. 

 כתב יד מחבר בין אנשים. הוא הבט אישי מאד של האדם שתלוי במנגנון הפיסיולוגי של תהליך הכתיבה, שהוא ייחודי לכל אדם. כתב היד גם מבטא משהו מנפשו של הכותב ומתכונות אופיו.

המיזם נועד, כאמור, להנצחת הנרצחים והנופלים במלחמת חרבות ברזל 7.10.2023 באמצעות יצירת גופנים (פונטים) מכתב ידם. כל אחד מהפונטים קרוי של הנופל.ת המונצח.ת.

פרטים על המיזם המקורי, המרגש, הנפלא והמושקע הזה תוכלו למצוא כאן  אות.חיים - מיזם הנצחה בכתב ידם. ובאנגלית - כאן

על פרופ׳ שרה יפת

                       .

אמיר אור-לי, מורתי האהובה, פרופ׳ שרה יפת

פרופ׳ נילי ואזנה, שרה אמנו: הספד על פרופ׳ שרה יפת

ד״ר לאה מזור, לדבר על מת זה להחיות אותו לרגע דרך נפשם של הזוכרים אותו: משהו משרה יפת שבזכרונותי

                         

פרופ׳ נועם מזרחי, פרופ׳ שרה יפת ז״ל

פרופ׳ נועם מזרחי, פרופ' שרה יפת ז"ל 1934–2024

פרופ׳ דלית רום-שילוני, שרה יפת, הספד לשלושים, 10.5.2024

לדבר על מת זה להחיות אותו לרגע דרך נפשם של הזוכרים אותו: משהו משרה יפת שבזכרונותי

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מתוך שירו של יצחק מאיר

10.5.2024 ב באייר תשפ״ד

יום העליה לקברה של שרה יפת לגילוי המצבה, אזכרה והתייחדות עם זכרה. 

את קמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם הכרתי כבר היטב משנות לימודי בתיכון ליד האוניברסיטה (כיום ליד״ה), שבהן הרביתי לקחת קורסים אוניברסיטאים בפילוסופיה כללית. אבל ללמוד בו מקרא היה עבורי חידוש גמור. בת 21 הייתי, נטמעת בין התלמידים הרבים שחבשו את ספסלי החוג. כה רבים הם היו עד שהיה צורך לקבוע את ׳המבוא למקרא׳ באולם מייזר רחב הידים.

בצעדים סקרניים נכנסתי לשיעור הטקסט הראשון שלי בחוג למקרא. הוא היה על ספר שמות והמורה היתה דוקטורנטית צעירה ונמרצת, שרה יפת שמה. הלימוד אצלה לא היה דומה לשום דבר שידעתי קודם לכן מלימודי התנ״ך בתיכון. הייתי מכושפת. שאלות מרתקות, מפץ גדול של אפשרויות פירוש, שקלא וטריא, חגיגה אינטלקטואלית מרגשת!

השואה והגבורה - הגות, ספרות, שירה, אמנות

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



סבינה סעד, אור הנר

להלן אוסף של דברי הגות, ספרות, שירה, אומנות וספרות ילדים על השואה שהתפרסמו בבלוג זה.


Maya Mazor-Hoofien, Antisemitism: From the Ancient World to Today

ד״ר לאה מזור, האם נספר לילדים על השואה? על ספרה של יעקבה סצ׳רדוטי, מה נספר לטף? עיון בספרות שואה לגיל הרך

ד״ר לאה מזור, מהטלאי הצהוב אל הדגל: מסע אמנותי בין כוכבים וסמלים ביצירתה של האמנית סבינה סעד
ד״ר לאה מזור, שירת גן העדן השרוף: עיוני מקרא בפואימה ׳נוף בעשן: פרקי ברגן-בלזן׳ של איתמר יעוז-קסט
ד״ר לאה מזור, נפש יודעת אהבות בין שואה לתקומה. על ספרה של יפה לורנצי, דרור לנפשי נתתי
הרב ד״ר יואל בן נון, על: איתמר יָעוֹז-קֶסט: ספר האור הלבן

ד״ר עדי אמסטרדם, הכחשת השואה החדשה והפרוטוקולים של זקני ציון
פרופ' חנה יבלונקה, על הוראת השואה והציונות
אורית מזור, שני מוזלמן

אמיר אור-לי: מורתי האהובה, פרופ׳ שרה יפת

אמיר אור-לי, מורה דרך, תלמיד וחבר של פרופסור יפת

קטע מהשולחן העמוס ביצירתה הרוחנית העניפה של פרופ׳ יפת
 בביתה, בעת ׳השבעה׳ לפטירתה

׳לפני שנתחיל בשעור, אני מבקשת להכיר אתכם׳, פתחה את השיעור הראשון.

היא עברה סטודנט - סטודנט, בקשה לדעת את שמם, מאיפה הם ומעט על עצמם. והיא זכרה את כולם. כך הכרתי אותה לראשונה. זה היה שיעור מבוא למקרא באוניברסיטה העברית לפני כמעט ארבעים שנה. אתמול היא הלכה לעולמה, שבעת שנים ורבת השגים, מורתי האהובה, פרופסור שרה יפת.

שרה אמנו: הספד על פרופ׳ שרה יפת מאת פרופ׳ נילי ואזנה

29.3.2024

פרופ׳ נילי ואזנה, האוניברסיטה העברית

שרה אמנו. הספד

כמו קֹהֶלֶת, ביקשה שרה אמנו כל חייה לִמְצֹא דִּבְרֵי-חֵפֶץ; וְכָתוּב יֹשֶׁר, דִּבְרֵי אֱמֶת. (קה' יב, י)

שרה: מורתי, אמי, המנטורית שלי וחברתי, היא האדם החכם ביותר שאני מכירה, הישר והישיר ביותר. שני תארים עולים בדעתי כשאני חושבת על שרה: 'הכהנת הגדולה' ו'אמא אדמה'. היה בה שילוב מופלא של סמכותיות מזה ודאגה כנה לתלמידיה מזה, מתוך הכרה שאיננה מובנת מאליה שמחקר וכתיבה אקדמים כרוכים ללא הפרדה ברווחת הגוף והנפש הכלליים של הסטודנטית, מצבה הנפשי, הבריאותי, המשפחתי ואפילו הכלכלי. היא ידעה עלי הכל, וראתה אותי כפי שאני באמת. כשם שהיא מעולם לא מיחזרה מחקר, או כיסתה על חולשת טיעון בכתיבה צעקנית, היא ידעה לזהות בחוש מיוחד זיוף ומסכות, שקרים לבנים, ואפילו שקרים שאדם מספר לעצמו כשהוא משוכנע שהם אמת. בכל מעשיה ניכרה היושרה והמחויבות העמוקה למחקר המקרא ולתרבות המדעית בארץ, הן האקדמית, הן בקרב הציבור הכללי.

פרופ' שרה יפת ז"ל - הספד מאת פרופ׳ מזרחי

פרופ׳ נועם מזרחי, ראש החוג למקרא, האוניברסיטה העברית

ציפי, גלעד וחגית, מיכל ושלומית; בנות ובני המשפחה, חברות וחברים,

נפלה בחלקי הזכות להיפרד משרה יפת לא רק בשמי בלבד אלא גם בשם החוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, אשר היא הייתה מן הדמויות המרכזיות ואף הנערצות בו – במחקר, בהוראה ובשירות לקהילה האקדמית והציבורית.

החוג למקרא היה ביתה האקדמי והאינטלקטואלי של שרה במשך כשבעים שנה, והביוגרפיה האקדמית שלה שזורה לבלתי התר בתמורות העצומות שחלו באוניברסיטה ובמדינה במהלך התקופה הארוכה הזאת. את ראשית לימודיה עשתה בשנות החמישים, בעוד האוניברסיטה גולה מביתה המקורי בהר הצופים, אורחת נוטה ללון בין מנזרים הפזורים ברחבי ירושלים המערבית. את התואר השני והשלישי השלימה בשנות השישים והשבעים בקמפוס האלגנטי של גבעת רם, שנבנה בתנופת יצירה מודרניסטית. ואת רוב הקריירה שלה בדרגות האקדמיות הבכירות ביותר עשתה מאז שנות השמונים, לאחר השיבה הכפויה להר הצופים, שטולטל עד יסודותיו ונוצק מחדש בתבנית של בונקר ברוטליסטי. בשנים אלו השתנה גם יחסה של החברה הישראלית אל המקרא: מתשתית הכרחית לכלל התרבות העברית המתחדשת על כל היבטיה – הלשון, הספרות, התודעה ההיסטורית וההשראה הרוחנית – הפך המקרא לספר חתום ולעתים קרובות סתום. חברותיי וחבריי לחוג פגשו בשרה בנקודות שונות בחייה ובחייהם, ולכל אחד ואחת מהם מצטייר בהתאמה דיוקן שונה במקצת. יתר על כן, לאלה מאיתנו שזכו להכירה לאורך עשרות שנים נתגלו בהדרגה פנים שונות ולעתים אף מפתיעות של דמותה. בנסותי לסכם לעצמי מהם קווי היסוד העוברים כחוט השני בכל חוויותיי במחיצתה וזיכרונותיי ממנה, מתבלטות ועולות שתי תכונות השלובות זו בזו: חתירה נחושה ובלתי מתפשרת להשגת האמת, והבנה עמוקה של מלוא הכובד של האחריות הכרוכה בכך.

פרופ' שרה יפת ז"ל 1934–2024

פרופ׳ נועם מזרחי, ראש החוג למקרא, האוניברסיטה העברית

י"ז באדר ב תשפ"ד (27 במרץ 2024)

פרופ' שרה יפת ז"ל (1934–2024)

החוג למקרא מרכין ראש עם פטירתה של מורתנו ועמיתתנו, פרופ' שרה יפת, כשהיא מוקפת בבני משפחתה.

פרופ' יפת הייתה מעמודי התווך של חקר המקרא ופרשנותו. מאז עבודת הדוקטור שלה (שראתה אור בספר 'אמונות ודעות בספר דברי הימים', תשל"ז) פרסמה סדרת מחקרים פורצי דרך אשר שינו מן היסוד את תפיסת המחקר לגבי היבטיה השונים של ספרות שיבת ציון שנכתבה בראשית ימי הבית השני. שיאם בפירושים מקיפים לספר עזרא ונחמיה (בסדרת 'מקרא לישראל', תשע"ט) ולספר דברי הימים (התפרסם במקור באנגלית בסדרת Old Testament Library, 1993; נוסח מעודכן ומעובד בעברית בסדרת 'מקרא לישראל' נמצא כעת בדפוס). בד בבד פיתחה תחום מחקר נוסף: פרשנות הפשט של המקרא בימי הביניים, ובמיוחד יצירתו הפרשנית הנועזת של רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם), נכדו של רש"י. גם בתחום זה פרסמה מחקרים רבים, לרבות מהדורות מדעיות לפירושי רשב"ם לספרי קהלת, איוב ושיר השירים.

"ישמחו קדושים ישמחו רחמנים" - לזכר זהבה וזאב האקר, הי"ד שנרצחו בקיבוץ בארי, 7.10.2023

בלפור חקק, משורר ואיש אשכולות רב השראה

"ישמחו קדושים ישמחו רחמנים"
לזכר זהבה וזאב האקר, הי"ד שנרצחו בקיבוץ בארי, 7.10.2023


יוֹמַיִם לִפְנֵי שֶׁפָּשְׁטוּ הַפּוֹרְעִים

בְּבֵיתָם, בְּגַנָּם

הֵם הָיוּ בַּסֻּכָּה בִּירוּשָׁלַיִם

הֵם נַעֲנוּ לִדְרִישַׁת חֲתָנָם:

הַשָּׁמַיִם נִפְתְּחוּ, הֵם הִבִּיעוּ מִשְׁאָלוֹת

הֵם הָיוּ עֵרִים בַּלַּיְלָה שֶׁל הַלֵּילוֹת

כְּדֵי לְהָבִיא אֶת הַנֵּס.

צערי צורב בי את עצמו

דודו אלהרר, שחקן, מוזיקאי, איש תקשורת וסופר

צַעֲרִי צורב בִּי את עצמוֹ. אינני זקוק לסימנים של צַעַר, הַצַעַר עצמו סימן ענק שלא נִמְחָה. כָּבֵד בַּלֵב וּבַנשמה וכל יֵשׁוּתִי מְלֵאָה אינסוף צְעָרִים של צַעַר. אין מקום לכלום מלבדו. מה לי שיר, מה לי פֶּרַח, מה לי שֵׂכֶל, מה לי צֶדֶק, מה לי מחלוקת וגם לא שִׂיחַ. צריך שֶקֶט בשביל להתעצֵב בְּצַעֲרִי כהוגן. זהו צַעַר של חוסר אונים. של אוֹזְלַת-רוּחַ. רִיק נפשי. רק חלל! אין דרך אנושית להתמודד עם דַּאעֶשׁ!