אורית מזור, גוגל ארצות-הברית
בגן הילדים של בני קלטה עיני קופסאות רסק תפוחים שעליהן כתוב בהדגשה: 'מוזלמן'.
צליל השם הזה, מוזלמן, עורר בתודעתי מיד את זכר זוועות השואה. 'מוזלמן' היה כינוי רווח
בקרב אסירי מחנות הריכוז היהודים לתיאור מצבו של אסיר על סף מות ברעב. מת-חי שכולו עור ועצמות, שלד תשוש, אפתי, משלשל, שאינו שמיש עוד לעבודה וגורלו נחרץ - להשלח להשמדה בסלקציה הבאה אם לא ימות קודם לכן.
בקרב אסירי מחנות הריכוז היהודים לתיאור מצבו של אסיר על סף מות ברעב. מת-חי שכולו עור ועצמות, שלד תשוש, אפתי, משלשל, שאינו שמיש עוד לעבודה וגורלו נחרץ - להשלח להשמדה בסלקציה הבאה אם לא ימות קודם לכן.
מוזלמנים |
הנה, כי כן, שני 'מוזלמן': מוזלמן כגוסס מרעב ומוזלמן כמזון נוחות מפנק. מוזלמן של עידן האימה הנאצית ומוזלמן של חברת השפע הצרכנית.
האם אפשר/ראוי/רצוי לנצל דוגמא זו כדי להעמיד תלמידים על האפשרות שבה אותן עובדות, לכאורה נטראליות, מקבלות משמעות שונה לחלוטין בתודעת אנשים שונים? ושהנחות סמויות צובעות את המציאות בצבעים אישיים? האם יש להסיק מכך שבעיות תקשורת בין אנשים וחיכוכים נובעים לפעמים מחוסר הבנה של המשמעות שאחרים נותנים למעשים שלנו או למילים שלנו, משמעות שאנחנו כלל לא מודעים לה? בקיצור, מה דעתכם על הבחירה לשים את השם 'מוזלמן' על קופסת רסק התפוחים?
קודם כל, האמריקאים סתומים ולא מודעים לכך שיש עולם מסביב למדינה האישית שלהם ולכן לדעתי קיימות שלוש אופציות הגיוניות למוצר הזה:
השבמחק1. באמת יש אדם עם שם המשפחה המזרח אירופי הזה (הכתיב שונה מהמילה המקורית) והצליל מזכיר את המילה הבעייתית בלי שמישהו שם לב.
2. איש פרסום שחושב שהוא מבין יידיש. הוא הבין שמדובר באיש עם מזל (מזלמן) והרי כל אדם צריך לראות את עצמו בר מזל לאכול גרבר תפוחים. זה ממחיש את הערת הפתיחה שלי שהאמריקאים סתומים.
3. מעצב גרפי יהודי עם חוש הומור בעייתי במיוחד.
בכל מקרה, זהו מקרה קלאסי של שימוש במילה שנשמעת טוב בשפה שלך אבל בשפה המקורית משמעותה אחרת ובדרך כלל רעה. לדוגמא, במלחמת הכוכבים לאיש הרע קוראים "דארט וודר" שם מעולה לכל הדעות לאיש רע, נכון? בעצם, מדובר באב יקר בהולנדית.