איכה נפלה אלינו הארזים שלהבת?

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

ארזים בלבנון

אזובי הקיר 

אֵיכָה נָפְלָה עָלֵינוּ הָאֲרָזִים שַׁלְהֶבֶת?

פֶּתַע נִהְיֵנוּ כַּאֲזוֹבֵי הַקִּיר

לְלֹא תֹּאַר אוֹ שֵׁם,

נַעֲרֹג לִהְיוֹת שׁוּב אֲרָזִים,

כְּלַפִּיד הַבּוֹעֵר לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה-

לֹא נֶחְדַּל וְלֹא נִשְׁקֹט.

עַד עֲטַרְתֵּנוּ תָּשׁוּב לְְרָאשֵׁינוּ

האם נספר לילדים על השואה? על ספרה של יעקבה סצ׳רדוטי, מה נספר לטף? עיון בספרות שואה לגיל הרך

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מאגנס

יעקבה סצ׳רדוטי, מה נספר לטף? עיון בספרות שואה לגיל הרך, הוצאת מאגנס, ירושלים תשפ״ג 2023, 251 עמודים

הספר יצא בסדרה ׳עיונים ומחקר בספרות ילדים׳, שמוקדשת לספרי מחקר עיוניים הבוחנים את השדה של ספרות הילדים העברית והכללית כחלק ממסורת המחקר הספרותי.

המחברת היא פרופ׳ יעקבה סצ׳רדוטי, חוקרת ספרות וספרות ילדים במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. הספר הוא המשך לשיעוריה של המחברת, ולספרה ״וניגון הגורל: השואה בקומיקס 1958-1942״, עולם חדש 2018.

אדם נכנס לחנות ספרים ועל המדף הוא רואה ספר הנושא את הכותרת ״מה נספר לטף?״ הכתובה באדום על רקע צהבהב-כחלחל ואיור של צעצועי עץ: חייל מחייך וסוס נדנדה. המחשבה הטבעית במקרה כזה היא שהספר עוסק בסיפורים נחמדים לגיל הרך. השואה כלל איננה נזכרת על הכריכה החיצונית של הספר, ומי היה מעלה על דעתו שמדובר בספר מחקר העוסק בספרות ילדים על השואה? הכיוון הזה מתברר לראשונה רק מעמוד השער של הספר שבו מודפסת באותיות קטנות מתחת לכותרת ״מה נספר לטף?״ כותרת משנה המבארת את טיב הספר ״עיון בספרות שואה לגיל הרך״. 

ספרות שואה לגיל הרך? שואל את עצמו האדם המצוי. האם אפשר או רצוי להביא לילדים רכים בשנים סיפורים על התופת הנאצית וזוועותיה? סיפורים על שכול, עינויים, רציחות ומאבקי הישרדות בעולם אכזר?

מפתחות להקניית קריאה מושכלת של סיפור מקראי

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

 

מוקדש לזכרו המבורך של ד"ר שמעון בר-אפרת,
מורי לתנ"ך בתיכון ליד האוניברסיטה*

כל מורה טוב לתנ"ך רוצה להקנות לתלמידיו בבית הספר את התובנה שיש זיקה עמוקה בין דרכי עיצובו של סיפור מקראי לבין מסריו הרעיוניים. אך כיצד יעשה זאת? אילו עקרונות ירצה להקנות לתלמידיו כדי שאלה יפתחו רגישות לדרכי עיצובו של הסיפור המקראי? איזו רגישות תרצו אתם להקנות לתלמידיכם כדי שהם יוכלו בבוא היום לפענח בכוחות עצמם סיפורים מקראיים, גם כאלה שלא למדו או ילמדו בשיעוריכם (unseen)? הנה צרור מפתחות (תכניים, לשוניים וצורניים-מבניים) הפותח דלתות לעולמו של הסיפור מקראי. לגבי כל אחד מהם בנפרד ולגבי כולם כמכלול יש לשאול תמיד מהי תרומתו/תרומתם לחשיפת צפונותיו של הסיפור המסוים, מסריו ועמדותיו הערכיות. ברור שאין כל צורך להקנות לתלמידים את כל הצרור (שזו הרמה המחקרית האקדמית). לפעמים די במפתחות בודדים, ואפילו מפתח בודד עשוי להתגלות לפעמים כמפתח קסם הפותח צוהר לעולמות שלמים של משמעות. במתן המפתח(ות) יש להתחשב, כמו תמיד, בגילם של התלמידים, בכישוריהם, ברמתם ובידיעותיהם. 'ישמע חכם ויוסף לקח, ונבון תחבולות יקנה. להבין משל ומליצה, דברי חכמים וחידותם' (משלי א 5-6).

בין מנהיגות בית ספרית לבין מנהיגות מקראית – מנהיגות משה – המאומץ שהפך למאמץ

ד״ר גלי דינור, מרצה בכירה ומדריכה פדגוגית למקרא, מכללת לוינסקי לחינוך

"המבחן האמיתי של מנהיג הוא בהשאירו בנפשם של המונהגים

את השכנוע והרצון להמשיך" (וולטר ליפמאן)

 מבוא

"אוי לו לעולם שאבד מנהיגו" (בבא-בתרא, צא). דברי חז"ל משקפים את טבעה של החברה האנושית הנזקקת למנהיג. מקדמא-דנא עלו השאלות: מדוע זקוקה חברה למנהיג? מהן תכונות המנהיג הראוי?

מבצע ההצלה של יוסק'ה - סיפור מאת אוריאל בן עמי

אוריאל בן עמי, סופר משורר ומרצה לתנ"ך וידיעת הארץ.

מלמד במיזם "גיבורי המקרא – דמויות מהפכניות בתנ"ך" – בחט"ב יורם טהרלב בכפר סבא.

עם חברים לכתה ח'. טיולי טרקטורים בשדות נהלל. 1969. 

התמונה מהספר "רוחות הכפר". הזכויות לצילום לאוריאל  בן עמי

מבצע ההצלה של יוסק'ה 

הייתי בכתה ח' וקיבלתי את הבלתי מספיק הראשון שלי. ועוד בטבע. זה קרה לי עם יוסק'ה המורה שהיה חביב עלי מאד וגם אני, נדמה לי, הייתי לפחות קצת חביב עליו.

ובכל זאת. יוסק'ה היה איש טבע בחסד וצלם בחסד לא פחות של פרחים ופרפרים מרהיבים וגם של דבורים עם צוף. אבל יוסק'ה היה נחמד מידי ולא השתלט עלינו. לא הפרעתי לו בשיעורים, אבל הדיבורים שלי עם איריס ואורית ואודי ואביטל שישבו לידי, הפריעו לו. וככה יצא שלא רבנו. ביום שישי היה לנו יום לימודים קצר שהסתיים בשעה 12.00. השיעור האחרון, ב-11.15 היה טבע. הגענו להבנה והסכמה.

יוסק'ה נכנס לכיתה ללמד ואני לוחץ לו יד, יוצא והולך הביתה, בלי שאנחנו מפריעים אחד לשני. המשכתי לחבב אותו מאד, אלא שנוצרה עוד בעיה. יוסק'ה גם לימד מתימטיקה ואיבדתי אותו בסוף כתה ז'. רק לקראת כתה י"א נאלצתי להשלים שלוש שנות מתימטיקה בחופש הגדול, כדי לשמור על מקומי בתיכון.

אובדן בנים ובנות במערכות ישראל וביטויו בשבעה שירים ישראליים מתקופות שונות

ד״ר ניצה דורי, המכללה האקדמית הדתית לחינוך "שאנן" בחיפה

טכס בהיכל הזיכרון

תקציר

העיסוק באובדן ובשְכול מאיים ומפחיד, אף שהוא חלק ממעגל החיים; המפגש עם ה"אין", עם המוות, מלווה בתחושות של חוסר אונים ושל אפסות האדם ותחושות קשות נוספות. כיוון שההתמודדות עם השְכול מלווה את החברה הישראלית מקדמת דנא, אין תמהּ בעובדה שמשוררים ישראלים מצאו בשירה דרך לבטא את הכאב שמחולל אובדן ילד/ילדה/חייל בעקבות נפילתם במערכות ישראל – מלחמות ופיגועים. מאמר זה יבחן שבעה שירים שחיברו משוררים ישראלים, ובהם נתנו ביטוי לכאב המייסר הזה: מגש הכסף ואליפלט מאת נתן אלתרמן, אחי הצעיר יהודה מאת אהוד מנור, ילדי איננו ילד עוד מאת יוסי גמזו, פרח מאת צרויה להב, אצלנו בגן מאת יפתח קרזנר ובית המקדש לילדים מאת תלמה אליגון רוז; ויעמוד על ההבדלים בין חוויות השכול והאֵבל כפי שהן מתוארות בשירים אלו, שנכתבו בתקופות שונות ובעקבות אירועים שונים.

מילות מפתח: שְכול, אובדן, מוות, ילדים, שירים, מערכות ישראל, מגש הכסף.

מטבע כסף מהתקופה הפרסית התגלה בהרי יהודה

מטבע הכסף.  צילום אמיל אלדג'ם רשות העתיקות

עדות לתחילת השימוש במטבעות, התגלתה לאחרונה בחפירת רשות העתיקות בהרי יהודה. בחפירה נחשף מטבע  עשוי כסף, המתוארך לתקופה הפרסית (המאה השישית/חמישית  לפנה"ס). החפירה חשפה גם מבנה מימי בית ראשון, שבו התגלתה משקולת שקל, המשמשת עדות נוספת לסחר באזור.

 המטבע שבור בצורה מכוונת וצד אחד שלו טבוע בטביעה מרובעת. ניכר כי הטביעה עליו שקועה, בעוד שבתקופות מאוחרות יותר טכניקות הטביעה השתכללו ומציגות דמויות הבולטות מן המטבע. את המטבע גילה סמיון גנדלר, מ"מ מנהל מחוז יהודה ברשות העתיקות.

חיילים גילו בשטח כינוס בעוטף כלי קדום גדול ששימש לשחיקת תבואה

המכתש. צילוםן: שרה טל רשות העתיקות

חיילי המילואים לא מפסיקים להפתיע: אחרי נר השמן הביזנטי שמצאו בעוטף לוחמי גדוד 404 של חטיבת האש, עכשיו הגיע תורם של חיילי אוגדה 143, שגילו מכתש - כלי שחיקה שלם וגדול-מימדים. החיילים, שאחד מהם משמש בשגרה כארכיאולוג ברשות העתיקות, מסרו את הממצא לאוצרות המדינה על מנת שיישמר.

סא"ל במיל' יאיר עמיצור, מפקד העורף האזרחי באוגדה 143, ורס"ן במיל' אלישיב בוחבוט המשמש כרב ב' של האוגדה, הם שגילו את הכלי העשוי מבזלת, שמשקלו יותר מ-10 ק"ג. "במסגרת סיורי השטח השגרתיים בגזרת העוטף, צדה את עיננו ערימת אדמה בצד הדרך, שבלט מתוכה גוש בזלת עגול", מספר אלישיב. "שלפנו את הגוש החוצה והתברר כי מדובר בכלי גדול וכבד למדי. יאיר, שבימים כתיקונם עובד כארכיאולוג ברשות העתיקות, זיהה מיד כי מדובר במכתש - כלי שחיקה עתיק".

תקווה נכזבת או: שני אנשים יושבים על הצוק בסוף העולם

דניאל לוזון, סטודנט לרפואה, הדסה עין כרם

דניאל לוזון

תִּקְוָה נִכְזֶבֶת


שְׁנֵי אֲנָשִׁים יוֹשְׁבִים עַל הַצּוּק בְּסוֹף הָעוֹלָם.

שׁוֹתִים קָפֶה בֶּעָנָן שֶׁל עָשָׁן וְאָבָק, מִמְּדוּרוֹת שֶׁל שַׁמְפַּנְיָה הַבּוֹעֲרוֹת בַּמֶּרְחָק.

מֵאֲחוֹרֵיהֶם רָמָה בּוֹעֶרֶת, לִפְנֵיהֶם הָעֵמֶק בָּכָה.

מַבִּיטִים עַל מִפְלֶצֶת שֶׁל פְּלָדָה וְשֶׁל מָוֶת, מִפְלֶצֶת שֶׁאָכְלָתָם וְהֵגֵנָּה עֲלֵיהֶם בְּקֵבָתָהּ.

בְּבֶטֶן הַחַיָּה מִתְעַכְּלִים בְּשַׁלְוָה, חַבְרֵי אֱמֶת הַמְסַפְּרִים אֶת דִּמְמַת הָאֵימָה.

דַּרְקוֹן יוֹרֵק אֵשׁ שֶׁעָלָה בְּלֶהֲבוֹת, שַׁלְהֲבוֹת מְרַקְּדוֹת מְחוֹלְלוֹת עַל הַחֲלָלִים.

מנהיגה ללא גבולות - הנרייטה סאלד

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

הוצאת עם עובד

אני ממליצה בחום על ספרה המרתק של פרופ׳ דבורה הכהן על הנרייטה סאלד: "מנהיגה ללא גבולות: הנרייטה סאלד, ביוגרפיה״, הוצאת עם עובד, תל אביב תשע"ט. הספר הוא שכיית חמדה לאוהבי היסטוריה יהודית בכלל והיסטוריה של נשים יהודיות, בפרט. הספר מרתק, עשיר וגדוש במידע על חיי יהודים ויהודיות בארצות הברית, באירופה ובארץ ישראל במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה ובמחצית הראשונה של המאה העשרים, ומאיר באור חדש את  דמותה של הנרייטה סאלד, אישה דגולה, מופלאה בחכמתה ונדיבותה, נחישותה ואומץ ליבה.