יום רביעי, 17 בינואר 2024

מטבע כסף מהתקופה הפרסית התגלה בהרי יהודה

מטבע הכסף.  צילום אמיל אלדג'ם רשות העתיקות

עדות לתחילת השימוש במטבעות, התגלתה לאחרונה בחפירת רשות העתיקות בהרי יהודה. בחפירה נחשף מטבע  עשוי כסף, המתוארך לתקופה הפרסית (המאה השישית/חמישית  לפנה"ס). החפירה חשפה גם מבנה מימי בית ראשון, שבו התגלתה משקולת שקל, המשמשת עדות נוספת לסחר באזור.

 המטבע שבור בצורה מכוונת וצד אחד שלו טבוע בטביעה מרובעת. ניכר כי הטביעה עליו שקועה, בעוד שבתקופות מאוחרות יותר טכניקות הטביעה השתכללו ומציגות דמויות הבולטות מן המטבע. את המטבע גילה סמיון גנדלר, מ"מ מנהל מחוז יהודה ברשות העתיקות.

המטבע שהתגלה מצטרף לתריסר מטבעות בלבד מסוגו, שנמצאו בחפירות מסודרות בארץ. המטבע נטבע בתקופה בה השימוש במטבעות רק החל בעולם. ממצא זה, מספק מידע נוסף על הדרך שבה התנהל המסחר, ועל התהליך שעברה הכלכלה העולמית מתשלומים באמצעות שקילה של בצעי (חתיכות) כסף, לשימוש במטבעות. המטבע שייך לקבוצה של מטבעות קדומים מאוד, שנטבעו מחוץ לגבולות ארץ ישראל – באזור יוון, קפריסין ותורכיה העתיקה. אלה, החלו להופיע במאה השישית/חמישית לפנה"ס באתרים בארץ ישראל. העובדה שהמטבע נמצא במפולת שמתוארכת לאמצע המאה הרביעית  לפנה"ס, מעידה שהמעבר משימוש בבצע כסף למטבעות היה הדרגתי, וארך מאות שנים.

עדות נוספת למעבר ההדרגתי היא העובדה שמטבע הכסף, שאמנם יוצר כמטבע במקור, נמצא במחציתו, לאחר שנחתך במכוון לשניים. מכאן ניתן להבין שהשימוש בו במאה הרביעית לפנה"ס, נעשה בתור בצע כסף לשקילה, ולא כמטבע העובר לסוחר, זאת, על אף שבמקביל, כבר החלו להשתמש במטבעות.
האתר שבו התגלה המטבע מתוארך למאה השביעית לפנה"ס – ימי המלכים חזקיהו, מנשה, אמון ויאשיהו. האתר שכן במרחב הכפרי של ממלכת יהודה, שמרכזה היה בירושלים. מתקופה זו, הידועה בפריחה יישובית של ממלכת יהודה, התגלה "בית ארבעת המרחבים", המאפיין אתרים ישראליים, וכן משקולת שקל, המהווה עדות נוספת – קדומה יותר, לקיומו של מסחר באתר. המשקולת, שהתגלתה על רצפת אחד החדרים באותו המבנה, עשויה אבן בצורת כיפה, ושימשה לשקילה של מוצרים כגון מתכות, תבלינים ומוצרים יקרים אחרים. על גבי המשקולת נחרת סימן שמזכיר את האות ע' בעברית - ולידו הספרה אחת בכתב מצרי היראטי, לציון שקל אחד. המשקולת שוקלת 11.07 גרם. זוהי המשקולת שבה השתמשו הסוחרים באזור יהודה על מנת לשקול סחורה בצורה מדויקת.

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: ״המטבעות הזעירים הם מקורות מידע מהחשובים ביותר הקיימים בארכיאולוגיה, משום שהם מכילים מידע חזותי, לצד כתובות ותאריכים. מתוך חפץ קטן כמו מטבע אפשר להתחקות אחר הלך מחשבתם של בני האדם, ולראות שהתנהלות הכלכלית שלנו לא השתנתה מזה אלפי שנים - רק הטכנולוגיות משתכללות״.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה