יום רביעי, 24 במאי 2023

בית מקרא סח (תשפ״ג), חוברת א

בית מקרא סח (תשפ״ג), חוברת א, מוסד ביאליק

מוסד ביאליק

ת ו כ ן  ה ע נ י י נ י ם

שרה שורץ, "לשפוך דם חנם ולהושיע אדני לו": טענותיה של אביגיל ומשמעותן 

יוכי ניסני, הסיבות להענשתן של אשור ובבל בנבואות ישעיהו בן אמוץ וישעיה השני

יום ראשון, 21 במאי 2023

פשר חבקוק: פירוש עכשווי למגילה עתיקה מאת נועם מזרחי

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


נועם מזרחי, פשר חבקוק: פירוש עכשווי למגילה עתיקה, עם מבוא כללי מאת אדולפו רויטמן, מוזיאון ישראל, ירושלים 2022, 212 עמודים

מי לא מכיר את הסיפור על הבדואים שמצאו מגילות עתיקות במדבר יהודה, שנודעו לימים כשבע המגילות הראשונות ממערה מספר 1 בקומראן? מי לא נפעם מהתאריך - כ״ט בנובמבר 1947 (י״ז בכסלו תש״ח) - שבו הפגיש אדוני ההסטוריה את גילוי המגילות עם החלטת עצרת האומות המאוחדות על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל והקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל? 
מאז שנקבע שמקום משכנן של שבע המגילות הראשונות יהיה היכל הספר שבמוזיאון ישראל בירושלים רשות העתיקות ואוצר המגילות ומנהל היכל הספר, ד״ר אדולפו רויטמן, פועלים בהתמדה להנגיש את עולם המגילות, שבינתיים התרחב מאד, לכלל הציבור: חוקרים ומתעניינים כאחד. היוזמה החדשה של רויטמן בכיוון הזה היא הפקת סדרת פירושים למגילות השלמות המוצגות בהיכל הספר, שתנגיש אותן לכל תאב דעת. הספר המונח לפנינו הוא החוליה הראשונה בסדרה העתידית הזאת. 

יום שישי, 19 במאי 2023

במקום בו אין חמלה יש בור וחשך: שיר על יוסף ואחיו

דן אלבו, משורר

בְּמָקוֹם בּוֹ אֵין חֶמְלָה יֵשׁ בּוֹר וַחֹשֶׁךְ


בְּמָקוֹם בּוֹ אֵין חֶמְלָה יֵשׁ בּוֹר וַחֹשֶׁךְ,

כְּחֶשְׁכַת הַבּוֹר אֵלָיו הֻשְׁלַךְ יוֹסֵף עַל יְדֵי אֶחָיו

רִשְׁעוּתָם וְאַכְזָרִיּוּתָם וַעֲווֹנָם

וַאֲרִירוֹת לִבְבֵיהֶם

בְּהַשְׁלִיכָם לַבּוֹר אֶת אֲחִיהֶם.

יום חמישי, 18 במאי 2023

מעשה בפרופסור מישראל עם ילדה קטנה והספר ״אל האבדון״ של אריך קסטנר

פרופ׳ מינה רוזן, אוניברסיטת חיפה

אריך קסטנר, אל האבדון, מגרמנית: אילנה המרמן, ספרית פועלים, 2020 (1931). תרגום + אחרית דבר: אילנה המרמן, 222 עמודים

* הספר ראה אור בגירסה מצונזרת בשנת 1931 תחת הכותר: פביאן: קורותיו של בעל מוסר

אריך קסטנר (1899 דרזדן- 1974 מינכן) היה הסופר האהוב עלי עד מאד בימי ילדותי. "אורה הכפולה", "אמיל והבלשים", "השלושים וחמישה במאי" , "פצפונת ואנטון", "האיש הקטן" ו"הכתה המעופפת", גרמו לי עונג בלתי נדלה, ובין הגילים עשר לשתים עשרה חזרתי וקראתי אותם שוב ושוב. מסיבה שאף פעם לא ניסיתי לחקרה, האהוב עלי מכולם היה "השלושים וחמישה במאי". הסוס נגרו קבלו ופטרוזיליה ילדת התשבץ היו חביבי המופלאים. כל כך רציתי שיהיה לי דוד בשם סבוני שייקחני אל הים הדרומי, וטלפון כיס, מי שמע על טלפון כיס? אריך קסטנר שמע גם שמע.

יום רביעי, 17 במאי 2023

יום ירושלים: היפוך מחורבן לגאולה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ירושלים במרכז העולם, מפת בינטינג, ככר ספרא, ירושלים


בשנת תשנ״ח (1998) חוקקה הכנסת את ׳חוק יום ירושלים׳. וכך כתוב בסעיף הראשון של החוק: הכנסת מכריזה בזה על יום כ"ח באייר כעל יום ירושלים שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה וייקרא בשם "יום ירושלים”. 
השם שקבעה הכנסת, ׳יום ירושלים׳, הוא היפוך מחורבן לגאולה של הצירוף המקראי ׳יום ירושלים׳. שהרי במקרא הצירוף ׳יום ירושלים׳ מציין את חורבן ירושלים. וכך נאמר במזמור קל״ז בתהלים:

בעיר דוד נחשפה כתובת כלכלית מימי בית שני

הכתובת היוותה כנראה קבלה או רשימת תשלומים לעובדים, שכתב לעצמו אדם שעסק בפעילות המסחרית שהתקיימה בירושלים של ימי הבית השני. על לוח האבן הקטן נחרתו אותיות ומספרים, והוא התגלה במיקום שנחשב לשטח מסחרי שוקק.

לוח האבן הנושא את הכתובת הכלכלית.
צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

מי היה "שמעון" ששמו מופיע בכתובת עברית בת 2,000 שנה? בחפירות שמנהלת רשות העתיקות בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים התגלה שבר קטן של לוח אבן ועליו כתובת ששימשה למטרות כלכליות.

יום שני, 15 במאי 2023

מטענה של ספינה מהתקופה הרומית התגלה בחוף בית ינאי


מטען ספינה, הכולל פריטי שיש עצומים מהתקופה הרומית התגלה במי חוף ינאי, כ-200 מטרים מהחוף.

צילום: היחידה לארכיאולוגיה ימית של רשות העתיקות

 זה מטען ראשון מסוגו במזרח הים התיכון והוא כולל כותרות עמודים קורינתיות מעוטרות בדגם צמחי. הכותרות סותתו חלקית, מה שמלמד שהן יצאו מהמחצבה כחומרי גלם שנועדו לעיצוב סופי בידי אמנים מקומיים או אומנים שהובאו לבצע זאת מארצות אחרות בדומה לאומני פסיפסים שנדדו מאתר לאתר על פי הזמנה. קורות עמודי השיש הן באורך של עד 6 מטרים. ייתכן שהם יועדו לבניית מבנה ציבורי מפואר – מקדש, או אולי תיאטרון.

יום שישי, 12 במאי 2023

כמה הרהורים אישיים על צער בעלי חיים במקרא ובכלל

חגי קמרט, משורר וסופר

להלן כמה הרהורים אישיים על צער בעלי חיים במקרא ובכלל.

צער בעלי חיים, לדעתי, הוא איסור מוסרי מצפוני וחוקי על התעללות בבעל חיים מכל סוג שהיא לרבות פגיעה, פציעה או הריגה שלא לצורך, וכן איסור ליצור כל מצב שעלול לגרום סבל לבעל החיים כמו למשל לתרנגולות שכל חייהן מצויות בצפיפות איומה ללא מרחב לתנועה חופשית או מלחמת פרים בספרד, שהיא התעללות בפרהסיה, במודע ומתוך רצון לפגוע בחיה כדי לשעשע את הקהל הצופה במחזה, או מרוצי סוסים. כל מטלה המוטלת על בעל חיים בכפייה יכולה להיכנס לקטגוריה של התעללות אלא שפה הגבול דק כי חמור או סוס המנוצלים לעבודה מקבלים תמורה מבעליהם: אוכל, מים, ואפילו אהבה.
יוצאת דופן לעניין צער בעלי חיים היא הריגה לצורך אכילה או הריגה מתוך רחמים כאשר בעל החיים סובל וברור שסופו קרוב.

יום חמישי, 4 במאי 2023

אשת איוב והגר באלבום התצלומים המבויימים של נשות המקרא מאת דיקלה לאור

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

דיקלה לאור, נשים בתנ״ך

המקרא הטביע את חותמו בזיכרון התרבותי הקיבוצי והוא שימש ומשמש מקור השראה בלתי נדלה לתרבות ולאמנות. מעמדו המיוחד כאוסף כתבים מקודשים, והצורך והיכולת לפרשו ולדורשו כדי להתאימו לנסיבות המשתנות תדיר עשו אותו לטקסט חי שהמשכיות וחדשנות שלובים בו. אלבומה של אמנית הצילום, דיקלה לאור, נשים בתנ״ך ובנופי הגולן, דרורים הוצאה לאור, ירושלים תשע״ט 2019 הוא  חוליה בשרשרת התגובות הפרשניות והיצירתיות על המקרא. 

השתמעויות חברתיות בסיפור על נס אסוך השמן (מל"ב ד,א-ז) כבסיס לעיון סוציולוגי במציאויות קשות

ד״ר יוספה רחמן, מכללת גבעת וושינגטון

"לְכִי שַׁאֲלִי-לָךְ כֵּלִים מִן-הַחוּץ מֵאֵת כָּל- שְׁכֵנָיִכְי [ קרי: שְׁכֵנָיִךְ] כֵּלִים רֵקִים אַל-תַּמְעִיטִי"(מל"ב ד,א-ז)

השתמעויות חברתיות בסיפור על נס אסוך השמן כבסיס לעיון סוציולוגי במציאויות קשות [1]

תצלום אמנותי: דיקלה לאור

א וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי-הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל-אֱלִישָׁע לֵאמֹר עַבְדְּךָ אִישִׁי מֵת וְאַתָּה יָדַעְתָּ כִּי עַבְדְּךָ הָיָה יָרֵא אֶת-ה' וְהַנֹּשֶׁה בָּא לָקַחַת אֶת-שְׁנֵי יְלָדַי לוֹ לַעֲבָדִים.
ב וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע מָה אֶעֱשֶׂה-לָּךְ הַגִּידִי לִי מַה-יֶּשׁ-(לָכְי) [לָךְ] בַּבָּיִת וַתֹּאמֶר אֵין לְשִׁפְחָתְךָ כֹל בַּבַּיִת כִּי אִם-אָסוּךְ שָׁמֶן.
ג וַיֹּאמֶר לְכִי שַׁאֲלִי-לָךְ כֵּלִים מִן-הַחוּץ מֵאֵת כָּל-(שְׁכֵנָיִכְי) [שְׁכֵנָיִךְ] כֵּלִים רֵקִים אַל-תַּמְעִיטִי:.
ד וּבָאת וְסָגַרְתְּ הַדֶּלֶת בַּעֲדֵךְ וּבְעַד-בָּנַיִךְ וְיָצַקְתְּ עַל כָּל-הַכֵּלִים הָאֵלֶּה וְהַמָּלֵא תַּסִּיעִי.