יום ראשון, 26 באפריל 2020

נפש יודעת אהבות בין שואה לתקומה - על ספרה של יפה לורנצי: דרור לנפשי נתתי

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



על: יפה לורנצי, דרור לנפשי נתתי: שירים, הוצאה עצמית, תש״פ 2019, 181 עמודים

המשוררת יפה לורנצי, חברת אגודת הסופרים העבריים, חוגגת עתה את הופעת ספר שיריה ״דרור לנפשי נתתי״, שהוא השלישי לסדרת ספרי השירה שלה. קדמו לו ״הד צעדי: שירים״ (תשס״ט 2009) ו״קול הנשמה: שירים״ (תשע״ב 2011). ידה של לורנצי רב לה גם בסיפורת, וסיפור קצר שלה זכה בתחרות כתיבה על "אובדן וגעגוע”.
הספר שלפנינו מחולק לשבעה מדורים: ארספואטיקה (המונח מופיע בספר במילה אחת), חברה, טבע, משפחה, דמויות מהמקרא, נפש, ושואה, ובראשם ״מבוא לשירי יפה לורנצי״ מאת המשורר הרצל חקק, היושב ראש לשעבר של אגודת הסופרים העבריים.
שבע הוא מספר השלמות במקרא, ושבעת מדורי הספר יוצרים שלמות רעיונית-פואטית. הליבה הפועמת של הספר היא נפשה של המשוררת, כפי שגם מעיד שם הספר, וממנה יוצאים מעגלים ההולכים ומתרחבים - מעגל המשפחה, החברה, הטבע, ההיסטוריה - עם דגש על השואה - והרהורים על משמעות מלאכת השיר.

יום ראשון, 19 באפריל 2020

סודו של תליון אבן הירקן: רומן היסטורי על היהודים שנמלטו משנגחאי בזמן השואה

ד"ר צביה רחימי שפרן, מחנכת וחוקרת חינוך

הוצאת ידיעות ספרים
קירסטי מאנינג, סודו של תליון אבן הירקן, תרגום: צילה אלעזר, הוצאת ידיעות ספרים 2019, 440 עמודים.

ספר זה מצטרף אל ענף הספרות העוסק בתקופת השואה. אולם יש בו מספר מאפיינים די ייחודיים:
הספר אומנם מבוסס על מקרה אמיתי, אך הוא לא נכתב על ידי שורדת שואה או בני משפחתה.
הספרים, העוסקים בשואה, מתרחשים באירופה וסוקרים את תולדות היהודים הנתונים תחת שלטון הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה, בשנים 1939- 1945. ספר זה עוסק בתקופה זו, אך היפנים הם השליטים בסין, בשנגחאי, עיר בה מתרחשת חלק מהעלילה.
גורל היהודים זימן להם נדודים, כחלק מנתיב הישרדותם. בספר זה הוא כולל לא רק את אירופה, אלא גם את שנגחאי בסין ואת אוסטרליה.

על ספרו של פליקס זנדמן: מנעורים בשואה לבגרות של מדע ותעשייה

ד"ר צביה רחימי שפרן, מחנכת וחוקרת חינוך



פליקס זנדמן, דרכי מווישיי לווישיי: מנעורים בשואה לבגרות של מדע ותעשייה, תרגום: עמוס כרמל, הוצאת כתר, ירושלים 1997, 330 עמודים

ספר זה הוא ספר נוסף מבין הספרים הרבים, שנכתבו על תקופת השואה על ידי שורדי השואה. הפעם אנחנו מתוודעים אל גרודנו אשר בפולין, כאשר מלחמת העולם השנייה תופסת את פליקס, המתבגר הצעיר, והוא חייב בעל כורחו להתמודד עם מלחמה איומה זו ללא הוריו וללא בני משפחתו הרבים הנספים בה. לצידו נשאר רק דודו, סנדר, המודע לכשרונותיו הלימודיים והרואה עצמו בצדק אחראי לחייו ולמשמעות חייו של אחיינו, פליקס.

יום שבת, 18 באפריל 2020

מותך לא נגמר עד שהילדים של מחר יידעו

יצחק מאיר, משורר, סופר והוגה דעות


טיוטה ליום הזיכרון לשואה ולגבורה
אתה צריך לדעת.
כשיצאת מחייך בודד וחסר אונים
כמו כל המתים השדודים לפניך -
נכנסת לחייהם של התינוקות שלא נולדו עדיין
ואינך חדל לחיות בקרבם.
הם לא הכירוך. איך יכלו.

החריבו את מגדל בבל (עם תרגום לאנגלית מאת פרופ׳ איתן מדיני)

יוסף באו*, איש המילים והאומנות הפלסטית (תרגום מפולנית: יואל נץ)


השיר, החריבו את מגדל בבל, חובר על ידי יוסף באו במחנה הריכוז פלשוב בקרקוב. הוא נכתב על נייר סיגריות שהנאצים השליכו. את השיר הזה, ושירים נוספים החביא באו בתחתית תיק האומנים שלו, שהכיל מכחולים, עטי קליגרפיה וצבעים. האמנות הצילה את חייו ובזכותה הוא גם הציל מאות יהודים על ידי שזייף תעודות עבורם. בשנת 2016-תשע״ו הופיע ביוזמת בנותיו צלילה והדסה באו, הספר:  העולם ואני (245 עמודים. מפולנית: יואל נץ), בהוצאת ׳המנענע׳ שהיתה ההוצאה לאור של יוסף באו. הבנות משמרות את מורשתו ב״מוזיאון בית יוסף באו״. השיר מתפרסם כאן באדיבותן. על יוסף באו ויצירתו ראו: תפארת חקק, יוסף באו איש האשכולות ואיש הסוד, הרצל ובלפור חקק, 70 שנה לכלולות רבקה ויוסף באו.

יום שישי, 17 באפריל 2020

אפילו למת אחד אין שם למעלה מספיק שמים

יצחק מאיר, משורר, סופר והוגה דעות



אפילו למת אחד אין שם למעלה מספיק שמים.
על כן כל המתים כאן 
מתים  כל כך לשווא.

יום שני, 6 באפריל 2020

מחשבות על המים והבריאה

לאה מזור, ׳ריחוף על פני המים והבדלות בין מים למים - מחשבות על המים והבריאה׳, בתוך: אהרון ציון (עורך) מגוון דעות והשקפות על מים, התשס״ד 2003, עמ׳ 30-9

להלן הדפים הסרוקים של המאמר. להגדלה - הקליקו עליהם. המאמר מצוי גם כאן.

יום שבת, 4 באפריל 2020

הנסיך הקטן: על סוד הדברים החשובים באמת


'הַנָּסִיךְ הַקָּטָן חָזַר אֶל הַשּׁוּעָל.
שָׁלוֹם עָלֶיךָ! – אָמַר כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת הַפְּרִידָה.
– בָּרוּךְ תִּהְיֶה בְּצֵאתְךָ! – עָנָה הַשּׁוּעָל – הִנֵּה סוֹדִי וְהוּא פָּשׁוּט מְאֹד: אֵין לִרְאוֹת אֶת הַדְּבָרִים הֵיטֵב אֶלָּא בַּלֵּב בִּלְבַד. כִּי הַדָּבָר הֶחָשׁוּב בֶּאֱמֶת סָמוּי מִן הָעַיִן.
– כָּל דָּבָר חָשׁוּב סָמוּי מִן הָעַיִן – חָזַר הַנָּסִיךְ הַקָּטָן לְמַעַן יֵחָרֵת בְּלִבּוֹ.

תרגום: אריה לרנר, פרוייקט בן יהודה